חשיפת TheMarkerחשיפה |

ישראל הבטיחה לירדן "פסקת יציבות" - כדי לייצא גז ממאגר לווייתן

שר האנרגיה העביר לממשלת ירדן מכתב שבו ישראל מתחייבת שלא לפגוע בעסקת יצוא הגז ממאגר לווייתן, כפי שסוכמה בין נובל אנרג'י האמריקאית לבין הירדנים ■ הממשלה לא דיווחה על המכתב, ולא ברור מי אישר את ההתחייבות ■ ההמתנה לתשובת הירדנים מעכבת את החלטת נובל להשקיע בפיתוח המאגר ■ משרד האנרגיה סירב להתייחס לדברים

אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קידוח לוויתן
אבי בר-אלי

פסקת יציבות אחת נפסלה על ידי בג"ץ - אך פסקת יציבות נקודתית יותר תפסה ככל הנראה את מקומה ממש בימים האחרונים. ל-TheMarker נודע כי שר האנרגיה, יובל שטייניץ, העביר בימים האחרונים לידי ממשלת ירדן התחייבות כתובה שלפיה ישראל תימנע מלפגוע ביצוא הגז הטבעי ממאגר לווייתן לירדן למשך 15 שנה. ההתחייבות חופפת לחוזה שעליו חתמו לפני חצי שנה השותפות במאגר עם הירדנים.

שיגור מכתב ההתחייבות נעשה לדרישת הירדנים, ובעקיפין, הוא אמור גם להביא לאישור הדירקטוריון של מפעילת קידוח לווייתן, חברת נובל אנרג'י האמריקאית, להשקעה בפרויקט. למרות המשא ומתן המדיני־עסקי הממושך סביב הנושא, שיגור מכתב ההתחייבות הממשלתי לא דווח לציבור. כך גם לא פורסם קיומם של דיונים על תוכן המכתב ועל ניסוח ההתחייבות.

לפיכך, לא ברור אם המכתב כלל גם התחייבות שלפיה שינויים פוליטיים ורגולטוריים בישראל לא יפגעו גם בתנאי האספקה החוזיים כפי שסוכמו בין נובל אנרג'י לבין חברת החשמל הירדנית.

האיפול שהטילה הממשלה גם לא מאפשר לדעת באיזו פלטפורמה ממשלתית אושר תוכן ההתחייבות ובידי מי מבין הרגולטורים אושר. לא ברור גם כיצד עומדת תחולת ההתחייבות שנטלה על עצמה הממשלה הנוכחית, ביחס לפסיקת שופטי בג"ץ ממארס 2016, שלפיה אין לממשלה סמכות להתחייב בפני גורם זר לחסימת מהלכים רגולטוריים וחקיקתיים עתידיים.

יובל שטייניץצילום: אלכס קולומויסקי

לכאורה, הענקת מטרייה מדינית לעסקות בילטרליות היא נוהג רווח בפרויקטי יצוא בענף האנרגיה. ואולם במקרה של יצוא הגז מלווייתן התנאים שונים מהמודלים השכיחים בעולם. כך, למשל, בשל הרגישות הפוליטית הפנימית בירדן בכל הנוגע לעסקות עם ישראל, סירבו שלטונות הממלכה לחתום על הסכם מדיני ישיר (G2G) עם ישראל לצורך הבטחת העסקה.

ככל הידוע, ממשלת ירדן אמנם דרשה מישראל התחייבות כתובה לצורך אישור העסקה, אך סירבה עד כה לשגר התחייבות כתובה משלה לצורך קיום ההסכם, מה שעשוי להותיר למעשה מטרייה חד־צדדית ובה התחייבות חד־סטרית.

אם לא די בכך, מכירת הגז לירדן לא אמורה להיעשות באופן ישיר. לפי תנאי העסקה, המכירה תיעשה באמצעות חברת שיווק שכלל לא תירשם בישראל, NBL Jordan Marketing, והיא זו שתרכוש את הגז מלווייתן ותמכור אותו הלאה לירדנים. זאת, לכאורה, כדי להימנע מהכתרת העסקה בציבור הירדני כיבוא ישיר מישראל. כלומר, ממשלת ישראל מתחייבת למעשה לערוב לתנאי עסקה בין שתי חברות פרטיות (שותפות לווייתן וחברת השיווק) - ללא התחייבות מקבילה מהצד הירדני. כל זאת, בעוד יצוא הגז לירדן זוכה למעמד מיוחד, ונושא בהשלכות גם על עתודות הגז לשימוש מקומי.

הדד־ליין ליצחק תשובה: 20 בפברואר

דונלד טראמפ והמלך עבדאללה, בבית הלבן בשבוע שעבר צילום: YOUSEF ALLAN / JORDANIAN ROYAL P

שיגור מכתב ההתחייבות נעשה לדרישת הירדנים, שלמודים ניסיון רע מתלות בייבוא גז זר, לאור השיבושים בשנים האחרונות בהזרמת הגז מסיני שבמצרים. ואולם השושבינה במגעים בין הצדדים בשנים האחרונות היא ממשלת ארה"ב, שלקחה חלק משמעותי ופעיל בתיווך העסקה, עד כדי מעורבות אישית מצדו של מזכיר המדינה היוצא, ג'ון קרי. בהקשר זה, יש לציין כי לפני כשבוע נפגשו בוושינגטון עבדאללה מלך ירדן ונשיא ארה"ב הנבחר, דונלד טראמפ.

ככל הידוע, הירדנים עדיין לא השיבו למכתב ההתחייבות ששיגר אליהם שטייניץ, ולא הודיעו אם זה עונה על ציפיותיהם. השתהות זו היא שמעכבת ככל הנראה את החלטת ההשקעה הסופית (FID) בפרויקט לווייתן, שאותה היתה אמורה לקבל הנהלת נובל אנרג'י כבר בסוף 2016 (באופן לא רשמי).

סד הזמנים בכל הנוגע למימון הפיתוח של לווייתן נהפך כעת לוחץ יותר, מכיוון שעל הפרק מונח הסכם המימון שעליו חתמה השותפה הגדולה בלווייתן, דלק של יצחק תשובה, מול הבנקים HSBC וג'יי פי. מורגן. לפי הסכם ההלוואה שנחתם בנובמבר 2016, דלק תגייס חוב של 1.5–1.75 מיליארד דולר, וההסכם יהיה ניתן לביטול רק עד 20 בפברואר. לפיכך, אם עד תאריך זה לא תקבל נובל אנרג'י החלטת השקעה — תידרש דלק לפתוח את הסכם המימון ולהאריך את תקופת ההשתחררות שלה מנטילת החוב.

מהלך כזה עשוי לגרום לשינוי בתנאי החוב, ומכאן גם לעיכוב בלוחות הזמנים לפיתוח הפרויקט. לפי מתווה הפשרה הממשלתי מול מונופול הגז, חויבו השותפות בלווייתן להציג השקעה של 1.5 מיליארד דולר בפרויקט עד סוף 2017.

המחיר נחתך במיליארדים

עסקת יצוא הגז לירדן היא הגדולה ביותר שעליה חתמו שותפות לווייתן, ולכן מהווה עוגן לפיתוח המאגר. מדובר באספקה כוללת של 45 מיליארד מ"ק גז (BCM) לחברת החשמל הירדנית בכ–10 מיליארד דולר. לפי הערכות, הגופים המממנים דורשים משותפות לווייתן חוזים חתומים על 5–6 BCM גז בשנה, כך שהעסקה הירדנית מכסה לפחות 50%–60% מכמות זו.

חוזה הגז עם ירדן התעכב בשנתיים האחרונות כתוצאה מצלילת מחירי הגז בעולם, מהתהפוכות הרגולטוריות בישראל ומהלחץ הציבורי בירדן, בעידוד האופוזיציה הפוליטית המקומית.

כבר ב–2014 חתמה ירדן על מזכר הבנות ליבוא, בעסקה שהוערכה אז בשווי של 15 מיליארד דולר. היקפה הכספי של העסקה צלל בחדות מאז החתימה על טיוטת ההסכם בין הצדדים, בעקבות הירידה הדרמטית במחירי הגז הטבעי בעולם בתקופה שחלפה, שחייבה את פתיחת המחיר המקורי שעליו סיכמו הצדדים ב–2014.

לדברי מקורבים לעסקה, ב–2014 מחיר הגז נע סביב 7.5 דולרים למיליון BTU, ומחיר הרצפה היה 6–7 דולרים ליחידה. מחיר הבסיס בחוזה הנוכחי לא דווח, אך לפי חישוב גס מחירו יהיה כעת 6–6.5 דולרים ליחידה, ומחיר הרצפה צפוי להיות נמוך באופן משמעותי.

בדיווח שהוציאה נובל אנרג'י צוין כי לפי ההסכם, הירדנים יקבלו אופציה להגדלת כמות הגז המסופקת ב–0.5 BCM בשנה. עם זאת, גם כמות הגז המדווחת אינה סופית, מכיוון שהחוזה כולל מנגנון Take or Pay ששיעורו לא נמסר. תמחור הגז יוצמד למחיר חבית נפט (ברנט) עם רצפת מחיר שלא דווחה.

יש לציין כי גם השותפות במאגר תמר חתמו על אספקת גז לירדן, אם כי בנפח קטן (2.2 BCM ל–15 שנה), וזה אמור לשמש את מפעלי פוטאש בעברו השני של ים המלח.

TheMarker פנה אתמול אל משרד האנרגיה בשאלות אם התחייבות שטייניץ כללה הימנעות מפגיעה במכסת היצוא בלבד או מפגיעה בתנאי העסקה ככלל, וכן היכן נידונה תחולת ההתחייבות ומי אישר אותה. במשרד סירבו להתייחס לדברים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker