השאלות הקשות בפרשת סימנס: כיצד חמקו המשחדים מעונש, ומי עוד קיבל שוחד?

כתבי האישום מרשימים, אך גם לאחר 13 שנה של חקירות לא ברור מי קיבל את רוב כספי השוחד, ומדוע דווקא האחראים לו יוצאים ללא פגע

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
השופט אזוק מובל על ידי אנשי שב"ס
דן כהן, לשעבר שופט בית המשפט המחוזי, ב–2013 צילום: דניאל בר און

כתבי האישום שהוגשו אתמול בפרשת השוחד בחברת החשמל דרמטיים ומרשימים בעומק החדירה שהם מתעדים לפרטי מנגנון השוחד שהפעילה סימנס בישראל. עם זאת, ראוי לזכור כי הגשת כתבי האישום חותמת חקירה לא מזהירה, שהתגלגלה במקרה לפתחה של רשות ניירות ערך דווקא, וידעה רגעים מביכים, שטחיות שגררה צורך בסבב חקירה שני והליכים שהתפרסו על פני 13 שנה לפחות.

כל זאת, כשגם בתום החקירה הנוכחית נותרו עדיין כמה שאלות קשות לא פתורות. בראשן, העובדה הצורמת כי דווקא האחראים מטעם הספקית הגרמנית למפעל השוחד שהפעילה כאן יוצאים ללא פגע, בזכות הסדר אחד (ללא הרשעה) ושלושה הסכמי עד מדינה.

השאלות הקשות בפרשת סימנס - כפי שהן מפורטות בטקסט

אמנם, חטאם של מקבלי השוחד בגופים הציבוריים גדול יותר, אך השאלה היא אם העמדתם לדין מצדיקה ניקוי גורף שהובטח לשני המשחדים לכאורה (אורן אהרונסון ויצחק הירש) ולבלדר (אנטון דלין). זאת, כשעם אהרונסון כבר נחתם בעבר הסכם עד מדינה — שקיימת מחלוקת אם קיים אותו — אך לא הופעלה נגדו כל סנקציה בגין המידע שלא חלק עם חוקריו בסיבוב הראשון.

באשר לסימנס העולמית, זו חמקה מהרשעה פלילית בתמורה לקנס־כופר בסכום שרירותי של 160 מיליון שקל. בעולם, לעומת זאת, היא נאלצה לשלם מיליארדי דולרים, אם כי בעבור העברות שוחד בהיקפים גדולים יותר. אגב, רק נזקי רכישת הטורבינות המיותרות עבור תחנת הכוח בחיפה הסתכמו בחצי מיליארד שקל, אם כי חברת החשמל מנהלת נגד סימנס במקביל תביעה אזרחית בגין דרישתה לפיצויים.

פרקליטות מיסוי וכלכלה (מחוז תל אביב) יכולה להתגאות בהישג: הודאתה של סימנס בתשלום שוחד לעובדי ציבור — מה שלא עשתה עד כה ביתר מדינות העולם בהליך ה"ההיטהרות" הציבורי שניהלה (compliance). הודאה זו תוסיף מכה תדמיתית לסימנס בעולם, אך לא ברור מהי תרומתה לציבור הישראלי, בעוד המדינה מתעקשת על השארתה של סימנס כמתמודדת פוטנציאלית במכרזים הממשלתיים.

בהסדר שפורסם אתמול נוספה הצהרה מטעם סימנס על כך שתמשיך לפעול בישראל. בה בעת, מעמידה הפרקליטות לדין פלילי את חברת סימנס ישראל, בצעד שעלול לחבל במעמדה העתידי במכרזים.

חברות סימנס
חברות סימנסצילום: אי־פי

הנאשם ממשיך לכהן כסמנכ"ל בחברה

חרף העמדתם לדין של שישה מבכירי חברת החשמל, התהיות אינן פוסחות על הצד המשוחד. ראשית, רשות ניירות ערך לא פירסמה את שמות החשודים הנוספים בפרשה, שלגביהם נמשכת החקירה הפלילית, אף שחלקם כיהן או מכהן בתפקידים רגישים בחברה הממשלתית.

האיפול מסכן את האינטרס הציבורי, היות שבהיעדר שקיפות, הוא נותר ללא מגן. חברת החשמל, שנמנעה עד כה מלהשעות או לפטר את סמנכ"ל תפ"ט (תכנון, פיתוח וטכנולוגיה), דוד אלמקייס, אף שנאשם בקבלת שוחד, בוודאי לא תתנדב להרחיק עובדים נוספים מרצונה החופשי.

באופן אבסורדי, בעוד שהוא מואשם בקבלת שוחד, אלמקייס עדיין אחראי על תחזיות הביקוש לחשמל, שעל בסיסן נקבעים גורלות בשוק הגז הטבעי, בשוק החשמל הפרטי ובפיתוח התעשייה.

כך גם במקרה של עו"ד רחל דון יחיא, שכיהנה כיו"ר ועדת המכרזים בחברת החשמל, בעת שהיא ואחיה, עו"ד שלמה נס, נחקרים במסגרת הפרשה. בהיעדר שקיפות, הכיס הציבורי מופקר, ולחלופין, שמם של מעורבים נקיי כפיים לא מנוקה גם אם לא נמצא נגדם דבר.

לבסוף, ומעבר לכל התהיות הללו, מרחפת עדיין זו הוותיקה: האם זה הסוף?

בארה"ב דיווחה סימנס על כך ששילמה בישראל שוחד 
בסך כ–20 מיליון דולר. בפועל, התחקו החוקרים בישראל אחר 13.5 מיליון יורו, והפער בין הדיווחים מוסבר בתנודתיות שערי המטבע.

משרדי החברה
משרדי החברה בישראלצילום: גיל כהן-מגן

כך או כך, ששת כתבי האישום הוגשו אתמול בגין תשלומי שוחד בסך 2.5 מיליון דולר בלבד, שעליהם יש להוסיף את ה–4 מיליון דולר שקיבל דן כהן. לאן נעלמה יתרת כספי השוחד? גם לכך לא ניתנה עדיין תשובה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker