רגע לפני שהמיליארדים שוב נשפכים - מפיקים לקחים מפרשת השחיתות במעצ

תקציב המדינה הקרוב ירעיף על חברות התחבורה הממשלתיות עוד 55 מיליארד שקל ■ לקראת אישורו, רשות החברות גיבשה מיני־רפורמה בבקרה ובפיקוח השוטף על החברות ■ המטרה: לסגור את הפרצות שאיפשרו את מפעל השוחד במעצ ■ בין ההנחיות החדשות של הרשות: רוטציה בוועדות מכרזים והקמת "פורום שומרי סף"

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אורי יוגב
אורי יוגבצילום: עופר וקנין
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

רוטציה בוועדות מכרזים, ביקורת רטרואקטיבית על תשלומים לקבלנים, מינוי קציני ציות וליווי צמוד של מגה־פרויקטים על ידי חברי הדירקטוריון - אלה כמה מההנחיות החדשות שגיבשה רשות החברות הממשלתיות, בעקבות האי־סדרים והחשדות לפלילים שצפו בשנים האחרונות בחברות התחבורה הממשלתיות.

רשות החברות מבקשת ליישם מיני־רפורמה בפיקוח ובבקרה על מיזמי תחבורה המבוצעים בידי חברות תחבורה ממשלתיות. ההנחיות שגיבשה הרשות מתפרסמות תשעה חודשים לאחר שהתפוצצה פרשת השחיתות במעצ, ברקע דו"חות ביקורת קשים על המתחולל בחברת נתיבי איילון וברקע החשש מפני פגיעה בעצמאות הדרג המקצועי ברכבת ישראל.

רכבת בלהבים
צילום: אילן אסייג

הן גובשו בתום עבודת מטה מקיפה, שנועדה לבחון את הכשלים התאגידיים שאיפשרו את המעשים הפליליים שנחקרים בימים אלה - וכדי לסגור את הפרצות הרוחביות בתפקוד כלל חברות התשתית הממשלתיות.

בטיוטת חוזר שהפיצה אתמול רשות החברות הממשלתיות לשימוע מופיעים שורת צעדים שיישומם נדרש מהדירקטוריונים בתוך שלושה חודשים. הוא הופץ לקראת אישורו של תקציב המדינה ל–2017–2018, שבמסגרתו מתכננת הממשלה להקצות לחברות התחבורה עוד 55 מיליארד שקל, לצורך קידום פרויקטים של תשתית והסעת המונים.

החוזר הופץ בשלב זה לארבע חברות ממשלתיות מתחום התחבורה: נתיבי ישראל (מעצ לשעבר), רכבת ישראל, חוצה ישראל ונתיבי איילון. עם זאת, כוחן של חלק מהוראות החוזר יפה גם לחברות תשתית בתחומים אחרים, ובייחוד חברות שכבר הסתבכו בהליכי רכש פליליים - ובראשן חברת החשמל.

הצעדים שפורטו בחוזר נועדו לשדרג את מערך הבקרות הפנימי בחברות עצמן על ידי הגברת המעורבות של הדירקטוריון עד לרמת ניהול הפרויקטים, שילוב פעילותם של שומרי הסף בחברות עם זו של גורמי המקצוע, ונקיטת מדיניות יזומה להתרת ניגודי עניינים אפשריים.

מנכ"לי מעצ לשעבר, שי ברס )מימין( ואלכס ויז'ניצר, בבית
המשפט בשנה שעברה
מנכ"לי מעצ לשעבר, שי ברס (מימין) ואלכס ויז'ניצר, בבית המשפט בשנה שעברהצילום: ניר קידר

לתפישת רשות החברות, ככל שהחברות יכוננו בעצמן מנגנוני בקרה עצמאיים ויעילים יותר - כך יובטח לאורך זמן ממשל תאגידי תקין ויפחת הצורך בהיקף גדול של בקרות חיצוניות שילוו אותן. חברות בקרה חיצוניות אלה - שהועסקו עד כה על ידי משרד האוצר - כשלו בכל הנוגע לפיקוח על המתרחש במעצ.

מהלכי רשות החברות נוגעים רק לתחומי סמכותה התאגידית, ולא נוגעים בכלל הכשלים שהתגלו. לפיכך, הוראות החוזר לא פוטרות את דירקטוריון החברות ואת יתר משרדי הממשלה - התחבורה, האוצר והמשפטים - מיישום לקחים נוספים שבתחום אחריותם. כך גם אין ברפורמה המוצעת כדי לפטור את הדרג הפוליטי מאחריות לאיוש הדירקטוריונים על בסיס מקצועי, או כדי למנוע הטיית פוליטית בדיוניהם (ראו תיבה).

רק עובדי חברה יישבו בוועדות מכרזים

סדרת תחקירים שפורסמה לפני כשנה ב-TheMarker על הנעשה בחברות התשתית הממשלתיות שירטטה דפוס פעולה שיטתי. שומרי סף בחברות הממשלתיות הוחלשו או הוחלפו באופן שאיפשר להנהלות הפוליטיות שמונו בחברות לשלוט בהליכי הרכש וההתקשרויות עתירי התקציבים, או לאפשר לגורמים אינטרסנטיים להשפיע על התהליכים.

רכבת בנגב
צילום: אליהו הרשקוביץ

שיטת פעולה זו שוכללה לכדי שיא במעצ, שניהלה תקציב שנתי של 5 מיליארד שקל - ללא יועץ משפטי קבוע, ללא סמנכ"ל כספים, ללא מערך הבטחת איכות - ועם שורת בכירים עמוסים בניגודי עניינים, שחילקו לפי החשד עבודות למקורבים בפטור ממכרז או בתמורה לשוחד.

בהיעדר שומרי סף, נהפכו מיזמי התחבורה והאנרגיה הממשלתיים למכבסה יעילה להלבנת כספי שוחד וטובות הנאה, תוך שכספי ציבור זורמים לכיסי מקורבים תחת כיסוי מקצועי שוטף לכאורה.

ההנחיות המשמעותיות לפיכך בחוזר רשות החברות נוגעות לפעילותם של שומרי הסף. בין הצעדים שעליהם ממליצה הרשות, או מורה: מינוי קציני ציות; מיפוי התפקידים הרגישים בכל חברה מבחינת סיכוני מעילות והונאות - והצגת תוכנית סדורה לצמצומם; כינון מאגר ספקים סגור רק בכפוף לנוהל שאושר בדירקטוריון; קביעת נוהל "ניהול עומסים" שימנע הקצאת עבודות לספקים חיצוניים באופן לא שוויוני; גיבוש פרקטיקה למניעת ניגודי עניינים בין ספקים; וכינון ועדה לניגודי עניינים, שתדווח אחת לחצי שנה לוועדת הביקורת של הדירקטוריון על פעילותה. ועדה זו תופקד, בין היתר, על ניטור בעלויות צולבות בין מתכננים למנהלי פרויקטים (אחד הממצאים המרכזיים בחקירה שמתנהלת כיום בעניין במעצ).

באשר להרכב ועדות המכרזים השונות, קבעה רשות החברות כי אלה יאוישו בידי עובדי חברה בלבד - אלא במקרים מיוחדים שינומקו בפני הדירקטוריון. מטרת ההנחיה היא למנוע החדרת גורמים אינטרסנטיים חיצוניים לוועדות הרגישות, כפי שנעשה בעבר במעצ.

עוד נקבע בחוזר כי הרכב ועדות המכרזים וזהות יועציהן יידון בדירקטוריון אחת לחצי שנה, תוך הסמכת כל דירקטוריון לשקול לחייב כל ועדה ברוטציה בין חבריה.

באשר לראשות ועדת חריגים (ועדה רגישה שמאשרת מדי שנה לקבלנים תוספות תקציביות במאות מיליוני שקלים, שחורגות מהיקף החוזה המקורי שנחתם מולם), מוצע כי היא תנוהל בידי עובד בכיר מחטיבת נייטראלית (ולא מחטיבת ביצוע), כדי לשלול חשש להטיה.

כך, למשל, מנכ"ל מעצ לשעבר, שי ברס, שנעצר במסגר פרשת השחיתות, מינה ליו"ר ועדת חריגים מהנדס פרטי שמקורב לו, כשזה המליץ על העברת כספים לקבלנים - בניגוד לעמדת שומרי סף שהושתקו. תמורת עבודתו במעצ - ללא מכרז - זכה המהנדס ל-3.6 מיליון שקל שאותם קיבל באמצעות חברות הרשומות על שמו ועל שם בנו.

ועדת חריגים, שנהפכה לפיכך לנקודת תורפה בשמירה על טוהר המידות - ולא רק במעצ, זוכה להתייחסות מיוחדת בחוזר הרשות. בין היתר, מוצע כי מבקר הפנים של כל חברה יבצע ביקורות שוטפות ורטרואקטיביות על החלטות הוועדה, וכי הביקורות יוצגו גם בפני הדירקטוריון.

כמו כן, מורה חוזר הרשות לכונן בכל חברה ממשלתית "פורום שומרי סף" שכולל את המבקר הפנימי בחברה, סמנכ"ל הכספים, מנהל הסיכונים, קצין הציות והיועץ המשפטי. הפורום יכונס אחת לרבעון וידווח לדירקטוריון על הפעילות שלו פעמיים בשנה.

עיכוב בלו"ז? הדירקטוריון יכונס

באופן לא מפתיע, מעניקה רשות החברות משקל רב לתפקודו של דירקטוריון חברת התחבורה הממשלתית. זאת, לאחר שהרשות מצאה כי חברי הדירקטוריון אינם ממלאים תמיד אחר מלוא תפקידם - אף שאמורים היו לוודא עמידת פרויקטים באבני דרך, ניהול סיכונים נכון והבטחת מערכות בקרה נאותות.

לפיכך, מורה הרשות לדירקטוריונים לדון לא רק בתוכניות הפיתוח הרב־שנתיות של החברות - אלא להתחיל גם לעקוב אחר החלטות מהותיות של ועדות המכרזים, לגבש עקרונות להתקשרויות מהותיות, לקיים דיונים באשר לפרויקטים עתירי תקציב - ואף לבחון את ניהול הסיכונים בכל מגה־פרויקט, לרבות חלופות אפשריות לביצועו.

למעשה, לפי חוזר הרשות, דירקטוריון חברת תשתית בתחום התחבורה יקיים מעתה דיון מקדים בנוגע לכל פרויקט מהותי - עוד לפני שזה יובא לאישור בממשלה. אם הפרויקט יאושר, יקיים הדירקטוריון עצמו מעקב שוטף אחר ביצועי החברה ברמה הפרויקטאלית.

במלים אחרות, הרשות הנחתה את הדירקטוריונים להגביר מעתה את מעורבותם בכל הנוגע לתכנון הפרויקטים, לביצועם ולניהולם - עד לרמת מעקב שוטף אחר עמידתם בלוחות זמנים ובתקציב. מטרת ההנחיה היא למנוע תרחיש נוסף שבו דירקטוריון מעצ, למשל, יודע רק בדיעבד על חריגות המיליארדים בתקציבי החברה - ואינו חשוף בכלל לדו"חות הביקורת החיצוניים שהתריעו על כך.

לפי חוזר הרשות, דירקטוריון כל חברה יבחן מעתה את ביצוע הפרויקט בהתאם לאבני דרך כספיות והנדסיות, ויעודכן בזמן אמת באשר להחלטות ועדת חריגים. במקרים של חריגה מסתמנת מתקציב, או של עיכוב בלוחות הזמנים - יחויב כינוסו המהיר של הדירקטוריון.

אם לא די בכך, לפי הנחיות רשות החברות הממשלתיות, הדירקטוריון אף יקים ועדת הנדסה/פיתוח מטעמו, ויעקוב באמצעותה אחר דו"חות חברות הבקרה החיצוניות שמעסיק האוצר. הנהלת החברה תחויב להביא לעיון הדירקטורים את רשימת הליקויים שעלו בדו"חות חברות הבקרה ואת הצעדים שננקטו כדי לתקן אותם. הדיונים בנושא ייערכו בנוכחות חברות הבקרה ואף אנשי משרד התחבורה.

יש לציין כי קודם שנשלח לחברות, הוצג חוזר הרשות למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, וכן למשרדי האוצר והתחבורה. "בחברות התחבורה הממשלתיות מתנהלים פרויקטים בשווי אדיר ובהיקפי תקציב מהגדולים בממשלה", אמר אתמול מנהל רשות החברות, אורי יוגב. לדבריו, "לצד הובלת הרפורמה שמחזקת את ההנהלה ובוחרת דירקטורים בעלי ניסיון מקצועי וניהולי בכיר, יש חשיבות רבה בחיזוק מערכות הבקרה הפנים ארגוניות - ואנחנו רוצים לפתור את הבעיות והכשלים כבר בשלב הבקרה הפנימית".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker