הרכבת משיבה לבג"ץ, ומביכה את נתניהו: "לפני שנה אישר לנו לעבוד בשבת" - אנרגיה ותשתיות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרכבת משיבה לבג"ץ, ומביכה את נתניהו: "לפני שנה אישר לנו לעבוד בשבת"

בתגובה לעתירה שהגישה יו"ר סיעת מרצ נגד הפסקת העבודות אישרה החברה הממשלתית: "עד היום לא קיבלנו את ההוראה בכתב" ■ לאור התסבוכת, המדינה ביקשה דחייה של 24 שעות בהגשת תגובתה

תגובות
קריקטורה כץ נתניהו

לאחר המהלומה הציבורית שספג סביב הפסקת עבודות הרכבת בשבת – עשוי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעמוד בימים הקרובים בפני מבוכה משפטית כפולה. זאת, בעקבות העתירה שהגישה לבג"ץ יו"ר סיעת מרצ, ח"כ זהבה גלאון, באשר לחוקיות הוראת נתניהו לרכבת ונגד היענותה החברה הממשלתית להוראה. 

בתגובה מקדמית שהגישה הבוקר רכבת ישראל לבג"ץ טוענת החברה כי אף שחלפו שלושה ימים מאז ההוראה שקיבלה לכאורה בשמו של ראש הממשלה, דקות לפני כניסת שבת – עד כה עדיין לא התקבל במשרדי הרכבת מסמך כתוב כלשהו בנושא.

למרבה המבוכה, הרכבת טוענת כי בהיעדר מסמך כתוב היא מתקשה להתגונן בפני העתירה שהוגשה נגד חוקיות ההוראה. "הואיל ולא נמסר לרכבת ישראל עותק מההחלטה בכתב, ממילא אין באפשרותה לעמוד על השיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה האמורה וכל טענותיה בעניין זה שמורות", נטען בתגובה.

אנשים ממתינים בתחנת רכבת אשדוד
אילן אסייג

כפי שנחשף ב-TheMarker, הוראת נתניהו לרכבת ניתנה לכאורה שלא בסמכות – ובניגוד לחוק. זאת, לאחר שנכשל בניסיון לשכנע את שר העבודה והרווחה, חיים כץ, לבטל את 20 היתרי העבודה בשבת, שמשרדו העניק לרכבת מבעוד מועד. כך גם נכשלו מאמצי ראש הסגל בלשכתו, יואב הורוביץ, שהפעיל בשישי אחר הצהריים מכבש לחצים בעניין על בכירי משרד העבודה.

במצב זה, נותרה בערב שבת בידי נתניהו אפשרות אחת והיא להורות לרכבת לחדול מעבודה על ידי הפעלת סעיף 4(א) לחוק החברות הממשלתיות – שניתן ליישום רק לאחר קיום משאל טלפוני בין שרי הממשלה.

נתניהו בחר שלא לנקוט מהלך זה אלא לצאת בהודעה פומבית על השהיית עבודות הרכבת ל-72 שעות – אף שזו החזיקה בהיתרי עבודה בשבת שניתנו לה לפי חוק. בתגובה לבג"ץ נמנעה רכבת ישראל מלפרט מדוע לפיכך נעתרה להודעת נתניהו – וכיצד בכלל הועברה הנחייתו לידיעת מנכ"ל רכבת ישראל, בועז צפריר.

"משנמסר לחברה כי הגורמים המוסמכים התלו את תוקפם של היתרי ההעסקה, ובהתאם להוראות הדין, נאלצה היא לחדול מביצוע העבודות, על מנת שלא תמצא עצמה פועלת, חלילה, בניגוד לדין", נכתב בתשובה לבית המשפט.

בראיון ל-TheMarker אישר אתמול צפריר כי שמע על הודעת נתניהו דרך אמצעי התקשורת וכי חמש דקות לפני כניסת השבת קיבל את ההודעה על הוראת ראש הממשלה בשיחת טלפון מול מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר.

מיכל פתאל

כמו כן, אישר צפריר כי חרף הוראת נתניהו להשהות את העבודות ל-72 שעות - הרכבת חידשה אותן מייד בצאת השבת. לאור כל אלה, קיימת דריכות באשר לתגובת משרדי הממשלה לעתירה לבג"ץ, שאותה אמורה להגיש פרקליטות המדינה – בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט.

עדות לתסבוכת המשפטית שאליה נקלעה הממשלה ניתן היה לקבל בבקשת המדינה מבג"ץ לדחות את תגובתה לעתירה עד למחר (יום שלישי). 

"נזקים כבדים שלא ניתן לאמוד"

אם לא די היה לנתניהו בכך, באי כוח הרכבת, עוה"ד יוסי בנקל וניר שמרי, ממשרד ראב"ד, מגריזו, בנקל ושות', ציינו בפני בית המשפט כי נתניהו עצמו אישר לפני שנה לחברה להמשיך ולבצע את עבודותיה השוטפות בשבת. זאת, בעת שכיהן כממלא מקום שר הכלכלה - לאחר עזיבתו של יו"ר ש"ס, אריה דרעי את המשרד. 

תומר אפלבאום

מתגובת הרכבת עולה כי בדיוק לפני שנה, בספטמבר 2015, הגישה החברה עתירה לבג"ץ נגד דרעי בטענה כי חודש לפני כן ביטל את היתר העבודה שניתן לחברה לצורך ביצוע עבודות חיוניות במהלך סוף השבוע, ובכך שינה את הסטטוס קוו שהנהיג משרד הכלכלה במשך שנים.

עד שהגיעה העתירה לכדי דיון, חודשיים לאחר מכן, עזב דרעי את תפקידו – ומנכ"ל משרד הכלכלה דיווח אז לבג"ץ כי ממלא המקום, נתניהו, הורה לאנשי משרדו "לחזור ופעול בהתאם לנהוג עד כה, בכל הנוגע למתן היתרים לעבודה במנוחה השבועית". כך, בעקבות הנחיית נתניהו, התייתר הדיון בבג"ץ ועתירת הרכבת נמשכה.

"מטרת ביצוע עבודות התשתית והפיתוח במהלך סוף השבוע הינה לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בשירות לנוסעים וקיצור משך ביצוע הפרויקטים השונים", נימקה רכבת ישראל את הצורך בהיתרי העבודה בשבת.

"ביצוע עבודות תשתית ופיתוח במהלך ימי השבוע מביא בדרך כלל להפסת תנועת הרכבות למשך מספר ימים ולפגיעה בציבור המשמשים בשירותי הרכבת והן אלו שאינם משמשים בשירותי הרכבת (בין היתר, עקב העומס שנוצר בכבישים), כל זאת, בנוסף על הארכה ניכרת של משך ביצוע פרויקטים שונים כדוגמת הקו המהיר לירושלים, חישמול רשת המסילות ועוד. פגיעה זו בציבור הנוסעים והארכת משך ביצוע הפרויקטים עלולים להסב גם הוצאות כספיות ניכרות לרכבת ישראל", נכתב עוד בתגובתה לבג"ץ.        

בתגובה לבג"ץ אישרה החברה הממשלתית כי במהלך השבוע שעבר קיבלה כמה פניות מצדו של הורוביץ, באשר לעבודות החברה בשבת – וכי במהלך פגישות שקיים צפריר הובהר כי העבודות נשוא היתרי ההעסקה חיוניות לביצוע בסוף השבוע וכי בכוונת רכבת ישראל לבצען כמתוכנן.

כפי שנחשף בחמישי ב-TheMarker, הזהירה הרכבת כי ביטול שלוש מהעבודות המתוכננות, ושהוגדרו חיוניות – משמעותו הפסקת תנועת הרכבות ל-30 שעות, ואילו ביטולן של יתר 17 העבודות המתוכננות משמעותו השבתת רכבות הלילה במשך כל השבוע, וכן השבתת הרכבות ביום שישי ובמוצאי שבת.  

"לעמדתה של רכבת ישראל, העבודות נשוא היתרי ההעסקה הינן חיוניות ואישורן מהווה איזון ראוי ושמירה על הסטטוס קוו שהיה נהוג מקדמת דנא", נכתב בתשובת הרכבת. משכך, נטען, ביטול קבלת ההוראה על הפסקת העבודות באופן מיידי גרם "נזקים כבדים שלא ניתן בעת זו לאומדם במלואם".

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#