היחסים החמים עם מקסיקו השתלמו למקורבי נתניהו - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היחסים החמים עם מקסיקו השתלמו למקורבי נתניהו

ב-2013 הגיע נתן אשל למשרדי חברת מקורות ובאמתחתו עסקה מול רשות המים של מקסיקו ■ אף שהעסקה נחתמה לימים בין שתי חברות ממשלתיות, ובחסות הסכם בין שתי המדינות - קיבל אשל דמי תיווך בסך 850 אלף שקל, וטען: "מקסיקו ביקשה שאעזור לה"

17תגובות
נתן אשל
אוליבייה פיטוסי

יחסי מקסיקו וישראל עלו בימים האחרונים על שרטון לאחר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הביע תמיכה בהחלטת נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לבנות חומה בגבולה הדרומי עם מקסיקו. במקסיקו נעלבו ואף דרשו אתמול מישראל התנצלות רשמית. ואולם ב–48 השעות האחרונות נדמה שנתניהו דווקא נהנה לרכוב על המשבר המדיני שבפתח — ולא ממהר להרגיע את הרוחות. המשבר עם מקסיקו מספק לראש הממשלה הזדמנות נוספת להסחת דעת ולתקיפת התקשורת ויריביו הפוליטיים — ואולם, כפי שהתגלה בפרשות האחרונות, לחיכוכים שיוזמת לשכת נתניהו יש לעתים גם מניעים נסתרים.

לנתניהו עצמו אולי אין קשר למקסיקו, אך לסביבתו הקרובה היתה דווקא אפיזודה עסקית קצרה וסוערת מול הממשל המקסיקאי — שהתגלגלה כבר לפני שנתיים לבדיקת להב 433 ומבקר המדינה, אך נותרה בינתיים כאבן שאין לה הופכין.

במאי 2013 התדפק ראש הסגל לשעבר בלשכת נתניהו, נתן אשל, על דלתות חברת המים הממשלתית מקורות, והציע להנהלתה עסקה מהירה במקסיקו.

שנה לפני כן אולץ אשל להתפטר מלשכת ראש הממשלה לאחר שהודה ב"צילום לא מקובל" של עובדת לשכה, והתחייב לא לעבוד יותר בשירות המדינה. בחלוף כמה חודשים מעזיבתו את הלשכה, התגלגלה איכשהו לידי אחד המקורבים ביותר למשפחת נתניהו עסקה מטעם Conagua, רשות המים הלאומית של מקסיקו, שביקשה להכין סקר על מצב מי התהום בסמוך לבירה, מקסיקו סיטי.

הנשיא שמעון פרס עם נשיא מקסיקו, אנריקו פניה נייטו, בביקור
רשמי במקסיקו ב– 2013
מארק ניימן / לע"מ

בחברת מקורות חתמו עם אשל על חוזה תיווך תמורת עמלה של 5% — שלימים תורגמה לתשלום על סך 850 אלף שקל. בצירוף מקרים, העסקה היתה אמורה להיחתם בעת ביקורו ההיסטורי במקסיקו של נשיא המדינה דאז, שמעון פרס, כמה חודשים לאחר מכן.

פרס יצא למקסיקו בליווי פמליה גדולה, שעם חבריה נמנה גם מנכ"ל מקורות, שמעון בן חמו. בן חמו חתם שם על העסקה מול דוד קורנפלד, יו"ר רשות המים במקסיקו, במעמד הנשיא פרס ונשיא מקסיקו, אנריקה פניה נייטו.

העסקה, כך דיווחה אז מקורות, נחתמה במסגרת הסכם שיתוף פעולה בין שתי המדינות. בעקבות כך, עלתה התהייה על הצורך במעורבותו בתשלום של בכיר לשעבר בלשכת ראש הממשלה בסגירת פרויקט בין מדינות — מה עוד שזה נחתם במסגרת ביקור רשמי ומתוכנן של נשיא המדינה.

כך או כך, בחלוף חצי שנה דרש אשל לקבל את העמלה שמגיעה לו — בארבעה תשלומים, כנגד כל תשלום שהעבירו המקסיקאים. אלא שאשל, כך התברר לימים, לא היה איש הקשר היחיד בעסקה.

70 אלף דולר עבור יח"צ ולובינג

במארס 2015 חשף תחקיר TheMarker כי לצורך העסקה במקסיקו שכרה מקורות שירותים של דמות צללים נוספת, ואף שילמה לה סכום גבוה פי ארבעה מזה ששולם לאשל. זאת, יש להדגיש שוב, עבור שירותי ייעוץ בין שתי חברות ממשלתיות.

מקורות התקשרה עם חברה מקומית לצורך ליווי לוגיסטי, לכאורה, של אנשיה במקסיקו. אלא שהחברה הזאת, כך נחשף, הוחזקה בבעלות ישראלי לשעבר שפועל בדרום אמריקה.

מבדיקת TheMarker עלה כי איש העסקים הוא אורי אנסבכר, מכוכבי פרשת קרטל הלולבים שהתפוצצה בסוף שנות ה–90.

לאחר היעלמות של שנים, צץ שוב אנסבכר לאחר שהתברר כי קיבל מידי מקורות לא פחות מ–700 אלף דולר עבור שירותים שסיפק לה לכאורה במקסיקו — ללא קשר לדמי התיווך ששולמו לאשל. כל זאת, בעסקה שהיקפה הכולל נאמד בסך הכל ב–3.8 מיליון דולר — כלומר, 25% מהסכום ששולם זרם לכיסם של אנשי צללים ישראלים.  

אם לא די בכך, מפרטי החוזה של אנסבכר התברר כי מקורות הבטיחה לו 100 אלף דולר עבור טיפוח מערכת היחסים מול רשות המים המקומית, ובין היתר גם עבור דאגתו ל"תחזוקת קשרים עם אנשי מפתח בשלטון המקומי, בקהילה העסקית ובאקדמיה".

70 אלף דולר נוספים הובטחו לו תמורת "עיצוב וסיוע ליישום שירותי יחסי ציבור, קשרי קהילה ושירותי לובינג במקסיקו". זאת, יש להזכיר, בעבור סקר מים וייעוץ לטיוב בארות מי תהום, תחת חברה מקומית שכבר פועלת במקום — ובחסות משרד ממשלתי מקסיקאי.

במקורות טענו אז כי מדובר בחוזה סטנדרטי מול קבלן משנה, היות שהיא נעדרת נציגות קבועה במקסיקו, וכי למרות התשלומים שהעבירה לאשל ולאנסבכר, עדיין רשמה החברה רווח של 8 מיליון שקל בזכות הפרויקט שביצעה.

ואולם בעקבות הפרסומים אז אודות העסקה — שהובילו לגישושים מצד גופי ביקורת שונים — נבהלו ראשי מקורות, ולמרות טענותיהם בדבר חוקיות ההתקשרות כולה, עצרו אז את תשלום שכר הטרחה לאשל וחיפשו חוות דעת משפטית שתכשיר את התשלום.

לאן נעלם דו"ח מבקר המדינה?

"אי־תשלום מהווה הפרה גסה של החוזה", כתב אז אשל במייל ששיגר למקורות. "להזכירכם, הקשר שלי עם מקורות לא החל בגלל שמקורות רצו שאעזור להם למכור. הקשר נוצר מאחר שמקסיקו ביקשה ממני שאעזור לה לקנות. אני הייתי זה שבאתי והצעתי את עזרתי למקורות לקבלת עבודות במקסיקו כנגד דמי תיווך, ובחרתי בכם, למרות שחברה צרפתית גדולה היתה שמחה ועדיין תהיה שמחה לבצע את הפרויקטים", הוסיף אשל בזעם. 

משלא נענה, פנה אשל אל עו"ד יוסי כהן, אף הוא מקורב ביותר לבני הזוג נתניהו, וזה הגיש לבית משפט השלום בתל אביב תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום הכספים. 

למרבה התמיהה, איש מבין עובדי מקורות לא הסכים אז לחתום על כתב התגובה לתביעה — והחברה חויבה על ידי בית המשפט בתשלום מיידי של הסכום הנדרש.

מנגנון הפעלת הסוכנים והמתווכים של מקורות ברחבי העולם הדליק בשעתו נורות אדומות ברשות החברות הממשלתיות ובאגף החשב הכללי. אלה מיהרו לבצע בדיקות שאמנם איתרו חולשות בממשל התאגידי ובבקרות בחברה.

גם מבקר המדינה התחיל אז בבדיקת מקרה נתן אשל, ואולם בסוף 2015 הפתיע כשפירסם דו"ח רזה יחסית בנושא מקורות, אשר ממנו נעדרה כליל פרשת העסקתו של אשל. זאת, תוך שהמבקר מסתפק בביקורת רפה על כך שהתקשרויות החברה עם סוכנים נעשות לעתים בניגוד לנהלים, וכי קיים צורך בחיזוק מנגנוני הפיקוח והבקרה עליהן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#