מתנת החג שאירגן היועמ"ש לאביגדור ליברמן - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מתנת החג שאירגן היועמ"ש לאביגדור ליברמן

גם אם האיראנים היו על הגדרות, ואם בקופת החברה היו כרגע 100 מיליארד שקל - עדיין לא היה בכך כדי להסביר את האכפתיות המוגזמת שמגלים בממשלה בקצא"א: מדובר בנכס ציבורי יחיד במינו שמאפשר מינויים פוליטיים וחלוקת חוזים למקורבים

10תגובות

חברה אחת בפנמה, חברת שנייה בקנדה, דירקטוריון חשאי, צו זיכיון, צו חיסיון, פטורים ממס, החרגות מפיקוח, מסלול ירוק (תכנון), מסלול עוקף (מינויים) — לא ייאמן איזה כאב ראש פרוצדורלי מייצרת חברה קטנה שהוקמה לפני 49 שנה רק כדי להעביר נפט בצינור של 250 ק"מ.

בלתי נתפש כמה אנשים בשירות המדינה עוסקים מדי יום בניסיונות להסתיר, להשתיק, לחפות, להתחכם, להתפלפל ולהתפתל — והכל כדי ללוות את פעילותה הפשוטה של חברת צינור צנועה.

שר אוצר, שר אנרגיה, שר תחבורה, שרת משפטים, שר פנים, מנכ"לי משרדיהם, מבקר מדינה, יועץ משפטי לממשלה, המשנה שלו, חשבת כללית, מנהל רשות חברות וממונה על תקציבים — מערכת שלמה של פקידות גבוהה משועבדת במשך חודשים לטובת עיסוק בחברה מיותרת, שכבר מזמן היתה צריכה להיטמע בחברה ממשלתית קיימת — וזאת מבלי להזכיר את הצנזורית הצבאית הראשית ועובדיה, שעסוקים אף הם מעל לראש בסוגיה.

גם אם האיראנים היו על הגדרות, ואם בקופת קצא"א היו כרגע 100 מיליארד שקל — עדיין לא היה בכך כדי להסביר את האכפתיות המוגזמת שמגלים בממשלה לחברה הזו, ואכן, את התשובה להתנהגות הזו יש לחפש במקום אחר.

מתקן קצא"א באילת
שלומי דעי

הסיבה לעניין הפוליטי בקצא"א פשוטה: מדובר בנכס ציבורי יחיד במינו שמאפשר כיום מינויים פוליטיים וחלוקת חוזים למקורבים מבלי לתת על כך את הדין. במלים אחרות, עקיפת חוק — בחסות החוק.

הרי באיזו חברה אחרת יכול ראש מטה שר למנות דירקטורים, שר יכול למנות את ראש מטה ליו"ר דירקטוריון, ושניהם יכולים לשכור שומרי סף שלא במכרז? מדובר פה בצינור עוקף פיקוח — במסווה של צינור נפט.

בעידן של שקיפות, של מעורבות ציבורית ושל רגולציה חכמה ומכבידה — קצא"א היא קודם כל נכס פוליטי ששווה להישכב עבורו על הגדר, גם במחיר פגיעה במוסד מבקר המדינה, ברשות החברות הממשלתיות ובאגף החשב הכללי.

לתומנו חשבנו שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ישמש מבוגר אחראי וישים כבר סוף לפארסה הביורוקרטית הזו. אלא שמנדלבליט לא רק שלא בלם אותה — הוא העמיק אותה.

בראשונה בתולדות המדינה, יועץ משפטי לממשלה מאשר הקמה של חברה בתצורה לא ממשלתית חדשה — שתוחרג מחוק החברות הממשלתיות, תוכפף לשר אחד (שגם יוסמך להאריך את ההחרגה), ובה בעת תהנה מחיסיון שרירותי ושערורייתי.

על יצור כלאיים שכזה איש לא שמע, אבל יש מי שיכול לצפות בכיליון עיניים לניצול ההזדמנות. הרי אם לשר אוצר מותר להקים חברת צעצוע פרטית, שמוחרגת מחוק, ולו כדי לסדר עבור ראש המטה שלו ג'וב מכניס לתקופה של כמה שנים — מדוע שגם שר הביטחון, למשל, לא יאמץ את הפטנט הזה עבור התעשיות הביטחוניות שתחת סמכותו?

עם כל הכבוד לכחלון, שר הביטחון, אביגדור ליברמן, ביקש למנות כבר שלושה ממקורביו ליו"רים של התעשיות, וגם הוא מסרב להכיר בקיומה של רשות החברות הממשלתיות או למנות חברי דירקטוריון משורות נבחרת הדירקטורים.

לנוכח ההספק המרשים שלו, ולאור מעטפת החשאיות שממילא אופפת את עולם הסחר בנשק, ליברמן ראוי יותר משר האוצר למתנת החג שאירגן מנדלבליט לדרג הפוליטי בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#