חשיפה

כך פיתו חוקרים את המהנדסת כדי שתדליף סודות על מכרז המיליארדים ברכבת הקלה

סטארט-אפ מפוברק, דף פייסבוק פיקטיבי ומתנות משילב - זה הפיתיון שהכינו חוקרים פרטיים כדי לחלץ מידע מהמהנדסת הבריטית שמלווה את פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
תערוכת רכבות של CNR, הזוכה במכרז הרכבת הקלה בגוש דן
תערוכת רכבות של CNR, הזוכה במכרז הרכבת הקלה בגוש דןצילום: dycj / Imaginechina

ליסה מזין היא מהנדסת בריטית שמלווה את פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן מטעם חברת הבקרה הבינלאומית PB. בסוף פברואר קיבלה מזין שיחת טלפון למכשירה הסלולרי. מעברו השני של הקו הציגה את עצמה דוברת בשם לורה כיזמית סטארט־אפ שמספק מידע מקוון לנשים בהריון, או לאמהות טריות, וממליץ להן על מוצרים שונים בשוק.

לורה הפנתה את מזין לדף פייסבוק שיווקי שנשא את שם הסטארט־אפ. בדף הופיעו המלצות לקוניות על מוצרים שונים בליווי תמונות. היא ביקשה לעניין את המהנדסת הבריטית במיזם ובהצטרפות לקבוצת האמהות שכבר מעורבות בו.

מזין התרשמה, וניאותה להיפגש עם אותה לורה. בתמימותה, לא תהתה בשלב זה כיצד ידעה בת שיחתה שהיא בהיריון מתקדם וכיצד מצאה את דרכה אליה.

בחלוף כמה ימים נפגשו השתיים בבית קפה סמוך לבית החולים איכילוב בתל אביב. כבר בתחילת הפגישה העניקה לורה למזין מוצרים שונים ושוברים לרשת התינוקות שילב. הבריטית תהתה לפשר המתנות שהורעפו עליה ונענתה על ידי לורה כי שילב נותנת חסות לסטארט־אפ, וכי במסגרת זו מעניקה הרשת מתנות ללקוחות שמשתתפים בפרויקט.

לורה הזדהתה כאם לשני פעוטות בני שנתיים וארבע. היא פתחה בשיחה קולחת על המוצרים באתר, על הלידה הצפויה של מזין ועל ספרות מומלצת, ושיתפה את בת שיחה בניסיונה. הכל נראה תמים לגמרי, עד שלורה החלה להתעניין במקום עבודתה של מזין, ופצחה בסדרת שאלות על פרויקט הרכבת הקלה.

תחילה, הפנתה שאלות תם על הפרויקט וטיבו. בשלב מסוים הזכירה את הפרסומים בעיתונים על מכרז הקרונות הבינלאומי הענקי שניהלה החברה הממשלתית נ.ת.ע, ותהתה אם אמנם יש ממש בדיווחים שלפיהם נ.ת.ע ניסתה לתפור את המכרז לטובת CNR הסינית, שזכתה בו.

בדיווח שמזין מיהרה למסור למחרת לממונה עליה, מנהל הפרויקט מטעם PB, טוני ברצ'ל, טענה המהנדסת כי בת השיחה האלמונית ניסתה בעקשנות "להכ­ניס בפיה" התייחסות כלשהי לשחיתות לכאורה במכרז — אף שהיא הסתייגה מאמירה כזאת במפורש. לטענתה, כשנשאלה על ידי לורה שאלות שונות לגבי עמידתה של CNR הסינית בתנאי המכרז ובדבר כשירותה לספק את הקרונות לרכבת הקלה — "נפל לה האסימון", והיא הבינה כי אין מדובר בשיחת חולין תמימה.

"הייתי המומה ומופתעת מהשאלות", שיתפה את מנהלה מאוחר יותר. היא הוסיפה כי לאחר כמה דקות ביקשה להפסיק את השיחה, שילמה את החשבון ועזבה את בית הקפה.

יהודה בר־און
יהודה בר־אוןצילום: עופר וקנין

בבדיקת TheMarker נמצא כי דף הפייסבוק של הסטארט־אפ עלה לאוויר בסוף ספטמבר 2015. קצת לפני מועד זה התברר כי צוות הבדיקה שמינתה החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, לבחינת הטענות לאי־כשירות מכרז הקרונות של נ.ת.ע, לא מצא עדות כלשהי להטיית המכרז לטובת הסינים. בכך הכשיר למעשה הצוות את זכייתה של CNR באספקת הקרונות בתמורה ל-1.27 מיליארד שקל, אף שהמפסידות במכרז, אלסטום הצרפתית ו-CAF הספרדית, סירבו להשלים עם הפסדן, וזכו מאז לגיבוי מצדו של מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב.

הפוסט האחרון בדף הפייסבוק של הסטארט־אפ, שבו הופיעה עוד תמונת מוצר לתינוקות, הועלה ביום שבו יצרה לורה קשר עם המהנדסת הבריטית. מאז, נותר דף הפייסבוק ללא פעילות. שני המספרים הסלולריים של מפעילת הדף ושל לורה - נותקו.

המהנדס הספרדי והיפהפייה מסינגפור

סיפורה של לורה מזכיר אירוע דומה שתועד רק לפני שלושה חודשים והתפוצץ אז ברעש גדול. פרנסיסקו חבייר גומז, מנהל פרויקט החשמול של מסילות הרכבת בישראל, מטעם חברת SEMI הספרדית, העיד כי נציגים מטעם חברת רכבות בסינגפור יצרו עמו קשר, במטרה להתעניין בשכירת שירותיו להובלת פרויקט מסילתי במזרח הרחוק.

הפנייה אליו נעשתה זמן קצר לאחר ש–SEMI הוכרזה במפתיע כזוכה במכרז החשמול של הרכבת בישראל, בהיקף התקשרות של כ–3 מיליארד שקל. SEMI גברה במכרז על ארבע מתמודדות אחרות, ובהן אלסטום. גומז אמור היה לנהל את הפרויקט עבור הזוכה.

לפגישה עמו שנערכה בספרד, כך דווח, הגיעה קניינית צעירה ומצודדת, שיותר משהתעניינה בפרויקט שלה בסינגפור - ביקשה לדלות מגומז פרטים על המכרז של SEMI בישראל ועל עמידתה בתנאי הסף בו.

אורי יוגב
אורי יוגב צילום: עופר וקנין

על ניסיון דומה העיד מאוחר יותר גם יועץ גרמני שנשכר על ידי רכבת ישראל לצורך בדיקתן של ההצעות במכרז. אף הוא הוקלט בסתר בפגישה מקצועית תמימה לכאורה, שהתפתחה לכיוונים מפתיעים אחרים.

לימים הודתה אלסטום הצרפתית כי שכרה את שירותיה של חברת המודיעין העסקי בלאק קיוב, לצורך איסוף חומר מודיעיני שיערער את הצעת SEMI במכרז. בהתבסס על חלקי שיחות מתוך ההקלטות שביצעו חוקרי בלאק קיוב, וכן על בסיס מידע שהודלף להם מתוך דיוני ועדת המכרזים — ניהלה אלסטום מערכה משפטית ותקשורתית כדי לבטל את זכיית הספרדים. המערכה נבלמה אצל השופטת מיכל אגמון־גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שמתחה על אלסטום ביקורת חריפה על כך שנקטה מהלכים חסרי תקדים כלפי ועדת מכרזים של חברה ממשלתית - תוך חצייה לכאורה של קווים אדומים.

"אני סבורה כי דרך הילוכן זו של העותרות, הכוללת ריגול אחר מתחרה עסקי, תוך הצגת מצג שווא לפניו בניסיון לדלות מפיו מידע מפליל, והכל כדי למצוא בדיעבד פסול בזוכה, היא פסולה מיסודה, ולטעמי מצדיקה כשלעצמה את דחיית העתירה", כתבה אגמון־גונן בפסק הדין.

"עתירה זו החלה בתרועה רמה, כפרק הלקוח מספר מתח או ריגול — וכללה מעקבים וחקירות במסווה של בכירים בצוות ההערכה של המכרז ברכבת ישראל ובכירים בחברה שזכתה במכרז (...) על סמך אותם מעקבים וחקירות, נטענו טענות חמורות ביותר באשר להתערבות פסולה של הנהלת הרכבת בהחלטה המקצועית של ועדת המכרזים (...), אך העתירה מסתיימת בקול ענות חלושה, כשבסופו של יום לא נותר מאומה מהטענות החמורות שהועלו", הוסיפה השופטת.

אלסטום עירערה על פסק הדין לבית המשפט העליון. היא טענה כי הפעלת חוקרים פרטיים לגיטימית — על אחת כמה וכמה כשמהממצאים עולות טענות ענייניות הראויות לבחינה מעמיקה. הדיון בערעור יתקיים בסוף השנה.

בינתיים, הצטרף לביקורת על אלסטום גם סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט קובי ורדי, שדחה את העתירות שהגישו אלסטום ו–CAF נגד זכיית הסינים במכרז הקרונות המקביל של נ.ת.ע, עבור פרויקט הרכבת הקלה. "הטענות הקשות שהעלו לא בוססו ואף לא נעשה ניסיון לבססן באמצעות תצהיר או ראיה כלשהי, והן הופרחו לחלל האוויר בניסיון לייצר אווירה של שחיתות", כתב ורדי בפסק הדין. הוא הוסיף כי אלה התבססו על "שמועות, חשדות והטלת דופי והכפשת אנשים רבים".

אבי ליכט
אבי ליכטצילום: אוליבייה פיטוסי

"נתונים חסויים הופיעו בעתירות"

למען הסר ספק, אין במתואר לעיל כדי להצביע על קשר כלשהו בין אלסטום לבין המפגש המוזר שחוותה המהנדסת ליסה מזין עם היזמת לורה. מי שיותר מרומזת על קשר נסתר בין אלסטום לבין הקמפיין שמנוהל נגד מכרז הקרונות — היא דווקא חברת נ.ת.ע הממשלתית, שמפנה אצבע מאשימה גם כלפי רשות החברות הממשלתיות ונגד העומד בראשה, אורי יוגב.

לטענת נ.ת.ע, רשות החברות — כמו גם אלסטום — סירבו להשלים עם דו"ח צוות הבדיקה הממשלתי מטעם החשבת הכללית ועם פסיקת בית המשפט המחוזי, שדחה את הבקשות לביטול תוצאות המכרז. אלסטום והרשות, כך טוענת נ.ת.ע, המשיכו לשתף פעולה לכאורה בניסיונות לתקוף את זכיית CNR במכרז הקרונות, במטרה לבטל את המכרז לגמרי ולהביא לפרסומו מחדש. התכלית, כך נטען, היא "להוציא מהמשחק" את הסינים, ולאפשר רק למתמודדות האירופיות להתמודד על ביצוע הפרויקט (ראו תיבה).

קצפה של הנהלת נ.ת.ע יצא לאחר שיוגב לא היה שבע רצון מממצאי דו"ח החשבת הכללית, והחליט לשכור רו"ח מטעמו, אילן שגב, כדי שיערוך בדיקה נוספת על זו שכבר ביצע צוות החשבת. עוד זעמו בנ.ת.ע אחרי שהרשות ניסתה לפרסם את טיוטת הדו"ח כבר בשלב מוקדם, כך שזו היתה עשויה לשמש את אלסטום בהליך המשפטי שהיא ניהלה נגד נ.ת.ע.

מהלך זה נבלם בהוראת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, שאסר על פרסום טיוטה לפני שמיעת הערות נ.ת.ע והטמעת הערותיה. החלטת ליכט התקבלה לאחר שנפגש עם צמרת נ.ת.ע ומנכ"לה, יהודה בר־און, ושמע מהם טענות בדבר ניסיון להשפיע על הליכי משפט — גם במחיר עלויות נוספות ועיכוב בלוחות הזמנים של הפרויקט.

הטיוטה, אגב, דלפה ערב הדיון בעתירות שהגישו אלסטום ו–CAF לבית המשפט, מה שגרר את באי כוח נ.ת.ע לעקוץ את הרשות בתגובתם הצינית: "לא ניתן הרי כלל להעלות על הדעת, שיש מי שביקש בדרך זו לנסות להשפיע על ההליך המשפטי, ולסייע להשגתה של התוצאה שאליה כיוון מנהל רשות החברות זה מכבר — ביטול המכרז ופרסום אחר תחתיו".

טוני ברצ'ל
טוני ברצ'ל

אלא שבכך לא מסתכמות רמיזות נ.ת.ע נגד הרגולטור שלה ושלוחו. נ.ת.ע טוענת עוד כי שלושה שבועות לפני שהמהנדסת מזין נפגשה עם אותה לורה אלמונית, פגש בה גם רו"ח שגב. לטענת נ.ת.ע, הפגישה נערכה שלא לפי הוראותיה, משום שהתקיימה ללא נוכחות נציג מטעמה של נ.ת.ע. עוד נטען כי שגב ביקש ממזין שתמסור לידיו מסמכים שעליהם שוחחו בפגישתם.

"הליכי הביקורת התנהלו במק­ביל להליך המשפטי בעניינו של המכרז, הליך שבו אחת המציעות היא חברת אלסטום הצרפתית, שמבקשת להשיג תוצאה זהה לזו שאליה ככל הנראה שואף עורך הטיוטה", הטיחה נ.ת.ע, והאשימה בכך במרומז את שגב ויוגב בשיתוף אינטרסים זר עם אלסטום.

"אלסטום הגיעה רק למקום השלישי והאחרון, ולפיכך רק ביטולו של המכרז עשוי לאפשר לה הזדמנות נוספת לזכות בו. לאורך כל הדרך, התאפיין מכרז זה בלחצים מצדם של גורמים שונים, ובהם אלסטום, לשנות את מתווה המכרז ולאחדו עם מכרז המערכות, מתוך הנחה שאיחוד כזה יוציא מתמונת המשחק את המתחרים הסיניים ויותיר בו רק את החברות האירופיות (...) כך, עיון בטיוטת הביקורת (של שגב; א"ב) מעלה בבירור שהיא חוזרת, במקרים רבים, על טענותיהן של אלסטום ו–CAF, לרבות בעניינים המופיעים בחוות דעת מקצועית שהוגשה לבית המשפט רק לאחרונה, ושאותה לא מסרה נ.ת.ע עדיין לרואה החשבון".

926 סעיפי תגובה ב-235 עמודים

טיוטת דו"ח שגב נפתחה בתלונה שלו על חוסר שיתוף פעולה שבו נתקל מצד הנהלת נ.ת.ע. מרבית סימני השאלה בטיוטה הופנו לכיוון תנאי הסף שנקבעו לפני היציאה למכרז, ושעליהם החליטו משרדי התחבורה והאוצר (ולאו דווקא נ.ת.ע). בין היתר, הצביע שגב על ויתור נמהר מדי של נ.ת.ע על הליך מיון מוקדם (P.Q) למכרז, על קביעת תנאי סף נמוכים מדי, על משקל יתר שניתן למחיר על חשבון איכות ההצעות, ועל ניהול בעייתי של ניקוד ההצעות במכרז.

מרבית הממצאים לגבי ניהול המכרז חזרו על אלה שהופיעו בדו"ח החשכ"לית — שאף הוא נותר בגדר טיוטה (ככל הנראה, כדי להימנע מחובת פומביות). אלא ששגב בחר לתבל אותם במלים קשות, ובטענות מעוררות מחלוקת. כך, למשל, הטיל ספק באיכות הציוד הסיני, ואת זכיית הסינים בפער כספי מצומצם מהצפוי — ולא בתמורה להנחה משמעותית יותר — כינה שגב "כישלון".

חלק מהטענות בטיוטת הדו"ח הופיעו גם בעתירת אלסטום לבית המשפט — ונדחו שם. אלא ששגב ירד גם לרזולוציה של בחינת זמני תאוצה וניסיון מוקדם בעיצוב קרונות — פרמטרים מכרזיים תמוהים שלא ברור מדוע רשות החברות הממשלתיות נוברת בהם.

במסמך עב כרס שהשתרע על פני 235 עמודים - ולא פחות מ–926 סעיפים - השיבה לפני חודש נ.ת.ע על כל טענותיו של רו"ח שגב, אחת לאחת, תוך שהיא מאשימה אותו בעריכה מגמתית שנועדה לכאורה לסייע למפסידות במכרז להביא לכדי ביטולו. באי כוח החברה הממשלתית לא חסכו את שבט לשונם מהבודק החיצוני. לא אחת פיזרו כלפיו הערות עוקצניות, תוך שהם מביעים תמיהה על כישוריו לפסוק, כרואה חשבון, גם בסוגיות טכנולוגיות ובסוגיות משפטיות.

"מקריאה ובדיקה של טיוטת הדו"ח עולה כי חלק לא מבוטל מהאמירות הפזורות בו אינן מבוססות על תשתית עובדתית מספקת, ובוודאי שלא על תשתית עובדתית העשויה לתמוך בהן", נטען. "רק על רקע ההבנה בנוגע למטרה שאליה ככל הנראה חותר עורך הטיוטה, ניתן להבין את עיסוקו הפרטני ברובן המכריע של הטענות שהועלו בעתירות שהוגשו נגד החלטת ועדת המכרזים, ואת הקביעות הברורות שמתיימר עורך הטיוטה לקבוע ביחס לכל אחת מהן. מטרה זו, ככל שאכן עומדת ביסוד תוכנה של הטיוטה ואופן כתיבתה, היא מטרה פסולה", נכתב.

בתגובתה, תוקפת נ.ת.ע את שגב על כך שהתעלם במופגן מהחלטות משרדי הממשלה להמשיך בהליך המכרז, ומעירה לו על כך שלא הזכיר את העובדה שהוא עצמו ערך ב–2012–2014 ביקורת על אפקטיביות הבקרות הפנימיות בנ.ת.ע — ולא הצביע על ליקויים בה. "אילו היתה נקראת טיוטת הדו"ח בשלמותה, ניתן היה לטעות ולחשוב שהתנסחות רשלנית בלבד יש כאן, או שמא רק מחמת 'תאוות הקיצור' השמיט עורך הטיוטה את התיאור הנדרש של ועדת המכרזים וסמכויותיה, של מערך הסמכויות בנוגע לפרויקט הקו האדום, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה ושל החלטות השר והדיונים שקיים לקראת קבלתן. אלא שעיון בטיוטה מעלה בבירור את המטרה העומדת מאחורי הצגה מטעה זו", נכתב.

טענות אלה מפי חברה ממשלתית, נגד הרגולטור שלה, הן חסרות תקדים. לא ברור כיצד המערכת המשפטית מגיבה באדישות להאשמת פקיד בכיר בעבירות על טוהר המידות. בין אם יש צדק בדברים, ואמנם הטענות מחייבות בדיקה, ובין אם הן משוללות יסוד ויש להזימן ולהפסיקן - עד כה לא התערב בעל סמכות בסכסוך, והנזק הארגוני והתדמיתי בלתי־נתפש - מה עוד שבמכרזים בינלאומיים עסקינן.

רשות החברות הממשלתיות מסרה בתגובה כי "טענות נ.ת.ע בדבר מעורבות הרשות בהליך המשפטי ובדבר קשר עם כל גורם אחר מופרכות ומשוללות כל יסוד. הרשות רואה בחומרה את חוסר שיתוף הפעולה של הנהלת נ.ת.ע עם תהליך הביקורת. תגובתה תיבחן על ידי המבקר בצורה מקצועית ועניינית כפי שנעשה עד כה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker