רחובות אדומים: איפה הכי מסוכן בישראל - חפשו את הרחוב הסמוך אליכם - דינמו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רחובות אדומים: איפה הכי מסוכן בישראל - חפשו את הרחוב הסמוך אליכם

בארבע השנים האחרונות אירעו 3,000 תאונות דרכים בת"א - יותר מבירושלים ובחיפה גם יחד ■ ואיזו עיר מובילה את טבלת התאונות אחרי תל אביב?

31תגובות
רחוב מנחם בגין, תל אביב
יואב ווקס

תל אביב־יפו היא העיר המסוכנת בישראל בכל הנוגע לבטיחות בדרכים. דרך מנחם בגין בתל אביב היא הרחוב המסוכן ביותר בישראל - כך עולה מנתוני אגף התנועה 
במשטרת ישראל.

כחלק מתוכנית העבודה ל–2016, מיפה אגף התנועה את הדרכים העירוניות שבהן מתרחשות תאונות דרכים קשות, וסימן 163 רחובות מרובי תאונות ב–25 ערים. הרחובות שנכנסו לרשימת "הרחובות האדומים" — שבהם שיעור תאונות הדרכים, והפגיעות בנפש וברכוש שנגרמו כתוצאה מהתאונות, היו הגבוהים ביותר — ענו על אחד או יותר מהקריטריונים הבאים: לפחות שלוש תאונות חמורות ב–2015; סך כולל של 12 תאונות באותה שנה; ו–50 תאונות לפחות בסך הכל ב–2012–2015. הדירוג קבע את רמת הסיכון של הרחובות, והעניק להם ציון שמתבסס על מספר תאונות 
הדרכים וחומרתן.

רחובות אדומים - חפשו את הרחובות המסוכנים הנמצאים בקרבתכם:

מהמחקר עולה כי שבעת הרחובות האדומים נמצאים בחמש ערים — תל אביב־יפו, ירושלים, פתח תקוה, באר שבע ואשדוד. בולטת לרעה תל אביב־יפו, עם עשרות רחובות שנכנסו לרשימה, ובראשם דרך מנחם בגין (ב–2015-2012 אירעו ברחוב 189 תאונות, שחומרתן המשוקללת קיבלה את ציון המסוכנות הגבוה ביותר בישראל), שדרות ירושלים, דרך קיבוץ גלויות, דרך נמיר ולה גאוורדיה. בארבע השנים שנבדקו, אירעו יותר מ–3,000 תאונות באותם רחובות מסוכנים בתל אביב - יותר מבירושלים ובמטרופולין חיפה גם יחד.

צירים שעוברים במרכזי תעסוקה

מניתוח הנתונים היבשים מתבררת תמונת מצב עגומה, שאינה מחויבת המציאות - הסיבות העיקריות לתאונות הדרכים ברחובות האדומים הן דווקא אי־מתן זכות קדימה להולכי רגל או אי־ציות לרמזור אדום. רבים מהמוקדים "האדומים" הם צירים שעוברים במרכזי תעסוקה, ומשלבים תנועה ערה של הולכי רגל ורוכבי אופניים, לצד תנועה צפופה וכאוטית לפרקים של מכוניות, אופנועים עוקפים, ומשאיות שפורקות סחורה בנתיב הימני. מאפיינים אלה מצטרפים לאתגרים שעמם מתמודדים הנהגים במרכזי הערים בשנים האחרונות: צפיפות מתמדת, עלייה עקבית במספר כלי הרכב על הכבישים, היעדר תכנון עירוני כולל, תנופת בנייה לצורכי מגורים, הרחבת מוקדי העסקים ללא התאמה של תשתיות הדרכים, ותחבורה הציבורית שתפקודה אינו מעודד צמצום של מכוניות פרטיות בכבישים.

תאונה במחלף לה גוורדיה
אסף עברון

לפי נתוני עמותת אור ירוק, ב–2015 נהרגו 135 בני אדם במרחבים עירוניים — כ–40% מסך כל ההרוגים בתאונות דרכים באותה שנה. רוב ההרוגים, 77, היו הולכי רגל. 20 היו רוכבי אופנועים וקטנועים, ותשעה — רוכבי אופניים. כ–1,200 בני אדם נפצעו באורח קשה בתאונות הדרכים בתוך הערים — רבים מהם באותם רחובות אדומים ומסוכנים.

לפי מנכ"ל עמותת אור ירוק, שמואל אבואב, "רשימת הרחובות האדומים ידועה למשטרה ולרשויות המקומיות. חייבים להגביר את האכיפה והנראות המשטרתית".

מה יכולות הרשויות לעשות כדי לצמצם את מספר התאונות בדרכים העירוניות? "הקו המנחה צריך להיות מניעת חיכוך בין מכוניות להולכי רגל", אומר אוריאל לין, לשעבר יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וכיום נשיא איגוד לשכות המסחר. "חשוב שמעברי החצייה יהיו קרובים יחסית זה לזה, ובעלי נראות בולטת". לדברי לין, יש גם להציב פסי האטה לפני מעברי חצייה, ככל הניתן.

בשבוע שעבר הודיע ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, ניצב ירון בארי, על פרישתו, על רקע הזינוק במספר תאונות הדרכים הקטלניות. נתוני המשטרה מצביעים על הקשר בין מספר ההרוגים לבין מוקדי הסיכון העיקריים באזורים המיושבים.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם