"אי־אפשר לעצור את הדהירה במכירת מכוניות פרטיות - וגם לא צריך" - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אי־אפשר לעצור את הדהירה במכירת מכוניות פרטיות - וגם לא צריך"

המדען הראשי במשרד התחבורה, שי סופר, מאמין שהרכב האוטונומי הוא הפתרון לגודש בדרכים, וחושף את התוכנית הלאומית לפיתוח תחבורה חכמה בישראל: תקציב של 150 מיליון שקל, מתחם ניסויים ומכון מחקר כמו ב-MIT

9תגובות
מכונית אוטונומית של אובר
Jared Wickerham/אי־פי

"אנו מבינים שאין ביכולתנו לעצור את הדהירה הנוכחית במכירות מכוניות. האמת היא שגם פחות מעניין לעצור את זה, כי כיום אנחנו עומדים על רמת מינוע נמוכה של כ–347 כלי רכב ל-1,000 תושבים, וסביר להניח שנגיע לכ-600 כלי רכב, כמו באירופה. לכן הרעיון הוא להפחית את השימוש במכוניות - כלומר שמי שנוסע לעבודה בבוקר יעדיף לא להתניע את הרכב, וישתמש בו רק בשעות הפנאי ובסוף השבוע. החלופות הן קודם כל תחבורה ציבורית, אבל גם נסיעות שיתופיות, אופניים חשמליים וכלי רכב דו־גלגליים" - במלים אלה מציג המדען הראשי של משרד התחבורה, ד"ר שי סופר, את עקרונות הבסיס של התוכנית לפיתוח תחבורה חכמה בישראל, שעליה שוקדים זה חצי שנה משרד התחבורה, המועצה הלאומית לכלכלה והמנהלת לתחליפי דלקים.

בשבוע שעבר הפתיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כש"הנחה" להביא לאישור הממשלה תוכנית רב־שנתית לפיתוח התחבורה החכמה בישראל, שתעסוק בכלי רכב אוטונומיים, שיתופיים, חשמליים ועוד. בפועל, התוכנית נמצאת בעבודה כבר כמה חודשים - אך עד כה נותרו פרטיה חסויים. בראיון ל-TheMarker חושף סופר את עיקריה, שאותם יציג ביום רביעי הקרוב בוועידת פסגת הרכב 2016 של מידע כנסים.

"מבחינתנו, מדובר במאורע היסטורי", אומר סופר. "זו פעם ראשונה שראש הממשלה מצהיר שהממשלה תרכז מאמץ בתחבורה חכמה. מלבד ההכרה ברמה הלאומית, בסופו של דבר הבשורה היא בתקציבים. כ-150 מיליון שקל יוקצו ב-2017 לתחבורה חכמה, כאשר עד היום ליקטתי מיליונים בודדים בכל שנה. זה תקציב בליגה אחרת, והוא יאפשר לנו להיות מוכנים עד 2020–2021 לעידן הרכב האוטונומי, שאין לי ספק שיגיע. לראשונה, שמים על השולחן מתווה שיבהיר לאן פנינו מועדות - ולא קול קורא ספורדי - מתוך הבנה שהתחבורה החכמה תפחית את עומסי התנועה, זיהום האוויר ותאונות הדרכים".

איך יתחלקו 150 מיליון השקלים ולאן ינותבו הסכומים הגדולים?

"כ-60 מיליון שקל ילכו למתחם ניסויי הרכב האוטונומי שאנחנו מקימים בנתניה. כמחצית מהסכום הזה ימומן על ידי הממשלה האמריקאית, בהתאם להסכם בין שרי התחבורה. את שאר הכסף אנחנו מייעדים למחקרים.

"דבר נוסף שכלול בהחלטת ממשלה הוא הקמת מכון לחקר תחבורה חכמה בישראל. כנראה שזה יהיה מכון לאומי, כמו שיש מכון וולקני ומכון גיאולוגי - הגיע הזמן שיקום כזה גם לתחבורה. אני מניח שהמכון יפעל באחת האוניברסיטאות. זה ממש מתבקש כשרואים כמה ישראלים עובדים ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס) ועוסקים בתחבורה.

"ראש מחלקת התחבורה החכמה ב-MIT הוא ישראלי, משה בן עקיבא, וזה מעלה את השאלה, למה זה לא אצלנו? הרי אנחנו בין המובילים בעולם בטכנולוגיית חישה, וברגע שהיא נכנסה לתחבורה יש לנו יתרון. יותר ויותר מדברים על כך שכיום המתכת היא פחות חשובה ברכב, המון יצרנים סינים יכולים להכין לך שלדות כאלה ואחרות, ויותר מעניין זה המחשב והקרביים הטכנולוגיים. השאיפה היא שישראל תיהפך למעצמה של טכנולוגיית רכב. זה כבר נעשה בחקלאות ובביו־מד, אין סיבה שלא בתחבורה".

שי סופר
מוטי מילרוד

"בהרבה מדינות אובר לא מצליחה"

הצגת התוכנית הלאומית מעלה את השאלה מדוע היא מתמקדת ברכב האוטונומי - אם המטרה ארוכת הטווח היא ויתור על רכב לטובת מעבר למערכות הסעת המונים.

"יש לנו כיום ממוצע של 1.1 נוסעים בכל מכונית בנסיעות יומיות. הרכב האוטונומי יחובר לכלכלה שיתופית. אני לא חושב שתהיה בעלות פרטית של אנשים על רכב אוטונומי, אלא שיזמינו אותו - כמו מונית", משיב סופר.

"בימים האחרונים אישרתי קול קורא לאפליקציות של מוניות שיתופיות. אם כיום מונית מהבית שלי לירושלים עולה 150 שקל, בעזרת אפליקציה של מוניות שיתופיות אני אוכל לנסוע עם עוד 4 חברים במחיר של 38 שקל. אם המונית תהיה אוטונומית, היא תעבוד 24 שעות ו–7 ימים בשבוע, ואז נהיה בעולם אחר. אם במקום נוסע אחד בממוצע במכונית יהיו 2–3 נוסעים, זה יפתור את בעיית הפקקים".

מדוע משרד התחבורה מסרב להכניס שירותי תחבורה שיתופית כמו אובר X?

"המשרד בא ואומר: נכון להיום יש לנו ענף מוניות מוסדר שעובד טוב. אני לא חושב שפוסלים על הסף, אבל אלה דברים שצריך ללמוד אותם כי ברגע שאתה פותח פרצה - לא רק שאתה יכול להרוס את כל הענף, אלא גם לפגוע ברמת השירות באופן שאחר כך אי־אפשר לתקן.

"אני עוקב מקרוב אחר הסיפור של אובר, ורואה שבהרבה מדינות זה לא מצליח. היו לא מעט בעיות עם נהגים - אז אנו מאוד זהירים. בין אובר X למונית הקלאסית יש סקאלה רחבה שאפשר לעבוד עליה, כמו מוניות מורשות עם נסיעות משותפות".

איך מכינים את התשתית הפיזית והחוקית לרכב אוטונומי?

"בהחלטת הממשלה, שנביא לאישור בתוך שבועיים, יש סעיף שלם שעוסק ברגולציה. נצטרך לשנות את פקודת התעבורה, שנקבעה ב–1961 ומבוססת על חוקי המנדט. הפקודה מטילה את כל האחריות על הנהג - וכמובן שזה לא רלוונטי ברכב אוטונומי שנוהג את עצמו.

"מבחינת ההכנות הטכנולוגיות, החלום שלי הוא למפות את כל הכבישים במדינה באופן דיגיטלי. זה בסיס טוב לרכב אוטונומי, שצריך לתקשר עם כלי הרכב שסביבו ועם התשתיות. הכנת שכבות מידע לקראת הרכב האוטונומי זו פעולה שרווחת בהרבה ערים מתקדמות, אבל בשום מקום אין מיפוי של כל המדינה, ולנו יש אפשרות כזאת בגלל שישראל מדינה קטנה. הדרך הטובה ביותר למיפוי הכבישים היא להצמיד התקנים לכלי רכב שנוסעים כל הזמן, כמו מוניות וכלי רכב צבאיים".

מידע כזה לא קיים כבר ברשות ווייז וגוגל?

"אני בטוח שלגוגל יש שכבות דיגיטליות, אבל הם שומרים את המידע לעצמם, ואני לא רוצה לומר שהם לא משתפים פעולה. אין לי ספק שזה מידע שיסחרו בו בעתיד, אבל אני מעדיף שיהיה לי אותו ברמה הלאומית - ולא מחברה מסחרית. נכון שזה עולה כסף לאסוף את כל המידע בעצמנו, אבל העלות היא בעיקר בהצמדת ההתקנים לכלי רכב".

בעתיד בני אדם לא יורשו לנהוג?

"בשלב הראשון יהיו נתיבים ייעודיים לרכב האוטונומי. ככל שהזמן יחלוף, הרכב האוטונומי יתפוס יותר ויותר נפח כביש, עד שבשלב מסוים המצב יתהפך ובני אדם יורשו לנהוג רק בנתיבים מסומנים, כי הם יהיו מסוכנים מדי עבור הרכב האוטונומי. אין רומנטיקה בסיפור הזה, זה לא ממניעים של חלוציות ואידאות. המניע הוא קודם כל כלכלי. רכב רגיל עומד 95% מהזמן. אנחנו רוצים שהוא יעבוד כל הזמן. למשל, משאיות, שאותן דוחפים הכי חזק לכיוון האוטונומי, הנהג הוא אחד המרכיבים הכי יקרים בהן. אנחנו רוצים להוריד את הצורך בנהג הזה".

מה הממשקים של התוכנית הלאומית עם הניסיון הבינלאומי?

"בינואר יגיע לכאן לפגישה חשובה מאוד מספר שתיים בארגון NHTSA (הרשות האמריקאית לבטיחות בדרכים). מבין אלה שמדווחים על מה שהם עושים, האמריקאים הם הכי מתקדמים. בנוסף, השגנו שיתוף פעולה עם המעבדות הכי מתקדמות לרכב אוטונומי ומקושר דיגיטלית של האיחוד האירופי, נוסף לקשר שלנו עם המעבדות האמריקאיות".

מה המדיניות שלכם ביחס לשימוש ברכב דו־גלגלי?

"ניכר גידול במכירות של דו־גלגלי ואנחנו בעד. אופנועים וקטנועים מקלים משמעותית על הגודש ויש להם מערכות בטיחות שמקבלות הטבות במס. הניסוי של התרת רכיבת דו־גלגלי בנתיבי תחבורה ציבורית (נת"צ), שרץ מאז פברואר בדרך נמיר וברחוב אבן גבירול בתל אביב, מפגין נתונים חיוביים ואנחנו הולכים להרחיב אותו לכל הנת"צים בעיר.

"אני יודע שמפעילות האוטובוסים לא חשות בנוח עם זה, אבל עד כה לא נרשמה אפילו תאונה קשה אחת בפיילוט בין דו־גלגלי לאוטובוס. עושים את זה גם בלונדון, וינה ובשוודיה. אמרו לי כל הזמן, עם הרוכב הראשון שייהרג תיגמר התכנית. עניתי שלא נכון, כי היו יותר הרוגים באותם רחובות בתאונות בין אופנועים למכוניות. אני בטוח שלנהגי האוטובוסים זה לא נוח, אבל חצי הכוס המלאה היא שהאופנועים, שהם לא תמיד צפויים, עדיף שיחיו עם נהגים מקצועיים ולא עם נהגים פרטיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#