הרפורמה החדשה בחברת החשמל: 3,500 יפוטרו, 60% מהתחנות יופרטו

הממשלה הפיקה לקחים מכישלון "רפורמת השקשוקה" והציגה למונופול החשמל שינוי מבני פשוט יחסית - שכרוך בהתייעלות עמוקה יותר ■ התמורה: חבילת פיצויים ב-4 מיליארד ש' והעלאת תעריף החשמל

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עובדי חברת החשמל
עובדי חברת החשמלצילום: דוברות חברת החשמל

הפרטה דו־שלבית של 60% מכושר הייצור של חברת החשמל בתוך שמונה שנים, הותרת החברה מונופול טבעי בהולכת החשמל ובחלוקתו, פיטורי 30% מכוח האדם בחברה בתמורה לחבילת פיצויים בכ-4 מיליארד שקל והעלאת תעריף החשמל במשק כדי לממן את הגדלת השכר והפנסיה – אלה עיקרי הרפורמה החדשה שגיבשה הממשלה לחברת החשמל, לאחר שנה של דיונים פנימיים בין משרדי האוצר והאנרגיה.

מתווה הרפורמה החדש, שהוא המתווה הרשמי הרביעי שמציגה הממשלה מאז הוחלט על שינוי משק החשמל בישראל ב–1996, הוצג בשבוע שעבר לחברת החשמל, לוועד העובדים ולהסתדרות, לאחר הפוגה בת שנתיים במשא ומתן בין הצדדים, מאז נכשל הניסיון לאשר את רפורמת יוגב המרוככת ("רפורמת השקשוקה").

ואמנם, המתווה החדש אינו חוזר על משגי העבר, ומפיק לקחים מסבבי הרפורמה הכושלים שניהלה המדינה בעשור האחרון. בה בעת, המתווה החדש מעדכן את מדדי ההתייעלות שבהם נדרשת חברת החשמל — ומעמיק אותם. זאת, מכיוון שבמהלך שנות המשא ומתן האחרונות המשיכה חברת החשמל לנפח את פעילותה ללא צורך — והפכה את יעדי ההתייעלות שנדונו בעבר ללא רלוונטיים.

הצעות הרפורמה שנדונו בעבר עמדו בסימן הניסיון לפרק את המונופול האנכי של חברת החשמל באמצעות פיצולו לכמה מקטעים — ייצור, הולכה, חלוקה ואספקה. זאת, בין אם באמצעות הפרטה, ובין אם על ידי הכנסת תחרות בכל אחד מהמקטעים, תוך הותרת חברת החשמל נוכחת בכל אחד מהם, חרף ניגוד העניינים המובנה בכך.

במלים אחרות, הניסיונות שיקפו סכנה להפרטה מרחיקת לכת מדי, ולחלופין, הבטיחו הותרת מונופול לא מרוסן על כנו — תוך מצג שווא של תחרות, כדי להצדיק העלאה דרמטית של תעריפי החשמל.

מתווה הרפורמה החדש מוותר על חזון פירוק המונופול. תחתיו מוצע לשמור על חברת החשמל כמונופול טבעי אחוד במקטעי ההולכה והחלוקה. זאת, תוך הוצאת ייצור החשמל התחרותי מידי חברת החשמל לטובת זכיינים פרטיים — והכנסת תחרות מדורגת למקטע אספקת החשמל (מכירת חשמל ללקוחות קצה).

עיקרי הרפורמה בחברת החשמל
עיקרי הרפורמה בחברת החשמל

בכך, תתמקד חברת החשמל בניהול משק החשמל ובבנייה של התשתיות, תוך שהיא נהפכת לגורם ניטרלי בעולם ייצור החשמל, שבו היא נעדרת יתרון יחסי.

מכאן, הרפורמה החדשה צפויה לזכות בברכת רוב גורמי המקצוע, אם כי חלקם יסתייגו מעלותה הגבוהה. בה בעת, היא צפויה להיתקל בהתנגדות ארגונית חזקה יותר, בשל היקף הקיצוץ בתקנים, ובעקבותיה עשויה להגיע גם התערבות פוליטית מכשילה (ראו פרשנות).

בפגישת המשא ומתן הראשונה שהתקיימה בשבוע שעבר במשרד האוצר, ושבמהלכה הוצג באופן רשמי המתווה החדש, אמר מנכ"ל המשרד, שי באב"ד, ליו"ר ועד העובדים בחברת החשמל, דוד צרפתי וליו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, כי הממשלה לא תכפה עליהם את יישום הרפורמה באופן חד־צדדי. בה בעת, הבהיר באב"ד כי הממשלה גם לא תנהל משא ומתן על עיקרי המתווה — וכי דחייתם תביא לביטולה של הרפורמה המתוכננת, ולהותרת המצב על כנו.

התחנות הפחמיות יתואגדו בחברה בת

מנכ"ל משרד האוצר,  שי באב"ד
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"דצילום: תומר אפלבאום

לפי מתווה הרפורמה שהוצג בשבוע שעבר, חברת החשמל תמכור עד 2025 את תחנות כוח החדשות יחסית שלה, שאותן היא מפעילה בגז טבעי. התחנות מייצרות חשמל בהספק כולל של 8,200 מגה־ואט (60% מכושר הייצור של חברת החשמל) והן יופרטו בשני שלבים: בתוך ארבע שנים תמכור החברה את מתחמי התחנות שלה ברמת חובב, באשדוד (אשכול) ובאלון תבור (3,300 מגה־ואט בסך הכל). המשותף למתחמים אלה הוא עתודות קרקע זמינות להקמת תחנות כוח סמוכות נוספות.

בתוך תקופה של שמונה שנים מיום החתימה על הרפורמה, אמורה חברת החשמל למכור את יתר התחנות הגזיות שלה: חגית, צפית, רדינג, גזר וחיפה.

חברת החשמל תישאר עם שתי תחנות כוח פחמיות (רוטנברג ואורות רבין) וכן עם תחנות "פיקריות" (ניתנות להפעלה מהירה, לזמן מוגבל, בעת צורך מיידי) — כמו תחנות מזוטיות או טורבינות סילוניות.

כלל התחנות האלה יתואגדו בחברה בת, בבעלות מלאה של חברת החשמל. החברה תוכפף ליחידת ניהול מערכת החשמל — שתישאר בחברת החשמל — ותהיה אמונה על סדר הפעלת תחנות הכוח השונות במשק לפי שיקולי עלות וזמינות.

באשר ליחידות 1–4 הוותיקות בתחנה הפחמית אורות רבין, לפי החלטת שר האנרגיה, יובל שטייניץ, הן אמורות לעבור עד 2022 להשבתה, בתקווה שעד אז יפותחו מאגרי הגז כריש־תנין. תחת יחידות מושבתות אלה אמורות לקום שתי תחנות גזיות במחזור משולב (מחז"מ) שיופעלו בידי גורמים פרטיים.

יו"ר ועד עובדי חברת החשמל, דוד צרפתי
יו"ר ועד עובדי חברת החשמל, דוד צרפתיצילום: עופר וקנין

במהלך הישיבה בשבוע שעבר הודיעו נציגי הממשלה כי בכוונתם לאפשר לעובדי חברת החשמל לתכנן ולהקים את שתי התחנות האלה לפני שיימכרו לצד ג', במטרה להפעילן כבר ב–2022. זאת, כדי שישמשו לקוחות גז חדשים לבעלי המאגרים לווייתן או כריש־תנין.

עם זאת, אמירה זאת לא גובתה בכתובים, ולא הופיעה במצגת שהוצגה בישיבה. זאת, על רקע התנגדות נחרצת מצד יזמי החשמל הפרטי למהלך, והחשש כי הקמת התחנות בידי חברת החשמל תפגע באטרקטיביות המכרז הבינלאומי שבכוונת הממשלה לפרסם למכירת התחנות.

עוד 2,000 שקל לגמלה הפנסיונית

לפי מתווה הרפורמה, מספר העובדים בחברת החשמל יוגבל לתקרה של 8,500 עובדים, מהם 6,250 עובדים קבועים ו–2,250 עובדים ארעיים.

נכון לתחילת 2016 הועסקו בחברת החשמל 12,300 עובדים, מהם 9,300 קבועים. כלומר, תכלית הרפורמה היא קיצוץ של 3,000 תקנים קבועים ועוד 750 תקנים ארעיים.

מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידור
מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידורצילום: אוליבייה פיטוסי

בינתיים, בשבוע שעבר סיכמו כבר הנהלת חברת החשמל ועובדיה על תוכנית פרישה מוקדמת לכ–350 מעובדיה הוותיקים של החברה, כך שיתרת הקיצוץ המתוכננת ברפורמה נותרה על כ–3,400–3,500 תקנים סך הכל.

לפי הרפורמה, 1,900 מעובדי חברת החשמל יפרשו עד לסיום יישומה ב–2025 במסגרת תוכנית התייעלות פנימית. כלומר, פרישתם תיעשה במסגרת "מבצעים" תקופתיים כמו אלה שיושמו בחברה בשנים האחרונות, בתמורה לפיצויים "סטנדרטיים" של 50%–120% (לפי גיל הפורש).

700 עובדים נוספים מיועדים לפי המתווה לפיטורים, על בסיס רשימות שתכין הנהלת החברה. באשר ל–400 עובדים נוספים — אלה הם עובדי תפעול בתחנות הכוח שאמנם יעזבו את חברת החשמל, אך ינוידו לעבודה תחת הזכיינים הפרטיים שירכשו את התחנות.

מנהלי חברת החשמל הודו כבר לפני עשור כי החברה מעסיקה 2,000 עובדים מיותרים — אך זו הוסיפה עליהם עובדים נוספים מאז. זאת, תוך שהיא גורעת מכיסי הציבור כמיליארד שקל מיותרים מדי שנה בממוצע.

יו"ר ההסתדרות, 
אבי ניסנקורן
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורןצילום: עופר וקנין

כעת, הוצאתה המתוכננת של חברת החשמל ממקטע הייצור, וכן בלימת החברה מלהקים בעתיד תחנות כוח חדשות — הופכות למעשה אלפי מהנדסים ומתכננים נוספים בחברה למחוסרי עבודה. לפיכך, שינוי הייעוד של חברת החשמל עתיד לייתר מספר גבוה בהרבה של עובדים — כ–5,000 — כך שגם תוכנית הפרישה המסיבית שמוצעת כעת במסגרת הרפורמה החדשה עשויה שלא להספיק לייעול שורות החברה.

באשר לחבילת הפיצויים לפורשים ולעובדים הנשארים — זו צפויה להיות צנועה ביחס לחבילה שהוצעה ב–2013 במסגרת רפורמת השקשוקה, אך עדיין גבוהה. "החידוש" שבה יהיה ברירת כל עובד בין פיצויי פיטורים לבין תוספת פנסיונית.

לכאורה, לפי הצעת הממשלה, רק 700 המפוטרים צפויים לחבילת הפיצויים הגבוהה של 150% פרישה (1.6 מיליון שקל בממוצע לעובד) — והם יזכו להטבה זו בלבד. התוספת הקבועה לגמלה הפנסיונית, שהובטחה בעבר לכל עובדי חברת החשמל, תוענק כעת רק ל–6,250 העובדים הקבועים שיישארו בחברת החשמל — ותסתכם ב–2,000 שקל.

תגמול מרוסן יחסית זה צפוי להפחית את עלויות הפרישה ברפורמה מרף של כ–6 מיליארד שקל, לתקציב של 3–4 מיליארד שקל "בלבד". זאת, אף שעדיין לא ברורה מדיניות הממשלה באשר למתן "מענקי רפורמה", שהובטחו בעבר לעובדים בסכום של 50 אלף שקל לעובד — או בהצעת ועדת יוגב להמיר את הטבת "חשמל חינם" בתוספת מפליגה של 1,000 שקל לשכרו של כל עובד.

מאות חוזים אישיים ושכר דיפרנציאלי

הפרק השלישי במתווה הרפורמה, לאחר השניים שנגעו בשינוי המבני וכוח האדם, הוא זה שנוגע למצבה של חברת החשמל ביום שאחרי הרפורמה.

הממשלה חוזרת על דרישותיה מהעבר להגברת הגמישות הניהולית בחברה. הכוונה היא לביטולה החלקי של חובת הפריטטיות — המנגנון שמחייב שיתוף עובדים בקבלת החלטות ניהוליות. זאת, בין השאר, בכל הנוגע לוועדות מכרזים פנימיות, לניוד עובדים ולהליכי פיטורים.

עוד מוצע לאשר שכר דיפרנציאלי (לפי מומחיות), לשנות את מדיניות תגמול העובדים בחברה (בונוסים לפי ביצועים) — ולהרחיב למאות את מעגל עובדי ההנהלה שמועסקים בחוזים אישיים.

מתווה הרפורמה כולל עוד העברה מיידית של מקטעי הפעילות בחברת החשמל לניהול לפי מרכזי רווח נפרדים, ולבסוף מתייחסת התוכנית לחיזוק איתנותה הפיננסית של החברה.

בסעיף זה נכלל המימוש המתמהמה של נדל"ן החברה הפזור ברחבי הארץ — וגם "הסוכריה" שלה מייחלת חברת החשמל, בדמות העלאת תעריף החשמל.

במתווה הרפורמה מופיעה התחייבות ממשלתית להכרה מלאה בכל תביעות השכר והפנסיה של החברה, במבנה תעריף החשמל במשק. הכוונה היא להפיכת הסירוב ההיסטורי של רשות החשמל לכסות באמצעות תעריף החשמל על מדיניות השכר המפליגה בחברת החשמל, ובעיקר על ההתחייבויות הפנסיוניות שנטלה על עצמה בכל הקשור לעובדי דור ב'.

לפי דו"חותיה הכספיים של חברת החשמל, מדובר בתביעה להכרה בעלויות נוספות בסך 8.7 מיליארד שקל: 6 מיליארד שקל בגין הכללת עובדי דור ב' בפנסיה תקציבית; 2.2 מיליארד שקל בגין סירוב רשות החשמל להכיר בריבית שמשלמת חברת החשמל על עודף ההפקדות בקופת הפנסיה; ועוד 500 מיליון שקל בגין עלויות פנסיה נוספות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker