מה שנעשה בגז - אין לעשות בסולארי - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה שנעשה בגז - אין לעשות בסולארי

מחדל יקר מידי: במקום לשרת את טובת המדינה, נשבה אגף החשבת הכללית בנימוקי היזמים, הצטייר כמגן האינטרס שלהם, ולא בפעם הראשונה

4תגובות

"פרויקט אשלים נולד בחטא, התקדם מתחת לרדאר בדרך לא דרך, ועלול להסתיים כאחד הפלופים היקרים והמיותרים בתולדות ישראל. לא יעלה על הדעת כי בידי הממשלה מונחות חוות דעת, שלפיהן העלות העודפת למשק כתוצאה מהפעלת שני שדות סולאריים, שמוקמים בטכנולוגיה מיושנת, תסתכם בלפחות 6 מיליארד שקל — ואיש לא עוצר לרגע ולו כדי לבחון אם התועלת מהקמת הפרויקטים האלה גוברת על נטל צרכני זה".

במלים אלה ניסחנו בנובמבר 2015, מעל דפים אלה, קריאת השכמה לרגולטורים בישראל. לפני שיהיה מאוחר מדי — ולפני המדינה תיאלץ להשלים עם הקמת שני שדות תרמו־סולאריים מיותרים, בטענה כי ביטולם יידרש בפיצוי ניכר.

הדמיה של תחנת כוח אשלים

מכיוון שהקריאה נפלה על אוזניים ערלות, החלטת החשבת הכללית אתמול היתה צפויה. מה שהפתיע הוא ניסוחה הקיצוני, שניסה בכל דרך לגמד את הנזק הברור שייגרם לציבור צרכני החשמל כתוצאה מהעמסת העלויות הסולאריות העודפות, ובה בעת, לתרץ בכל דרך אפשרית הימנעות מנקיטת צעדים שיפתרו את הבעיה.

במקום להזמין חוות דעת משפטית שמאתרת עילות שבגינן פשיטת רגל של זכיין מצדיקה השתחררות של המדינה מהסכם זיכיון שחתמה מולו, או שלפחות מצדיקה פתיחה במשא ומתן על שינוי תנאי הזיכיון, בחרה החשכ"לית להפחיד את המעזים לחשוב על כך באמצעות תרחיש אימים שלפיו המדינה תידרש לפצות את היזמים בסכום פנטסטי (ולא מנומק) של 2.5 מיליארד שקל.

במקום לערוך סקירה עולמית בקרב המדינות הרבות שבחרו לשנות את הרגולציה שלהן בתחום הדינמי של האנרגיות המתחדשות (גם באופן רטרואקטיבי) — בחר האוצר לפזר איומים דוגמת "פגיעה באמון המשקיעים". הוא אף הגדיל לעשות כשהעמיד את המוניטין הרעועים ממילא של מכרזי החשכ"ל מול עלות עודפת של "בסך הכל 3.7 שקלים בחודש למשפחה" — כאילו מדובר בתירוצים שנשמעים מאחרונת חברות קרטל המזון או הדלק.

אותם נימוקים ואיומים ששימשו את חברות הגז, למשל, במאבקן נגד ועדת ששינסקי — החל ברטרואקטיביות, דרך הפנייה לבתי משפט וכלה בהברחת משקיעים — נישאים כעת על גבי נייר רשמי של משרד האוצר, שמבקש למנוע כרסום ברווחי יתר אסטרונומיים של קבוצת יזמים סולאריים. זאת, גם אם מעברו השני של המתרס ניצב אינטרס ציבורי פשוט לשלם פחות בתעריף החשמל.

במקום לחשוב כיצד לשרת את טובת המדינה, נשבה אגף החשבת הכללית בנימוקיהם העסקיים של היזמים - ומצטייר כמגן האינטרס שלהם, ולא בפעם הראשונה.

חשוב לזכור, פרסום המכרזים התרמו־סולאריים נעשה במקביל להסדרה פופולרית של הקמת מתקנים במשטר רישיונות; תנאי המכרזים שונו כמה פעמים, הבטחת רכישת החשמל מהיזמים הוגדלה, הובטחה להם הגנה על ריבית משתנה ואף הועמדה לטובתם ערבות מדינה; למרות ההטבות, נותרו לבסוף במכרז שני מציעים יחידים, שעבורם הסכימה הממשלה לשנות את המפרט (לאחר סגירת המכרז), והתחייבה לתשלום תעריף שנהפך גבוה פי שלושה מזה שמוכתב כיום; גם אלה לא סייעו לזכיין הספרדי, אבנגואה, לפשוט רגל - ארבעה חודשים לאחר שהמדינה חתמה על הסכם המימון שהציג.

במשך שמונה שנים אף אחד לא בדק את הכדאיות הכלכלית שבסבסוד גז טבעי חינמי לגיבוי השדה של שיכון ובינוי ואבנגואה, ואת העלות העודפת שאותה יידרש ציבור צרכני החשמל לכסות בעבור שיטת אגירה חדשנית של אנרגיה במלח. זאת, אף שהאגירה הזאת תוסיף בכל יום ארבע־חמש שעות של ייצור חשמל בתעריף מפלצתי, שמובטח ליזמים ל–25 שנה.

למעשה, במשך שמונה שנים איש לא ערך בחינה כלכלית באשר לעלויות העודפות שיעמיס פרויקט אשלים על הציבור, בעוד זה ממשיך לפרנס עשרות יועצים וכוחות נסתרים נאבקים לקדמו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#