בלומברג: ישראל תוותר למצרים על חצי מהפיצוי בגין הפרת חוזה הגז

לפי סוכנות הידיעות, חברת החשמל הישראלית תסתפק בפיצוי של כ-900 מיליון דולר - שיפרסו על פני 14 שנים - כדי להפשיר את המגעים ליצוא הגז ממאגרי לווייתן ומתמר דרך מצרים

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

ישראל ומצרים קרובות לפשרה בסכסוך שפרץ ביניהן לאחר פסק הבוררות שחייב את מצרים לפצות את חברת החשמל הישראלית ב-1.76 מיליארד דולר - כך מדווחת סוכנות הידיעות בלומברג.

לפי הדיווח, מסתמן כי בישראל הסכימו לוותר על מחצית הפיצוי שנפסק לטובת חברת החשמל בגין הפרת חוזה הגז בין המדינות, וכי יתרת הסכום תיפרס על 14 שנה. תכלית הפשרה היא להפשיר את המגעים ליצוא הגז הישראלי לאירופה דרך מתקני ההנזלה המושבתים בצפון מצרים.

נשיא מצרים א-סיסיצילום: אי־פי

בית המשפט העליון בשווייץ חייב בדצמבר האחרון את חברות הגז והנפט הלאומיות של מצרים, EGAS ו-EGPC, לפצות את חברת החשמל הישראלית ב-1.76 מיליארד דולר. בתוספת ריבית והוצאות משפטיות עומד כיום הסכום הכולל על 1.98 מיליארד דולר. כמו כן, חויבו המצרים לפצות גם ואת חברת התיווך EMG ב-288 מיליון דולר (324 מיליון דולר לאחר הצמדות).

פסק הבוררות התקבל במוסד הבוררות הבינלאומי (ICC) בתום שלוש שנים וחצי של דיונים, לאחר שחברת החשמל תבעה פיצויים בסך 4 מיליארד דולר בגין הנזקים שנגרמו לה עם הפסקת ההזרמה, לאחר הפלת משטרו של חוסני מובארק והפיצוצים התכופים בצינור הגז שהניחה EMG לישראל. עם זאת, במצרים סירבו מהרגע הראשון להשלים עם פסק הבוררות - ובפברואר הגישו עליו ערעור.

בינתיים, הממשלה המצרית הנחתה את EGAS ו-EGPC להקפיא את המשא ומתן ליבוא גז מישראל או להענקת אישור ליבוא שכזה עד להבהרת מצבן המשפטי. כתוצאה מכך, הופסקו המגעים מול המצרים ליצוא הגז הישראלי מתמר ומלווייתן למתקני ההנזלה המושבתים בצפון מצרים - וראש הממשלה שיגר למצרים את שליחו המדיני, עו"ד יצחק מלכו, בניסיון להגיע לפשרה.

בדו"חותיה הכספיים ל-2015 חזרה חברת החשמל על הצהרתה שלפיה תפעל לגביית הסכומים שלהם היא זכאית לפי הבוררות. "עם זאת", סייגה, "נכון למועד זה אין ביכולתה של החברה להעריך את סיכויי הגבייה של הסכום שנפסק לטובתה".

יש לציין, כי במקביל למגעים מול מצרים רשמה בעת האחרונה ישראל התקדמות משמעותית גם בשיחות הפשרה שהיא מנהלת מול טורקיה - שאף היא מעוניינת בגז הישראלי.

בעת האחרונה התפתחה מעין "תחרות" בין שתי המדינות על ערוץ המשא ומתן על הגז, ולכן יש לקחת בעירבון מוגבל את הדיווחים השונים. זאת, תוך שקלול סוגיית התמחור של הגז באזור - שמחירו כיום בערוץ המצרי-אירופי נמוך מדי, ועשוי להיות אטרקטיבי יותר דווקא ביצוא לשוק הטורקי.   

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker