היומנים נחשפים: מה חיפשו ראשי מונופול הגז ושרי אריסון במשרד האנרגיה? - דינמו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היומנים נחשפים: מה חיפשו ראשי מונופול הגז ושרי אריסון במשרד האנרגיה?

הדלת הפתוחה של מנכ"לית משרד האנרגיה אורנה הוזמן-בכור: 25 פגישות עם חברות הגז ואחת עם שרי אריסון ■ הפגישה עם בעלת השליטה בבנק הפועלים נערכה בלשכת השר סילבן שלום - בעת שנזקקה לסיוע משרד האנרגיה. הוזמן־בכור: "נהגתי בשקיפות מלאה"

31תגובות
אורנה הוזמן בכור
דרור ארצי

12 פגישות עם בכירי נובל אנרג'י, שש פגישות נוספות עם מנהל נובל בישראל, ביני זומר, ועוד שבע פגישות עם יו"ר דלק קידוחים לשעבר, גדעון תדמור — זהו ההספק המרשים של אורנה הוזמן־בכור במהלך כהונתה קצרת הימים בתפקיד מנכ"לית משרד האנרגיה.

20 חודשים ישבה הוזמן־בכור על כסא המנכ"לית — רובם תחת השר סילבן שלום. במהלך התקופה הסוערת היא ניהלה לפחות 25 פגישות מתועדות עם נציגי מונופול הגז הטבעי בישראל. זאת, לפחות לפי התיעוד שמופיע ביומנה המשרדי.

יומן הפגישות של הוזמן־בכור נמסר לידי עמותת הצלחה במסגרת בקשה שהגישה לפי חוק חופש המידע. לזכותה של הוזמן־בכור ייאמר כי נקטה בשקיפות יחסית — ולא פעלה להסתרה של רוב פגישותיה. מנגד, קשה שלא לתהות על התכיפות הגבוהה יחסית שבה נפגשה עם ראשי חברות מונופול הגז — בייחוד בימים רגישים מבחינה רגולטורית.

עם מי נפגשה אורנה הוזמן-בכור?
סיון פרג', אחיקם סרי, בלומברג, תומר אפלבאום, איייל טואג ארז חרודי ומוטי קמחי

במהלך התקופה הסוערת שבין סוף 2013 לתחילת 2015 הכריעה הממשלה על מכסות יצוא הגז, בהליך שבו חברות הגז היו מעורבות עד צוואר. כמו כן, משרד האנרגיה הוביל אז את מסירת שטר ההחזקה לשותפות במאגר לווייתן וכך גם את ניסוחם השנוי במחלוקת של תנאי השטר, ש"נתפרו" אז עבור העסקה לרכישת הזכויות במאגר על ידי וודסייד האוסטרלית.

בעוד שמנכ"לית המשרד מקיימת פגישות תכופות עם בכירי המונופול — הסתיר אז המשרד מהציבור את האומדן המדויק על נפח הגז בלווייתן. אם לא די בכך, ריחף באותם ימים גם השימוע שערכה רשות ההגבלים העסקיים לשותפות במאגר, בחשד כי פעלו תחת הסדר כובל. כך, תקפה הוזמן־בכור את הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, פרופ' דיויד גילה, לאחר שנסוג מהסדר הפשרה עם מונופול הגז, וטענה כי מהלכו יפגע במשק.

סיכום הפגישות שצוין לעיל לא כולל פגישות לא מדווחות, או כאלה שנערכו עם שליחים מטעם. כך, למשל, נפגשה הוזמן־בכור פעמיים עם עמוס הוכשטיין, שליח מזכירות המדינה האמריקאית לנושאי אנרגיה, ששימש בעברו לוביסט בחברת הלובינג של נובל אנרג'י.

עוד נפגשה הוזמן־בכור בנושאי גז טבעי עם סגן שגריר ארה"ב בישראל ועם הנספח הכלכלי בשגרירות. פגישה נוספת ניהלה עם היועץ האסטרטגי של נובל בישראל, אלי קמיר.

משה בנימין

למרבה האירוניה, למרות הקשר ההדוק שבו עמדה לשכת הוזמן־בכור עם חברות הגז, מקורות בחברות מתחו לימים ביקורת על התנהלות המשרד בתקופה זאת — ואף הלינו על חוסר מעש. הקדנציה של שלום הסתיימה בשיתוק כמעט מוחלט של העבודה המקצועית במשרד — בעקבות התמודדותו על תפקיד נשיא המדינה והסתבכותו בפרשת התלונות על הטרדות מיניות לכאורה.

כך אושרה תוספת של 1% לתעריף החשמל

לא רק שוק הגז הטבעי טופל באותם ימים במשרד האנרגיה בכפפות של משי. ענף נוסף רווי אינטרסים שנדרש באותם ימים לחילוץ מקיפאון רגולטורי היה ענף האנרגיה הסולארית.

פגישה מעניינת שבה השתתפה הוזמן־בכור נערכה לפי יומנה בדצמבר 2013 עם אשת העסקים שרי אריסון, מבעלי שיכון ובינוי ובנק הפועלים. הפגישה נערכה בלשכת השר שלום בתל אביב, ונכחו בה גם היועצים המקצועיים של המשרד. אריסון לוותה בפגישה בידי מנכ"לית אריסון השקעות, אפרת פלד; והמשנה לפלד דאז, משה לחמני (כיום יו"ר דירקטוריון שיכון ובינוי).

פגישה זאת מעוררת עניין מיוחד, מכיוון שבאותה תקופה נקבע גורלם של שני פרויקטי ענק סולאריים בהיקף של מיליארדי שקלים שקידמה שיכון ובינוי בדרום הארץ. לימים התבררו שני הפרויקטים כשערוריות ענק — עקב מחדלי רגולציה קשים שליוו אותם — ונחיצותם למשק מוטלת בספק גם היום.

פרויקט אחד הוא השדה התרמו־הסולארי באשלים שבנגב (Plot A) — שבו מקימה שיכון ובינוי תחנת כוח בהשקעה של 1.1 מיליארד דולר, בתמורה להבטחת מדינה לרכוש את החשמל שייוצר בה במשך 20 שנה. הפרויקט יצא לדרך לאחר הליך מכרזי כושל, שהסתיים במשא ומתן מול קבוצת אריסון כמציעה יחידה, על רקע תהיות על הכדאיות הכלכליות של הפרויקט.

אף שמדובר בטכנולוגיה מיושנת יחסית ואף שעלות הפעלת השדה תהיה יקרה פי 4 מרף המחירים בטכנולוגיה הפוטו־וולטאית (P.V) המתחרה — משרד האנרגיה, וגם החשבת הכללית לשעבר במשרד אוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, התנגדו לאורך השנים לביטול הפרויקט. זאת, חרף אזהרות חוזרות ונשנות, לרבות בפרסומים ב–TheMarker, אודות הנזק שייגרם בשל כך לכיס הציבורי.

ואכן, אגף החשכ"ל עצמו חישב ב–2016 כי העברת השדה הסולארי Plot A בלבד לטכנולוגיה פוטו־וולטאית עשויה היתה לחסוך לציבור 245 מיליון שקל בשנה, ובסך הכל 3.1 מיליארד שקל לאורך תקופת הפרויקט (בהיוון ל–25 שנה). 

רשות החשמל, לעומת זאת, סברה כי העלות העודפת של Plot A בלבד תגיע ל–4.25 מיליארד שקל — שמשמעותם תוספת של 1% בתעריף החשמל.

למרות נזקים מוכחים אלה, נמנעה הממשלה מלעצור את הקמת הפרויקט בטענה תמוהה שלפיה סך הפיצוי שיידרש עבור קבוצת אריסון בגין כך יעלה על העלות המשקית העודפת מהפעלת הפרויקט.

"הופעל לחץ רב לשלם תעריפים גבוהים"

במקביל, ניהלה שיכון ובינוי משא ומתן חשאי מול המדינה, שעניינו היה המרת שדה תרמו־סולארי אחר שקידמה בקיבוץ צאלים לטכנולוגיית P.V. בתמורה להמרה, סוכמה פשרה שנויה במחלוקת, שבמסגרתה זכו היזמים בפיצוי שרירותי שהקנה להם רישיון להקמת תחנת P.V בהספק זהה ובתעריף מובטח גבוה יחסית.

כלומר, המדינה "חילצה" את היזמים מהקמה יקרה וסבוכה יחסית של שדה סולארי מיושן, שספק אם היתה יוצאת לפועל, ועוד פיצתה אותם ברישיון חדש ובתעריף רכישת חשמל מובטח, שהתברר לימים כגבוה בעשרות אחוזים ממחיר השוק. התעריף המובטח גילם הטבה שכומתה אז בסך של עד 300 מיליון שקל.

אלבטרוס

בעוד רשות החשמל פועלת על מנת לקצץ בתעריף שהובטח לשיכון ובינוי, זכתה היזמית לחיזוק תמוה דווקא מכיוונו של משרד האנרגיה, שהתייצב לימין החברה. "שינוי כזה הוא בניגוד למה שסוכם בעבר עם בעלי הרישיונות, ולא ייתכן שייעשה", כתב אז ראש מינהל החשמל במשרד, יהודה ניב, לרשות החשמל.

הוזמן־בכור הגדילה לעשות כשפנתה ליו"ר רשות החשמל דאז, אורית פרקש־הכהן, וכתבה לה כי "ההתכחשות לאותם הסכמים, שעליהם חתומה הרשות, גורמת למשרד התשתיות, לרשות החשמל ולמשרדי האוצר והמשפטים להיראות כדילטנטים במקרה הטוב — וכמו כזבנים במקרה הרע".

לבסוף, אימצה רשות החשמל פשרה, תוך שהיא מטיחה ביקורת קשה במשרד האנרגיה: "הסכמה זאת נעשתה על רקע לחץ רב שהופעל על הרשות לשלם תעריפים גבוהים ולא עדכניים ליזמים, בניגוד לשיקול דעתה".

ההחלטה על הסבת השדה הסואלארי של אריסון התקבלה בממשלה באוקטובר 2014. לפי היומן של הוזמן־בכור, חודשיים לפני כן היא נפגשה, בלוויית ניב, עם מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, ירון סילש.

אגב, זהו אינו הקשר היחיד שנוצר בשנים האחרונות בין סביבת השר שלום לבין קבוצת אריסון. בנובמבר 2015 הפתיעה הקבוצה כשהודיעה על מינויו של אהוד דנוך למנכ"ל זרוע הקבלנות של הקבוצה, סולל בונה. דנוך, איש ליכוד וקונסול ישראל בלוס אנג'לס לשעבר, כיהן עד אז כמנכ"ל שח"מ — זרוע הביצוע של חברת המים הלאומית מקורות. את דרכו הפוליטית הוא התחיל כראש מטהו של שר החוץ באותם ימים, סילבן שלום.

בקבוצת אריסון סירבו להגיב לדברים.

השר לשעבר סילבן שלום טען אתמול כי הפגישה עם אריסון נעשתה בכובעו כשר לפיתוח הנגב והגליל וכי "עסקה בקידום מיזמים חברתיים".

השר פותח שולחן במסעדת פסטל

גם מקומם של ראשי מגזר הדלק לא נפקד מיומן הפגישות של הוזמן־בכור. אלה פעלו באותם ימים (ועדיין פועלים) לדחיית חקיקת חוק משק הדלק — ואכן הצליחו לדחותו. הוזמן־בכור נפגשה עם כמעט כל המנכ"לים בענף — לרבות אריק יערי (בזן) ויונה פוגל (פז). שלוש פעמים פגשה הוזמן־בכור ביוסי רוזן, יו"ר בזן דאז ולימים יו"ר מכון הנפט.

באחת הפגישות, שאורגנה בידי לשכת שלום במסעדת פסטל בתל אביב, התלוו אל רוזן איש העסקים אודי אנג'ל וסא"ל (במיל.) מגי אסייג. השלושה הובילו אז את הפרויקט החינוכי "סיסמה לכל תלמיד", שמקדם רשת לימודית־חברתית מקוונת.

מאחורי הפרויקט עומד אנג'ל, מבעלי קבוצת אחים עופר, והוא בוצע בחסות קבוצת החברה לישראל של עידן עופר; החברה הבת בזן; וכן המשרד לפיתוח הנגב והגליל, שבראשו עמד השר שלום, ושגם בו כיהנה בעבר הוזמן־בכור כמנכ"לית.

אלא שהיכרות זאת בין האנשים לא נשמרה רק בגבולות מיזמים חברתיים. באוגוסט 2014 מינה השר שלום את אסייג לנציגת ציבור במועצת הנפט, שדנה באותם ימים, בין היתר, באישור סעיפי החזקה של לווייתן.

על קשר הדוק נוסף שקיים משרד האנרגיה עם נציג ציבור אחר שמינה ניתן ללמוד ממספר הפגישות שקיימה הוזמן־בכור עם אלי גוז, איש ליכוד לשעבר, שמונה על ידי שלום לנציג ציבור ברשות החשמל. לא פחות מ–12 פגישות ניהלה הוזמן־בכור עם גוז — שני בהיקף הפגישות רק ליו"ר רשות החשמל, פרקש־הכהן.

"כל הפגישות שקיימתי בתפקידי כמנכ"לית המשרד מופיעות ביומני בשקיפות מלאה", מסרה הוזמן־בכור בתגובה. בהתייחס לפגישה עם אריסון הוסיפה הוזמן־בכור כי "הפגישה התקיימה מתוקף תפקידי כמנכ"לית המשרד, ועסקה בנושאים הקשורים לענייניו".

"חשיפה שיטתית של לוחות זמנים של בכירי ממשל - כלי חשוב להבנת סדרי העדיפויות"

"חשיפה שיטתית ומתמשכת של יומנים ושל לוחות הזמנים של בכירי ממשל ואנשי מפתח שלטוניים היא כלי חשוב להבנת סדרי העדיפות ואופן ההתנהלות השלטוני. באמצעות אלה ניתן ללמוד לא מעט על אופן קבלת ההחלטות בישראל ועל האנשים והגופים המשפיעים על החלטות אלה" — כך אמר עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, שהביאה לחשיפת היומנים של מנכ"לי משרד האנרגיה, אורנה הוזמן־בכור ושאול מרידור.

לדברי מן, "לציבור עומדת הזכות לדעת עם מי נפגשים מקבלי ההחלטות מטעמו, בעת שהם שוקלים את פעולותיהם והפעלת סמכותם, גם אם חשיפה זו נעשית בדיעבד. אין ספק שלגילוי שלפיו בכיר ממשלתי נפגש פגישות רבות עם מפוקחים או גורמים שאמורים להיות מושפעים מהחלטותיו בנושאים חשובים ומרכזיים, כמו משק הגז, יש חשיבות ציבורית רבה. גם לאופן שבו בכירים מנהלים את סדר היום שלהם ואת שגרת יומם המקצועית יש משמעות, וראוי שהציבור ייחשף גם לאופן התעדוף שלהם ולסגנון הניהול המתמשך שהם מובילים".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם