"צריך להגיד לאנשים את האמת - פרויקט כביש 1 מיותר"

ברקע הדיווחים הנמשכים על עומסי התנועה הכבדים בכניסה לירושלים, מתברר כי שדרוג הכביש, בעלות של 2.4 מיליארד שקל, יצא לדרך ב-2012 למרות מחלוקות על נחיצותו ■ לדברי בכיר במשרדי הממשלה, הפתרון לפקקים לא יושג בשנים הקרובות: "בסך הכל הזזנו את הפקק מעט מזרחה"

אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שר התחבורה ישראל כ"ץ בטקס פתיחת מנהרות הראל, בחודש שעברצילום: אוליבייה פיטוסי
אבי בר-אלי

"הפרויקט לשדרוג כביש 1 מיותר, והוויכוחים על הצורך בו בשלב הנוכחי התעוררו עוד לפני שתוקצב ויצא לדרך. אפשר לפרגן לחברת נתיבי ישראל על שעשתה עבודה יפה בסלילה החדשה, אבל צריך גם להגיד לאנשים את האמת, והיא שהמחלפים המשודרגים, הגשרים ומנהרות הראל שנחנכו לא יפתרו את עומסי התנועה בכניסה לעיר" — כך אומר ל–TheMarker בכיר במשרדי הממשלה בתום שבוע נוסף של עומסי תנועה חריגים בכניסה לירושלים וביציאה ממנה.

"בסך הכל העתקנו את הפקקים מעט מזרחה, והפרויקט מלכתחילה לא נועד לפתור את צוואר הבקבוק בכביש בגין או בגינות סחרוב", הודה הבכיר. "אם עד היום היה לנו פקק פה ושם, אז עכשיו התנועה נוקזה לפקק אחד גדול בהרבה ממש בכניסה לעיר", הוסיף.

דברים אלה נאמרו על רקע הטרוניות הגוברות מצד הנוסעים בכביש 1 (תל אביב־ירושלים) בדבר פקקים כבדים, בעיקר בשעות העומס של הבוקר ואחר הצהריים, שרק החריפו לאחר חנוכת השדרוג של הכביש לפני שלושה שבועות. זאת, לאחר ארבע שנות עבודה מאומצת — שגם במהלכן סבלו הנהגים מהעבודות שבצדי הכביש.

בימים שני ושלישי השבוע תזמנו נוסעים בכביש בשעות הבוקר נסיעות שארכו שעה ו–45 דקות בין המחלפים ענבה או בן שמן לבין הכניסה לעיר — הרחק מהבטחות הגורמים המעורבים בפרויקט לנסיעה של 35 דקות. בעקבות תאונת דרכים שאירעה שלשום בתוואי הכביש — היו שתזמנו גם נסיעה של שלוש שעות מתל אביב.

באחד מדיוני ועדת הכספים הביעו השבוע חברי כנסת תרעומת על משך הזמן שבילו בפקקים, לאחר שאיחרו לדיונים. חלקם אף כינה את הפרויקט "מחדל המנהרות".

מדוע לא חיכו לרכבת המהירה ולכביש 16?

הפרויקט לשדרוג כביש 1, בהשקעה של 2.4 מיליארד שקל, נועד להרחיב לשלושה נתיבים את מקטע כביש 1 בין שער הגיא לצומת גינות סחרוב. זאת, תוך ביטול סיבוב מוצא לטובת שני גשרים חדשים, וכריית שתי מנהרות באורך של כ–800 מטר מתחת למחלף הראל.

למרבה האירוניה, הנסיעה במנהרות היתה חופשית ברוב השבוע — אלא שמיד לאחריהן נתקעו הנהגים בפקק ארוך וממושך.

במשרד התחבורה ובחברת נתיבי ישראל הבטיחו הקלה בתנועה לכשיסתיימו עבודות הסלילה של הנתיב השלישי בחודש מאי. בתוכנית "סדר יום" ברשת ב' טענה אתמול מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר, כי העומסים זמניים: "אנו מצויים עדיין באתר עבודות. הנהגים רואים את האיתותים, לוחצים על הברקס — ויוצרים פקק. הסדרי העבודה הם שחייבו את פתיחת הכביש כעת, אבל הנסיעה בו היום כבר יותר בטוחה (בזכות ביטול סיבוב מוצא והעלייה לקסטל, א"ב), והיא תהיה מהירה יותר לכשייפתח הנתיב השלישי".

פקקים ביציאה מירושליםצילום: אוליבייה פיטוסי

ואולם לדברי הבכיר, פתיחת הנתיב השלישי תקל רק במעט על היוצאים מירושלים — ולא מעבר. "גם קיצור של חמש דקות נסיעה בטל בשישים בפקק שנמשך שעה וחצי", אמר. "הפתרון היחיד לגודש התנועה בדרך לירושלים יושג רק לאחר סלילת כביש הגישה החדש לירושלים, כביש 16, ועד אז תוכל להירשם הקלה מסוימת עם פתיחת קו הרכבת המהיר בין תל אביב לתחנת בנייני האומה".

ואמנם, ההשלכות החמורות כיום של חסימות הנתיבים בציר הנסיעה לירושלים, כמו גם העבודות לאורך תוואי הכביש בשנים האחרונות — הורגשו כולן ביתר שאת בהיעדר חלופה מספיקה לתנועה לכיוון העיר (נוסף על כביש 443). "אם כבר המדינה מצאה לנכון להשקיע בשדרוג, הרי שראוי היה לעשות זאת כשקו הרכבת פתוח — ועל ידי כך ניתן היה כבר למשוך אנשים לרכבת, להרגיל אותם לשירות החדש ולהוריד אותם מהכביש", הוסיף הבכיר. "אם קו הרכבת היה מוכן, ואם כביש 16 היה כבר נסלל — ניחא. אבל בהעדרם, זו היתה טעות לבצע את העבודות כבר כעת", סיכם.

קו הרכבת המהיר לירושלים (A1) עתיד להיחנך לפי הצהרות משרד התחבורה ורכבת ישראל ברבעון הראשון של 2018 — אף שלפי הערכות בענף התשתיות, הסיכוי לכך נמוך. באשר לכביש 16, שיחבר את מוצא לדרך בגין, הרי שזה יבוצע לפי החלטת הממשלה ב–2014 במתווה זכייני (PPP). משכך, הופקד הפרויקט בידי מכרזי אגף החשב הכללי — והוא אינו צפוי להיפתח בארבע השנים הקרובות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker