אחרי שביזבזו 10 מיליארד שקל: חברי אגד מנסים לסחוט עוד 6 מיליארד שקל

חברי אגד קיבלו 10 מיליארד שקל מאז שנת 2000 כדי להיערך לתחרות, אך במקום להתייעל היו להם תוכניות אחרות עבור הכסף הציבורי ■ כשהברז הציבורי נסגר, מה עושים? שולחים את ההסתדרות לאיים בשביתה

אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אוטובוסים של חברת אגדצילום: ארכיון אגד
אבי בר-אלי

אם חשבנו ששיא החוצפה נקבע בקומבינה שרקחו בעלי מוניות השירות — שמנסים לקבל 1.5 מיליארד שקל תמורת קווים מושבתים שבהם ספסרו — באים בימים אלה 1,600 חברי אגד ועוקפים את המוניות בסיבוב.

1.5 מיליארד שקל? הצחקתם. לקואופרטיב שנהפך סמל למצבה העגום של התחבורה הציבורית בישראל יש עבור הכיס הציבורי תוכניות יקרות פי 10 לפחות. וכדי להשיג את מטרתו, הוא לא בוחל גם באיום לפגוע בנוסעים שמסתמכים על האוטובוסים המיושנים.

15 שנה חלפו מאז שמדינת ישראל נאלצה "לשחד" את חברי אגד ודן כדי שיוותרו על המונופול האזורי המוחלט — שאיש לא הבטיח להם — בתחבורה הציבורית. כדי שברוב טובם ייאותו החברים לשחרר את ידי הריבון הכבולות, כך שיוכל לנער סוף־סוף את הענף המוזנח, הרקוב והמיושן הזה — ולהכניס בו תחרות, מפעילים רעבים, שירות חדשני וטכנולוגיות מודרניות — נאלץ הריבון לשלם, והרבה.

חברי אגד ודן קיבלו התחייבות להמשיך ולהפעיל את רוב קווי האוטובוס שלהם, בפטור ממכרז, באמצעות סובסידיה שוטפת ל–15–20 שנה — כך שיוכלו לנפנף בתזרים המובטח בשוק העסקי, ואז למנף אותו לטובת אקזיט יפה.

אלא שבאגד ודן לא הסתפקו בכך, ואפשר להבין אותם. לא פשוט היה להתרגל לסטנדרטים בסיסיים של שירות, או לפיקוח הדוק יותר על אוטובוסים נקיים ומתוחזקים אחרי שנים שבהן הכסף זרם מתקציב הממשלה בלי חשבון. קשה עוד יותר היה להתמודד עם הבנצ'מרק שהציבו המפעילים המתחרים — שחשפו עד כמה נעשק הכיס הציבורי בידי אגד ודן במשך עשרות השנים שחלפו. זאת, באמצעות עלות תפעול לק"מ שנופחה לפי הערכות ב–700 מיליון שקל מדי שנה.

כדי שיפסיקו לשים לפקידות רגליים, ויעצרו את השימוש בכוח הפוליטי שגייסו במרכזי המפלגות כדי לסכל כל תחרות, זכו חברי הקואופרטיב בצ'ופר נוסף — "אקסטרה" של עוד כמה מיליארדים, באדיבות משלם המסים הישראלי.

חברי אגד קיבלו 450–500 מיליון שקל עודפים מדי שנה, במתנה, כדי שייערכו לעידן התחרות. זאת, נוסף על מענקים מפוקפקים, תמריצים עמומים ופיצוי של 30–40 מיליון שקל בעבור כל 1% שתאבד אגד מנתח השוק שלה (75% עד 2002). בסך הכל, הוציאו אזרחי ישראל מכיסם בין 9 ל–11 מיליארד שקל (איש לא מעז לבדוק את הנתון המדויק) כדי לצ'פר את חברי אגד. זאת, כשגם מבקר המדינה התקשה ב–2013 להבין לשם מה נגבה הכסף העודף הזה מהציבור, ובאיזו עילה.

אמנם, חברי אגד אוהבים להתכסות בתדמית "הציבורית" שלהם, נהנים לשוות לעצמם דימוי לאומי, ואז טוענים שהוצאת הקווים מידיהם למכרזים היא בגדר "הפרטה". אלא שלמען האמת, חברי אגד הם בעצם בעלי מניות בחברה פרטית לכל דבר. רוצים הוכחה?

חברי דן קיבלו אף הם "אקסטרה" בסך של 200 מיליון שקל מדי שנה. לעומת חבריהם באגד, הם השכילו לנצל את המתנה הנדיבה לשינוי מבני: הם המירו את הקואופרטיב בחברה עסקית, העניקו לשטרי החברות ערך הוני — ואז הציפו ערך על ידי הכנסת שותפים פרטיים — ושילשלו כל אחד לכיסו לפחות עשרות אלפי שקלים.

אלא שבעוד דן שוקדת על שינוי מבנה השכר, מימוש שכלתני של הנדל"ן היוקרתי שלה, התרחבות עסקית והכנסת משקיע — שהפכו אותה לחברה רווחית יחסית ונזילה — באגד לקחו את הכסף, לא עשו דבר ולאיש גם לא ברור לאן הכסף הזה נעלם.

כך, אגד נותרה אגודה שיתופית, שאמנם עצרה גיוס חברים חדשים — אבל החלה לגייס עובדי דור ב' בשכר נמוך, כשעל חשבונם הופנה הכסף הציבורי לפדיון של מניות החברים הוותיקים שפרשו.

וכשכל אחד מהחברים חושב רק על אקזיט ולא על עתיד הקואופרטיב — התוצאות ניכרות בשטח.

שר האוצר, משה כחלון, ושר התחבורה, ישראל כ"ץצילום: מרק ישראל סלם

מנהלי אגד התחלפו כמו גרביים, התייעלות נהפכה למלה גסה, השקעותיה התמוהות של החברה פירנסו בעיקר תחקירים עיתונאיים, הנדל"ן של אגד (נצבא התנחלות) נמכר בנזיד עדשים ובדרך לא דרך, לאיירפורט סיטי של איש העסקים קובי מימון — ואגד גם משלמת לו כיום מדי שנה יותר מ–100 מיליון שקל בחוזה דרקוני שאינו מוגבל בזמן.

ומה עושים כשהסכם הסובסידיה שנחתם מול הממשלה מסתיים בסוף 2015 — וכשבמקום להיערך לתחרות מלאה, אגד נותרה ללא נזילות, עם גירעון בהון של 300 מיליון שקל, 29 סניפים מיותרים שרובם מתפקדים כמעוזים פוליטיים, מטה מנופח שמעסיק 900 עובדים, מוסכים לא יעילים, חוזי שכירות הזויים — ובעיקר, עם 1,600 חברים שנותרו עדיין בחברה ואין כסף כדי לפדות מהם את המניות עם פרישתם? מקצצים? מכניסים שותף עסקי? מוכרים נכסים? ודאי שלא. קודם כל באים אל מר וגברת ישראלי ומבקשים מהם לפשפש עמוק יותר בכיס.

1.7 מיליון שקל לכל חבר פורש

לפני שנה התחילו ראשי אגד להתדפק על דלתות משרד התחבורה, ששימש בעבר סניף אגד בממשלה. משלא נמצאו שם הפעם תשובות, פנו באגד למשרד האוצר ובאמתחתם הצעה להסכם סובסידיה מדהים. קופת המדינה, כך הציעו חברי אגד בנדיבותם, תמשיך לאפשר להם להפעיל ללא מכרז את קווי האוטובוס הרווחיים יותר שלהם, ותמשיך לסבסד את החברה הכושלת מדי שנה בעוד 400–500 מיליון שקל מיותרים — אך הפעם למשך 18 שנים. זאת, בעלות כוללת (מהוונת) של כ–6 מיליארד שקל, שיתווספו על ה–10 מיליארד המיותרים שכבר שולמו לאגד מאז 2000.

הכסף הזה, הסבירו באגד, יממן את הפרשתם של חברי הקואופרטיב הנותרים בסכום של 1.7 מיליון שקל לחבר (בשקלול פדיון מניה, מענק פרישה ופנסיית גישור). כמו כן, יאפשר הכסף הציבורי להפריש גם את עובדי דור א' הוותיקים שפורשים בסכום של 1.2 מיליון שקל לעובד.

ומה תעשה המדינה בעוד 18 שנה עם קואופרטיב חברים שאין בו חברים? זה כבר יהיה כאב הראש של מישהו אחר, לאחר שיחולצו כל החברים כך שיכסו את השקעתם בפירמידה הפרטית שבנו לעצמם. במלים אחרות, בנדיבותה הרבה, הציעה אגד למדינה לממן עבור יתרת חבריה עוד תוכנית חילוץ. לצורך סיפור הכיסוי הנדרש, "ימכרו" הצדדים בעסקה לציבור סיפור על הצורך בהחייאת חברת האוטובוסים המנופחת, ולו כדי להציל את מאות אלפי לקוחותיה האומללים שימשיכו להיות מוחזקים כבני ערובה על ידי חברה שסופה כבר מחושב לאחור.

מדוע צריך הציבור להבטיח ל–1,600 חברי קואופרטיב פרטי את שכרם למשך 18 שנה — ואז לממן עבורם את פדיון המניה שרכשו? יש שאלות שלא שואלים, והסיפור לא נעצר כאן.

במקרה הטוב מבחינתם של חברי אגד, רשת הביטחון תמומש עד שאחרון החברים יפרוש כמתוכנן בעוד כשני עשורים. במקרה הטוב יותר, יוכלו החברים לקחת את ההסכם ארוך הטווח הזה לשוק הפרטי, להכניס לאגד שותף אסטרטגי או משקיע מוסדי — ואז לחלק את התמורה שתתקבל בעבור הרכישה בין החברים המסכנים, שבאדיבות משלם המסים יזכו כעת גם לדיבידנד בסך מאות אלפי שקלים לחבר.

הרי אם חברת האוטובוסים קווים, שמחזיקה 13% משוק התחבורה הציבורית, מנהלת כיום מגעים להכנסת גופים מוסדיים לפי שווי של 280 מיליון שקל — מה יהיה שווייה של חברה בעלת נתח של 37% שמגלגלת מחזור של 2.7 מיליארד שקל בשנה, ונהנית מביקושים קשיחים ומתזרים ממשלתי מובטח ל–18 שנה? כך או כך, חברי אגד מרוויחים - והציבור מפסיד, כי הוא זה שישלם פעמיים.

ההסתדרות בשירות הבעלים, לא השכירים

התיאור הנ"ל מעורר פלצות, אבל בישראל, כידוע, לא כולם שווים בפני החוק או בפני הממשלה. גם אם אבדו עקבותיהם של מיליארדי שקלים מכספי ציבור, גם אם אלה חולקו ללא הצדקה וללא פיקוח, וגם אם שוב מתעלמים מחוק חובת מכרזים — עדיין אי אפשר להתעלם מגוף כמו אגד, שאלפי חבריו ובני משפחותיהם כבר הוכיחו בעבר גמישות פוליטית בזכות התפקדויות המוניות למפלגתו של שר תחבורה זה או אחר.

הצירוף של כוח ארגוני פוליטי עם אחיזה בשירות חיוני, שעליו נשענת בעיקר אוכלוסייה מוחלשת מחייב ישיבה למשא ומתן, ובמשרדי האוצר והתחבורה הגישו לאגד הצעה נגדית, שכותרתה: עוד הסכם סובסידיה ל–10 שנים.

מה באשר לתמורה? בממשלה דורשים מאגד התייעלות של 1% בשנה, הוצאת קווי שירות נוספים למכרזים, הכנסת שותף פרטי שיממן את מענקי הפרישה לחברים — ועל הדרך, גם התחייבות להעלאת רמת השירות. בכל זאת, הגיעה העת שגם נוסעי אגד יזכו במידע שוטף לנוסע, באוטובוסים חדשים ובתדירות גבוהה יותר. באגד דחו מן הסתם את ההצעה. החברים רוצים את הכסף לפורשים כאן ועכשיו. ואת מי מגייסים כשהדלת נטרקת? את ההסתדרות כמובן. ואיך יכולה הסתדרות העובדים לייצג בעלים של חברה? אל דאגה.

היות שאין לאגד הסכם סובסידיה תקף, טענו מנהלי הקואופרטיב לחנק תזרימי. לטענתם, הם לא מקבלים כיסוי על הגברת תדירויות האוטובוסים בגלל גיבוי רכבת ישראל, למשל; הם לא קיבלו עוד כסף כדי לממן את העלאת השכר הרוחבית לנהגי האוטובוסים מ–32 ל–39 שקל לשעה.

התוצאה, טוענים באגד, היא משבר תזרימי שבדרך פלא מצא את ביטויו באחרונה בביטול השי לחג לעובדי אגד השכירים — אותם שכירים שעל גבם ינהלו מעתה חברי אגד את המאבק בדרך לפרישה עם המיליונים. "פקידי המדינה פועלים באופן חסר אחריות שעשוי למוטט את אגד", תקף בשבוע שעבר יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, את הממשלה — חלילה לא את המעסיק שעצר את השי לחג, או את בעלי המניות שלו. "תופעת ייבוש השירותים הציבוריים על ידי הפקידות הגיעה עכשיו לאגד, שעובדיה ונהגיה נותנים שירות אחראי ומסור עשרות שנים", המשיך ניסנקורן להתבלבל בין השכירים, שאותם הוא אמור לייצג, לבין חברי אגד שבסך הכל רוצים אקזיט, או תוכנית מילוט למקרה שהעסק יסתבך.

בהסתדרות הכריזו על סכסוך עבודה שמאיים להשבית את קווי האוטובוסים לפני סוכות — וגם בהנהלת אגד לא התבלבלו בכוונון החצים: "הציבור סומך על אגד ובוטח בנהגיו, ולכן אנחנו מקווים שהמדינה תתעשת ותגיע להבנות עם אגד לטובת תחבורה ציבורית בטוחה, יעילה והוגנת", נמסר מההנהלה, ששכחה כי הציבור סמך עליה שתנצל את המיליארדים שכבר שילם לטובת הבראה.

ומה לגבי עשרת מיליארד השקלים? מה לגבי דו"ח המבקר על הזרמות הכספים המוזרות? מה על ההתייעלות שנשכחה או העסקה למכירת התחנות המרכזיות למימון? הכלבים נובחים, ושיירת האוטובוסים בירוק עדיין דוהרת.

"אגד התנהלות של מונופול חזירי"; אגד: "המדינה לא יכולה להתנער מהעובדים"

"המהלך שבו נוקטת הנהלת אגד, על חשבון הנוסעים, נובע מחזירות ומהתנהלות בזבזנית של מונופול שהורגל ליהנות מחוסר תחרותיות ומהקצאה גורפת של משאבים ציבוריים לטובתו, בצורה של סובסידיות ייעודיות — אך לא הפנים את כללי המשחק המשתנים בעשור האחרון לתחרות וליעילות בתחבורה הציבורית", במלים אלה תקף בסוף השבוע ארגון תחבורה בדרך שלנו את הסתדרות העובדים ואת אגד שאיימו להשבית את קווי האוטובוסים בשל הימשכות המשא ומתן על הסכם הסובסידיה החדש מול הממשלה.

"אגד מצפה להמשך הקצאת משאבים ציבוריים לטובת חבריו — על חשבון כלל הציבור. לשם השגת תוצאה זאת, הוא נעזר בהסתדרות החדשה לאיום הורדת השאלטר שבידיו — מה שדווקא מוכיח עד כמה נחוצה היתה כניסת מפעילים נוספים לענף", הוסיפו בארגון.

בארגון תקפו בחריפות את התייצבות יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לימין אגד: "התנהלות בעייתית זאת, שממשיכה על אף דו"ח חמור של מבקר המדינה, לא היתה מתאפשרת ללא גושפנקה ציבורית מצד ניסנקורן, ששם מבטחו בקבוצות האינטרסים של חלק מחברי אגד על חשבון הנהגים והמשתמשים התלויים, חלקם משכבות חלשות, שנאלצים להשתמש בתחבורה ציבורית על מנת להגיע לעבודה וממנה — ושתלויים בה כדי לנהל את שגרת יומם".

מנכ"ל תחבורה בדרך שלנו, איתי חיים, הוסיף כי "אם המהלך הנוכחי יוביל לשביתת נהגים ושיבושים חריפים בתחבורה הציבורית בארץ, לא תהיה לו לגיטימציה ציבורית. היינו מצפים מההסתדרות, המתיימרת להגן על ציבור העובדים, לדאוג לנהגים, למעמדם ולמקצועם שאינו מוכר כעיסוק, ואת החצים להפנות למי שכשל בתפקידו והביא את חברת אגד לעברי פי פחת למרות כל הנכסים וההון שעמד לרשותה. משמעות המהלך של ניסנקורן, היא שפקידי המדינה יהיו אחראים להתנהלות הפיננסית הכושלת של אגד".

מאגד נמסר בתגובה: "הטענות הן הפקרות הגובלת בדברי הסתה והוצאת דיבה. יו"ר אגד, האחראי להתנהלות עסקית בהיקף של למעלה מ–3 מיליארד שקל, מרוויח כ–12,000 שקל ברוטו עם ותק של כ–40 שנים — האם זאת התנהגות חזירית?

"אגד פעלה ב–15 השנים האחרונות לבצע התייעלות אמיתית, בהתאם להסכמים עם הממשלה, בשיעור של 2% בשנה ובהיקף מצטבר הנאמד ביותר מחצי מיליארד שקל, ועמדה בהסכמים במלואם. כך, סניפים נסגרו ואחרים אוחדו. מספר החברים קטן מכ-3,300 לכ-1,480 חברים כיום ושכרם נשחק. נחתמו הסכמי דור ב' בתנאים שנקבעו לנהגים בחברות הפרטיות. למרות זאת עדיין נמצאים באגד כ–2,500 עובדי דור א' שמאוגדים בהסכמי שכר בערבות הממשלה, וזו אינה יכולה להתנער מהם כעת בשם התחרות. ראשי האוצר יודעים שאגד נמנעה מלחתום על הסכם קיבוצי חדש עם העובדים בשל אי־חידוש ההסכם בין אגד והממשלה. עובדי אגד נהגו איפוק רב בכך שהמתינו עד כה ואין לבוא אליהם בטענות".

ההסתדרות מסרה: "פקידי המדינה פועלים בחוסר אחריות שעשוי למוטט את אגד, ולפגוע באינטרס הציבורי הכולל. עובדי ונהגי אגד הם מעמד הביניים שמנסים לדרדרו. במקום להשקיע בתחבורה הציבורית, מנסים להפוך אותם לדגם של עובדי קבלן. נעמוד לימין נהגי אגד במאבקם המוצדק, ונילחם על ביטחונם התעסוקתי".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker