תביעה: "ווייז מפנה נוסעים לכבישי אגרה - גם כשיש דרך קצרה ומהירה יותר"

בקשה לתובענה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט טוענת כי ווייז מכווינה נהגים לכביש 6 ולמנהרות הכרמל, אף שבאותה עת מצאה עבורם דרכים קצרות ומהירות יותר לאותו היעד ■ בחברה מכחישים כל קשר עסקי עם הזכיינים של כבישי האגרה

אורן דורי
אורן דורי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מנהרות הכרמל בחיפה
אורן דורי
אורן דורי

נועה לוין יצאה מביתה שבשומרון בדרכה אל מקום עבודתה בתל אביב. כהרגלה, היא הפעילה את אפליקציית הניווט ווייז (Waze). להפתעתה, גילתה לוין שהתוכנה כיוונה אותה דווקא לנסיעה בכביש חוצה ישראל (כביש 6), שהנסיעה בו כרוכה בתשלום אגרה. זאת, אף שהאפליקציה עצמה איתרה חלופות דרכים מהירות וקצרות יותר, שאינן כרוכות בתשלום.

לוין, שלא שינתה את ברירת המחדל שקבעה האפליקציה — כלומר חיפוש הדרך המהירה ביותר, ללא הימנעות מכבישי אגרה — הניחה כי ווייז תפנה אותה לכביש שהנסיעה בו כרוכה בתשלום רק אם הוא יהיה 
המהיר ביותר.

היא הוכוונה לכביש 6, כשלפי האפליקציה, משך הנסיעה במסלול זה היה 49 דקות. ואולם כשלחצה באותו רגע על לשונית "מסלולים" למציאת דרכים חלופיות — התברר שהאפליקציה איתרה מסלול נסיעה חלופי ופטור מאגרה, שזמן הנסיעה בו היה 47 דקות.

המקרה שבו נתקלה לוין אינו חריג. מתברר כי תופעה דומה היתה נחלתם של משתמשים נוספים במסלולים אחרים. כך, גם באזור חיפה נרשמו תלונות על הפניות מיותרות לכאורה של ווייז לדרך האגרה של מנהרות הכרמל.

בעוד שבפרויקט הנתיב המהיר לתל אביב (בכביש 1) טוענים בימים אלה כי ווייז "מחקה אותם מהמפה" באופן חד־צדדי, והעלימה את האפשרות לנסוע בנתיב האגרה כחלופה לפקקים בכביש 1 — מתברר כי מיזמי אגרה אחרים דווקא נהנים מהאלגוריתם של ווייז.

בחודש שעבר פנתה לוין לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, בטענה שהאפליקציה מטעה נהגים ביודעין. לפי בקשת התביעה, שהוגשה באמצעות משרד עורכי הדין איידן תירוש ושות', ווייז מפנה את הנהגים לנסוע בכבישי אגרה גם במקרים שבהם הנסיעה הצפויה ארוכה יותר מבחינת משך הזמן המשוער והקילומטראז' הנדרש.

צילום: צילום מסך

מצילומי מסך שונים של האפליקציה, שצורפו לפנייה לבית המשפט, עולה כי ווייז העדיפה להפנות את המשתמשים לכביש 6 ולמנהרות הכרמל כברירת מחדל — בזמן שהסיעה היתה אטית יותר וארוכה יותר, לשיטת ווייז, ממסלולים פטורים מתשלום שאיתרה האפליקציה לאותו יעד.

ווייז היא אפליקציית הניווט הפופולרית ביותר בקרב ציבור הנהגים בישראל. לפי הערכות, כ–3 מיליון ישראלים משתמשים בה מדי חודש, ולא יהיה זה מוגזם לומר כי היא משרטטת במידה רבה את מפת התנועה בכבישים.

אין חולק על כך שווייז המציאה יישומון מבורך ופורץ דרך שתורם לנהגים, ואף מהווה מקור לגאווה ישראלית. עם זאת, לטענת התובעת החברה שמאחורי האפליקציה מחזיקה בידיה כוח עצום ומהווה מונופול דה־פקטו בתחום פעילותה, מבלי שאף גוף רגולטורי, לרבות הממונה על ההגבלים העסקיים, מפקח באופן שוטף על פעילותה.

מכאן עולה השאלה, אם ווייז מכווינה את התנועה רק על פי האלגוריתמים שפיתחה למציאת הדרך המתאימה ביותר, או שמא החברה משפיעה באופן אקטיבי על המסלול לפי שיקולים זרים.

בקשת התביעה אומדת את הנזק הכולל שנגרם לציבור המשתמשים בווייז בכ–20 מיליון שקל. העילה המשפטית להגשת תביעה מתבססת על הפרה של חוק הגנת הצרכן, הטעיה חוזית, רשלנות ועוד.

"אין מדובר בתקלה נקודתית"

בנובמבר, עוד לפני שהתחיל ההליך המשפטי, שיגרה התובעת מכתב לווייז, לצורך בירור תופעת ההפניות המיותרות לכאורה לכבישי אגרה. לוין ביקשה לדעת מה הסיבה שווייז מעדיפה להציע מסלול שכולל נסיעה שכרוכה בתשלום, אף שאינו המתאים ביותר. עוד שאלה לוין אם החברה מחזיקה בהסכמים מול מפעילי כבישי האגרה, ואם יש לה אינטרס כספי או אחר להביא לכך שמשתמשי האפליקציה יעברו באותן דרכים.

צילום: צילום מסך מאפליקציית ווייז, מתוך כתב התביעה

"אין ולא היה לחברה הסכם או הבנות עם מי ממפעילי כבישי האגרה אשר יש בו כדי להשפיע על הפעילות האלגוריתמית המתוארת לעיל או לגרום לכך שמשתמשי האפליקציה יבחרו במסלול נסיעה שכולל כבישי אגרה", השיבו עורכי הדין של ווייז. "התופעה שמתוארת במכתבך היא תוצאת פעולתם של האלגוריתמים שבאפליקציה, שלוקחים בחשבון בין היתר את כמות הצמתים, הרמזורים וגורמים מעכבים אחרים בכל מסלול נסיעה אפשרי, בבחירת מסלול הנסיעה 
המומלץ", הוסיפו.

ואמנם, האפליקציה משקפת למשתמשים את "השורה התחתונה" של פעולת האלגוריתמים שלה. על בסיס שורה זו, שכוללת את המרחק ליעד בקילומטרים, ואת משך הנסיעה המשוער בהתאם לקצב זרימת התנועה, מכלכלים הנהגים את צעדיהם. לפיכך תגובת וווייז, שממנה משתמע כאילו אותה שורה תחתונה אינה תואמת בהכרח את המידע האמיתי שמחשב האלגוריתם — 
מעלה תהייה.

מתשובת ווייז לתובעת עולה כי לא הכחישה את קיומה של התופעה, שבמסגרתה בוחרת האפליקציה לשלוח את הנוסעים לשלם עשרות שקלים בכבישי אגרה גם כשאין בכך כל יתרון.

"אין מדובר בתקלה נקודתית אלא בתופעה שחוזרת על עצמה ומוכרת היטב למשיבה (ווייז) במשך זמן רב, בין היתר, לאור תלונות חוזרות ונשנות שהפנו אליה צרכנים שמשתמשים באפליקציה", נטען בכתב התובענה. "על אף האמור, ומסיבות השמורות עמה, הנתבעת לא טורחת 'לטפל' בתופעה, ואפילו לא טרחה לנקוט בצעדים הנדרשים כדי למנוע את המשך ההטעיה של ציבור 
הצרכנים", נכתב.

כביש 6צילום: ניר כפרי

בווייז סירבו להשיב על שאלות TheMarker ומסרו כי "אנו לא מתייחסים לעניינים משפטיים". ווייז אמורה להגיש את עמדתה לבית המשפט בעוד כחודשיים.

מדוע הנתיב המהיר נמחק מהמפה?

למרות הטענות האמורות נגד ווייז, ראוי להזכיר מקרה אקטואלי הפוך. בנתיב המהיר דווקא זועמים על ווייז מהסיבות ההפוכות. לפני שנה החליטה ווייז להסיר לחלוטין את ברירת הניווט דרך הנתיב המהיר מהאפליקציה. מאז, צנח מספר הנוסעים בנתיב בעשרות אחוזים, וכ–15–20 אלף מכוניות בחודש נגרעות מהנסיעה בנתיב.

לפני כמה שבועות הגישה גם חברת הנתיב המהיר תביעה נגד ווייז. ההחלטה להפסיק לנווט דרך הנתיב המהיר עלולה להעלות חשש גם מצד זכיינים פוטנציאליים לשלושת הנתיבים המהירים העתידיים שמשרד התחבורה מתכנן להקים בכבישים הראשיים שמובילים לגוש דן.

התביעה של לוין נגד הפניית היתר לכאורה של ווייז לכביש 6 ומנהרות הכרמל מסתמכת, בין היתר, על נתונים מהמקרה של הנתיב המהיר. לפי ווייז, אין באפשרותה להפריד בין המהירות הממוצעת בנתיב המהיר לבין שאר נתיבי כביש 1, ולכן היא הפסיקה להפנות אל נתיב האגרה. חלק מהנהגים שהופנו בעבר לנתיב המהיר התלוננו כי הנסיעה בנתיב מחייבת הרשמה מראש לשירות — בניגוד לכביש 6 — ולכן היא אינה מתאימה לאפליקציית המונים 
כמו ווייז.

כעת, טוענים מגישי התובענה הייצוגית כי "ההסבר של ווייז מעצים את היקפה וחומרתה של ההטעיה, שכן, אם לשיטת הנתבעת אין לה יכולת טכנולוגית לערוך את ההבחנה הדרושה בין הנתיב המהיר לבין כביש 1, מדוע היא הפנתה מלכתחילה את ציבור המשתמשים באפליקציה לנתיב המהיר? ועוד, מדוע הנתבעת המתינה במשך שנים עד שהפסיקה להפנות את המשתמשים 
לנתיב המהיר?"

עוד מוזכרים בבקשת התובענה פרסומים משלהי 2015, שלפיהם בעלי עסקים פנו לרשות ההגבלים העסקיים בטענה שווייז מעדיפה נתיבים מסוימים באופן שיטתי באופן שמסב להם נזקים כספיים. זאת, מכיוון שתזרים המזומנים של תחנות דלק, למשל, מושפע ישירות מהוראות הדרך של 
האפליקציה לנהגים.

מקרה נוסף שבאמצעותו ביקשו עורכי הדין לשפוך אור על מידת ההשפעה של ווייז בקביעת מסלולי הנסיעה, נוגע למאבק של תושבי כפר סבא נגד האפליקציה. בתחילת 2015 פנו תושבי השכונות הירוקות בעיר בבקשה לסיוע בגין עומסי תנועה תדירים, שנגרמים עקב הפניה של כלי רכב מכביש 4 לרחובות הצרים של השכונות, באמצעות ווייז. עיריית כפר סבא הודיעה שפנתה לווייז בבקשה לשנות את נתיב הנסיעה באפליקציה, וכי בקשה זו התקבלה על ידי החברה. שלושה ימים בלבד לאחר פרסום ההודעה הרשמית, התפרסמה באחד מכלי התקשורת כתבה שבה הכחישה ווייז כי שינתה את נתיב הנסיעה — ואולם העירייה הוסיפה לעמוד 
מאחורי הודעתה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker