החשיפה של בנק הפועלים לפרויקט של מקורות – כמיליארד שקל

הבנק המקומי נטל על עצמו גם את הסיכונים של בנק ההשקעות האירופי EIB, והעביר לכלל ביטוח ולעמיתים 200–300 מיליון שקל מהחוב ■ בממשלה יתנו כל סיוע ציבורי לפרויקט בהסדר חוב של הפועלים מול מקורות, שיקיף פריסת תשלומים או הנחה על הריבית

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מנכ"ל בנק הפועלים,
אריק פינטו
מנכ"ל בנק הפועלים, אריק פינטוצילום: ניצן זוהר / דוברות

היקף החשיפה של בנק הפועלים לפרויקט להקמת מתקן ההתפלה של מקורות ייזום באשדוד גדול מכפי ששוער בתחילה, ולפי הערכות הוא מסתכם ב–1.1 מיליארד שקל.

ל–TheMarker נודע כי אף שבנק הפועלים הוצג עד כה כמי שהוביל את מחצית גיוס האשראי לטובת הפרויקט לצד בנק ההשקעות של האיחוד האירופי (EIB) – הרי שבפועל, הבנק המקומי הוא שנושא בכל סיכוני הפרויקט.

מתברר כי את האשראי שהעמיד לכאורה EIB לטובת הפרויקט ביורו ובדולרים (כ–500 מיליון שקל לערך) — הוא העביר כסכום כסף לידי בנק הפועלים. זאת, מבלי שהוא משמש כבעל חוב מול מקורות, וכשבנק הפועלים הוא שחתום על הסגירה הפיננסית ונושא בחשיפה עבור האירופים.

בהמשך, פיזר בנק הפועלים כשליש מהחוב השקלי בפרויקט — 200–300 מיליון שקל — בין הגופים המוסדיים כלל ביטוח ועמיתים, אך נותר על משבצת מארגן החוב.בסך הכל ביצעה מקורות ייזום שש משיכות עבור מימון פרויקט ההתפלה, שהסתכמו ב–1.274 מיליארד שקל.

בנק הפועלים. נושא בכל סיכוני הפרויקט
בנק הפועלים. נושא בכל סיכוני הפרויקטצילום: דודו בכר

היות שמדובר במימון פרויקטלי סגור, שנעשה בעבור חברת פרויקט ייעודית (SPC) שמחזיקה בהסכם זיכיון מול המדינה להקמת מתקן התפלה במסלול B.O.T — מדובר למעשה בהלוואת נון־ריקורס שהמדינה אינה צד לה.

יתרה מזאת, היות שהמדינה למעשה "הזמינה" את הפרויקט ממקורות — גם היא רשאית להכריז על הפרת הסכם (default), ואז להוציא את המתקן מידי מקורות ולהלאים אותו. בכך ייפגע אינטרס הבנק שייאלץ למחוק חלק החוב.

מנגד, הלאמת פרויקט זכייני, או "הפלתו" לידי הבנקים — עשויים לגרור השלכות רוחב עבור מימון יתר פרויקטי הזכיינות — כמו גם לפגוע בדירוג החוב של מקורות. משכך, צפויים הממשלה ובנק הפועלים לנהל משא ומתן על הסדר חוב מוסכם כשבידיהם "מאזן אימה" האחת כלפי השני.

הסדר כזה עשוי לכלול סיוע תזרימי נוסף מצד מקורות האם לטובת הפרויקט, לצד הקלות ממשלתיות בתנאי זיכיון ההתפלה שנמסר לידי מקורות. למשל, הפחתת מכסות ההתפלה של המתקן בתקופת השיפוצים – תוך מחילה על קנסות עתידיים.

בה בעת, מהלכים כאלה יותנו בהשתתפות מסיבית של הגורמים המממנים בחילוץ המתקן, לאחר שנהנו עד כה מגביית ריבית גבוהה יחסית לריבית ממשלתית.

לפי הערכות, צפויה הממשלה להתנות כל סיוע בפריסת חוב, הנחה על הריבית – ובעיקר, שחרור דמי עיכבון ופיקדון שבהם מחזיק הבנק.

לפי הערכות, בנק הפועלים מחזיק בערבויות ביצוע בסך 200 מיליון שקל שהפקידה קבלנית המתקן, IVM, ומחזיק בעוד כ–100 מיליון שקל שאותם מסרבת מקורות לשלם לקבלנית לנוכח הפגמים בעבודות.

סכום זה עשוי לממן את עבודות השיקום הנדרשות במתקן ההתפלה — ללא חשיפה תקציבית למדינה — אך בבנק לא מוכנים בינתיים להפשיר את הכספים.

יש לציין כי בין הפועלים למקורות כבר נחתם הסדר כבר ב–2014. הבנק ניהל אז משא ומתן על עדכון הסכם המימון לאחר שהתברר כי המתקן עתיד לפגר אחר לוחות הזמנים שנקבעו במודל הפיננסי. במהלך העדכון שבוצע אז חיזקה מקורות את הביטחונות לאי עמידה בתנאי ההלוואה, בתמורה לריווח ההחזרים.

מבנק הפועלים נמסר בתגובה כי הוא מנוע מלהתייחס לסוגיית החוב מטעמי סודיות בנקאית.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker