למרות דו"ח המבקר: ההשקעה בתחבורה הציבורית תגדל לשנה אחת ותקטן שוב

"אין היום פרויקט תחבורה ציבורית שלא מתוקצב, גם אם אנחנו צריכים לבטל סלילה של כבישים לשם כך. אנחנו משקיעים בכבישים פחות מבעבר, ועושים זאת רק אם מדובר בחסמים לתוכניות דיור או נושאים בטיחותיים" - כך אמרה אתמול מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר, כשהציגה את תקציב המשרד ל-2017–2018 בוועדת הכספים של הכנסת.

טרנר ושר התחבורה, ישראל כ"ץ, התייצבו בוועדה כדי לפרט את תוכניות המשרד לשנים הבאות. זאת, בין היתר, ברקע פרסום דו"ח מבקר המדינה בשבוע שעבר, שבו נמתחה ביקורת על האופן שבו מנהל משרד התחבורה את התקציב לצורך השגת יעדיו.

ב-2017 יגדל תקציב פיתוח התחבורה ל–12.6 מיליארד שקל, לעומת תחזית הוצאות של 11 מיליארד שקל עד סוף 2016. מתוך התקציב לשנה הבאה, 6.7 מיליארד שקל יוקדשו לפיתוח התחבורה הציבורית - רובם בפרויקטים רכבתיים - וכ-5.9 מיליארד שקל לפיתוח והרחבת כבישים.

ב-2018 צפוי תקציב הפיתוח של המשרד לצמוח בכ-300 מיליון שקל, אך ההשקעה בתחבורה הציבורית תקטן בכ-100 מיליון שקל - ואילו ההשקעה בפיתוח כבישים תטפס בכ-500 מיליון שקל.

אתמול אמר כ"ץ בוועדת הכספים כי "הכביש החדש הוא לא האויב של התחבורה הציבורית - הוא גם משמש אותה וגם משפר את הבטיחות". כ"ץ פנה אל יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), והוסיף: "לא רק הציבור החרדי אמור לנסוע בתחבורה הציבורית, אלא כולם, לרבות מעמד הביניים. הנורמה הנהוגה בעולם היא שאנשים מחזיקים מכוניות לשעות הפנאי, ובשעות העומס נוסעים בתחבורה ציבורית".

חברי הכנסת ביקשו לדעת מתי תבוצע הרפורמה שאמורה להוריד את תעריפי הנסיעות הבין־עירוניות בתחבורה הציבורית, ועל כך השיב כ"ץ שהיא אינה מתוקצבת לשנתיים הקרובות. "אין סיכוי שאצליח בשבע שנים בתפקיד להשיג את מה שלא הצליחו ב–70 השנים האחרונות. בסוף 2018 תהיה קפיצת מדרגה במערך האוטובוסים, באמצעות התוכנית להכשרת נתיבי תחבורה ציבורית, אכיפה נגד שימוש של מכוניות פרטיות בנתיבי תחבורה ציבורית ושדרוג השירות בקווים", אמר כ"ץ.

עברו לתצוגת גלריה

שחיקה בתקציב הרשות לבטיחות בדרכים

הדיון עסק גם בזינוק במספר ההרוגים בתאונות הדרכים מאז 2012. גפני הלין בפני אנשי משרדי התחבורה והאוצר על הירידה הצפויה בתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מ-135 מיליון שקל ב-2015 ל-87 מיליון שקל ב-2017. "למרות תנופת הפיתוח, קשה להתעלם מהגידול במספר תאונות הדרכים. אם חסר כסף לטיפול בנושא, ועדת הכספים יכולה להיחלץ לסייע להשגת התקציבים", אמר גפני.

בתגובה האשים כ"ץ את ציבור הנהגים: "רובן של התאונות מאז הקיץ האחרון נובעות לא רק מהגורם האנושי, אלא מהפשע האנושי. אנחנו מחליפים תשתיות מסוכנות, אבל זה לא פוטר את הנהגים מנהיגה אחראית", אמר. לדבריו של כ"ץ, "ההשקעה הכללית בבטיחות היא פי כמה וכמה לעומת מה שהיה כשנכנסתי לתפקיד ב–2009. המצב אינו משביע רצון, אבל הרשות הלאומית נולדה פגומה לחלוטין ולא קיבלה סמכויות. היו"ר החדש של הרשות, גיורא רום, מנסה לגבש אתנו חוק חדש לרשות".

רום, שנכח בדיון, ציין כי לרשות חסרים 20 מיליון שקל לצורך פעילויות הסברה. "הקימו את הרשות כצינור להעברת כספים בין משרדי הממשלה. הפסקנו את זה, ואנחנו לא מעבירים יותר כספים. תקציב הרשות הלך ונשחק בארבע השנים האחרונות, במבצע משותף של משרדי התחבורה והאוצר, והגיע לשפל ב-2016", אמר רום.

כ"ץ קישר בין מצב הבטיחות בדרכים לבין ההכשרה שמקבלים תלמידי הנהיגה. השר מתח ביקורת על הקשיים בהפרטת מבחני הנהיגה המעשיים ואמר: "אין לי אידיאולוגיה של הפרטה, אלא של תחרות ושירות נכון. הגעתי למסקנה שאין דרך לגשת למבחן נהיגה תוך שלושה ימים, ואם נכשלים בתוך שבוע, אי־אפשר לעשות מבחן נוסף אלא בהוצאת הפעילות לגורמים פרטיים עם פיקוח ממשלתי יותר הדוק.

"לא ייאמן שיש גורמים שמרשים לעצמם לחשוב שצריך להקפיא את המצב הקיים. אני מכבד את בתי הדין לעבודה ומקווה שנשכנע אותם כמו שהיה ברכב, בנמלים, ברפורמת שמים פתוחים ועוד", אמר כ"ץ.

עברו לתצוגת גלריה

שר התחבורה ישראל כ"ץ ומנכ"לית המשרד קרן טרנרצילום: מוטי מילרוד

הצעת חוק: מתן זכות קדימה לאוטובוסים

הוועדה הבין־משרדית לתיאום תיקוני חקיקה בתחום התעבורה תדון החודש בהצעה למתן זכות קדימה בהשתלבות בתנועה לאוטובוסים. לפי היוזמה של ח"כ תמר זנדברג (מרצ), נהגי המכוניות בישראל יחויבו לאפשר לאוטובוסים שיוצאים מתחנות העצירה להשתלב לפניהם בנתיב הנסיעה.

"אוטובוסים רבים נאלצים לחכות לנחילי המכוניות הפרטיות על מנת להמשיך בקו שלהם, דבר אשר במצטבר פוגע בזמינות התחבורה הציבורית ובכלל בתנועה בתוך הערים. מתן זכות קדימה לאוטובוסים יאפשר להם לעמוד בזמנים, ואף עשוי להוביל לכך שהתנועה הפנים עירונית תהיינה גמישה יותר ובת קיימא", כתבה זנדברג במכתב ששלחה לשר התחבורה, ישראל כ"ץ.

לדבריה, "לרוב, נהגי האוטובוסים מאותתים שמאלה עת כניסתם לתחנה, דבר פסול אשר נולד מתוך הצורך להשתלב מראש חזרה בתנועה ומתוך חוסר האונים מול המכוניות הרבות שלא מאפשרות להם לצאת ולהמשיך בנסיעה. אזכיר כי אוטובוסים נותנים שירות למספר רב של נוסעים לעומת הרכב הפרטי, ולכן מן הראוי שהאוטובוס יקבל זכות קדימה". במכתבה הזכירה זנדברג כי בגרמניה, למשל, הנושא מעוגן בתקנות התעבורה ומורה על חובת מתן זכות קדימה לאוטובוסים.

כ"ץ השיב לזנדברג כי יכניס את הצעתה לסדר היום של הוועדה הבינמשרדית שתתכנס בשבועות הקרובים. ואולם, מאז נרשם עימות בין השניים, כאשר ביום ראשון העלתה זנדברג להצבעה בכנסת הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת תחלואי התחבורה הציבורית והבטיחות בדרכים בישראל.

ההצעה נפלה לאחר ש-48 חברי כנסת הצביעו נגדה, לעומת 29 ח"כים שתמכו בה, לא לפני שכ"ץ התייצב על הדוכן והטיח בזנדברג: "להתעלם מכל מה שאנחנו מבצעים - זה מציג אותך באופן חסר אמינות".