הרפתקת הנפט של עידן עופר מסתבכת עם חוק הריכוזיות

החברה לישראל ביקשה מהממשלה לשריין עבורה שטח של 3,000 דונם בצפון הנגב לצורך חיפושי פצלי שמן והפקה עתידית של נפט ■ ועדת הריכוזיות הממשלתית נוטה לדחות אותה ■ הסיבה: לבעלי הקבוצה, עידן עופר, יש כבר פעילות ענפה בשוק האנרגיה

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עידן עופר
עידן עופרצילום: בלומברג

הוועדה הבין־משרדית לצמצום הריכוזיות במשק בדרך למבחן משמעותי ראשון מאז שכוננה לפני שנתיים. 
ל-TheMarker נודע כי הוועדה, שתכליתה לבקר הקצאת נכסים ציבוריים לידי גופים ריכוזיים במשק, דנה בשבועות האחרונים בשאלה אם לאשר התרחבות עסקית שמבקשת לבצע קבוצת החברה לישראל, שבשליטת עידן עופר. זאת, אף שקבוצת החברה לישראל, כמו גם החברות בנות ונכדות שלה - מוגדרת גוף ריכוזי לפי חוק הריכוזיות.

הבדיקה נערכת בעקבות פנייה שהגישה למשרד האנרגיה חברת רותם אמפרט, מקבוצת כיל. רותם, שעוסקת בייצור דשנים, מתכננת כניסה לפעילות מסחרית בתחום הפקת נפט גולמי ושיווקו. לצורך זה, פנתה החברה בבקשה לאשר לה זכות ראשונים (היתר חקירה) לאיתור פצלי שמן בשטח של כ-3,000 דונם באזור מישור רותם שבצפון הנגב.

רותם כבר מחזיקה באזור זה ברישיון כרייה היסטורי של פצלי שמן, שהועבר לידיה ב-2001 מחברת פמ"א הממשלתית (פיתוח משאבי אנרגיה), ללא מכרז, לתקופה של 20 שנה. רישיון זה מקנה לה את הזכות לכרות פצלים בשטח של 664 דונם, ולהפיק מהם נפט. הנפט המצומצם יחסית שמופק באתר זה מיועד מאז לשימושה העצמי של רותם - עבור הסקת תחנת הכוח הפרטית שהיא מפעילה במקום.

מיכל הלפריןצילום: אוליבייה פיטוסי

בעקבות ביקורת ציבורית שהוטחה ברותם ובמשרד האנרגיה על מסירת זיכיון הכרייה לידי רותם ללא מכרז וללא גביית תמלוגים, הדגישה בשנים האחרונות החברה כי מדובר במתקן ניסיוני בלבד להפקת נפט מפצלי שמן, שהוקם למטרת פיתוח - ולא למטרות מסחריות, וכי ממילא הוא מספק רק שיעור קטן מהיקף צריכת החשמל והקיטור של המפעל. לפני כמה שנים אף דיווחה החברה האם, כיל, כי רווחיות המתקן גבולית, ולכן היא בוחנת את המשך השימוש בו.

אלא שמאז נרשמה בעולם התקדמות טכנולוגית בתחום הפקת פצלי השמן. ההתקדמות הולידה שיפור בכלכליות הפרויקטים והפכה את ישראל ליעד עבור יזמיות בתחום, לנוכח הערכות גיאולוגיות כי באזור בנגב, השפלה ורמת הגולן קיימים מרבצים גדולים יחסית של פצלי שמן.

לפיכך, ההיתר שמבקשת כעת רותם בשטח נרחב יחסית, עשוי להעיד כבר על כוונות מסחריות. זאת, תוך התרחבות עסקית שאם תאושר - תכניס את כיל ואת קבוצת החברה לישראל לנישה חדשה של הפקת נפט.

בה בעת, קבוצת החברה לישראל מהווה כבר כיום שחקן דומיננטי בתחומי יבוא הנפט הגולמי, זיקוקו ושיווק תזקיקיו - באמצעות בית הזיקוק בחיפה (בזן), שבשליטת עופר. זאת, לצד אחזקתה במונופול הכרייה בים המלח, ופעילותה בתחומים סינרגטיים פוטנציאלים כמו ייצור חשמל והתפלת מי ים.

כך, לרותם אמפרט אמנם אין פעילות מסחרית בתחום פצלי השמן, ואולם לפי פרק ב' לחוק הריכוזיות - בעת הקצאת זכויות מוטלת על הממשלה החובה לשקול גם שיקולי ריכוזיות כלל־משקית. כלומר, כל משרד ממשלתי שמבקש להקצותה לידי גורמים ריכוזיים במשק נכסים ציבוריים - כמו רישיונות, זיכיונות או מניות בחברות מופרטות - מחויב בהיוועצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות.

במסגרת חוק הריכוזיות, שנחקק ב-2013, הכריזה ועדת הריכוזיות על שורת גופים עסקיים כריכוזיים. ברשימה זו הופיעו הן כיל והן רותם אמפרט. זאת, מתוקף ארבעה סעיפים: תאגיד ריאלי משמעותי, גורם בעל השפעה בתחום השידורים, גורם שמחצית מפעילותו היא בתחום תשתיות חיוני וכן גורם בעל זכות בלפחות ארבעה תחומי תשתיות חיוניות.

משכך, ולפי חוק, הקצאת זכות נוספת בנכס ציבורי נוסף לידי כיל או רותם אמפרט נדרשת כבר באישור ועדת הריכוזיות. בראש ועדה זו יושבת הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, ולצדה ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ד"ר אבי שמחון, והכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה. כמשקיף בוועדה שימש המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט.

יואל נוהצילום: תומר אפלבאום

לפי הערכות, חברי הוועדה יתנגדו לבקשה שהגישה רותם אמפרט ולפיכך ימליצו למשרד האנרגיה לדחותה. ואולם בממשלה לא שוררת תמימות דעים. כך, למשל, טענו גורמי מקצוע כי ההיתר שביקשה רותם מכסה רק רבע משטח החיפושים באזור - וכי דווקא לישראל קיים אינטרס בניצול מלא של הסלעים שממילא נכרים במקום.

רותם אמפרט נגב מסרה בתגובה כי "החברה הגישה בקשה לקבלת היתר לחיפוש פצלי שמן. עדיין לא התקבלה תשובה בעניינה".

הוויכוח הבא - סביב ייצור החשמל הפרטי

בעיתוי אירוני, עשויה ועדת הריכוזיות לדון בקרוב במהלך עסקי נוסף שמתכננת החברה לישראל - הפעם, במטרה להעמיק את אחיזתה בשוק ייצור החשמל הפרטי.

זרוע יזמות החשמל של הקבוצה, IC פאוור, זכתה לפני כשבועיים במכרז סגור שניהלה קרן דנהאם למכירת זכויותיה ברישיון להקמת תחנת "צומת אנרגיה" - תחנת כוח בהספק כ-400 מגה־ואט בצומת פלוגות.

אבי שמחוןצילום: מוטי מילרוד

לפי הערכות, החברה לישראל תשלם בעבור הרישיון סכום של עד 25 מיליון דולר, בעוד היא כבר מחזיקה ב–80% ממניות תחנת OPC שברמת חובב (440 מגה־ואט) וכן ברישיון להקמת תחנת הכוח בשטח מפעל נייר חדרה (140 מגה־ואט).

במקביל, אמורה כיל להשלים בקרוב את הקמת תחנת הכוח שלה במפעלי ים המלח (250 מגה־ואט), לצד רישיון נוסף שבו מחזיקה החברה האחות בזן להקמת תחנת כוח קטנה יותר (40 מגה־ואט) בשטח בתי הזיקוק. לפיכך, צפויה החברה לישראל לתפוס נתח של 25% מייצור החשמל הפרטי במשק.

אמנם רשות החשמל לא קבעה עד כה מגבלה לנתח בשוק החשמל הפרטי. גם במסגרת המשא ומתן על הרפורמה במשק החשמל מדובר בימים אלה על מגבלת אחזקת יחיד של 20% מכלל ייצור החשמל במשק (פי 2.5 מאחזקות החברה לישראל בפוטנציה).

ואולם לצורך הקמת תחנת הכוח בפלוגות, למשל, תידרש החברה לישראל בהנפקת רישיון מחודש מידי רשות החשמל - מה שעשוי לחייב כעת שקלול שיקולי ריכוזיות, ולדרוש גם כאן היתר מיוחד מידי ועדת הריכוזיות.

פצלי שמן: פוטנציאל גדול - וכך גם הזיהום

פצלי שמן (Oil Shale) הוא שמם של סלעים המכילים אחוז גבוה של חומר אורגני, כך שבאמצעות חימום ניתן להפיק מהם נפט גולמי או גז טבעי.

שיטת ההפקה שרווחה עד כה בעולם, כללה כרייה של פצלי השמן והכנסתם לשריפה בתנור רב עוצמה. טכנולוגיה זו נודעה בזיהום הרב שנלווה לה.

הטכנולוגיה המודרנית מתבצע החימום בעומק הקרקע, לאחר החדרת גופי חימום, תוך שאיבת הנפט והגז שנפלטים באמצעות קידוח מקביל. גם טכנולוגיה זו גררה טענות לפגיעה בלתי־הפיכה בסביבה.

בחינות גיאולוגיות שבוצעו בעבר בישראל גילו מרבצים פוטנציאלים של פצלי שמן בהיקף של עשרות מיליארדי חביות נפט לפחות, בעיקר בנגב הצפוני ובשפלה. תחזיות אלה משכו בשנים האחרונות לישראל יזמים אמריקאים בעיקר, אך אלה נתקלו בהתנגדויות קשות לקידוחי ניסיון שביקשו לקדם בעמק האלה או בגולן.

לנוכח הפוטנציאל הטמון בתחום נכנסו בשנה האחרונה לתחום גם חברות ישראליות, כמו שפיר הנדסה. ואולם הצלילה במחירי הנפט בעולם פגעה בשנה החולפת באטרקטיביות ההשקעות בתחום — וכך פגעה גם הסתייגותם הגוברת של גופי התכנון והרגולציה מאישור הפרויקטים, ברקע מודעות חברתית־סביבתית גוברת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker