מקום העבודה היחיד בישראל שבו השבת נמשכת גם ביום ראשון

נמל אשדוד גובה דמי טיפול גבוהים ב–40% בעבור שירותים בשבת - גם אם בפועל השירותים ניתנו למחרת ■ לטענת הנמל, ביטול ההסדר עלול להביא לקריסתו - מאחר שעדיין ישלם פרמיות שבת לעובדים ■ בית המשפט דחה את הטענות ואישר להגיש תובענה ייצוגית נגד הנמל

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נמל אשדוד. "אין הצדקה לגביית תוספת התשלום"
נמל אשדוד. "אין הצדקה לגביית תוספת התשלום"צילום: פבל טולצ'ינסקי

נמל אשדוד גובה מיבואנים ויצואנים דמי טיפול ב"תעריף שבת" גבוה יחסית — גם אם המטען שלהם טופל ביום ראשון בבוקר. בקשת תובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת הנמל הממשלתית, ואושרה במארס, גילתה כי הנמל גובה מבעלי מטען תשלום גבוה ב-40% בעבור שירותי הפריקה והטעינה שלו — גם אם אלה ניתנים עד 6:30 ביום שלמחרת שבת או חג, ואף מעבר לשעה זו.

כך למשל, במקרים שבהם משאיות נכנסו לנמל בשעת בוקר מוקדמת, והשירותים שהוענקו להן הסתיימו לאחר 6:30, עדיין חויבו בעלי המטענים בתוספת פרמיה של 40% בגין עבודה ביום מנוחה.

החיוב העודף הסתכם במאות שקלים לכל מכולה. לפי הערכות, הנוהג רווח גם בנמל חיפה, מה שמביא את סך התשלומים העודפים שבהם נושאים המשתמשים בהובלה ימית למיליוני שקלים בשנה.

לאור מדיניות גבייה זו, עתרה לפני כמה חודשים חברת היבוא הפרטית אם.פי.אי לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, וביקשה לאשר לה להגיש נגד נמל אשדוד תובענה ייצוגית. לטענת החברה, צו הפיקוח על תעריפי השירותים הנמליים אמנם מאפשר לנמל לגבות תוספת מרבית של 40% על דמי הניטול (אגרות סבלות וסוורות) — אם השירותים הנמליים בפריקת מטען או בהעמסתו ניתנים בימי מנוחה. אלא שהנמל, כך נטען, גובה את התוספת בעבור שירותים שניתנים ביום חול.

אם.פי.אי, באמצעות עו"ד טל ספיר ממשרד עוה"ד שיפמן, ספיר, שטורם ושות', טענה כי לפי פקודת סדרי השלטון והמשפט, ימי שבת וימי מועד מתחילים בעת שקיעת השמש ומסתיימים עם צאת הכוכבים, וכך גם הגדרת "יום" מתייחסת לעתים לתקופה שבין חצות הלילה, ועד לחצות הלילה הבא.

במקרים שבהם ביקש המחוקק "למתוח" את משך הזמן של יום המנוחה, כך נטען בתביעה — כמו למשל בצו הפיקוח על שירותי מסוף בנתב"ג (עד 24:00) או בצו הפיקוח על מחירי המוניות (עד 5:29), הדבר עוגן בחוק. היעדר חקיקה מתאימה בעבור הנמלים הביא "להתעשרות בלתי־צודקת על גב הלקוחות", כך נטען, שבגינה זכאים לקוחות הנמל להשבת כספים שנגבו ביתר.

הנהלת נמל אשדוד: "פעלנו לפי כל דין"

הנמל, באמצעות משרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות', השיב כי תכלית החקיקה בצו הפיקוח נועדה לאפשר לנמל לגבות תשלום נוסף, כדי לפצות אותו בגין תשומות נוספות שיש לו בעת מתן שירותי ניטול בימי מנוחה — שהעיקרית שבהן היא תוספת שכר המשולמת לעובדים.

לטענת הנמל, חוק שעות עבודה ומנוחה מחייב להעניק לעובד מנוחה שבועית בת 36 שעות רצופות לפחות. בהתאם לכך, טען הנמל, זכאים עובדי הנמל לתוספת תשלום גם בעבור עבודה בפרק הזמן שלאחר צאת השבת, ועד לתחילת המשמרת הראשונה בבוקר יום ראשון.

בנמל הזהירו כי אימוץ הפרשנות של התובעים יביא לכך שהחברה הממשלתית לא תפוצה בגין התשומות שבהן היא מחויבת, כלומר, בגין השכר העודף לעובדים, ולכן היא חשופה לנזק כספי ניכר. ואולם שופטת המחוזי, גאולה לוין, דחתה טענות אלה, והעירה: "נחה דעתי כי קיימת אפשרות סבירה לכך שהפרשנות שמציעה התובעת תתקבל".

בפסיקתה, העירה השופטת כי לא שוכנעה בכך שאישור הייצוגית יביא לקריסתו הכלכלית של הנמל, וגם לא שוכנעה שיום המנוחה של עובדי הנמל חייב להימשך עד 6:30 למחרת.

לפי הפסיקה, גם אילו הטענה הזאת התקבלה, ממילא אין הדבר יכול להצדיק גביית תוספת בגין שירותי ניטול שניתנים מאוחר יותר. "כששירותי הניטול ניתנים בפועל על ידי עובדי משמרת הבוקר של יום ראשון, שוודאי אינם מקבלים תוספת שכר בגין עבודה בשבת, אין הצדקה כלכלית לגביית תוספת התשלום ממקבלי השירות. השכר נגזר, כך נראה, משעות המשמרת של העובדים, ולא משעות הכניסה של המשאית", נכתב בפסק הדין.

השופטת קבעה כי תחולת התובענה הייצוגית תוגבל לשבע השנים שקדמו למועד הגשתה, כדי לגדר את היקף החשיפה הכספית של הנמל, וחייבה אותו בתשלום שכר טרחה בסך 20 אלף שקל.

מחברת נמל אשדוד נמסר בתגובה: "מדובר בהחלטת ביניים, וחברת הנמל לומדת אותה ותתמודד עם הטענות בבית המשפט. החברה סבורה כי היא פועלת בעניין זה על פי כל דין".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker