תעשיית רכבות ישראלית? בומברדיה תקים בישראל מרכז ייצור לרכיבי הנעה - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תעשיית רכבות ישראלית? בומברדיה תקים בישראל מרכז ייצור לרכיבי הנעה

ענקית התחבורה הקנדית־גרמנית מגייסת עובדים בישראל - ומתכוונת לפטר כ-7,000 מאנשיה בעולם

2תגובות

בגיל 90, ירמי לביא מגיע בכל בוקר למפעל הרתכות שהוא עומד בראשו בחמשת העשורים האחרונים. במשך התקופה הזאת השתנתה התעשייה המקומית לבלי הכר - מקצועות רבים נעלמו מהעולם, אבל חלק מהתעשיות המסורתיות דווקא נהפכו למבוקשות מאוד. מפעל הרתכות הקטן של לביא בכרמיאל, כרמוכרום, נהפך עם השנים לקומפלקס ענק ומתקדם לעיבוד שבבים, שמרבה לעבוד עם צה"ל.

כיום המפעל מנוהל על ידי בתו של לביא ובעלה, אלית ודידי לדרר. דידי מתגאה במקום עבודתו, אבל אומר שבניגוד לעבר, כיום רק מפעלי ענק מצליחים לשרוד. לדבריו, "משרד הכלכלה לא עושה די כדי לתמוך בתעשייה המקומית. כדי לעמוד בקדמת הטכנולוגיה צריך לקנות מכונות שחלקן מגיעות למחיר של 650 אלף יורו - ותמיכה של 20% פשוט לא מספיקה. בנוסף, לא מכשירים אנשי מקצוע, וקיים מחסור חריף בעובדים מיומנים, למרות תנאי השכר הטובים בענף".

טכנאי עובד על חוגון (בוגי) במוסך הקישון בחיפה
רמי שלוש

ענקית התחבורה הקנדית-גרמנית בומברדיה, ספקית הרכבות המרכזית של רכבת ישראל, מתכננת להקים בישראל מרכז לייצור רכיבי הנעה של רכבות. בכיר בחברה, פרנסואה מולר, הגיע השבוע לישראל וייפגש עם תעשיינים שבומברדיה ישראל איתרה כבעלי יכולות להיכנס למורכבות ייצור חוגונים (בוגי) - העגלות המקשרות בין הקרונות למסילה.

מולר, מומחה לחוגונים שעובד עם רכבת ישראל בתחום התחזוקה, נפגש עד כה עם נציגי מפעל תמור ממגדל העמק, המנוסה בייצור מכלולים דומים לטנק המרכבה. עוד הביע מולר עניין בכרמוכרום ועשות אשקלון - ויבחן כיצד ניתן לאפשר לתעשיות להתפתח בתחום. מולר יסביר כיצד מתנהלת תעשיית החוגונים בחו"ל, ויציע שורת צעדים שיש לנקוט כדי לשלבם בתהליכי ייצור הרכבות הפועלות בישראל ואחזקתן. עוד מתואמת למולר פגישה בעניין זה עם הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת).

כבר כיום פועלת בומברדיה, במסגרת הסכמי גומלין, עם התעשייה הישראלית. הקרונות של החברה מגיעים לישראל בלי ריהוט פנימי וממערכות חשמל. עיקר מלאכת ההרכבה מתנהלת במ.ת.ר (מפעלי תעשיות רכבת) שבדימונה.

בפעם האחרונה שנסעתם בקרונות הקומותיים האדומים של הרכבת, טיפסתם על גרמי מדרגות מתוצרת כרמוכרום, ואם התמזל מזלכם למצוא מושב פנוי — הוא הגיע מ"פלטכניקה" שבקיבוץ ניצנים. פלטכניקה, שייצר כסאות גם לאוטובוסים, נסגר בשנה שעברה, ובאחרונה עבר הזיכיון של בומברדיה למפעל פולירית בקיבוץ זיקים הסמוך. בפולירית יעתיקו את פס הייצור הקיים, הכולל מלבד הכיסאות גם בנייה של שולחנות ומדפים לקרונות.

כרמוכרום מייצאת מדרגות גם לרכבות של בומברדיה בדויטשה באן, חברת הרכבות של גרמניה. ככל שייצור מדרגות לרכבת בתקנים בינלאומיים מצריך עיבוד שבבי ברמת דיוק גבוהה, אין ספק כי ייצור של חוגונים כחול־לבן יסמן עליית מדרגה עבור המפעל בפרט ותעשיית הרכבות הישראלית בכלל. חוגון הוא מנגנון מכאני כבד שמכיל סרנים, גלגלים, בלמים, מרכב ומערכת קפיצים. למעשה, זאת מערכת האחראית על ייצוב הרכבת על גבי המסילה בעיקולים, שמשמשת גם כבולם זעזועים לקרונות.

מוסך הרכבת בחיפה
רמי שלוש

בומברדיה חתומה על הסכם רכש גומלין עם ישראל, להשקעת 106 מיליון יורו שיוזרמו עד 2020 לתעשייה המקומית. בספטמבר הקפיא משרד הכלכלה את זכיית החברה במכרז לרכישת 62 קטרים חשמליים עבור רכבת ישראל, בשווי של כמיליארד שקל, בעקבות חוסר שביעות רצון מתוכנית המימוש לרכש הגומלין. תוכנית הרכש הופשרה לאחר שבומברדיה הגישה את ההצעה המשופרת, שכוללת גם העסקת עובדים נוספים בישראל.

"ברכבת ישראל משוועים לבנייה של חוגונים ותחזוקתם בישראל", אומר מנכ"ל בומברדיה ישראל, יוסי דסקל. "קל יותר לשנע את הבוגי כשהייצור מקומי. השקענו כבר כ–200 מיליון יורו בישראל ברכש גומלין. כדי לדחוף את התעשייה בישראל קדימה, אנחנו מקווים לייצא את הבוגי מתוצרת ישראל גם לאספקה של בומבורדיה בחו"ל", הוסיף.

ברכבת ישראל התייחסו לדבריו של דסקל וציינו כי בתור משתמשי קצה, אין לרכבת עניין מיוחד במקור החוגונים, ובלבד שיסופקו באיכות טובה ובהתאם ללוח הזמנים. אגב, לרכבת ישראל יש שיתוף פעולה חברת הרכבות המתחרה, אלסטום, לשיפוץ חוגונים בישראל של צי הנייד מתוצרתה.

הקטר החשמלי הראשון יגיע במאי 2017

רכבות מונעות חשמל צפויות לפעול לראשונה בישראל בעוד שנה, במסגרת פרויקט החשמול להסבת צי הרכבות ותשתיותיהן לשימוש בחשמל במקום סולר, שעלותו כ–12 מיליארד שקל. הקו החשמלי הראשון יהיה הקו המהיר בין תל אביב לירושלים שייפתח ב–2018. בימים אלה מנהלת הרכבת מכרז לרכישת 330 קרונות חשמליים בעלי יכולת הנעה עצמאית, ואולם לפי תוכניות הרכבת, הראשונים שבהם יגיעו ארצה ב–2019, כשעד אז יתבססו הקווים החדשים על הקטרים החשמליים של בומברדיה ועל קרונות המותאמים לנסיעה על מסילה חשמלית.

הרכבת תקבל לידיה את הקטר החשמלי הראשון במאי 2017. בינתיים פועלים במתחם שהקימה בומברדיה, במוסך הקישון של רכבת ישראל בחיפה, על הסבת קרונות ה"דאבל־דק" הנפוצים לשיטת ההנעה החדשה. מאז תחילת 2015 מבצעים במקום עובדי בומברדיה את מלאכת התאמת 293 קרונות, שנרכשו על ידי הרכבת מ–2003, עבודה שתסתיים בעוד כחמש שנים ועלותה נאמדת בכ–50 מיליון יורו. ההסבה לחשמל מייתרת למעשה את קרונות הכוח של הרכבות ותאפשר הוספה של מקומות ישיבה חדשים במקום הגנרטורים הענקיים שיש בקרונות אלה.

במתחם הקישון המיתולוגי, בתוך מבנים שהקימו הבריטים בתקופת המנדט, מוכשרים בימים אלה עשרות טכנאים ישראלים, שגויסו על ידי בומברדיה, לצורך פרויקט ההסבה והקמת מרכז שירות לקטרים החשמליים, במסגרת ההסכם עם המדינה שקובע יצירת 130 משרות חדשות. את עיקר ההדרכה המקצועית מעבירים מומחים של בומרדיה מגרמניה, כשעל העבודות בשטח מנצחת קלאודיה הרצוג שעברה לישראל לפני כשנה וחצי.

עובדי בומברדיה עובדים בשיתוף פעולה עם עובדי רכבת ישראל בסדנה בקישון. דסקל מספר שבומברדיה מסרה את הסכמתה להנהלת רכבת ישראל לשלב עובדי רכבת בפרויקט: "הנהלת הרכבת נמצאת בימים אלה במשא ומתן עם ועדי העובדים לגבש הסכם סופי בנושא, ומרגע שתהיה הסכמה, בומברדיה תקלוט כמה עשרות עובדים של רכבת ישראל, שיקבלו תעודת הסמכה לטכנאי רכבות".

לא יכולים להתחרות בענק הסיני

בעוד בומברדיה מגייסת עובדים בישראל, היא מתכוונת לפטר כ–7,000 מאנשיה בעולם בתוך שנתיים. חברת הענק מצויה בקשיים כלכליים לא פשוטים בשנים האחרונות, ובשנה שעברה הודיעו בעלי השליטה, משפחת בומברדיה מקנדה, על מכירת 30% מחטיבת הרכבות לקרן ההשקעות CDPQ, בתמורה לכ–1.5 מיליארד דולר. בין היתר, בומברדיה נכנסה לבור של השקעות בפיתוח מטוס חדש (סדרה C), ששיווקו נפתח לאחרונה לאחר סדרה של דחיות.

בומברדיה הפסידה 138 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2016, לעומת רווח נקי של 100 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות החברה לינואר־מארס היו 3.91 מיליארד דולר, ירידה של 11%, ביחס לרבעון הראשון ב–2015. בחטיבת התחבורה של בומברדיה קטנו ההכנסות בתקופה זו בשיעור של 8%. ואולם דסקל אומר כי אין חשש לעיכוב פרויקטים בישראל עקב המצב הפיננסי של החברה, וכי באחרונה יש מגמה חיובית בעסקות חדשות שנחתמות עם החברה בעולם.

דסקל הוסיף שמצבה של חברת הרכבות הוותיקה כמעט לא הושפע מהתחרות החדשה מול קונצרן הרכבות CRRC, שבבעלות ממשלת סין. "בינתיים, הסינים עוד לא פועלים במערב, למעט ברכבת התחתית של בוסטון. יש כיום דרישה גבוהה לרכבות, בגלל תהליכי עיור גלובליים. הסינים עדיין לא מותאמים לטכנולוגיה ומסוגלים רק להעתיק אותה, לכל היותר".

עם זאת, דסקל מודה כי במדד המחירים, שחקניות מובילות בענף כמו בומברדיה, אלסטום וסימנס, אינן מסוגלות להתחרות בסין. "הפרויקט הבא של הסינים במערב הוא אספקת קרונות דאבל־דק באוסטרליה. הם זכו לאחר שהציעו 30% פחות ממה שאנחנו הצענו".

בישראל זכתה חברת הרכבות הסינית במכרז לאספקת הקרונות לרכבת הקלה בגוש דן, שמיועדת להיפתח לנסיעה ב–2021. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה על הסף במאי את העתירות שהגישו המפסידות במכרז, אלסטום הצרפתית ו–CAF הספרדית, שטענו להטיה בהליך המכרזי. CRRC יספקו לנ.ת.ע, מפעילת פרויקט הרכבת הקלה, 90 קרונות עם אופציה לרכישת 30 קרונות נוספים, ולתחזוקתם לתקופה של 16 שנה — בתמורה ל–1.2 מיליארד שקל.

בומברדיה לא השתתפה במכרז, כי הניחה שלא תצליח לגבור על הסינים בשל שיטת הניקוד הישראלית. "70% מהניקוד במכרז של נ.ת.ע הוא בסעיף המחיר. ברכבת ישראל, המנכ"ל הוריד את התחרות על המחיר הנמוך ביותר ל–55%. בארה"ב, לעומת זאת, רק 25% הולכים למחיר. איך אפשר לקבל הצעה איכותית אם מתסכלים רק על המחיר?" תהה דסקל.

דסקל התייחס גם לשיטה הרווחת בישראל של ערעורים אוטומטיים כמעט מצד מפסידות במכרזים של המדינה בענף התחבורה. "בארה"ב, 15% מהניקוד במכרזים הוא על התנהגות במכרזים קודמים. כלומר, מורידים ניקוד אם הפסדת בערעור על מכרזים אחרים". לטענת דסקל, הענשה על ערעורים לא מוצדקים נשקלת בארץ על ידי משרד התחבורה. ואולם גורם בכיר במשרד הגיב על כך בקיצור: "בישראל זה לא יעבוד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#