הגז עובר ליוונים: תשובה ימכור את מאגרי כריש-תנין לחברת אנרג'יאן - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגז עובר ליוונים: תשובה ימכור את מאגרי כריש-תנין לחברת אנרג'יאן

קבוצת דלק קרובה לחתימה על מכירת זכויותיה במאגרי הגז הקטנים לחברת אנרג'יאן תמורת סכום מקסימלי של 148 מיליון דולר ותמלוגים עתידיים של 9% ממכירת הגז ■ דלק העדיפה את היוונים על פני אדיסון וקולרידג', אף שלא ברור אם משרד האנרגיה יאשר אותם

9תגובות
יצחק תשובה
גדעון לוין

מאגרי הגז הטבעי כריש־תנין בדרך להחליף ידיים בעסקה שנועדה להעמיד תחרות חלקית למונופול הגז — אך מעלה כעת חשש לגבי עתיד פיתוח המאגרים.

ל–TheMarker נודע כי קבוצת דלק, שבשליטת איש העסקים יצחק תשובה, קרובה לחתימה על מכירת הזכויות במאגרים לידי חברת אנרג'יאן (Energean) היוונית. אנרג'יאן הועדפה על פני חברת הקידוחים האיטלקית־צרפתית אדיסון ועל פני קולרידג' של איל ההון היהודי־אמריקאי לארי מייזל. העסקה כפופה עדיין לאישור הדירקטוריונים של שני הצדדים ולאישור הרגולטורים בישראל.

אנרג'יאן, בניהולו של מתיוס ריגס, היא חברה פרטית בעלת ותק של 35 שנה, שכיום היא מפעילת הקידוחים (Operator) היוונית היחידה. אנרג'יאן מחזיקה בשישה פרוספקטים במזרח יוון ובמערבה, ופעלה בעיקר בים האגאי ובמים רדודים.

באחרונה התחילה החברה לפזול לפעילות אקספלורציה גם מחוץ לגבולות יוון, ורכשה זכויות בצפון מצרים ובמונטנגרו. לפני שנתיים ניסתה אנרג'יאן להיכנס גם לשוק הישראלי כמפעילת קידוח ברישיונות שרה ומירה.

לפי הערכות, אנרג'יאן צפויה לחבור בהמשך לקבוצת משקיעים. בעבר עלה שמו של איש העסקים הישראלי בני שטיינמץ כאחד המתעניינים בהצטרפות לפרויקט כריש־תנין. קודם לכן נדרשת אנרג'יאן באישור משרד האנרגיה לכך שהיא עומדת בהגדרת מפעיל קידוחים בעל ניסיון מוכח בקידוחי מים עמוקים. ככל הידוע, אישור זה עדיין לא ניתן לחברה.

מנכ"ל אנרג'יאן, מתיאס ריגס
מתוך ערוץ הווימאו

חשש: המחיר הגבוה יגולגל לצרכנים

לפי ההערכות, היוונים נעתרו לדרישות הכספיות הגבוהות שעליהן עמדה דלק כתנאי סף במשא ומתן. לפיכך, אנרג'יאן צפויה לשלם לדלק מקדמה בסך 40 מיליון דולר במזומן, ועוד 108 מיליון דולר בפריסה לכמה תשלומים לא מותנים, שיישאו בריבית של 4.7%.

בנוסף לתשלום הלא מותנה בסך 148 מיליון דולר, דלק תגבה מהבעלים החדשים תמלוגים של 9% מהכנסות עתידיות ממכירת הגז שבמאגרים, כשאלה יפותחו. כך, צפויים התקבולים שתגרוף דלק בעסקה להסתכם במאות מיליוני דולרים נוספים.

מדובר בערכים גבוהים במידה רבה מההון שהושקע עד כה בחשיפת המאגרים (150 מיליון דולר בסך הכל). זאת לאחר שדלק רכשה את הזכות לשיווק חלקה של נובל אנרג'י האמריקאית במאגרים (47%) לפי שווי של 143 מיליון דולר בלבד.

סכום המקדמה ושיעור התמלוגים שקבעה דלק במשאים ומתנים שניהלה הם המקסימליים שהותרו לפי מתווה הגז. כך, למשל, נקבע כי אם מאגרי כריש־תנין יימכרו בתוך שמונה חודשים מיום אישור מתווה הגז, יהיה שיעור התמלוגים המקסימלי 9%, ולאחר מכן יירד ל–7%.

בממשלה קיוו להליך מכירה תחרותי יותר, שיקזז במחיר המכירה ובשיעור התמלוגים ויאפשר לבעלים העתידי של כריש־תנין להציע למשק מחיר גז תחרותי. כמו כן, קיוו בממשלה להתמודדות שחקנים אסטרטגיים בשוק הגז העולמי על רכישת המאגרים.

בסופו של דבר נותרו בישורת האחרונה מתעניינים "צנועים" יחסית, שעלולים לגלגל את מחיר הרכישה הגבוה על הצרכנים בשוק המקומי, על חשבון הפחתת רף מחיר הגז.

פרמיה מובטחת ללקוחות האמיצים

כפי שפורסם באחרונה ב–TheMarker, התרחיש של עסקה לא כלכלית לכאורה גורר חשש מפני גלגול הסיכון שבאי פיתוח המאגרים על ישראל. זאת, כשעתיד מאגרי כריש־תנין ממילא לוט בערפל לנוכח מצוקת הביקוש המקומי לגז.

לפי האומדן המיטבי, מאגרי כריש־תנין מכילים 58 מיליארד מ"ק (BCM) גז, כשמכסת היצוא שהם זכאים לה (75%) הועברה לטובת בעלי לווייתן. מכאן, שבעלי כריש־תנין נדרשים למכור את כלל הגז לשוק המקומי, ולהציג חוזה מול לקוח עוגן מקומי בנפח שנתי של לפחות 1.5–2 מיליארד מ"ק בשנה.

בה בעת, 70%–80% מהביקוש המקומי לגז משוריינים למונופול תמר, בעוד על היתרה צפוי להיאבק גם מאגר לווייתן, שזקוק גם הוא לכל חוזה מקומי, נוכח הדחיות בפרויקטי היצוא המתוכננים שלו. מציאות זו הביאה להערכות כי רק אחד מבין שני המאגרים — לווייתן או כריש־תנין — יפותח לבסוף לפי היעדים שנקבעו במתווה הגז.

החשש כעת הוא שהבעלים החדש יפעיל לחץ על הממשלה לממן עבורו חבילת הטבות והגנות ינוקא כתנאי לפיתוח המאגרים ולהעמדת גיבוי תשתיתי לתלות האסטרטגית המסוכנת במונופול תמר. זאת, תוך דרישה לסבסוד ציבורי עקיף של עסקה בתמחור מופקע לכאורה.

מקור בענף האנרגיה אמר לאחר הפרסום כי "המשמעות של המספרים במשא ומתן היא תשואה של עשרות אחוזים, ואין סיכוי שהמדינה תתמוך בעסקה שמשמעותה העברת כספים בדלת האחורית לכיסו של יצחק תשובה".

לדברי המקור, "כדי להתחרות בשוק המקומי, יידרש הבעלים הבא של כריש־תנין להציע גז במחיר מופחת של 4.3–4.4 דולרים ליחידת חום; וכדי למכור גז במחיר הזה, אי־אפשר לשלם עוד 150 מיליון דולר לדלק. התשלום לא יאפשר תמחור תחרותי של הגז, והמשמעות של סיוע ממשלתי אז תהיה פשוט העברת כסף ציבורי לתשובה".

למרות דברים אלה, הממשלה כבר סייעה לרוכשים הפוטנציאליים של כריש־תנין במתווה הגז, שבו נסוגה מכוונתה להטיל פיקוח על מחיר הגז במשק. כמו כן, בממשלה דנים כיום בתוכנית לעידוד פיתוחם של מאגרי גז קטנים, ורשות החשמל כבר הודיעה בשבוע שעבר כי בכוונתה לתמרץ לקוחות גז פוטנציאליים לרכוש אותו ממאגרי כריש־תנין. זאת, באמצעות פרמיה שתוענק להם עבור רכישת החשמל המובטחת מתחנות הכוח שיקימו.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#