מחיר הקריסה הגדולה בתולדות המדינה: מקורות מפטרת עובדים ותמכור נכסים

דירקטוריון החברה הממשלתית אישר מחיקה של עוד 366 מיליון שקל מכספי ציבור בגין מתקן ההתפלה הכושל באשדוד ■ החברה תמכור את מתקניה בירושלים, אשקלון וקפריסין - וכבר פיטרה עשרות מעובדיה ■ גורמים בממשלה: "בחברה ציבורית כבר מזמן היו פותחים בחקירה"

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
מתקן ההתפלה של מקורות באשדוד. הנכס העיקרי של מקורות ייזום
מתקן ההתפלה של מקורות באשדוד. הנכס העיקרי של מקורות ייזוםצילום: תומר אפלבאום
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

חברת המים הלאומית מקורות תעמיד בחודשים הקרובים למכירה את הפרויקטים של החברה בת שלה, מקורות ייזום, בעקבות הסתבכותה הפיננסית במתקן ההתפלה באשדוד. תוכנית המימושים תצא לדרך ללא קשר לעתידו של מתקן ההתפלה — בתקווה כי המכירה תכסה במידה מה את ההפסדים שהסב המתקן לקופת החברה ולכיס הציבורי.

בתום דיון ממושך שנערך ביום ראשון בדירקטוריון מקורות האם, הוחלט להצמיד הערת עסק חי לדו"חותיה הכספיים של מקורות ייזום, מחשש להמשך קיומה. ההחלטה התקבלה לאחר מחיקה נוספת של 366 מיליון שקל בגין כישלון פרויקט ההתפלה באשדוד.

סך המחיקות בגין הפרויקט הגיע ל–420 מיליון שקל. המחיקות שחקו כמעט לגמרי את הונה העצמי של מקורות ייזום, שמצויה בגירעון עמוק. הפסדי החברה עדיין לא מוצו. לפי הערכות, ההפסד התפעולי של החברה בגין הפעלת מתקן ההתפלה מסתכם ב–35 מיליון שקל מדי שנה — והוא יוסיף "לדמם" עד שיוחלט האם לשקם אותו ובידי מי.

כפי שנחשף ב–TheMarker, הגילוי בדבר עומק הבור הפיננסי במקורות ייזום ובמתקן ההתפלה הביא את הממשלה ואת דירקטוריון מקורות להחליט בערב פסח על עצירת הזרמות ההון לטובת החברה בת. זאת, לאחר שהחשיפה הציבורית למקורות ייזום הגיעה כבר ל–630 מיליון שקל.

החשיפה נוצרה בעקבות ההון העצמי שהעמידה מקורות האם לטובת זרוע הפרויקטים שלה (150 מיליון שקל), בתוספת הזרמת ההון שביצעה לקופתה, על מנת לכסות את הבור התזרימי שיצר פרויקט ההתפלה — וכן ערבויות שהעמידה עבורו.

סכום זה התקרב לתקרת הסיוע שמורשית מקורות להעמיד לטובת מקורות ייזום. בשל עצירת הסבסוד הפרה לכאורה מקורות ייזום את הסכם המימון של פרויקט ההתפלה (default) שעליו חתמה מול בנק הפועלים, כלל ביטוח ועמיתים. עד כה משכה מקורות ייזום לטובת הפרויקט 1.3 מיליארד שקל (ראו ידיעה).

במשרדי האוצר, האנרגיה והמשפטים יגבשו בימים הקרובים, בשיתוף מקורות, אסטרטגיה לקראת פתיחת המגעים מול הגופים המממנים להסדר חוב.

"מצבנו חרא, אין מה לומר", אמר בתחילת השבוע גורם בממשלה. "זה יום עצוב למדינה, וקשה לראות כישלון כזה בחברה ממשלתית", הוסיף.

גורם אחר מתח ביקורת קשה על ההתנהלות במקורות האם ובחברה בת. "אם החשיפה הזו צפה רק עכשיו — סימן שמישהו פשע, ואם פשע — אז הוא צריך לתת את הדין", תקף הגורם. לדבריו, "כולם טועים, ואם מנהל אחד טעה אז זה קורה — ואולי זו אשמת הדירקטוריון שמינה אותו. אבל אם מנהלים במקורות הסתירו מידע ביודעין ולא חשפו את כלל התמונה — זה פשע. התזרים ממתקן ההתפלה לא יכול היה לשלם אפילו את הקרן, ומקורות האם ספגה את ההפסדים האלה כדי שלא להגיע ל– default. אם זה היה קורה בחברה ציבורית — רשות ניירות ערך כבר מזמן היתה פותחת בחקירה".

כמתואר

מתוך 43 עובדי מטה הושארו רק 12

הנכס הראשון שמקורות ייזום תניח על המדף יהיה מתקן טיהור השפכים (מט"ש) של ירושלים באתר נבי מוסא. מדובר בפרויקט B.O.T שהוקם ב–2012 בהשקעה של 84 מיליון שקל בידי חברת מנרב הנדסה (קבלן ההקמה של מתקן ההתפלה באשדוד).

לפני שלוש שנים השלימה מקורות ייזום את רכישת מלוא השליטה בנכס שמבטיח לה חוזה של 25 שנים מול תאגיד המים של ירושלים, הגיחון.

הנכס השני שיימכר צפוי להיות מט"ש אשקלון, שבו מחזיקה מקורות ייזום ביחד עם תאגיד מי אשקלון. כמו כן, עשויה החברה למכור את הזיכיון שבו היא מחזיקה לתפעול מט"ש כרמיאל ולתחזוקת רשת המים של תאגיד מי שקמה באזור חולון ואור יהודה.

בשלב הבא צפויה מקורות ייזום להעמיד למכירה את שני מתקני ההתפלה בקפריסין, שבהם היא שותפה (50%) לצד חברת נטקום המקומית. מדובר במתקן התפלת מי ים בלימסול, בעל תפוקה שנתית של 15 מיליון מ"ק בשנה. וכן המתקן בלרנקה, שהוקם בהשקעה של 108 מיליון שקל ומסוגל להתפיל 22 מיליון מ"ק מי ים בשנה.

מכירת שני המתקנים האלה מתעכבת נוכח הסתבכותה הרגולטורית של מקורות באי השכן. לפני חצי שנה הגישה מקורות תביעה על סך 50 מיליון יורו נגד ממשלת קפריסין בטענה לנזקים שנגרמו לה כתוצאה מעיכובים באישור הפרויקטים ודחיות בהפעלתם המסחרית.

במקביל, הנהלת מקורות ייזום כבר החלה ביישום תוכנית הבראה אגרסיבית שבמסגרתה פוטרו רוב עובדי המטה וצומצם שטח המשרדים. בהנהלת מקורות ייזום מועסקים כיום רק 12 עובדים — לעומת 43 עובדים שהועסקו לפני שנתיים. החברה תותיר מספר מצומצם של עובדי מטה, תוך הישענות על מיקור חוץ לתקופת הביניים עד למימוש הנכסים.

במהלך תקופה זו תחליט הממשלה האם לסגור את חברת מקורות ייזום — או לחילופין להכניס בה שותף או למכור אותה. לפי החלטת הממשלה מ–2008 על כינונה של זרוע הפרויקטים — החברה אמורה היתה להכניס שותף אסטרטגי כבר ב–2011, מתוך כוונה להפריטה ב–2014. ואולם תוכניות אלה נותרו על הנייר לנוכח ההסתבכות הפרויקט באשדוד.

הבעיות של מקורות - השאלות הקשות
כיצד חמק מעיני הממשלה עומק הבור הפיננסי בפרויקט
ההתפלה של מקורות באשדוד?
מדוע הזרמת ההון לפרויקט נמשכה חרף התראות
החשבת הכללית בדבר הפסדיו הצפויים — וגם לאחר
התראות מבקר המדינה ומנהל רשות החברות בדבר
הליקויים הניהוליים במקורות?
מדוע מחיקת ההשקעה בספרי החברות הממשלתיות
בוצעה רק כעת? היכן היו הדירקטוריון ורואי החשבון?
מדוע מנהלת ההתפלה ברשות המים (WDA) לא מלווה
ביועץ חיצוני, שמבקר באופן שוטף את פעילות חמשת
מתקני ההתפלה בישראל?
מדוע הוסתר ההפסד העצום מציבור צרכני המים, שאמור
לממן את כיסויו דרך חשבונות המים?
מדוע משרד המשפטים לא מורה על בדיקה/חקירה של
נסיבות המחיקה והחשש להסתרת מידע?

מקורות: עלות התיקון — עד 150 מיליון ש'

באשר למתקן ההתפלה באשדוד — הנכס העיקרי של מקורות ייזום — עתידו תלוי בבדיקת מצבו הטכני ובאומדן התיקונים שנדרשים בו. כפי שנחשף ב–TheMarker, במקורות הודיעו באחרונה כי המתקן לא מסוגל לתפוקה המלאה כפי שנקבעה בהסכם הזיכיון שעליו חתמה מקורות מול המדינה וכפי שעוגן במודל הפיננסי של הפרויקט.

המתקן מסוגל לספק למערכת רק 80–85 מיליון מ"ק מי ים מותפלים — במקום 100 מיליון מ"ק. זאת בשל שורת ליקויים טכניים שידרשו, בין היתר, החלפת מסננים (ממברנות), תיקון משאבות וכן שדרוג במנגנון ההפעלה. מהנדסי מקורות אמדו את התיקונים הנדרשים בפרויקט בטווח 80–150 מיליון שקל.

בחברה הממשלתית מאשימים את קבלנית העבודות, קבוצת IVM — שבה מחזיקות חברת Sadyt הספרדית (67%) וחברת מנרב הנדסה (33%) — במסירת מתקן פגום, ועוד באיחור ניכר של יותר משנתיים.

בשל כך הגישה נגדן מקורות תביעה על סך 700 מיליון שקל, והיא דורשת להיכנס בנעליהן גם בהפעלת המתקן (O&M) — ולשם כך היא זקוקה לאישור הממשלה.

מנגד, הקבלנים טוענים לאחריות תורמת של מקורות לנזקי ההקמה, וכן לנזקים שנגרמו עקב הפעלה לקויה של המתקן בניגוד להוראות (למשל, הזרמת מים מזוהמים שחיבלה במסננים). IVM הגישה נגד מקורות תביעה נגדית על סך 500 מיליון שקל — ושתי התביעות נדונות בפני בורר, השופט בדימוס אבי זמיר.

אם לא די בכך, גם המדינה תובעת ממקורות 400 מיליון שקל בגין האיחור במסירת פרויקט ההתפלה, שאותו אמורה היתה לקבל בסוף 2013 — וכן בגין הליקויים שבהפעלתו. בוררות זו מתנהלת באופן אבסורדי בנפרד, בפני השופט בדימוס תיאודור אור.

מציאות זאת חושפת את מקורות ייזום מול הגופים המממנים של מתקן ההתפלה, היות שהיא לא מאפשרת לה די הכנסות לשירות החוב. מצד שני, היות שמדובר בפרויקט זכייני שבוצע עבור המדינה – הרי שגם לממשלה יש האפשרות להכריז על default, ולהפקיע את המתקן מידי מקורות.

מארג האינטרסים בין המדינה, מקורות והגופים המממנים, שבראשם בנק הפועלים — ילווה את המגעים הצפויים לקראת הסדר החוב (ראו תיבה). אך קודם נדרשים הצדדים בהבנת התמונה הטכנית במלואה.

כמתואר

מאויב ליועץ: IDE תגויס לעזור?

באופן תמוה, עד כה נמנעה המדינה מלהזמין חוות דעת מקצועית ובלתי תלויה מטעמה באשר למתרחש במתקן ההתפלה. לפי הערכות, רשות המים תשכור בקרוב שירותי ייעוץ משלה על מנת לאמוד את הנזקים בפרויקט ואת עלות השיקום שלו.

גם מקורות מתעתדת לשכור שירותיה של חברת ייעוץ מקצועי, על מנת שזו תספק בתוך חודשיים חוות דעת טכנית באשר להיקף הליקויים במתקן, טיבם, וכן תמליץ על תוכנית שיקום, שבצדה לוח זמנים וסכום השקעה חזוי.

בניגוד להצהרת מקורות מסוף השבוע שעבר, חברה כזאת עדיין לא נשכרה. בימים האחרונים עלה שמה של IDE (הנדסת התפלה) כאחת החברות הפוטנציאליות לעריכת בדיקה כזאת.

הבחירה האפשרית ב–IDE אירונית במיוחד היות ששתי החברות היו שרויות בעבר בסכסוך עמוק, סביב הקמת מתקן ההתפלה באשדוד. IDE נאבקה לפני עשור בכוונת הממשלה לאפשר למקורות ייזום להקים את מתקן ההתפלה החמישי במשק בפטור ממכרז. בחברה, שבשליטת כיל ודלק, אף הזהירו כי לפרויקט אין היתכנות כלכלית וכי מקורות תביא לכישלונו. מנגד, טענו במקורות כי IDE מבקשת לנכס לעצמה את ביצוע הפרויקט בכדי להפוך למונופול מוחלט בענף ההתפלה.

לאחר אמידת השיקום הנדרש במתקן ההתפלה צפויה להידון בין הצדדים הסוגיה הרגישה של זהות הקבלן שיבצע את עבודות השיקום. לאחר מכן תידון שאלת הבעלות על המתקן, כשזו כבר מפלגת בימים אלה את הממשלה.

מתקני ההתפלה בישראל

"הרבה ידיים בוחשות"

במשרד האוצר דוחפים למכירה מיידית של המתקן — מחשש להעמקת הבור התפעולי ול"דימום" תקציבי נמשך. מנגד, במקורות מסתייגים מתוכנית זאת וטוענים כי עדיין מדובר בנכס בעל פוטנציאל עסקי רב.

"הרבה ידיים בוחשות בסיפור, היות שדקה אחרי שיימכר — הוא יתחיל לפרוח", העיר בתחילת השבוע גורם שמקורב למקורות.

"קל להיסחף בעליהום על החברות הממשלתיות, אבל מדובר במסך עשן בעייתי שנועד לאפשר מכירה מהירה למישהו מסוים. זה לא תקין, ויש כאן אינטרסים זרים. להכניס שותף באמצע הבלגן זה מהלך עסקי רציני? אף בעל מניות אמיתי לא יוותר על הפרויקט לפני השיקום. צריך להגיד לבנק שלא יבלבלו בשכל, לדרוש את הפיקדונות שמוחזקים שם, לייצב את המתקן ואז להציף ערך".

לדברי הגורם, "זה פרויקט Turn key קלאסי שסופו הקבלנים הם שאחראים למסור מתקן תקין. מקורות ניסתה לעזור להם ככל שניתן — אבל בסופו של יום האחריות עליהם. כולם יודעים מה התיקונים הנדרשים. בסך הכל נדרשת פה מעין הלוואת גישור של 100 מיליון שקל — שלאחריה המדינה תבקש ממקורות להגדיל את התפוקה ל–120 מיליון מ"ק מי ים מותפלים בשנה, וכשהתוכניות באתר הפרויקט מדברות על הכפלת המתקן בעתיד ל–250 מיליון מ"ק. מקורות תקבל מאות מיליוני שקלים בתום הבוררות — ואז הפרויקט ירוויח".

מחברת מקורות נמסר בתגובה כי גיבשה תכנית תיקון עצמית להשלמת מתקן ההתפלה ולתיקון הליקויים. "בימים אלה מתמקדת החברה בהשגת הסדר עם המממנים והמדינה לתיקון המתקן. בנוסף, בוחנת החברה אפשרות למימוש נכסים והכנסת שותף בחברה בהתאם להחלטת הממשלה", נמסר.

באשר לקיצוצים במקורות ייזום נמסר כי אלה נעשו במסגרת תוכנית הבראה וכללו "צמצום משמעותי של צוות המטה, איחוד תפקידים, סגירת מחלקות, הליכי התייעלות ברכש וסגירת שטחי משרד לא חיוניים. בשלב זה, לא צפויים תהליכי התייעלות נוספים".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ