לאחר החקירה: מעצ הכפילה את ההשקעה בכבישים אדומים

בעקבות הליקוי שנחשף בפרשת השחיתות, חזרה החברה הממשלתית לטפל בנושא והשקיעה אשתקד 240 מיליון שקל ב-52 מוקדי סיכון ■ רואי החשבון המלווים הסירו את החולשות שהופיעו בדו"חות הכספיים

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
מנכ"ל נתיבי ישראל, נסים פרץ. "מעשינו ידברו"
מנכ"ל נתיבי ישראל, נסים פרץצילום: אמיל סלמן
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

לאחר כמה שנים של תת־ביצוע בכל הקשור לטיפול במוקדי סיכון בכבישים — ליקוי שעומד במוקד חקירת המשטרה בפרשת נתיבי ישראל (לשעבר מעצ) — חזרה החברה הממשלתית לניצול מלא (99%) של תקציבה בתחום ב–2016.

מהדו"חות הכספיים של החברה לשנה שחלפה, עולה כי החברה הכפילה את ביצוע העבודות במקטעי הכביש הבעייתיים — לרבות בכבישים אדומים — מ–126 מיליון שקל בלבד ב–2015 ל–240 מיליון שקל, שהושקעו ב-52 מוקדי סיכון נקודתיים.

נתיבי ישראל תוקצבה במהלך השנים האחרונות בכ–200 מיליון שקל מדי שנה עבור הטיפול במוקדי סיכון — אך כספים אלה לא נוצלו במלואם, וחלקם מצא את דרכו לכיסם של קבלנים החשודים בפרשת השוחד בחברה.

דו"חותיה השנתיים של נתיבי ישראל עמדו בסימן תיקון הליקויים שהתגלו בעבר בממשל התאגידי בחברה. בתום הליך הידברות שניהלה החברה מול רואי החשבון החיצוניים שמבקרים אותה, הצליחה ההנהלה להסיר את חמש החולשות המהותיות שהופיעו בדו"חותיה הכספיים הקודמים. חולשות אלה הצביעו על: אי מניעת ניגודי עניינים, אפקטיביות חסרה במערך הביקורת הפנימית, אי יישום תקנות חובת מכרזים, טיפול חסר במניעת מעילות והונאות, ואי איוש שומרי סף.

כמתואר

בדו"ח השנתי שאישרה נתיבי ישראל בשבוע שעבר הופיעה חולשה אחת, שאינה בשליטת החברה ונגעה באיוש חסר של דירקטוריון החברה על ידי שרי התחבורה והאוצר — מה שהביא להיעדר קוורום בדירקטוריון למשך כמה חודשים.

הסתבכותם של מבקרי הפנים של נתיבי ישראל, הקודם והנוכחי, כפי שנחשפה בשבוע שעבר ב–TheMarker — לא הביאה לציון חולשות נוספות בדו"חות. זאת בעקבות מאמצים שבהם נקט מנכ"ל החברה, נסים פרץ, מול רואי החשבון המלווים.

באשר ליכולות הביצוע של נתיבי ישראל, החברה אמנם ניצלה ב–2016 כמעט את מלוא תקציבה (5 מיליארד שקל), תוך השלמת פרויקטי רכבת העמק, כביש 1 המחודש, כביש 65/85 בצפון, קטע גולני־עמיעד והקטע המרכזי של כביש 531. ואולם, עדיין מדובר בתקציב ביצוע נמוך בכ–12% ביחס ל–2015 (5.7 מיליארד שקל).

לקראת המטלות הרבות שאותם הטילה הממשלה על החברה במסגרת תוכנית החומש הבאה (בהיקף פרויקטים כולל של 50 מיליארד שקל) — תידרש החברה להגדלה משמעותית של השקעותיה. זאת, לאחר שעל כתפי החברה הונחו גם הפרויקטים להקמת המסילה המזרחית של הרכבת, פרויקט "נתיב לדירה" — וכן בניית שדה התעופה המשלים בצפון (שיתוקצב בנפרד).

יו"ר דירקטוריון נתיבי ישראל, עודד שמיר, אמר כי "2016 היתה נקודת מפנה בחיי החברה לאחר שגובשה שדרה ניהולית חדשה, יחד עם תפיסת הפעלה חדשה ומענה במבנה הארגוני".

פרץ הוסיף כי "2017 תהווה ציון דרך משמעותי לחומש כולו. יש לנו עוד מספר ליקויים שעלו בדו"ח הכספי ועלינו לתקן — מעשינו ידברו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker