"העונש" למתכנני המנהרות הסדוקות 
בקו הרכבת לירושלים - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"העונש" למתכנני המנהרות הסדוקות 
בקו הרכבת לירושלים

חברת אמי מתום, שספגה ביקורת על התכנון הלקוי לכאורה של 46 מנהרות השירות בקו הרכבת לירושלים, זכתה במכרז של רכבת ישראל לניהול הנחת מסילת הרכבת בין ראשל"צ למודיעין ■ למרות מעורבותה גם במחדל מחלף דרור ששקע - החברה זכתה בדירוג איכות גבוה

30תגובות

המסורת הנהוגה בענף התשתיות הישראלי לא נשברת: המעורבים לכאורה במחדלים לא נענשים - ואף משגשגים. כך, בעוד שכשלי מנהרות השירות בקו הרכבת המהיר לירושלים (A1) מתבררים והולכים כחמורים מכפי שנראה בתחילה - מתכנני המנהרות שטעו, לכאורה, כבר עברו לפרויקט הבא של הרכבת.

יו"ר חברת אמי מתום, מיכה ליאונוב, שהיה אמון על תכנון 46 מנהרות השירות ש–70% מהן נדרשות בימים אלה בתיקון - זכה במקביל במכרז של רכבת ישראל לניהול פרויקט מסילת 431. מדובר בקו הרכבת המתוכנן לאורך כביש הרוחב 431, בין ראשון לציון לבין מודיעין.

סיור באחת ממנהרות השירות הסדוקות
עופר וקנין

אתמול נחשף ב-TheMarker כי דו"ח ביקורת חיצוני שהזמין משרד התחבורה מטעם חברת HTA–RAIL ההולנדית קבע כי קריסתה של אחת ממנהרות השירות בקו לירושלים, והסדקים שהתגלו מאוחר יותר בכמה מהמנהרות הסמוכות לה, אינם תולדה של תקלה נקודתית - אלא תוצר של מחדל תכנוני משמעותי. זאת, תוך שהוא מותח ביקורת קשה על המתכננים, וטוען כי אלה התעלמו מהנתונים ההידרולוגיים שהצביעו על לחץ מי תהום שמחייב יציקות בטון עבות יותר מכפי שנדרש בעבודות.

לפיכך, הצוות ההולנדי המליץ לבצע תיקונים ב-33 מנהרות שירות שנכרו במשך שלוש שנים בטענה כי אלה נמצאות בסיכון לניקוז חסר - ומכאן, חשופות להופעת סדקים, להתבקעות רצפות ואף לקריסה.

ברכבת ישראל טענו כי עלות התיקונים תסתכם ב-12.5 מיליון שקל "בלבד" - אך איש לא נתן עדיין את הדין גם על הוצאה כספית זו, מכיוון שברכבת מסרבים להשלים עם ממצאי הדו"ח וטוענים כי ביצוע התיקונים נעשה "תחת מחאה".

לכאורה, בידי רכבת ישראל לא היו ממצאי דו"ח הביקורת בעת המכרז שניהלה לביצוע פרויקט 431 - ולכן הניקוד שקיבלה אמי מתום בפרק ההערכה המקצועית לא אמור היה להיפגע. עם זאת, זו אינה הפעם הראשונה שבה אמי מתום או בעליה מעורבים במחדל תשתיתי מתוקשר.

כך, למשל, אמי מתום ניהלה את הפרויקט להקמת מחלף דרור החדש, בצומת הכבישים 4 ו-553 שבאזור השרון. בדצמבר 2013, לאחר שלוש שנות עבודה ובהשקעה של 330 מיליון שקל, נחנך המחלף - אלא שבחלוף יומיים הוא שקע.

גשמים עזים שירדו אז חשפו כי מתחת לשכבת האספלט הונחו סלעים, שיפועי הכביש היו שגויים וקירות מגן היו חסרים. גם ועדת בדיקה פנימית שכונן משרד התחבורה התקשתה להבין כיצד הדברים נעלמו מעיני אמי מתום, מנהלת הפרויקט החיצונית שהועסקה על ידי נתיבי ישראל (מעצ), ושמנהליה חתמו לכאורה על תקינות העבודות. כל אלה לא הפריעו לנתיבי ישראל להמשיך לשלם לאמי מתום את שכר הטרחה שלה, שאמור להסתכם ב-5–6 מיליון שקל.

אמי מתום, מהחברות הוותיקות בתחום התכנון וניהול הפרויקטים בישראל, מלווה בימים אלה פרויקטים כמעט בכל חברת תשתית ממשלתית - לרבות נ.ת.ע (נתיבי תחבורה עירוניים), נתיבי איילון וחוצה ישראל.

תחקיר שפירסם TheMarker ב-2010 חשף כי חברת נ.ת.ע, האמונה על פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, התקשרה עם בעלי אמי מתום ללא מכרז במשך 12 שנים, ושילמה להם סכום כולל של 330 מיליון שקל בעבור תכנון הפרויקט - שלימים ירד לטמיון והוחלף באחר.

לא ניתן היה להשיג את תגובת ליאונוב עד מועד סגירת הגיליון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#