הצעצוע הפוליטי החשאי של כחלון מקבל הכשר - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצעצוע הפוליטי החשאי של כחלון מקבל הכשר

כחלון לחץ, מנדלבליט התקפל - והחברה שנהפכה למפעל למינויים פוליטיים תזכה למעמד חדש וחסר תקדים

57תגובות

חברת קצא"א (קו צינור אילת־אשקלון) השנויה במחלוקת תמשיך להתנהל כחברה אקס־טריטוריאלית וחוץ־ממשלתית למשך כמה שנים נוספות — כך סיכמו לפני ראש השנה שר האוצר, משה כחלון, והיועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט.

הסיכום הושג בניגוד לעמדת הדרגים המקצועיים בממשלה, ולמרות החששות מפני המשך תפקודה של חברת התשתית בתור כר פורה למינויים פוליטיים ולאי סדרים מנהלתיים.

>> פרשנות: מתנת החג שאירגן היועמ"ש לאביגדור ליברמן

לפי הסיכום, קצא"א תזכה למעמד מוזר, שאין לו תקדים בחוק הישראלי: חברה בתצורה חדשה שאינה חברה ממשלתית.

קצא"א
פבל טולצ'ינסקי

לפי הנוסח שעליו סיכמו כחלון ומנדלבליט, קצא"א תוחרג מחוק החברות הממשלתיות למשך כמה שנים — תוך שהיא מוכפפת במשך תקופה זו ישירות לשר האוצר.

באופן אבסורדי, לשר האוצר תינתן הסמכות להמשיך ולהחריג את החברה מהחוק, בנימוקים של ביטחון המדינה או שמירה על יחסי החוץ שלה. זאת, אף שלשר האוצר אין נגיעה לתחומים אלה.

מדובר לכאורה בסעיף שמחקה את הסמכות שניתנה לשר הכלכלה בחוק ההגבלים העסקיים. לפי סעיף 52 לחוק, רשאי השר לעקוף את סמכותו של הממונה על ההגבלים העסקיים בנימוקי ביטחון ויחסי חוץ — כפי שנעשה באישור מתווה הגז. ואולם, הפעלת סמכות זו בידי שר הכלכלה מותנית באישור הקבינט המדיני־ביטחוני — מה שלא יידרש, משום מה, משר האוצר בכל הנוגע לקצא"א.

הסכמתו התקדימית של היועץ המשפטי לממשלה להקמת חברה בתצורה החדשה — כזאת שאינה כפופה לחוק החברות הממשלתיות — מעלה חשש מפני פרצה שתשמש שרים נוספים להסרת הפיקוח והבקרה מעל חברותיהם (ראו תיבה).

הדרג המשפטי נכנע ללחצי האוצר

קצא"א פועלת מתוקף זיכיון היסטורי שאמור לפקוע במארס הקרוב. היא מוחזקת באמצעות חברה פרטית הרשומה בפנמה, ומשכך היא אינה כפופה לממשל התאגידי הנהוג בישראל.

בשבועות האחרונים הפעיל האוצר מכבש לחצים כבד כדי לשמור על מעמדה החריג של קצא"א. זאת, חצי שנה לאחר שכחלון מינה את ראש המטה שלו, ארז חלפון, לתפקיד יו"ר קצא"א.

שר האוצר משה כחלון
אוליבייה פיטוסי

קצא"א עצמה דרשה להאריך את הזיכיון שלה בכמה שנים. מולה התייצבו רשות החברות הממשלתיות וגורמים מקצועיים נוספים בממשלה — בגיבוי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט. אלה טענו כי אין כל בסיס או הצדקה להנצחת קצא"א במבנה העמום שלה — 49 שנה לאחר שהוקמה כדי לשנע נפט מאיראן דרך ישראל.

המיזם המשותף למדינות הופסק בסוף שנות ה–70 בעקבות המהפכה האיסלאמית — אך קצא"א לא פורקה מאז, והמשיכה ליהנות מהמעטפת הביטחונית השרירותית במשך כמעט 40 שנה נוספות.

לאור המחלוקת המקצועית על עתידה של החברה החשאית לאחר פקיעת הזיכיון שלה, הוחלט כי כחלון ומנדלבליט יכריעו בנושא בעצמם. תחת איפול שהוטל על הדיונים סביב עתיד החברה, נודע ל–TheMarker על הפשרה שמשקפת התקפלות מסוימת של הדרג המשפטי תחת לחצי האוצר.

מצד אחד, הצדדים סיכמו כי הזיכיון של קצא"א יסתיים כמתוכנן, ולא יוארך. זאת, למרות טענת קצא"א כי הדבר לא אפשרי וכי נדרשות שנים על מנת להיערך לכך. מצד שני, קצא"א עדיין תזכה למעמד מוחרג מחוק למשך תקופה נוספת, אף שהזיכיון שלה פקע.

אם לא די בכך, הותרת הסמכות לפטור את קצא"א מהיבטים מסוימים של חוק החברות הממשלתיות בידי שר האוצר, תאפשר לו להנציח את הנורמות שישתרשו בחברה עד אז. כל זאת, יש להזכיר, בזמן שהחברה נהנית מצו חיסיון. כלומר, כל ידיעה בעניין החברה מוגדרת עניין סודי ופרסומה חייב לעבור דרך מבחן הצנזורה.

המפוקח ימנה את המפקח עליו

הרגולציה החלקית על קצא"א לא תסתכם בכך. לפי נוסח הצעת החוק שעליו סיכמו כחלון ומנדלבליט, קצא"א תוחרג מחוק רשות הספנות והנמלים, תזכה לפטור חלקי מסמכויות הפיקוח והבקרה של משרד התחבורה — ואף תוכל למנות את המפקחים עליה מכוח פקודת הנמלים.

הפירמידה של מיזם הנפט האיראני-ישראלי

זהו אחד הסעיפים התמוהים שנכללו בתזכיר חוק ההסדרים למשק, שהעניק לנמלי קצא"א מעמד חוקי מיוחד. במשרד התחבורה התנגדו באופן נחרץ להחרגה הזאת — בייחוד לנוכח אירועי הבטיחות הקשים בחברה, לרבות בנמל אשקלון (תאונה קטלנית) — וכן בהתחשב בפרשת ההברחות דרך הנמל שנחקרת בימים אלה.

גם כאן נתמכה התנגדותו המקצועית של משרד התחבורה בידי ליכט. אלא שגם הפעם התפוגגה ההתנגדות המשפטית תחת הלחץ הפוליטי.

באוצר החליטו כי רק נמל אילת של קצא"א יוכפף לחוק רשות הספנות והנמלים — ואילו נמל אשקלון שמחזיקה החברה יוחרג מהחוק. זאת, אף שבנמל אשקלון מתרחשת הפעילות העיקרית של החברה.

סיכום זה עשוי להטריד גם לנוכח התהפוכות האחרונות בכל הנוגע לבקרה על קצא"א. כפי שנחשף ב–TheMarker, כחלון החליט לפני חודשיים להעביר לאנשיו את הבקרה על החברה, ולחלק אותה בין מנכ"ל משרדו, שי באב"ד, ובין החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו. הוא עשה זאת חרף דברי ביקורת קשים שתיארו את הנעשה בחברה, את התנהלות הדרג הפוליטי בכל הנוגע לחברה ובעיקר את הבקרה הלקויה על קצא"א בתקופה שזאת נעשתה באוצר.

הביקורת הצביעה על כך שהחברה, אף שאינה ממשלתית, נושאת סממנים ציבוריים ומאפיינים רבים של חברה ממשלתית, ולמרות זאת לא פעלה לפי מערכת נורמות ציבוריות מתאימה, ולא היתה נתונה כלל תחת פיקוח ראוי. כל זאת, לנוכח הפוטנציאל לניגוד עניינים שטמון בתפקידם של אנשי האוצר, מכיוון שהאינטרסים של החברה לא תמיד זהים לאלה של המדינה. למרות חשש זה, מבקר המדינה, יוסף שפירא, לא בלם את המהלך.

הקבינט דן אתמול בפשרה

הסיכום שאליו הגיעו כחלון ומנדלבליט יופיע בהצעת חוק ההסדרים למשק, ויידרש לאישור הכנסת. בשבוע שעבר אושר הסיכום בוועדת השרים לענייני חקיקה — ואתמול הוא הובא לאישור הקבינט המדיני־ביטחוני.

לפי תזכיר החוק שהפיץ משרד המשפטים, אמנם ייעשה ניסיון לשנות חלק מפעילותה של קצא"א בכל הנוגע למיסוי, לחוק התכנון והבנייה ולחוק משק הגז הטבעי — אך תוך שמירה על כמה זכויות יתר משמעותיות.

כך, קצא"א תיפרד מהמסלול הירוק התכנוני שממנו נהנתה, והפטור ההיסטורי מהוראות חוק התכנון והבנייה יבוטל בהליך הדרגתי. עד כה, מעמדה המיוחד של קצא"א העניק לה פטור מאישור תוכניות בינוי בוועדות התכנון המקומיות או המחוזיות. קצא"א אמנם הגישה את תוכניותיה לוועדות — אך רק כדי לקבל את המלצותיהן. אישור התוכניות הופקד לבסוף בידי השר הממונה על החברה, שר האוצר.

כעת תידרש קצא"א לאשר את תוכניותיה בוועדות התכנון המחוזיות, המקומית או בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) — אבל לאחר תקופת הסתגלות בת שלוש שנים, שבמהלכה תוכל להרחיב את מתקניה ב–10% נוספים לכל היותר במסלול מועדף. זאת, לאחר שכל מתקניה הנוכחיים יולבנו באופן כמעט אוטומטי.

קצא"א תזכה במעמד מיוחד גם בכל הנוגע לוועדה הממשלתית לבירור מחלוקות בין חברות ממשלתיות, אף שאינה כזאת. בדומה לחברות פרטיות, כל השתתפות בבוררות כזאת תותנה קודם כל באישור קצא"א לקיום הבוררות — ועל הדיונים בנושא יוטל חיסיון, שיישאר בסמכות שר האוצר.

בנוגע לסוגיית המיסוי, שממנו היתה פטורה החברה עד כה, נקבע כי לא ניתן יהיה לגבות מהחברה מסים, ארנונה והיטלים באופן רטרואקטיבי — אך החיובים באפיקי המיסוי השונים צפויים להתחיל באפריל הבא.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "אנו מצרים על הקו המגמתי, האובססיבי והלא ענייני של TheMarker בנושא קצא"א, שמעיד על חוסר הבנה עמוק של הנושא. האוצר פועל בשיתוף פעולה מלא והדוק עם משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה למען שמירה על האינטרסים של המדינה. קצא"א מהווה את שער האנרגיה של מדינת ישראל ופעילותה חיונית למשק הישראלי בשגרה ובחירום".

ממשרד המשפטים לא נמסרה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#