רשות ההגבלים בודקת: האם חברת החשמל רכשה גז עודף כדי לחסום מתחרים?

הרשות הודיעה לחברת החשמל באופן רשמי כי התחילה לבדוק את הטענות, שלפיהן הגדלת רכש הגז ממאגר תמר נועדה לדחוק את מתחריה מצינור הגז המוגבל לחוף ■ כפי שחשף TheMarker, בידי החברה היתה לכאורה אפשרות להשתחרר מרכש גז מיותר - אך זו לא נוצלה

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אסדת קידוח תמר
אסדת קידוח תמרצילום: תומר אפלבאום

רשות ההגבלים העסקיים הודיעה בחודש שעבר לחברת החשמל כי התחילה לבדוק את החלטתה להגדיל את רכש הגז ממאגר תמר - מחשש כי המהלך יסייע לחברת החשמל בהרחקת מתחריה מקרב יצרני החשמל הפרטי.

לפי הודעת רשות ההגבלים, החשש הוא כי החברה מיהרה לממש אופציה להגדלת רכש הגז מהמאגר, אף שקיבולת צינור הגז לחוף לא הוגדלה כפי שנדרש לפי החוזה בין הצדדים. בעקבות זאת, עלולה אספקת הגז הנוספת למונופול לבוא על חשבון הקיבולת השמורה ליתר צרכני הגז במשק, או על חשבון תנאי אספקת הגז שהובטחו להם על ידי מונופול תמר.

מנכ"ל חברת החשמל, עופר בלוך
מנכ"ל חברת החשמל, עופר בלוךצילום: עופר וקנין

כך, בעוד חברת החשמל משריינת בעבור צרכיה מקום נוסף בצינור הבודד - הגם שקיים ספק אם היא זקוקה לגז נוסף - נאלצות תחנות הכוח הפרטיות לחתום על חוזים לאספקה "מזדמנת" (Interruptible).

כפי שנחשף ב–TheMarker, במסגרת חוזה הגז המקורי בין שותפות תמר לחברת החשמל סוכם כי מימוש האופציה הראשונה להגדלת רכש הגז - שעליה הודיעה חברת החשמל ב-2013 - יותנה בהנחת צינור גז שני מאסדת תמר לאשקלון. בחלוף שנתיים, התברר כי החברה ויתרה על דרישתה להנחת הצינור, לטובת חלופה מוזלת יותר בעבור בעלי תמר - התקנת מדחסים שיגבירו את תפוקת הצינור הבודד הקיים כיום מהאסדה לאשדוד ב-25%.

החברה אמנם מימשה את האופציה הראשונה - ולפני שנה מימשה 25% מאופציה שנייה שהחזיקה, והגדילה פעם נוספת את רכש הגז מתמר. אלא שבמקביל, הפעלת המדחסים נדחתה במשך כמה חודשים עקב בעיות טכניות, ולאחר שהליכי ההרצה הושלמו בשבועות האחרונים - התברר כי תרומתם לתפוקת הצינור רחוקה מזו שהובטחה.

כך, בעוד עמידת שותפות תמר בדרישות הסף למימוש האופציה שנויה במחלוקת - קמה לכאורה לחברת החשמל האפשרות לבטל את מימוש האופציה או לדחותה. זאת, בייחוד כשהחברה מתמודדת במקביל עם חשיפה אפשרית לרכש גז עודף ולמצוקה תזרימית בגין רכישתו המיותרת לכאורה. אלא שחברת החשמל לא ניצלה עד כה את אי־העמידה לכאורה בתנאים כדי להודיע על בטלות האופציה.

הממונה על ההגבלים לשעבר, דיויד גילה
הממונה על ההגבלים לשעבר, דיויד גילהצילום: אוליבייה פיטוסי

בנקודה זו נכנסה לתמונה רשות ההגבלים העסקיים, שהזהירה כבר ביולי אשתקד את חברת החשמל כי היא עלולה לראות במשיכת גז מעבר לצרכים ניצול מעמד מונופוליסטי לרעה. "בהינתן מגבלת הקיבולת בתשתית שמוליכה את הגז למערכת ההולכה, משיכת כמויות גז עודפות שלא לשימוש מסוים וידוע מראש של החברה, עלולה לעורר חששות תחרותיים בשוק ייצור החשמל. זאת, כתוצאה מצמצום שלא לצורך של כמות הגז הטבעי שתהיה זמינה ליצרני חשמל פרטיים", נכתב אז בהודעת הרשות.

בינתיים, שותפות תמר הודיעו לחברת החשמל לפני שבוע כי השלימו בהצלחה את הרצת המדחסים והסכימו לדחות את המועד המחייב למשיכת הגז הנוסף לסוף יוני.

אין זו החזית הראשונה שמנהלת בימים אלה רשות ההגבלים מול חברת החשמל, בטענה לניצול מעמד מונופוליסטי לרעה. בפברואר הודיעה הרשות כי בכוונתה לקבוע כי החברה ניצלה לרעה את מעמדה ופגעה בשירות שקיבלו לקוחות עסקיים גדולים שעברו לרכוש חשמל מיצרני חשמל פרטיים. הרשות אף מתכוונת להטיל עיצום כספי בגובה 13 מיליון שקל על חברת החשמל — ולקנוס שלושה נושאי משרה בכירים בחברה - בכפוף לשימוע שאמור להתחיל בקרוב.

הפנסיה קטנה ב-390 מיליון שקל

יו"ר דלק, יצחק תשובה
יו"ר דלק, יצחק תשובהצילום: גדעון לוין

בתוך כך, דיווחה חברת החשמל ביום חמישי על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של 2016, שאותו סיימה ברווח נקי של 615 מיליון שקל, לעומת רווח של 52 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. אחת הסיבות העיקריות לכך היא ההפסקה המיוחלת של תשלום תוספות השכר האסורות לאלפי עובדי החברה, לאחר שנתיים וחצי של מאבק משפטי.

האישור שהעניק לפני חודש בית הדין לעבודה, לאכוף את הוראת הממונה על השכר באוצר מנובמבר 2013 ולהפסיק את חריגות השכר בחברת החשמל, יצר לחברה רווח נטו של 256 מיליון שקל (לאחר מס), בזכות הפחתה של 260 מיליון שקל בהפרשות לפנסיה ומחיקת 82 מיליון שקל בהוצאות השכר.

כמו כן, גררה ההחלטה הפחתה של 390 מיליון שקל מההתחייבות הפנסיונית של החברה, בעוד החברה עדיין לא מכירה בסכומי חריגות השכר שאותם נדרשו עובדיה להשיב לקופתה - בסך 650 מיליון שקל נוספים.

שיפור זה במאזן חברת החשמל מעמיד שוב באור ביקורתי את בחירתה של הנהלת החברה מלפני שנתיים, להתנגד לאכיפת חריגות השכר, תוך חסימת האפשרות לשפר בכך את מצבה הכספי.

בעקבות פסיקת בית הדין, הגיש ועד העובדים של חברת החשמל ערר לבית הדין הארצי לעבודה, ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע. גם המדינה וחברת החשמל הגישו בקשות ערר משלהן לבית הדין הארצי, לאחר שבית הדין האזורי התיר לעובדים לשבות כנגד אכיפת החריגות האסורות.

בינתיים, הממונה היוצא על השכר, קובי אמסלם, הורה לחברה להיערך לאכיפת החריגות ולהפסקת התשלום שלהן החל במשכורת הבאה. בתגובה, הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה.  

יו"ר החברה: "ניהול שמרני ואחראי"

הרווח הנקי של חברת החשמל בסוף הרבעון הראשון הושג למרות המשך הירידה בהכנסותיה, שקטנו ברבעון זה ב–6% נוספים, והסתכמו ב–5.4 מיליארד שקל. לטענת החברה, ברבעון זה לא איבדה הכנסות נוספות לטובת מתחריה הפרטיים — והסיבה לירידה נעוצה בהפחתת תעריפי החשמל אשתקד.

את הפיצוי על הירידה בהכנסות רשמה החברה בזכות שלוש התפתחויות: הפחתת עלויות הדלק ב–417 מיליון שקל — בעיקר בגלל הוזלת הפחם (180 מיליון שקל); קיטון משמעותי (62%) בהוצאות המימון; וכן ביטול ההעלאה המתוכננת של 
מס החברות.   

החברה דיווחה על הפחתה נוספת של מיליארד שקל בחוב הפיננסי שלה מאז סוף 2015, וזה הסתכם ב–31 במארס ב–43.6 מיליארד שקל. כך, ירד שוב היחס חוב ל–EBITDA ל–5.9. ההון העצמי של החברה גדל ב–400 מיליון שקל ל–17.1 מיליארד שקל — מה שהוריד את מינוף החברה ל–78.8%. בה בעת, החברה ממשיכה לרשום תזרים שלילי מפעולות השקעה, וגם ברבעון הראשון השנה רשמה תזרים שלילי של 18 מיליון שקל, לעומת תזרים חיובי של 1.9 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.

כמו כן, החברה ממשיכה בהזרמות הכספים לפנסיה — אף שלפי חישוביה קיים עודף של 5.5 מיליארד שקל בעתודות שהופקדו (29.5 מיליארד שקל). הסיבה לכך היא חישוביה העצמאיים של קופת הפנסיה, שלפיהם ההתחייבות הפנסיונית היא של 32.5 מיליארד שקל. חרף הערות רגולטורים ואף פרסום דו"ח מבקר מדינה בעניין — הפער האבסורדי עדיין
לא נפתר.

יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, יפתח רון טל, זקף את תוצאות הרבעון הראשון ל"מדיניות דירקטוריון חברת החשמל והניהול השמרני והאחראי של הנהלתה".

מנכ"ל החברה, עופר בלוך, הוסיף כי: "חברת החשמל נוקטת בשנים האחרונות צעדי התייעלות משמעותיים, והתוצאות הכספיות ברבעונים האחרונים מביאות זאת לידי ביטוי. הנהלת החברה תבצע צעדים נוספים כדי להמשיך את מגמת השיפור במצבה הפיננסי 
של החברה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום