הפגישה שחשפה את הסודות של שוק הגז: למה התלוננו אנשיו של עידן עופר על תשובה - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

הפגישה שחשפה את הסודות של שוק הגז: למה התלוננו אנשיו של עידן עופר על תשובה

בינואר 2015 התייצבו ברשות ההגבלים נציגי החברה לישראל - לקוח הגז הפרטי הגדול במשק - וחשפו פרטים כמוסים בנוגע לשוק הגז ■ "מרגע שתמר נהפך למונופול - מחיר הגז זינק ב-30% והתנאים הורעו"

44תגובות
עידן עופר
בלומברג

"ב-2010, כש-EMG (ספקית הגז המצרית; א"ב) היתה קיימת, הגענו למחיר של 4.25 דולרים ליחידת גז משני הספקים (תמר ו–EMG; א"ב). אחר כך פורסמו תוצאות ועדת ששינסקי, וזה טרף את כל הקלפים. תמר הודיעה שלאור התוצאות היא מעכבת את ההסכמות. חזרנו לשולחן המשא ומתן כשהם היו לבד בשוק - ועמדנו בפני מצב שבו מחיר הגז הוא 5.6 דולרים, ומול שורה של תנאים ש(הורעו) במשא ומתן" - כך תיאר בינואר 2015 עו"ד ג'ק סמית, בא כוחה של קבוצת החברה לישראל, את ההשלכות של מונופול הגז תמר.

בתיאור סכמטי פשוט הסביר סמית לבכירי הרשות איך מחיר גז בשוק שבו מתחרים שני ספקים הוקפץ בן לילה ב–30% כשבשטח נותר רק ספק אחד, ואיך העלאת המיסוי על הגז בחוק ששינסקי גולגלה בתחכום לכיסו של הצרכן.

את הפצצה הזאת השליך סמית, מבכירי עורכי הדין במשק האנרגיה ושותף במשרד גורניצקי ושות', במהלך פגישה שקיים עם בכירי רשות ההגבלים העסקיים, כנציג החברה לישראל - לקוח הגז הפרטי הגדול במשק, והשני בגודלו אחרי חברת החשמל. הפגישה נערכה שבועיים לאחר שהממונה על ההגבלים העסקיים דאז, פרופ' דיויד גילה, נסוג מהסדר הפשרה שגיבש מול מונופול דלק־נובל אנרג'י.

יו"ר דלק, יצחק תשובה
גדעון לוין

הפגישה, שתיעודה נחשף בזכות פניית עמותת הצלחה, מספקת הצצה אל מאחורי הקלעים של שוק הגז ואל מערכת היחסים הקשה והחשאית בין המונופול החזק במשק לבין לקוחותיו.

כך מתפרסמים לראשונה התלונות, החששות, ההצעות והאזהרות שהעבירו בימי גיבוש מתווה הגז הלקוחות המסחריים שלו - שאותם שמרו בקפדנות בחדרי חדרים מחשש שיסתבכו עם בעלי מאגר הגז היחיד במשק. זאת, בעוד שהממשלה מעדיפה שלא להטות אוזן לטענות ולעובדות שהוצגו בפניה, ובה בעת הכחישה את קיומן בוויכוח הפומבי שנוהל סביב מתווה הגז.

"רשימה של סעיפים שנעשו גרועים יותר"

החברה לישראל מחזיקה בשלושה חוזים לרכישת גז ממאגר תמר - עבור תחנת הכוח הפרטית OPC, בתי הזיקוק בחיפה (בזן) ומתקני כימיקלים לישראל (כיל). שלוש החברות הבנות ניהלו משא ומתן משותף מול בעלי תמר, אך חוזיהן נסגרו תחת תנאים שונים - כך גילה סמית בפגישה. בהמשך הוא חשף כי אין זו הפעם הראשונה שבה מתדפקת קבוצת החברה לישראל על דלתות רשות ההגבלים.

"באנו אליכם על רקע אישור החוזים של תמר ועל רקע החוזים שעליהם חתמו עם חברת החשמל ועם דליה (תחנת כוח פרטית מתחרה; א"ב), ובעצם שטחנו את הטענות שהיו לנו נגד תמר באותו זמן שהם השתמשו במעמד היחיד שלהם בשוק, ובקיבולת המוגבלת בצינור שלהם - כדי ליצור לחץ על המחיר", גילה סמית. "כשבאנו לפני שנתיים עשינו רשימה של סעיפים שנעשו גרועים יותר", הוסיף.

מחיר הגז מזנק

"הם (תמר; א"ב) בחרו את סדר חתימת החוזים, בחרו חברות כמו דליה - שעוד לא סגרו פיננסית - וכך יצרו לחץ על השוק להסכים לתנאים שלהם, כי הקיבולת בצינור אזלה. באותו זמן באנו אליכם עם הצעות כיצד לטפל בנושא, כדי למנוע שימוש לרעה במעמד המונופוליסטי שלהם בשוק".

בשלב זה הצטרף לשיחה היועץ הכלכלי מטעם החברה לישראל, מנחם פרלמן, כשבפיו טענה קשה כלפי ספין מתוחכם לכאורה שטווה המונופול. "הטענה היתה שהם יוצרים מחסור. הרי גז לא חסר, ומצד אחד הם היו ספק יחיד ומהצד השני היו לקוחות עם כוח קנייה. הם יצרו מחסור מלאכותי ויצרו ציפיות שיהיה מחסור. 'יש צינור כזה וכזה ואם לא תזדרז ותחתום - לא יישאר גז'", אמר.

הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים, אסף אילת, שמונה באחרונה ליו"ר רשות החשמל, תהה מניין לפרלמן כי המחסור מלאכותי. "כי הם יכלו להניח עוד צינור", השיב פרלמן, והסביר מתי לדעתו מדובר בניצול מעמד מונופוליסטי לרעה: "כשאתה לא מניח צינור (נוסף) ולא מרחיב את קיבולת הצינור הקיים - ומשתמש בכלי הזה כדי לגזור תנאים טובים יותר מהלקוחות".

אילת הקשה: "בהינתן שהקיבולת מוגבלת, זה כוח שוק - אז למה זה ניצול מעמד לרעה?"

סמית: "בזמנו אמרנו שאם יש מחסור, ואם הם נהנים מבלעדיות בשוק - אז ניתן להטיל את עלות המחסור עליהם. אם ספק מכר לי גז שהוא לא מסוגל לספק, והוא נהנה מכך שהוא לא מספק - אז כל עוד הוא לא מגדיל את היתירות באספקה - שהוא יישא בעלות המחסור. ביקשנו שתהיה התחייבות להגדיל את יכולת האספקה. בסופו של דבר העמדה לא התקבלה".

אילת תהה אם הכתובת לטענה זו היא רשות ההגבלים, או שמא הקבוצה היתה צריכה להעלותה מול משרד האנרגיה.

עופר וקנין

"מולכם", נענה אילת על ידי פרלמן. "יש לתמר פטור מהסדר כובל לשיווק משותף. הפטור ניתן כי היה גז מצרי. העמדה הראשונה שהעלינו היא שיש שינוי נסיבות שמצריך את ביטול הפטור".

"חשבנו שהממונה צריך להביא את הנושא לבית הדין", הפתיע פרלמן. "אם כתוצאה מהעניין אנחנו עלולים להיות בלי גז, זה מצב שיש פגיעה משמעותית בתחרות, ואם זו התוצאה, אתם צריכים ללכת לבית הדין".

פרלמן הוסיף: "אתה יכול להגיד להם: 'אם אתם רוצים פטורים, אתם צריכים לפתור קודם את נושא המחסור. זו צורת המחשבה שהצענו, והיא לא התקבלה.

"הצענו להתנות את הפטורים בהרחבת קיבולת, ולחלופין להטיל את עלות המחסור על (תמר) כדי לתמרץ אותו לטפל במחסור. הרעיון היה שדרך שני אלה - הרחבת קיבולת והטלת עלות מחסור - (יישלל) הכוח החד־צדדי שנוצר".

"הצעד הראשון: מכירה כפויה של כריש־תנין"

הסדר הפשרה שגילה פרסם לשימוע ציבורי ממושך, ולבסוף נסוג ממנו - כלל את מכירת הזכויות של דלק ונובל אנרג'י במאגרי כריש־תנין הקטנים לצד ג' - בתמורה להותרת הבעלות הצולבת של דלק ושל נובל אנרג'י במאגרי תמר ולווייתן הגדולים.

מתווה הגז על פי עידן עופר

הסדר זה גרר ביקורת ציבורית קשה. הטענה היתה כי ההסדר היה מוביל להנצחת המונופול, וכי עד להתממשותה של התחרות המוגבלת והתיאורטית מהמאגרים הקטנים - היה נותר מונופול לא מרוסן.

הביקורת הציבורית על הפשרה נדחתה על ידי הממשלה בבוז, אך כעת מתברר כי גם בכירי הקהילה העסקית היו שותפים לה, לרבות הלקוחה הפרטית הגדולה ביותר של הגז. זאת, גם אם ידעה להכיר בערכה של פשרה ובסיכונים שביציאה למאבק רגולטורי.

מתוכן הפגישה בין סמית ופרלמן לבכירי רשות ההגבלים עולה כי בחברה לישראל אמנם צידדו בהסדר הפשרה של גילה - אך רק כבסיס להסדר עתידי משופר ומרחיק לכת בהרבה.

"הצעד הראשון הוא מכירה כפויה של מאגרי כריש־תנין", הבהיר פרלמן בפגישה. "היינו מכניסים גם את מאגר דלית, ואם יש עוד, אז עוד, באופן שיוצר תחרות רצינית, שמספק תחרות של ממש בטווח הבינוני", אמר והוסיף: "קבוצת החברה לישראל יכולה לשמש בתור לקוח עוגן של שחקן חדש".

ג'ק סמית. "החוזים מתמר הם בלי תקרה, אבל עם רצפה"
דן קינן

את החזון התחרותי הדגים פרלמן תוך שהוא מסתייע ברפורמה בשוק הסלולר: "המודל של מכרזי הסלולר האחרונים היה הגעה לנתח שוק. המכרז הוא על המחיר שהזכיינים ישלמו רק אם לא מגיעים לנתח שוק. אם הם מגיעים לנתח שוק - הם יקבלו צ'ק חזרה מדלק ונובל. הרעיון הוא לא סתם מכירה כפויה, אלא מנגנון שיהפוך את הבעלים החדש למתחרה אפקטיבי".

במקביל, הציעו בחברה לישראל לאסור על שיווק גז משותף במאגר לווייתן - כלומר לאמץ את הרעיון שנבחן על ידי הממשלה ממושכות ל"מכר בנפרד", תוך כפיית תחרות פנימית בין השותפות במאגר על שיווקו המקומי של הגז. רעיון זה אומץ על ידי הממשלה בטיוטת מתווה הגז שהציגה בפברואר 2015, אך זו נסוגה ממנו לאחר הבחירות האחרונות לכנסת, בעקבות התנגדותה הנחרצת של נובל אנרג'י.

"ברור לי מה אתם חושבים על שיווק בנפרד, כי המחשבה היא שאין לזה ערך ומשמעות", העיר פרלמן לאנשי הרשות. אילת השיב לו: "העמדה שלנו היא לא שאין לזה משמעות, אלא שבמסגרת המשא ומתן חשבנו שגוף עצמאי מהווה תחרות טובה יותר מאשר שיווק בנפרד של שותפים באותו מאגר".

פרלמן: "אם כל אחד מהם בנפרד צריך להגיע להסכמים, והערך של הגז בתוך האדמה הוא אפס, אז יכולה להיות תחרות מהשיווק בנפרד".

בה בעת, הציעה החברה לישראל סל של צעדים רגולטוריים שיסייעו להגדלת היצע הגז ולחיזוק התחרות. כך, למשל, הציעו לחייב את בעלי תמר להגדיל את קיבולת הצנרת לחוף, על ידי השמשת מאגר ים תטיס המתרוקן והנחת צינור נוסף. הצעה נוספת היתה לאסור על מונופול הגז למכור גז לצרכני חלוקה, כדי לאפשר ללקוחות הגז הגדולים לסחור בגז בשוק משני. כמו כן, דרשה הקבוצה לשנות את מועדי פתיחת החוזים מול תמר, כפי שנקבעו במקור, כדי שחלונות ההזדמנויות להשתחררות מחוזי המונופול יפגשו את כניסת המתחרים הפוטנציאליים בעתיד.

ואולם הצעות אלה, שהאחרונות והטכניות שבהן אמנם מופיעות בנוסח מתווה הגז הסופי, היו רק המתאבן לדרישה המרכזית והמשמעותית שהעלו אנשי החברה לישראל בפני רשות ההגבלים: להתערב בתמחור המונופוליסטי של הגז.

"מחיר הגז משקף 
ניצול מעמד לרעה"

לפני חצי שנה חשף TheMarker כי בחוזי מכירת הגז מתמר לתעשיינים הגדולים ולחברות שיווק הגז, נקבע מנגנון גידור מיוחד, שבו הצמדה לנפט עם מחירי תקרה ורצפה. בחוזה האחיד שהועבר בין הלקוחות, נובל אנרג'י קבעה כי מנגנון ההצמדה יופעל כל עוד מחיר חבית נפט ינוע בין רצפה של 60 דולר - לתקרה אסטרונומית של 320 דולר לחבית. כלומר, מחיר הגז שהלקוחות יחויבו בו יירד ויעלה בהתאם לנפט, אך רק בין גבולות אלה.

כאשר מחיר הנפט בעולם צלל אל מתחת לרצפה של 60 דולר לחבית, החלו התעשיינים הגדולים לספוג נזק מכיוון שמחיר הגז לא ירד בהתאם. אחד ממפעלי התעשייה שניזוקו הוא בית הזיקוק בחיפה, שבבעלות החברה לישראל.

רק בשבוע שעבר דיווח בית הזיקוק על נפילה של 56% ברווחיו כתוצאה מהצלילה בתרומת הגז. כך, הפתיע גם מנכ"ל בזן, אבנר מימון, כשאמר בכנס לפני חודש: "הגז יקר מדי. לא יכול להיות שנגיע למצב שבו פונים אלינו מפעלים בבדיקת אלטרנטיבות לגז, גם כאלה שכבר מחוברים לגז. לא יהיה פיתוח בעידן של מחירים גבוהים".

עיון בפרוטוקול הפגישה ברשות ההגבלים מגלה כי בחברה לישראל ראו את הנולד. "נושא נוסף שמאוד חשוב לנו הוא שהחוזים מתמר הם בלי תקרה ועם רצפה", חלק סמית את בעיות הקבוצה עם אנשי הרשות. "אי־אפשר להיות בלי תקרה ועם רצפה שלא נותנת חלוקה הוגנת של ירידה של מחירי האנרגיה. צריך לקבוע מחיר רצפה במשא ומתן תחרותי", הוסיף.

פרלמן אף הרחיק לכת יותר: "הטענה היא שהמחיר הנוכחי בהסכמים הנוכחיים משקף ניצול לרעה, ובמסגרת הסדר צריך להסיר בחוזים הקיימים או להנמיך את הסעיף הזה", אמר.

טענות חריפות אלה, שהופיעו עד כה רק בכלי התקשורת, מעלות תהייה באשר לשתיקת הדרג המקצועי בממשלה וברשות ההגבלים - אף שידעו על הכשל הקרב. הן מעלות תמיהה גם לנוכח התעלמות מהעלאת פתרון לכשל במתווה הגז.

"אנחנו לא רוצים להיראות כמי שבאים עם האשמות (כלפי) האנשים של תמר", אמר פרלמן. "זו נקודת הראות שלנו כצרכנים - מה מטריד אותנו ומה אנחנו חושבים שניתן לעשות כדי לפתור את הבעיות של הצרכנים, מבחינת מחיר תחרותי ו(מבחינת) הקיבולת של הגז כחלופה לפירוק של המונופול", הוסיף.

תמר: "החוזים אושרו על ידי כל הרגולטורים"

לאחר שהציגו את מחשבותיהם באשר לכשלי מבנה שוק הגז ולאחר שהלינו על התמחור המונופוליסטי שלו, הדגישו בקבוצת החברה לישראל כי בעיות אלה הן כאין וכאפס ביחס למציאות של מחסור בגז. "לנו כצרכנים חשוב לקבל גז בנתונים תחרותיים ובמחיר תחרותי - ולא פחות חשובה אספקה בטוחה של הגז", הדגיש סמית.

לטענת החברה לישראל, תחזית הצריכה של הגז במשק לא רלוונטית בכלל, אלא ההתבססות על צינור גז בודד. "אנו חוששים מתקלה באספקת הגז. יש בעיה של יתירות ואמינות אספקה שחייבים לפתור. גם 17 צינורות לא יפתרו את בעיית האספקה בגלל תקלה בפלטפורמה (...) OPC תיהפך אז קבלן משנה של חברת החשמל, על סולר, ואת בתי הזיקוק אולי צריך לסגור", הזהיר.

בלית ברירה הביע סמית תמיכה בהסתפקות במכירת כריש־תנין על ידי המונופול. "החברה לישראל מבינה שאין כאן תחרות פרועה, ובכל זאת חשבנו שנוכל להגיע למצב שיש תחרות מסוימת, והקבוצה, כצרכן משמעותי, תוכל לשפר את מצבה ולפנות לספק חדש. זאת, מתוך תקווה לחתור חזרה ל–4.25 דולרים ליחידת גז", אמר.

"היה טוב מלכתחילה אם היתה תחרות בין שני מאגרים. בהינתן שזה לא כך, אנחנו חושבים בראייה של צרכנים שכל הקיום שלהם, או חלק ניכר מהרווחיות שלהם, תלויה באספקה בטוחה של הגז - שמהלך שיש סיכוי שיביא לעיכוב בפיתוח לווייתן, נושא בסיכון משמעותי שאולי עולה בכלל על התועלת בפירוק המונופול", הוסיף.

סמית הזהיר מפני מציאות עסקית שתביא לדחיית פיתוח מאגרים נוספים משיקולים כלכליים. "כל שחקן יעשה חישוב שבין להפיק עכשיו או לדחות את ההפקה עד שהערך הנוכחי שלו יהיה גבוה יותר", התריע.

סמית הזהיר מפני השלכת הצלילה המסתמנת בשוק הקידוחים העולמי על פיתוח לווייתן: "אני חושב שהדחייה לא רעה לחברה כמו נובל. הם אומרים 'היום אני צריך לגשת לפיתוח בעולם שיש בו מחירי נפט נמוכים ולכן מחירי הגז יהיו נמוכים'. אני חושב ש(פיתוח) זה דבר שלא יכול להתממש".

אילת: "אתה אומר אמירה חזקה - שזה לא יכול להתממש".

סמית: "תראה מה קרה עם וודסייד. גם אם המכירה הכפויה של לווייתן תעבוד, אותנו מדאיג מחיר הדחייה של לווייתן. הפיתוח נדחה, אין ודאות שמישהו יקנה את זה, אתה לא יודע באיזה לוח זמנים הקונה יפתח את זה. זה כבר נדחה בשנתיים, בא שחקן חדש שצריך ללמוד את השוק, יכול להיות שאז אנחנו נהיה במצב שהברירה שלנו היא לחזור לתמר".

סמית התנגד בדיון למכירה בכפייה וטען כי לא פשוט יהיה לאתר שחקן חילופי גדול לנובל אנרג'י בלי קשרים בעולם הערבי - היות שרק שחקן גדול יוכל לדבריו להשתתף בפיתוח שדה כמו לווייתן.

לשאלת אילת אם חוק הנפט - שמקנה לממשלה זכות להפקעת זכויות במאגרים - לא מספיק כדי לחייב פיתוח במועד, הגיב סמית במענה מפתיע ומטריד, שמשקף את הלך הרוח השולט כיום במגזר הקידוחים: "אתה לא יכול לקחת חוק שנכתב לפני 60 שנה ולהסתמך עליו כדי לקחת ממשהו חזקה ששווה מיליוני דולרים. זה כתוב גם בשטר החזקה של לווייתן - אבל זה מקסם שווא. זה סעיף מלפני 60 שנה. הוא מתאים לקידוחים ביבשה, שם אין בעיה לשים מקדח, להגיע לנפט וזהו. זה הרבה יותר פשוט מלשים מקדח במים עמוקים".

משותפות תמר נמסר: "הציטוטים המובאים, במידה שאכן נאמרו, משקפים קטעי דברים מופרכים ומגמתיים שאין להם שום אחיזה במציאות. ההסכמים עם החברה לישראל, כמו כל יתר ההסכמים לאספקת גז ממאגר תמר, אושרו על ידי כל הרגולטרים הרלוונטיים, לרבות הממונה על ההגבלים, לאחר שהוכח כי הם עומדים בכל הנדרש".

לא רק גורמי מחאה קיצוניים הזהירו - גם גופים כלכליים חזקים"

"בניגוד לרושם שגורמים מסוימים ניסו לגבש בקרב הציבור, לא רק גורמי מחאה קיצוניים וקולניים השמיעו אזהרות והעלו חששות כבדים מאופיו של הצו המוסכם שגובש בתחילה על ידי רשות ההגבלים העסקיים", אמר השבוע עו"ד אלעד מן, יועצה המשפטי של עמותת הצלחה, שקיבלה לידיה את פרוטוקול הדיון עם קבוצת החברה לישראל, במסגרת בקשת חופש המידע.

"גם גורמי משק בכירים וגופים כלכליים חזקים, דוגמת החברה לישראל וישראמקו, העלו נקודות שונות נגד האסדרה המוסכמת שהתגבשה, ואולי היו בין הגורמים שהביאו בסופו של דבר את הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, פרופ' דיויד גילה, לסגת בו מהכוונה להגיש את הצו המוסכם לאישור בית הדין להגבלים", הוסיף מן.

לדברי מן, לחשיפות העמדות והמסמכים שליוו את הצו המוסכם חשיבות רבה: "המשך חשיפת נתונים ומסמכים רבים ומקיפים ככל שניתן תאפשר הבנה ובקרה טובה יותר על התהליכים שאירעו, וכפועל יוצא - תאפשר ביקורת ציבורית מוצלחת ומיודעת יותר על פעולות הממשלה, הרגולטורים והשחקנים בשוק הרלוונטי", אמר.

"חשיבות פרסום המסמכים והדיונים, קרוב ככל שניתן לזמן אמת, תאפשר מעורבות רבה יותר לציבור בגיבוש תהליכים שהשפעתם וחשיבותם לגביו היא מכרעת, ותאפשר שקיפות מוצלחת יותר בנוגע לרגולציה כלכלית ולשיקולי הממשלה והרשויות השונות", הוסיף מן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#