האוטותל היא תמורה נחותה ל-10 מיליון שקל

המכונית השיתופית היא מוצר כלכלי נחות ■ כשכולם צריכים מכונית בבת אחת, אין מספיק

מירב מורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

מכוניות שיתופיות אינן משנות את צורכי הניידות. המשתמשים בהן עדיין צריכים הסעה באותן שעות שגרתיות: כשהם יוצאים לעבודה, כשהם חוזרים ממנה, או כשיש אירוע גדול בפאתי העיר שרבים רוצים להגיע אליו.

כשכולם צריכים מכונית בבת אחת, אין מספיק. די בפעם או פעמיים שצריך ואין, כדי להרגיש שאי אפשר לסמוך על השירות ולהחליט לא לוותר על המכונית הפרטית.

רון חולדאי ומיטל להבי בהשקת "אוטו־תל", אתמול
רון חולדאי ומיטל להבי בהשקת "אוטו־תל", אתמולצילום: עופר וקנין

לכן, הדיווחים על נתוני המיזמים לשיתוף מכוניות בעולם - שמגיעים מטעם החברות שמפעילות אותם - מתמקדים במספר המינויים העולה ולא בשיעור השימוש הפוחת (מספר השכרות למכונית).

כדי להבטיח זמינות שתשכנע אנשים לוותר על המכונית שלהם ולסמוך על ״השיתופיות״, צריך הרבה מאוד מכוניות. ואולם תרחיש זה יקר, ודורש סובסידיה ציבורית שתופחת והולכת, כפי שקרה בפריז.

עיריית תל אביב התחייבה לסבסד את אוטותל, מיזם הרכב השיתופי שלה, ב-10–15 מיליון שקל בשנה, שמקורם בכספי הארנונה של התושבים.

10 מיליון שקל הם כסף רב. הם מכסים למשל 250 אלף נסיעות עירוניות חינמיות במונית - שמספקת שירות עדיף היות שהוא לא דורש מקום חניה. סובסידיה של 20 שקלים לנסיעה היתה יוצרת לעיריית תל אביב ״בנק״ שנתי של 500 אלף נסיעות מונית מוזלות כדי לממן לבאים ברכבת הסעה עד למקום העבודה - או כדי לממן תחבורה חינמית בשבתות וחגים.

המכונית השיתופית לעומת זאת, לא מפחיתה בהכרח עומסים, זמינה פחות ממונית, גובה סובסידיה כבדה, גוזלת מקומות חניה ציבוריים (לפחות 2–3 מקומות חניה לכל מכונית) — ולכן מציעה מוצר כלכלי נחות.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker