מחיר מונופול תמר: חברת החשמל רכשה פחות גז - ושילמה 440 מיליון שקל יותר

מנגנון המחירים האבסורדי שהממשלה נמנעה מלשנות, הפך את השימוש בגז ליקר פי ארבעה מבפחם ■ ובכל זאת, ייצור החשמל בגז יוגבר בגלל הכמות העודפת שחברת החשמל התחייבה לרכוש מהמונופול, וכך היא עשויה להיחלץ מתשלום מיותר של מיליארדי שקלים

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים29
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

, שעליו חתמה חברת החשמל מול מונופול הגז הטבעי של שותפות תמר - ממשיך להכות במאזניה. חשף כי בעוד החברה צימצמה את צריכת הגז הטבעי שלה מהמאגר - היא שילמה בשנה החולפת, באופן אבסורדי, תוספת של 439 מיליון שקל בעבור הגז שרכשה.

כך, בעוד החברה הפחיתה ב-2% את צריכת הגז ב-2015, זינקה עלות הרכש של הגז בצינור ב-13%, וזו הסתכמה ב-3.82 מיליארד שקל. לשם השוואה, גם רכש הפחם של החברה צומצם בשנה זו ב-2% - אך בזכות הירידה במחירו חסכה החברה 395 מיליון שקל.

יו"ר החברה, יפתח רון־טל
יו"ר החברה, יפתח רון־טלצילום: אוליבייה פיטוסי

הסיבה למגמה ההפוכה בגז נעוצה בעיקר במנגנון ההצמדה שמייקר את הגז הנרכש מתמר מדי שנה באופן אוטומטי, בשיעור המדד האמריקאי + 1%. המנגנון, שלא תוקן במסגרת מתווה הפשרה הממשלתי מול חברות הגז, הביא את החברה הממשלתית לשלם בעבור הגז מתמר 5.6–5.7 דולרים ליחידת חום, לעומת 4.7 דולרים ליחידת חום - המחיר שבו נסגרים החוזים הנוכחיים במשק.

תרחיש דומה תועד גם ברבעון האחרון של 2015. הוצאות הדלק של חברת החשמל - שהם עיקר הוצאותיה התפעוליות (46%) - ירדו ברבעון הרביעי ב-5%. זאת, הודות להמשך הצלילה במחיר הפחם, שחסכה לחברה 100 מיליון שקל. לעומת זאת, החברה שילמה ברבעון זה בעבור הגז מתמר תוספת של 15 מיליון שקל, אף שצריכתו הצטמצמה ב-15%.

לשם השוואה, השימוש בגז הנוזלי (LNG) שאותו מייבאת חברת החשמל דרך המצוף בחדרה, ושמוצמד למחיר הנפט בעולם, זינק ברבעון האחרון ב-19%, אך בזכות הצלילה במחירו פחת התשלום בעבורו ב-38 מיליון שקל, ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

בסיכום 2015, היתה עלות השימוש בגז טבעי גבוהה כמעט פי ארבעה מהשימוש בפחם. שיעור השימוש בפחם בשנה החולפת היה 57.6%, לעומת שיעור שימוש של 41.6% בגז, אך עלות רכישתו היתה נמוכה בכ-200 מיליון שקל מזה של הגז.

התחזית בעייתית? אז מחליפים את החזאי

חרף מחירו הנמוך יחסית של הפחם, צפויה חברת החשמל להפחית את השימוש לטובת הגז. זאת, בעקבות הוראת שר האנרגיה, יובל שטייניץ, בסוף דצמבר שלפיה החברה תפחית את הפעלת תחנות הכוח הפחמיות שלה בשיעור של 15% עד לסוף העשור.

התכלית המוצהרת של ההוראה היתה היענות לדרישות המשרד להגנת הסביבה להפחתת פליטות המזהמים מהארובות הפחמיות. ואולם באופן לא רשמי, נועדה ההוראה לסייע לחברה בהתמודדותה עם משבר הגז העודף שאותו התחייבה לרכוש מהמונופול, אף שאינה זקוקה לו.

כפי שנחשף ב-TheMarker, חברת החשמל התחייבה לרכוש ממאגר תמר גז בכמויות גדולות מדי, ובאיחור ניכר אישרה בדו"חות הכספיים הקודמים שלה כי היא חשופה לרכש גז עודף בסך כ-3.1 מיליארד שקל. החברה התחייבה לרכש מינימלי של גז שבעבורו היא תשלם למונופול, גם אם לא תזדקק בכלל לגז (Take or Pay), וזאת על בסיס תחזיות ביקושים שהתבררו כמנופחות. המשמעות של החשיפה היתה מצוקה תזרימית שאליה החברה עלולה היתה להיקלע בעוד שנתיים. זאת, מכיוון שב-2019-2018 תידרש החברה להוציא עד 400 מיליון דולר עודפים, שלא יכוסו בתעריף החשמל.

יובל שטייניץ
יובל שטייניץצילום: בלומברג

חשיפה זו גררה התערבות מצד משרד התשתיות, שקבע עבור החברה מנגנון למכירת עודפי גז בשוק משני, לצד הפחתה מנדטורית של השימוש בפחם. בהמשך, הודיע המשרד כי היחידות הפחמיות שמפעילה חברת החשמל באשקלון ובחדרה יעברו להפעלה מינימלית בשעות ובעונות שפל. בשל המעבר מייצור בפחם זול לייצור חשמל מוגבר בגז היקר יחסית שקונה החברה, צפוי תעריף החשמל במשק לעלות בשיעור של 1.5%.

במקביל, דירקטוריון חברת החשמל שכר את שירותי אקו אנרג'י, חברת הייעוץ של ד"ר עמית מור ושמעון סרוסי, במטרה "לעדכן" את תחזיות הביקושים לגז שגובשו בחברה. ואכן, היועצים החיצוניים הציגו תרחישים שונים, הנשענים על הנחות יסוד שונות. מתוכם אימצה החברה תרחיש שלפיו הביקושים החזויים לגז צפויים להיות גבוהים מהצפוי - משכך, יצמצמו את החשיפה התזרימית של החברה.

בין היתר, כולל התרחיש "הנבחר" הנחות יסוד שונות ביחס להיקף הפעלת תחנות הכוח הפחמיות, לצד מועדי הפעלת תחנות פרטיות בגז, וכן ביחס למגבלות הפקה במאגר תמר והבדלי תמחור בין גז לפחם. כל אלה, לצד הנחייתו הדרמטית של שטייניץ. בהתבסס על התחזיות החדשות לגבי צריכת הגז, נמסר בדו"ח השנתי כי "החברה לא צפויה להקדים תשלום בגין גז".

ובכל זאת, החברה מציינת כי "במספר ניתוחי רגישות תיתכן הקדמת תשלומים על ידי החברה, לפי מנגנון ה-TOP". כך, במקרה של גידול נמוך בביקושים לחשמל במשק, ביחס להנחות החדשות, ייתכן כי תחוייב לשלם למונופול 450 מיליון דולר בעבור גז שלא נצרך (בזמן אמת). לפי תרחיש אחר, במקרה שבו הפער בין מחיר הגז שבו מחויבת החברה לבין המחיר שמשלמים מתחריה יוסיף לגדול, עשויה הקדמת התשלומים לספק הגז לחרוג ב-250 מיליון דולר. "החברה בוחנת את הפעולות הנוספות והאמצעים החוזיים העומדים לרשותה כדי לצמצם באופן משמעותי את החשיפה הפוטנציאלית הנובעת ממנגנון ה-TOP", ציינה חברת החשמל.

ירידה של 3 מיליארד שקל בהכנסות ב-2016

באשר לתוצאותיה הפיננסיות ב-2015, חברת החשמל רשמה רווח נקי של 223 מיליון שקל, זו השנה השנייה ברציפות. הסיבה לכך נעוצה בקיץ רווחי במיוחד (רווח נקי של מיליארד שקל ברבעון השלישי) ובצלילה שרשמה החברה בהוצאות המימון (37%), בעיקר בזכות המדד השלילי שנרשם ב-2015. אלה גברו על הכרסום הנמשך בהכנסות החברה לטובת מתחריה הפרטיים וגם על הפחתת תעריף החשמל.

הכנסות החברה ירדו ב-2015 ב-9% והסתכמו ב-23 מיליארד שקל, בעוד עלות הפעלת מערכת החשמל דווקא טיפסה ב-8% ל-18.3 מיליארד שקל. זאת, בגלל זינוק של 945 מיליון שקל ברכישת חשמל פרטי, לצד גידול של 400 מיליון שקל בהוצאות הדלק של החברה. גם אלה לא מנעו מהחברה להציג רווח תפעולי של 2.6 מיליארד שקל, שקוזז בהוצאות מימון של 1.8 מיליארד שקל (לעומת 2.8 מיליארד שקל בסיכום 2014).

מנכ"ל החברה, עופר בלוך
מנכ"ל החברה, עופר בלוךצילום: עופר וקנין

ברבעון הרביעי של 2015 התמונה כמעט הפוכה. החברה סיימה אותו בהפסד של 33 מיליון שקל, בעקבות ירידה של 10% בהכנסותיה ל-5.2 מיליארד שקל. רווח תפעולי של 300 מיליון שקל נשחק כמעט כולו בעקבות הכפלת הוצאות המימון של החברה ברבעון (266 מיליון שקל).

החברה צופה כי ב-2016 היא תרשום ירידה נוספת של יותר מ-3 מיליארד שקל בהכנסותיה. זאת, עקב ירידה נוספת בתעריף החשמל, ירידה בביקושים לחשמל במשק וכניסת יצרנים פרטיים נוספים. עם זאת, החברה מציינת כי אינה צופה השפעה מהותית על רווחיותה בעקבות הירידה בתקבולים.

החברה הציגה בסיכום 2015 נתונים מעודדים בגזרת ניהול החוב. סך ההתחייבויות של החברה הסתכם בסוף דצמבר ב-64.9 מיליארד שקל, כשהחוב הפיננסי נטו נחתך ב-2.3 מיליארד שקל ל-44.6 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה גדל ל-16.7 מיליארד שקל ומינוף החברה ירד ל-79.5%. בראש הדו"ח הכספי עדיין מתנוססת התראת רואי החשבון בגין חולשה מהותית בבקרה על תשלומי השכר והפנסיה, ובהתאמת המחויבויות האקטואריות להוראות החוק.

יו"ר הדירקטוריון, יפתח רון־טל, אמר: "החברה פועלת לצמצום החוב שלה ורשמה הישג מרשים". מנכ"ל החברה, עופר בלוך, הוסיף: "צעדי ההתייעלות החלו לתת את פירותיהם ונבצע צעדים נוספים".

עלות השכר של היו"ר: 1.25 מיליון שקל

השיפור במצבה הפיננסי של החברה נתן אותותיו גם בשכר בכיריה. עלות שכרו של היו"ר, יפתח רון טל, גדלה ל-1.25 מיליון שקל. עלות שכרו של המנכ"ל לשעבר, אלי גליקמן, בעבור ארבעה חודשי עבודה ב-2015, הסתכמה ב-940 אלף שקל, בזכות מענק פרישה של 450 אלף שקל.

מי שהפתיע בהתברגות במקום השני בטבלת המשתכרים הוא סמנכ"ל הרגולציה והתקשורת, אורן הלמן, שעלות שכרו הסתכמה בלא פחות מ-1.18 מיליון שקל, כולל החזר הוצאות של 60 אלף שקל.

דמות מפתיעה נוספת בטבלה היא של עמית אוברקוביץ', סמנכ"ל משאבי אנוש, שיצא מההסכם הקיבוצי עם מינויו לתפקיד, וחתם על חוזה אישי שבגינו נשאה החברה בשכר של כמיליון שקל. לצד אלה "כיכבו" גם ב-2015 הסמנכ"לים אדריאן ביאנו (1.12 מיליון שקל) ודוד אלמקיאס (1.08 מיליון שקל).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker