הדו"ח הגנוז על לווייתן: היצוא לטורקיה מתרחק - ובשורות לתמר

המשמעות של הפחתת עתודות הגז במאגר ב-20% היא בחירה בין יצוא למצרים או לטורקיה ■ החדשות הטובות: יתכן כי נפח הגז בתמר גבוה ב-10%

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסדת הקידוח לוויתן
אסדת הקידוח לוויתןצילום: אלבטרוס

משרד האנרגיה דיווח ביום חמישי בערב כי אישר את תוכנית הפיתוח שהגישו השותפות במאגר הגז הטבעי לווייתן. כבדרך אגב, ציין המשרד כי לפי חוות דעת שחיברה חברת ייעוץ בינלאומית ששכר המשרד, נפח הגז בלווייתן הוא 500  מיליארד מ"ק בלבד (17.6 TCF) — ולא 620 מיליארד מ"ק (21.9 TCF) — כפי שדיווחו עד כה השותפות במאגר לציבור ולממשלה. כלומר, כמות הגז במאגר נמוכה ב-20% מזו שדיווחו עליה עד כה, ואילו עתודות יצוא הגז של ישראל הצטמקו כעת ביותר מרבע.

כבר באפריל 2014 חשף TheMarker כי משרד האנרגיה שכר שתי חברות בקרה בינלאומיות — SGS ההולנדית ו–IHS CERA האמריקאית, הנחשבות מובילות בעולם הגיאולוגיה ומייעצות לממשלות ברחבי העולם — כדי שיתקפו את הנתונים שמספקות חברות הגז הפועלות בישראל.

לפי תחשיב שביצעו אז שתי החברות לגבי אומדן הגז במאגר לווייתן, נמצא כי העתודות המשוערות נמוכות מאלה שעליהן דיווחו אז השותפות — 535 מיליארד מ"ק (BCM). כך, מצאו חברות הבקרה כי העתודות בעלות הסיכוי הטוב למימוש עשויות לקזז 5%–10% מהנפח המדווח, ולהסתכם לפיכך בטווח של 480–510 BCM.

משרד האנרגיה, שפעל אז תחת השר סילבן שלום, סירב להתייחס לדיווח ב–TheMarker ונמנע מלפרסם את הנתונים. השותפות מצדן הכחישו את הדברים, ושלושה חודשים לאחר מכן אף הקפיצו בעוד 16% את נפח הגז המדווח בלווייתן.

לפי ההערכות שרווחו אז, במשרד חששו לפרסם את הנתונים הסותרים, בין השאר בשל הרגישות המסחרית והציבורית של הדיון בנושא, על רקע הוויכוח סביב מדיניות יצוא הגז.

במקביל נערכו כמה פגישות בין נציגי חברות הבקרה, מפעילת הקידוח, נובל אנרג'י וחברת NSAI, שביצעה בעבור השותפות את פענוח נתוני המאגר. הפגישות, שנערכו לסירוגין בארה"ב ובהולנד, נועדו ליישב את הפער בין האומדנים השונים.

שטייניץ ונתניהו בישיבת ממשלה שבועית. הדו"חות לא הגיעו לעיניהם?צילום: אמיל סלמן

לאחר שהצדדים למגעים לא הגיעו לכדי תחשיב רזרבות מוסכם, החליף משרד האנרגיה את חברות הייעוץ שמולן עבד, ושכר את חברת RPS, אף היא מענקיות הייעוץ בתחום, שהתבקשה לערוך חוות דעת נוספת בנושא.

הבקשה לחוות דעת שנייה הביאה לדחייה ניכרת בטיפול, אך כבר לפני כמה חודשים מסרה RPS למשרד את מסקנותיה, שהיו כמעט זהות לאלה שהעבירה SGS.

גם הפעם ניהלו אנשי המשרד, היועצים וחברת RPS סדרה של מפגשים מול נציגי נובל אנרג'י בניסיון לגשר על הפערים — אך ללא הועיל. בתשובתה לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד מתווה הגז ציינה הממשלה כי היקף עתודות הגז בלווייתן נבחן מחדש, אך נמנעה מלציין את מסקנות שני הדו"חות שהונחו בפניה. זאת, חרף השינוי המשמעותי שהכתיב מתווה הגז במדיניות היצוא של הממשלה.

ההודעה של משרד האנרגיה על כמויות האמת בלווייתן נמסרה לבסוף בסוף השבוע — פחות משבועיים לאחר אישורו של מתווה הגז המתוקן בממשלה. זאת, לאחר שבמתווה המקורי שנפסל בבג"ץ התחייבה הממשלה בפני מונופול הגז כי לא תשנה את מדיניותה בתחום יצוא הגז. רק בעקבות התערבות בג"ץ, הוסרה לבסוף ההתחייבות.

מטה מאבק הגז מסר בתגובה: "מעבר לרמיית הכנסת והציבור, מדובר במקרה יוצא דופן בחומרתו שבו ממשלת ישראל הציגה ביודעין מידע שקרי לבית המשפט העליון במסגרת ההליך המשפטי שנוהל נגד מתווה הגז".

האומדן עשוי עוד לעלות — אך גם לרדת

הקביעה בעניין עתודות הגז המעודכנות בלווייתן עשויה להשתנות בעתיד, לאחר ביצוע קידוח לווייתן 5. לאחר ביצוע קידוחי הפקה, שבהם יתבררו עוד נתונים לגבי קצב הזרימה של הגז, עשוי האומדן לעלות חזרה — אך גם לרדת עוד יותר. עם זאת, לטענת השותפות במאגר — דלק (45%), נובל אנרג'י (40%) ורציו (15%), מבחינתן לא חל שינוי באומדן שהוכן בהזמנתן על ידי חברת הייעוץ NSAI.

אגב, לפי נתוני NSAI אומדן העתודות שדווח — 621 BCM — הוא בעל הסיכויים הגבוהים יותר, אך אינו האומדן היחיד. החברה דיווחה על גבולות רצפה ותקרה לעתודות המשוערות שנתחמו בין 470 BCM (במינימום) ל–750 BCM (בתרחיש המקסימלי).

אחת הסיבות לפער הנמצא באומדן הרזרבות נעוצה בהיעדר מידע מאומת על קצב הפקת הגז הצפוי מבארות לווייתן. לפיכך, יכולה לכאורה כל חברה לקבוע הערכה שונה לגבי סך הגז שיופק לבסוף מהמאגר — אך זו מתהדקת ככל שפיתוח המאגר מתקדם, וככל שנצבר מידע נוסף באשר לזרימת הגז בקידוחי ההפקה.

יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחיםצילום: תומר אפלבאום

דוגמה לכך ניתן לקבל מאומדני עתודות הגז במאגר תמר. אלה התעדכנו כלפי מעלה בעקבות תחילת הפקת הגז וקבלת נתונים מאומתים על לחץ ההזרמה. ל–TheMarker נודע כי לפי חוות הדעת החדשה של RPS ייתכן כי עתודות הגז המדווחות בתמר עוד יטפסו בעתיד, בהיקף של עד 30 BCM נוספים (10%), לנוכח נתוני הפקה משביעי רצון.

ואולם בעוד עתודות הגז בתמר התעדכנו כלפי מעלה בעקבות הנתונים החדשים שהגיעו מהבארות החדשים — עתודות הגז בלווייתן גדלו שוב ושוב, ללא קידוחי הפקה, ובמהלכים שלוו בהרמת גבה. זאת, לנוכח העיתוי של חלק מההודעות, שחפף נסיבות חיצוניות שלכמות הגז עשויה להיות השלכה עליהן.

כך למשל, הדהימה נובל ב–2013, כשערב פרסום המלצות ועדת צמח ליצוא הגז הודיעה כי אומדן העתודות בלווייתן זינק ב–11%. זאת, בחישוב שהשלים באופן מפתיע את כמות הגז המינימלית שנדרש לשריין לטובת המשק — כדי לאפשר יצוא (540 BCM). לטענת השותפות בלווייתן אז, עדכון כמות הגז התאפשר הודות לתוצאות קידוח אימות נוסף שנעשה בשטח המאגר.

חישוב היצע הגז על ידי הרגולטורים הישראלים עמד בבסיס ביקורת ציבורית ומקצועית קשה, בייחוד לנוכח דיוני ועדת צמח ליצוא הגז ב–2011–2013. כפי שחשף אז TheMarker במהלך דיוני הוועדה, היצע הגז שחושב בידי ועדת צמח נשען על דיווחי גז פוטנציאלי, לא שיקלל את ההסתברות להפקה מסחרית של הגז והתבסס על מאגרים "וירטואליים" שלא נקדחו — ולכן לא תיתכן ודאות לגבי הפקת הגז מהם.

אם חישובי ההיצע היו נקבעים על סמך תגליות מוכחות בלבד, תוך שקלול הסתברות להפקה מסחרית ולהפקה מלאה — וגריעה מההיצע של מאגרים שכדאיות הפקתם מוטלת בספק — חישוב העתודות לצורך יצוא הגז היה פוחת בכשני שלישים.

לניפוח העתודות "על הנייר" קיימת משמעות קריטית כבר כעת, היות שהשותפות במאגרים מעוניינות להתקשר בחוזי יצוא ארוכי טווח, תחת מטרייה מדינית, שאותם קשה יהיה להפר בעתיד — במקרה שאומדני הגז יתעדכנו כלפי מטה.

כך, למשל, משמעות ההפחתה הנדונה באומדן הגז במאגר לווייתן, מלבד הפגיעה בשוויו ובאטרקטיביות שלו, היא שסיכוייו הנמוכים ממילא של פרויקט מקומי להנזלה ויצוא של גז — על גבי פלטפורמה צפה — התבטלו למעשה, בהיעדר כדאיות כלכלית. כך גם פחתו כעת הסיכויים ליצוא כפול מהמאגר לטורקיה ולמצרים במקביל.

למעשה, בידי שותפות לווייתן מצויה כעת מכסת יצוא של 250 BCM — שעליה ניתן להוסיף את מכסת היצוא ש"ישאבו" ממאגרי כריש־תנין (40 BCM). אם נגרע ממכסה כוללת זו את החוזים הפוטנציאליים ליצוא הגז למצרים, לירדן ולרשות הפלסטינית (ראו תרשים) — לפי הנתונים כיום, תיוותר כמות גז נמוכה מכדי להצדיק פרויקט יצוא יקר לטורקיה. כלומר, היצוא למצרים עשוי לבוא על חשבון יצוא לטורקיה, ולהיפך. זאת, בהנחה שבעלי תמר לא יוותרו על מכסת היצוא שלהם 
לטובת לווייתן.

"השינוי לא ישליך על מימון פיתוח המאגר"

במשרד האנרגיה דחו בתוקף את הטענות בדבר הסתרה לכאורה של עתודות הגז המעודכנות בלווייתן. בכיר במשרד ציין כי הדיונים על מסקנות דו"ח הייעוץ החיצוני נמשכו עד לימים האחרונים — ופורסמו מיד לאחר שהוחלט על אימוצן. לדבריו, "אי־אפשר לומר שפרסום הדברים נעם לחברות הגז".

עם זאת, משרד האנרגיה בחר "לשדך" את עדכון רזרבות הגז להודעה על אישור תוכנית הפיתוח של המאגר. שר האנרגיה, יובל שטייניץ, אמר כי אישור התוכנית הוא "אבן דרך מהותית וחיונית לפיתוח אוצר הטבע הגדול ביותר שהתגלה בישראל", והוסיף כי "בימים אלה של ירידה ביצוא ובהשקעות במשק, הגז מלווייתן יהיה מנוע צמיחה חשוב וחיוני לתעשייה".

שותפות לווייתן הגישו בסוף פברואר למשרד האנרגיה תוכנית רזה ומעודכנת לפיתוח המאגר. זאת, לאחר ש"הידקו את החגורה" בעקבות התהפוכות בשוק האנרגיה העולמי — ובעיקר האזורי.

השותפות נסוגו מהכוונה המקורית להקים אסדה צפה מעל הבארות שייקדחו בלב ים (FPSO), לצורך טיפול בהיקפי גז גדולים, בעיקר ליצוא. תחת זאת, הציעו להסתפק בתשתית זולה יותר, תוך פיצול אפשרי של תשתית יצוא למצרים לשלב ב'.

השותפות יסתפקו בשלב ראשון בקידוח ארבע בארות (מתוכן שתיים שכבר נקדחו), משם יוזרם הגז לאסדה סטנדרטית לטיפול בגז שתוקם בקרבת החוף (במרחק של עד 10 ק"מ). מאסדת הטיפול יונח צינור לאחד משני אתרים אפשריים במישור החוף: עמק חפר או אתר תחנת הכוח חגית (סמוך לצומת אליקים). צינור זה יהיה בעל קיבולת שנתית של 12 BCM, וישמש גם ליצוא המתוכנן לירדן ולרשות הפלסטינית.

בשלב ב', אם אמנם יבשילו התנאים הפוליטיים והמסחריים לכך, יונח צינור תת־ימי מאסדה זו למתקני היצוא המושבתים בצפון מצרים, וקיבולת ההפקה תגדל ב–9 BCM נוספים לשנה.

בשלב זה התחילה השותפות בתכנון הפרויקט כולו — לטיפול ולאספקה שנתית של 21 BCM. ההחלטה על פיצול הפיתוח לשתי פעימות תתקבל לקראת סוף 2016. עד אז, מקוות השותפות לקבל החלטת השקעה סופית (FID).

התוכנית המצומצמת תחסוך לשותפות השקעה של 2–3 מיליארד דולר. הן יוכלו להתחיל בפיתוח המאגר גם בתקציב של 3.5 מיליארד דולר, כשעלותו הכוללת של פרויקט הפיתוח תגיע ל–5–6 מיליארד דולר. מקורבים לשותפות הדגישו בסוף השבוע כי להפחתת העתודות במאגר לא צפויה להיות השלכה על מימון שלב א'.

יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים ואבנר, הסביר כי השותפות מתקדמות בשלושה מסלולים: "בצד הטכני, אישור התוכנית מאפשר לקדם תכנון מפורט של הפרויקט; במישור המסחרי, אנו בעיצומו של משא ומתן מתקדם לחתימת הסכמי מכירת גז נוספים למשק המקומי וליצוא; ובמישור המימוני, אנו מקדמים את תוכנית המימון לצורך קבלת החלטת השקעה עד סוף 2016". 

יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו, הוסיף כי "מדובר בצעד חשוב שמסכם כשנתיים של עבודה הנדסית מאומצת ומורכבת של הכנת תוכנית פיתוח, מדידות והכנות". ביני זומר, מנהל נובל אנרג'י ישראל, מסר כי "אישור תוכנית הפיתוח הוא צעד חשוב שמתווסף למגוון פעולות שאנו מבצעים, כדי לעמוד בלוח זמנים מואץ שיאפשר הזרמת גז מלווייתן מוקדם ככל האפשר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker