למרות החשש לשחיתות: שר האוצר מעביר לאנשיו את הטיפול בקצא"א

רק לפני שנתיים נלקחה הבקרה על החברה החשאית מידי האוצר, בעקבות ביקורות על חריגות שכר ואי־סדרים שהיטיבו עם גופים עסקיים פרטיים; כעת החליט כחלון להחזיר אותה למנכ"ל משרדו ולידי החשבת הכללית - אף שזו ביקשה בעבר לוותר על האחריות

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

שר האוצר, משה כחלון, החליט להעביר את הבקרה על חברת קצא"א, ולחלק אותה בין מנכ"ל משרדו, שי באב"ד, ובין החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו.

לפי החלטת כחלון, הבקרה השוטפת על החברה תעבור באופן מיידי מידי אורי יוגב, שמכהן במקביל כמנהל רשות החברות הממשלתיות, לאחריותה של החשבת הכללית. זאת, אף שעבאדי־בויאנג'ו ויתרה לפני שלוש שנים מיוזמתה על סמכויות אלה, וטענה כי יוגב הוא הגורם המתאים לביצוע מטלה זו.

במקביל, כחלון העביר לידי באב"ד את הטיפול הרגיש בפעילותה היזמית של קצא"א, לרבות בכל הנוגע לאחזקותיה (37.5%) בתחנת הכוח הפרטית דוראד. כמו כן, מינה כחלון את באב"ד לנציגו בדיונים על ענייני קצא"א במקומו של יוגב.

החלטת כחלון התקבלה שנתיים וחצי לאחר שהבקרה על קצא"א הועברה ליוגב. העברת הטיפול נעשתה אז בהתאם לקריאת גורמי ביקורת, ובעקבות דו"ח חריף שחובר על הנעשה בחברה ועל הבקרה הלקויה עליה.

 ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר האוצר, משה כחלון
ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר האוצר, משה כחלון צילום: מרק ישראל סלם

למרבה האירוניה, עוד לפני קריאת גורמי הביקורת, טענה אז עבאדי־בויאנג'ו כי אגף החשב הכללי לא אמור להיות הכתובת לבקרה על קצא"א, מחשש לניגוד עניינים. לכן ביקשה אז החשבת הכללית להתפטר מדירקטוריון קצא"א ולמשוך ידיה מעיסוק בנושא, שחוזר כעת לידיה בהוראת השר.

באוצר פעלו בשבועות האחרונים לשכנע גורמי ביקורת שונים שלא יעמדו בדרכם לביצוע המהלך. כך, למשל, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, אמנם טען כי מבחינת מקצועית מקומו של הבקרה על קצא"א ראוי שיימצא אצל יוגב, אלא שלדבריו, "אין מניעה משפטית" להחלטת שר האוצר להעביר את הבקרה עליה לידי החשבת הכללית.

בעקבות כך, נודע כי בהוראת כחלון, פנה לפני חודש באב"ד אל יוגב בדרישה לחדול מכל עיסוק בקצא"א, ולהעביר באופן מיידי את הטיפול לידי החשכ"לית.

המהלך שעליו הורה כחלון נעשה ברקע סכסוך אישי קשה שפרץ בינו לבין יוגב. הסכסוך התפתח לכדי משבר אמון בין השניים — ואף לניסיון הדחה. זאת, כשלתמונה נכנס גם מבקר המדינה, יוסף שפירא, שהעביר באחרונה חומרים בעניינו של יוגב ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט.

עם זאת, לא רק התפתחות זו עומדת ברקע העיסוק בקצא"א. כחלון מינה באפריל את ראש מטהו באוצר, ארז חלפון, ליו"ר קצא"א. בין חלפון ליוגב כבר התעוררו חילוקי דעות קשים באשר לעתידה של החברה החשאית, לקראת תום הזיכיון על נכסיה במארס 2017.

ואמנם, באותם ימים שבהם נדונה הפקעת הבקרה מידי יוגב התחולל מאבק על הסדרת מעמדה העתידי של קצא"א, במסגרת חוק ההסדרים למשק. בעוד שיוגב וליכט דרשו לבטל את הזיכיון ההיסטורי של קצא"א — עם פקיעתו במארס 2017 — לחצו קצא"א וחלפון על הארכת הזיכיון למשך כמה שנים, ועל שמירת מעמדה החריג של החברה עד להסדרתו מחדש.

 שר האוצר משה כחלון והחשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו
שר האוצר משה כחלון והחשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו צילום: אמיל סלמן

לאחר שמשרד המשפטים טען כי לא ניתן להאריך זיכיון שניתן לחברה לפני 49 שנה בעבור פרויקט שאינו קיים עוד (שינוע נפט איראני מהים האדום לים התיכון), נקבע כי כחלון והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, יכריעו בסוגיית ביטול הזיכיון עד לאמצע ספטמבר.

עשרות אלפי שקלים עבור ישיבת הנהלה

החזרת הבקרה על קצא"א לידי אגף החשב הכללי באוצר, ועוד לידי מנכ"ל משרד ממשלתי, שכפוף במישרין לשר הממונה על קצא"א — היא בגדר אבסורד. על כך עשויים להעיד דברי ביקורת קשים שפורסמו על הנעשה בקצא"א בעשור האחרון, בעת שקצא"א היתה נתונה לבקרת החשב הכללי.

המשותף לאלה הוא הצבעה על כך שהחברה, אף שאינה ממשלתית, נושאת סממנים ציבוריים ומאפיינים רבים של חברה ממשלתית, ועל אף זאת לא פעלה לפי מערכת נורמות ציבוריות מתאימה, ולא היתה נתונה כלל תחת פיקוח ראוי.

ממידע שהגיע לידי TheMarker עולה כי בין הממצאים שעליהם הצביעו דברי הביקורת והפרסומים אודות כך ניתן לזהות את אלה שהפכו את המשרות בקצא"א לכה מבוקשות על ידי מקורבי המערכת הפוליטית — ולכר נוח למינויים מקורבים.

בין היתר, הצביעו הביקורת על מינוי דירקטורים מקורבים שזכו לתשלום גמולים חריגים בסך של עשרות אלפי שקלים מדי חודש. זאת, בעוד שיושבי ראש קצא"א לאורך השנים זכו בעצמם לתוספת שכר חריגות, וחלקם אף ניצל את המעמד להעסקת יועצים לדירקטוריון בשכר מופרז.

אורי יוגב
אורי יוגבצילום: עופר וקנין

כמו כן, נמתחה ביקורת על פעילותה העסקית של קצא"א, על אי הסדרת זכויות קצא"א בקרקעותיה ועל אי היערכות החברה לתום הזיכיון שלה.

גם ביקורת זו לא הביאה את הממשלה ואת החברה להיערך לתום הזיכיון בעוד חצי שנה, מה שמאפשר כיום לאנשי כחלון לבקש את הארכתו.

אגב, דברי הביקורת נגעו גם בתפקודם החסר של שרי האוצר בעבר, והעירו על התעלמותם מההערות. כמו כן הטיחו המבקרים טענות קשות בדבר תפקודם לאורך השנים של יושבי הראש ושל החשבים הכלליים במשרד אוצר.

כל אלה, נטען אז, לא פעלו באופן מספק כדי להבטיח את שמירת האינטרסים של המדינה בקבוצת חברות קצא"א, בעוד שאלה המשיכו לפעול שלא בהתאם לנורמות ציבוריות ראויות.

אם לא די בכך, הרי שבנוסף הועלתה טענה קשה שלפיה הפעילות הלא תקינה של קצא"א בעשור האחרון היטיבה עם גורמים פרטיים.

טענה נוספת היתה אז על הפוטנציאל לניגוד עניינים בין תפקידם של החשכ"לים לדורותיהם לבין תפקידם כדירקטורים בקצא"א. זאת, מכיוון שהאינטרסים של החברה לא תמיד זהים לאלה של המדינה.

מכאן, הזהירו, נולד פוטנציאל לחריגה מנורמות ציבוריות שמחייבות הפעלת מנגנוני בקרה קפדניים והדוקים בידי הממשלה, אף כי אלה אינם קיימים.

פעילות דרך חברה פנמית

בעקבות הביקורת, עלתה הקריאה להחיל על קצא"א נורמות התנהלות ציבוריות, תוך קריאה להכפפתה תחת בקרת גורמי מדינה שונים, לרבות הממונה על השכר באוצר.

ואמנם, באפריל 2012 כוננה החשבת הכללית, עבאדי־בויאנג'ו, צוות פנים אוצרי שבחן את סוגיית הבקרה על קצא"א.

בנובמבר 2013 הפתיעה החשבת הכללית כשהמליצה מיוזמתה להעביר את הפיקוח על החברה לידי יוגב, בטענה כי זהו הגורם המתאים לכך. כך, מזה שנתיים וחצי הופקד הבקרה על החברה בידי יוגב באופן אישי.

יוגב גיבש ביוני 2014 טיוטת החלטת ממשלה שלפיה בענייני קצא"א יחולו עקרונות וכללים בדומה למקובל בחברות ממשלתיות. מיותר לציין שטיוטה זו מעולם לא הובאה לאישור.

תחת זאת, החליט כחלון בספטמבר 2015 כי מעתה תיעשה הבקרה על החברה בשיתוף מנכ"ל משרדו, באב"ד.

בתקופת הביניים, יש לציין, בוצעו מספר צעדים במטרה לתקן את הליקויים שעליהם הצביעו הביקורת ובמטרה לחזק את הממשל התאגידי בחברה. כך, למשל, הוחלו על קצא"א כללי תגמול ותמרוץ אחרים. כך גם הוסדר שכר הדירקטורים, יושמו כללי החשבונאות ISOX ונקבע נוהל התקשרויות שחייב עריכת מכרזים.

באחרונה אף סיכמו חלפון ובאב"ד גם על כך שהליך מינוי הדירקטורים בקצא"א יפסיק להיסגר בחדרי חדרים, אלא יעבור מעתה דרך ועדה לבדיקת מינויים — אלא שמדובר בוועדה עם "טוויסט" מיוחד שנתפר כמובן למידותיה של קצא"א.

בהמשך, כאמור, הודיע באב"ד על הפקעת כלל סמכויות הבקרה מידי יוגב, ועל העברתם לידי עבאדי־בויאנג'ו ולידיו.

יש לציין כי העמימות על הנעשה בחברת קצא"א אינה רק תולדה של השותפות המבוטלת בין ישראל לבין איראן, אלא גם בגלל מבנה אחזקות חריג ותמוה שתחתיו המשיך המיזם לפעול.

אמנם ישראל מחזיקה ב–50% ממיזם קצא"א, אך עושה זאת באמצעות חברה פנמית בשם Eilat Corporations, שנמצאת בבעלות מלאה של ישראל.

באמצעות החברה הפנמית הזאת מחזיקה ישראל ב–50% ממניות חברה אחרת שרשומה אף היא בפנמה, טרנס אסיאטיק אויל, ושאמונה על פעילותה המסחרית של קצא"א. ביתר המניות החזיקה חברת Fimarco האיראנית.

מבנה אחזקות חריג זה איפשר לשרי האוצר למנות את יו"ר קצא"א בדרך כלל ללא מכרז, משיקולים פוליטיים, ובעוד שפעילות דירקטוריון החברות נעשית לכאורה דרך חברה פנמית שאינה כפופה לממשל התאגידי הנהוג בישראל — וודאי שלא לחוק החברות הממשלתיות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום