החוב הענק שהושתק: למה באמת התייקר השבוע החשמל? - דינמו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החוב הענק שהושתק: למה באמת התייקר השבוע החשמל?

לפני שבועיים ויתרה הממשלה לחברת החשמל על חוב של 2.8 מיליארד שקל בגין ניפוח הפנסיה. ומה התירוץ? "הציבור חייב לחברת החשמל יותר"

24תגובות
עובדי חברת החשמל. אם יסכימו לרפורמה, התעריף יכסה את תביעותיהם לפנסיה
דוברות חברת החשמל

ביום ראשון התייקר החשמל במשק ב–4.6% — לראשונה זה שלוש שנים וחצי. במשרדי האנרגיה והאוצר טענו כי הסיבה להתייקרות היא עלייה שחלה בשבועות האחרונים בהוצאות הדלק של חברת החשמל, כתוצאה מהתייקרות הפחם בעולם. אלא שכעת מתברר כי ההסבר הזה הציג בפני הציבור תמונה חלקית בלבד.

בממשלה "שכחו" לספר כי יממה לפני ההחלטה המפתיעה על ייקור החשמל במשק, פירסמה רשות החשמל, תחת פיקוחה ההדוק של הממשלה, החלטה שנויה במחלוקת שנועדה למנוע ירידה בתעריף. מדובר בהחלטה להקפיא דרישת חוב בסך 2.8 מיליארד שקל שחברת החשמל היתה אמורה להשיב לציבור באמצעות הורדת תעריף החשמל כבר לפני שבע שנים.

כמתואר

החוב הזה נובע מניפוח ההתחייבויות הפנסיוניות של החברה עד 2009, ומההליך האכיפתי שננקט נגדה. בהוראת רשות ניירות ערך (ני"ע), חויבה אז חברת החשמל למחוק 8.8 מיליארד שקל מהחוב האקטוארי שלה, להציג מחדש את הדו"חות הכספיים, ולהפריש 1.9 מיליארד שקל שגבתה ביתר מצרכניה (ראו מסגרת בעמוד זה).

הרגולטורים בממשלה התגאו אז בניקיון האורוות הפנסיוני שנעשה במונופול החשמל. משרד מבקר המדינה הספיק להוציא על כך דו"ח ביקורת חמור שהעיד על ניפוח גדול עוד יותר — והכל המתינו לרשות החשמל, שהיתה אמורה לקזז את הסכום שהופרש מחשבונות החשמל — אבל גררה רגליים.

בשבע השנים שחלפו מאז שבוצעה ההפרשה צמח החוב ל–2.8 מיליארד שקל, ורשות החשמל נדרשה באחרונה להתכנס כדי להכריע בנוגע להשבת הכספים האלה לכיסי הצרכנים. רק לשם המחשה, גם פריסת ההחזר הזה על פני שלוש שנים היתה מאפשרת להוזיל את התעריף הציבורי ב–4%. אבל כשהגיע רגע האמת לרשות היו תוכניות אחרות.

בתום דיון שקיימו בסוגיה החליטו חברי המליאה במפתיע כי "לעת הזאת, אין מקום לעדכן את התעריף לצרכן בדרך שתבטא השבה לצרכנים של הסכום". במלים אחרות, שבע שנים לאחר שהוכח מעבר לכל ספק, ולאחר שנקבע באופן חד־משמעי כי חברת החשמל גבתה מהציבור מיליארדי שקלים עודפים לצורך כיסוי חוב פנסיוני שלא היה ולא נברא — הופכת המדינה את עמדתה, וקובעת כי הכסף העודף יכול להישאר בינתיים בקופת חברת החשמל — ולא יחזור לציבור צרכני החשמל.

כמתואר

ב–18 בדצמבר העלתה רשות החשמל את ההחלטה הזאת לאתר האינטרנט שלה, לצורך הליך שימוע ציבורי, שאמור להסתיים ביום ראשון הקרוב. ברשות נמנעו מלציין את דבר ההחלטה הזאת בהודעות שהופצו לכלי התקשורת על ייקור החשמל למחרת, ב–19 בדצמבר.

רשות החשמל, יש לציין, כבר אינה רשות סטאטוטורית עצמאית. מאז ה–1 בינואר 2016 כפופה הרשות למשרד האנרגיה. כמו כן, היא נתונה בשנים האחרונות תחת לחץ מתמיד מצד הממשלה לסייע לפתרון מצוקתה הפיננסית של חברת החשמל באמצעות העלאת תעריף החשמל (ראו מסגרת בעמוד 5).

במליאת הרשות מכהנים ארבעה חברים בלבד: יו"ר הרשות, אסף אילת, מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידור, רכזת האנרגיה באגף תקציבים שבאוצר, עדי חכמון, ויוסי אנגלנדר, נציג ציבור שמינה שר האנרגיה, יובל שטייניץ.

חוב חלוט מול דרישה שעל הנייר

הנימוק שמסרה רשות החשמל להחלטה היה תמוה יותר מההחלטה עצמה. לטענת רשות החשמל, מול החוב הלא מוכחש של חברת החשמל לציבור עומדת שורת תביעות מצדה של חברת החשמל להכרה בעלויות פנסיה ושכר נוספות, שלטענת החברה, יש לגלם גם אותן בתעריף החשמל. כלומר, הרגולטור של חברת החשמל טוען כי מפני שלמונופול המפוקח יש דרישות משלו לגבי חוב של ציבור הצרכנים כלפיו — אין מקום לגביית חובו לציבור. זאת, אף שדרישות חברת החשמל עדיין מתבררות, ואילו מנגד עומד חוב חלוט, שנולד במסגרת הליך אכיפה, ושבגינו בוצעה כבר הפרשה ב–2009 והוא ממתין מאז למימוש יעדו.

דרישות חברת החשמל, אגב, אינן חדשות כלל. מדובר בטענות לאי־הכרה ברכיבים פנסיוניים בעיקר, בסך כ–6 מיליארד שקל, שלטענת החברה אמורים היו להיות מכוסים בתעריף החשמל. הדרישות האלה הועלו כבר לפני שנים, וחלקן אף נדחה בידי הנהלת רשות החשמל הקודמת.

שר האנרגיה, יובל שטייניץ
בלומברג

יתרה מזאת, רשות החשמל הצהירה בעבר בעצמה כי חברת החשמל פעלה באופן שיטתי כדי לנפח את חובה האקטוארי, וכי ב–2002–2009 הביאה להכפלת ההתחייבויות הפנסיוניות מ–11 מיליארד שקל ל–24 מיליארד שקל, בעקבות "סדרת שינויים אקטואריים וחשבונאיים". במארס 2009 הודיעה הרשות כי רישומים אלה מופרזים, ולכן סירבה לכל בקשות העלאות התעריף של חברת החשמל.

במסמך ההחלטה שפורסם, טענה רשות החשמל כי לא הפכה את עמדתה — אלא העדיפה לבצע התחשבנות כוללת מול מונופול החשמל. כלומר, בכוונת רשות החשמל לפרסם החלטה מרוכזת אחת בדבר עלויות הפנסיה המוכרות לחברת החשמל. זאת, באופן שישקלל את חוב החברה לציבור, מצד אחד — ומצד שני, יוסיף למשוואה את תביעות חברת החשמל שיימצאו מוצדקות.

בנימוקים להחלטה נטען כי אין טעם בעדכון כפול של תעריף החשמל בגין אותם טעמים. עם זאת, לא ברור כיצד סותרת כוונה זו את הטמעת החזר החוב לציבור בעדכון התעריף שממילא בוצע השבוע.

כמו כן, לא מובן כיצד יצרה הרשות משוואה בין הפרשה שבוצעה במסגרת הליך אכיפה שניהלה רשות ני"ע לבין תביעות כספיות שוטפות שעדיין מתבררות. מה עוד, שגם היענות לחלק מהתביעות של חברת החשמל נדרשת עדיין בהליך שימוע ציבורי ואין ודאות שיתקבלו ובאיזה היקף כספי. אגב, במשוואה זו לא תיכלל הפקדה עודפת נוספת שביצעה חברת החשמל לקופת הפנסיה של העובדים בסך 5.8 מיליארד שקל — ושאותה היא מנועה כיום למשוך.

יו"ר רשות החשמל, אסף אילת
רוני פרל

"הרשות השתכנעה שהיקף ההכרה בעלויות, הנובעות מרכיבים אלה, צפוי להיות שווה לפחות להפרשה להשבה האמורה", טענה מליאת הרשות בהחלטתה. הרשות רומזת כי לפי האומדנים שברשותה, יידרש תעריף החשמל לפצות את חברת החשמל בסכום של 2.8 מיליארד שקל, לכל הפחות.

אלא שכאן הדהימה המליאה בנימוק מרחיק לכת עוד יותר: "תחום הפנסיה הוא מטיבו נתון לעדכונים ושינויים נוכח העובדה שהוא מבוסס על הנחות, אומדנים והערכות שונים העשויים להשתנות לאורך זמן, ואין בעצם העובדה שהונחו הנחות מסוימות בזמן מסוים, גם אם התברר בדיעבד שהנחות אלה היו שגויות, כדי להצמיח באופן אוטומטי טענת השבה לטובת הצרכנים", נכתב עוד בהחלטה. אך בכך עדיין לא מסתכם האבסורד שטמון בה.

ההבטחה שניתנה לוועד חברת החשמל

כמתואר

הסיבה שבגינה נדרשה רשות החשמל להתכנס ולהכריע סוף־סוף בשאלת החזר החוב לציבור אינה טובת הציבור כמובן, אלא מכיוון שהרשות חויבה לעשות כן במסגרת הליך משפטי.

מדובר בבקשה לתובענה ייצוגית — הגדולה אי פעם, בסך 9.5–11 מיליארד שקל — שהוגשה ב–2009 נגד חברת החשמל בגין תוספות השכר הלא חוקיות בחברה וניפוח התחייבויותיה הפנסיוניות. התובענה אושרה על ידי בית המשפט המחוזי ב–2013. חברת החשמל עירערה על אישור הבקשה לבית המשפט העליון, שהמתין עד שרשות החשמל תגבש החלטה בנוגע לסכום המופרש.

לאחר ארכות חוזרות ונשנות שביקשה הרשות נקבע המועד האחרון להצגת ההחלטה לינואר. בלית ברירה כונסה מליאת הרשות כדי לדון בתפוח האדמה הבוער — בלי שהשלימה את בדיקת הדרישות של חברת החשמל.

בהחלטתה, אמנם סייגה מליאת רשות החשמל את קביעתה באשר להקפאת החזר החוב לציבור, והותירה פתח מילוט. "תחשיב צוות הרשות נערך בהשוואה להתחייבות בדו"חות החברה אך ורק כדי לקבל תמונה של הפער לעומת ההתחייבות של החברה בספרים, ולא בהכרח שהרשות תכיר בסופו של דבר במלוא הפרשים אלה" — כך הבהירה הרשות.

יו"ר חברת החשמל, יפתח רון טל
עופר וקנין

כלומר, ההסתייגות כללה טענה שמדובר בהליך שימוע, ושזה פרי בחינה ראשונית, שאינה מחייבת. בה בעת, ולמרות ההסתייגות, הרשות ציינה בהחלטתה כי לא כל דרישות חברת החשמל מופרכות, וכי מעיון בהן עולה כי יש בהן כדי לצמצם את הפערים בין הצדדים.

לטענת מליאת הרשות, יש לפיכך מקום לביצוע "התחשבנות מתגלגלת" בין אינטרס הציבור לעמדות חברת החשמל, ולבחון את כלל העלויות שבמחלוקת במכלול. זאת, כאמור, אף שדרישת השבת הכספים בגין ניפוח ההתחייבויות הפנסיוניות היא פרי של הליך אכיפתי.

ואולם, נוסח ההחלטה, כפי שהופיע בנייר ההחלטה, סותר עמדה שמציגה הממשלה בחזית אחרת מול חברת החשמל. כפי שנחשף ב–TheMarker באחרונה, הכיסוי של עלויות השכר והפנסיה של חברת החשמל, אלה שאינן מוכרות כיום בתעריף החשמל, מופיע במקביל כ"צ'ופר" במסגרת מתווה הרפורמה החדש שהציגה הממשלה לעובדי חברת החשמל ולהסתדרות.

במצגת שהציגו משרדי האוצר והאנרגיה לעובדים הופיע סעיף שלפיו אם יסכימו לשינוי המבני המוצע במשק החשמל להפרטת 60% מתחנות הכוח ולהפרשת 3,500 עובדים עד 2025 — תפעל הממשלה לחיזוק האיתנות הפיננסית של החברה, בין היתר, על ידי העמסת הדרישות הנידונות של החברה על תעריף החשמל.

יו"ר רשות ני"ע לשעבר, זוהר גושן
דניאל בר און

במלים אחרות, בחדר דיונים אחד מופיע הכיסוי של מיליארדי השקלים כתנאי לא מובטח במסגרת הליך הידברות מול ועד חברת החשמל — ואילו בחדר דיונים שני הוא מופיע כבר כעובדה מוגמרת שיש בה כבר כדי לקזז זכות כספית של הציבור.

חברת החשמל מודה: הפקדנו עוד 6 מיליארד שקל מיותרים בקופת הפנסיה

פרשת ניפוח ההתחייבויות הפנסיוניות בחברת החשמל התפוצצה במהלך 2009 בעקבות סדרת תחקירים ב–TheMarker, ולאחר ביקורת פנימית שנערכה בחברת החשמל. הביקורת חשפה כי החברה הגדילה באופן שיטתי ושרירותי את מחויבותה האקטוארית, בין היתר, על ידי קביעת שיעור הצמדה מופרז לאומדני הגידול בפנסיה התקציבית, אי־רישום הפסדים אקטואריים, רישום שגוי של הטבות לאחר פרישה ואימוץ לוח תמותה מוטה לכאורה.

בחברת החשמל המעיטו אז בערך הגילוי, מכיוון שמשמעותו היתה כי החברה יצאה למסעות גיוסי החוב שלה בארץ ובחו"ל על בסיס נתונים שגויים. ואולם יו"ר רשות ניירות ערך דאז, פרופ' זוהר גושן, הורה לחברה להפחית באופן מיידי את מצבת ההתחייבויות ולתקן את הדו"חות באופן רטרואקטיבי. כך, נדרשה החברה להצגה מחדש של הדו"חות הכספיים (ריסטייטמנט), שבמסגרתה מחקה 8.8 מיליארד שקל מהתחייבויותיה הפנסיוניות, תוך הגדלת הונה העצמי בכ–4.4 מיליארד שקל.

כתוצאה ממחיקת התחייבויות יתר אלה, היתה אמורה החברה להשיב לצרכניה כ–2 מיליארד שקל, שבחלוף השנים צמחו ל–2.8 מיליארד שקל. אבל בדו"חותיה הכספיים האחרונים ציינה חברת החשמל כי היא נמנעת מביצוע ההפרשה הנדרשת, עקב אותן טענות נגררות בדבר כיסוי חסר להתחייבויות הפנסיוניות שלה בתעריף החשמל.

בה בעת, מודה חברת החשמל בעצמה כי היא ממשיכה להפריש לפנסיה של עובדיה כספים עודפים שלכאורה הם אינם זכאים להם. מחלוקות מול הנהלת קופת הגמל המרכזית של העובדים סביב ריבית ההיוון לצורך חישוב ההתחייבויות, לצד הנחות שונות לגבי קצב הגידול בשכר העובדים בחברה, קצב קידום עובדים, תוספות ותק ושחיקת שכר — הביאו לפער של 8.7 מיליארד שקל בין תפישת חברת החשמל את חישוב המחויבות הפנסיונית שלה לעובדים לבין קביעת קופת הגמל באשר להיקף החבות. זאת, כשבקופה כבר מופקדים כיום 29.8 מיליארד שקל.

כך, סבורה החברה כי המחויבות האקטוארית שלה היא 24 מיליארד שקל בלבד, ולכן קיים עודף של 5.8 מיליארד שקל בעתודה. מנגד, סבורה קופת הגמל כי המחויבות האקטוארית היא 32.8 מיליארד שקל, ומשכך קיים חוב של החברה בסך 2.9 מיליארד שקל. על האבסורד שבפער הזה הצביעו בשנים האחרונות שורת רגולטורים, לרבות מבקר המדינה, אך משרד האוצר ורשות שוק ההון והביטוח לא עשו דבר כדי לפתור אותו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם