עשרות התנגדויות לתוכניות הרכבת 
הקלה: "חדירה בוטה למגרשים פרטיים"

בין המתנגדים: העיריות בגוש דן, ארגוני סביבה, יזמים ובעלי נכסים ■ עיקר התלונות נוגעות להפקעת שטחים ולפרסום מאוחר של התוכניות ■ נת"ע: "המתנגדים היו צריכים לברר לגבי מועדי העבודות" ■ מינהל התכנון: "אין חובה ליידע אישית את התושבים"

נעמה ריבה
נעמה ריבה
נעמה ריבה
נעמה ריבה

עשרות התנגדויות הוגשו לתוכניות קווי הרכבת הקלה בגוש דן בידי גורמים שונים, ובהם גופים עסקיים שטוענים כי יישום התוכניות יפגע בנכסים שלהן; עיריית הרצליה הטוענת כי
מנגנוני ההפקעה אינם מוגבלים בזמן ובייעוד; ואיגודן (איגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה), שתובע מנת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים, החברה שמקדמת את הרכבת הקלה) לשאת בעלויות של הזזת קווי תשתיות.

בשבועות האחרונים פורסמו התנגדויות של תושבים, ארגוני סביבה כמו 15 דקות ואדם טבע ודין, ועיריית תל אביב - נגד תוכניות נת"ע למקטע המערבי של הקו הירוק ולמקטע המרכזי של הקו הסגול. מרבית ההתנגדויות עוסקות בחפירת המנהרות שיחתכו לשניים את רחוב אבן גבירול ואת שדרות הר ציון, ויפגעו בשטחים הפרטיים של בתי תושבים ברחוב ארלוזורוב ובשטחים פתוחים נוספים. כמו כן, עלתה בעיית היעדר הקישוריות בין קווי הרכבת הקלה לקווי תחבורה ציבורית משלימים.

הרכבת הקלה בתל אביב
עבודות הרכבת הקלה בתל אביבצילום: עופר וקנין

ואולם, כפי שמתברר ממסמכי כל ההתנגדויות שהוגשו לתוכניות והוצגו לחוקר פרופ' דמיטרי מזו, והגיעו לידי TheMarker, יש מתנגדים רבים נוספים - ובהם יזמים וחברות פרטיות וציבוריות, שזכויות המקרקעין שלהן צפויות להיפגע.

הטענות העיקריות העולות מההתנגדויות הן על חוסר תיאום בין בעלי זכויות בקרקע, חוסר שקיפות ובהירות בפרסום מסמכי התוכנית והיעדר מוחלט של שיתוף מחזיקי העניין והציבור בעת תכנונה. תלונה בולטת ששבה ומופיעה בכתבי ההתנגדויות היתה האיחור וההפתעה שבה נודע למתנגדים דבר הפקדת התוכנית.

התנגדויות מעין אלה, שחלקן נראות על פניו עקרוניות ומשמעותיות, עלולות לגרום לעיכובים בסיום התכנון ומתן התוקף של התוכנית, בניגוד ליעד שהציב שר התחבורה ישראל כ"ץ לסוף 2016. כעת ממתינים המתנגדים לדו"ח החוקר שיועבר לוועדה הארצית לתשתיות לאומיות, שתיתן את הדין הסופי בעניין הקווים הסגול והירוק.

"לעולם הבעלים נותר בלי פיצוי"

מבין 36 ההתנגדויות שהוגשו לקו הירוק, אחת הוגשה בשם חברות שיכון ובינוי ולוינשטיין, שרכשו באחרונה קרקע באזור התחנה המרכזית הישנה בשכונת נווה שאנן ב–560 מיליון שקל. "תוואי הקו הירוק אמור לסטות באזור התחנה המרכזית הישנה צפונה, ובזווית חדה מהתוואי הקבוע בתמ"א (תוכנית מתאר ארצית) לאורך רחוב סולומון", נכתב בהתנגדות החברות. הן מתכוונות לכך שהתוואי החדש של הקו הירוק סותר את התמ"א, שבמסגרתה הוגדרו שבעת קווי הרכבת הקלה. "התוואי יחדור באופן בוטה למגרשים הפרטיים של מרשתנו, המיועדים לבנייה בתוכנית מאושרת", נכתב.

החברות טוענות כי הסטייה מהתמ"א אינה נובעת מ"שיקולים הנדסיים, תפעוליים או תנועתיים, אלא בשל שיקול זר של עיריית תל אביב, שחפצה למנוע פגיעה עתידית בשטחים הציבוריים המוחזקים על ידה במתחם התחנה המרכזית הישנה".

בגרף זה מתוארים הקווים המתוכננים של הרכבת הקלה בגוש דן

מתנגד נוסף הוא היזם אורי הלר, בעל חברת B.I.T, שבבעלותו בניין בזק בפינת הרחובות אבן גבירול ואנטוקולסקי. לטענתו, "התוכנית לקו הירוק מסמנת את הרחבת הדרך ברחוב אבן גבירול, תוך הפקעה משטח המגרש באופן הפוגע בקניינה. התוכנית מטילה מגבלות תכנוניות בניגוד לתיאום שנעשה עם נת"ע בנוגע להיתר הבנייה, והוראותיה אינן ברורות". עוד נטען בהתנגדותו, כי לא ניתן להבין מהשרטוטים אם ההפקעה היא בתת הקרקע או גם מעל לקרקע.

התנגדות דומה הגישו היזמים שמקדמים הקמת מגדלים במתחם סומייל באבן גבירול, שמתרעמים על הפקעת חלקים מקניינם ועל אי־בהירות בתוכניות.

גם עיריית הרצליה הגישה התנגדות, שעליה חתום מהנדס העיר, מייק סקה. לטענתו, "בתוכנית יש חירות גדולה לשימוש בקרקע ציבורית ופרטית, מנגנוני ההפקעה הזמניים מהווים דריסת רגל בייעודי קרקע קיימים לזמן בלתי־מוגבל, והריסות הבניינים אינן מגובות ביידוע מספק של הציבור". סקה מדגיש כי שטחי ההתארגנות שפוגעים לרוב בשטחים ציבוריים בעיר אינם מוגבלים לבניית קו מסוים, אלא יכולים להמשיך ולשמש את נת"ע בבניית קווים נוספים, כלומר לזמן לא ידוע, "ולעולם הבעלים נותר בלי פיצוי", כלשונו.

"הידע שנצבר בקו האדום - לא יושם"

מתוך 108 המתנגדים לקו הסגול, אחת המתנגדות היא חברת שער לישראל, שמקדמת את תוכנית הדולפינריום בתל אביב. החברה חתומה על ההתנגדות, אף שבעליה - איש העסקים יוסף בוכמן - מכר את הקרקע ליזמים אחרים, ועל ההתנגדות מכותב בשם החברה היזם הרצל חבס, שמייצג את בעלי העניין בקרקע.

החברה מתנגדת להקמת שטח התארגנות בגן הכובשים, שיוקם על שטח אחד המגרשים שבו צפוי לקום אחד ממגדלי התוכנית. "קביעת שטחי ההתארגנות במגרש זה משוללת כל היגיון, מנותקת מהרקע התכנוני החל על המקום ותגרום למרשתי, לציבור הרחב ולעיר תל אביב־יפו נזקים מידיים וישירים רחבי היקף", נטען.

לדברי היזמים, "לא ניתן יהיה להתחיל בהקמת הפרויקט עד להשלמת עבודות הקו הסגול - קרי לתקופה בלתי־מוגבלת". עוד הם מתרעמים כי הקו כלל לא עובר באזור. "מיקום שטח ההתארגנות משולל כל היגיון, הואיל והקו הסגול כלל לא עובר באזור הדולפינריום".

מתנגד נוסף הוא בנק לאומי, שתשתיות הקו עלולות לפגוע בסניפו ברחוב ארלוזורוב בתל אביב. בהתנגדות נכתב כי "התוכנית מתיימרת לכאורה להרחיב את זכות הדרך לאורך רחוב ארלוזורוב בתל אביב, על חשבון קניינו הפרטי של הבנק, המשמש בפועל סניף פעיל ועמוס של הבנק".

עוד נכתב כי בשרטוטי התוכנית בשטח המוגדר כ"דרך מוצעת" - כלומר תוואי הרכבת - "קיימים עמודים קונסטרוקטיביים של הבית המשותף שבו מצוי סניף הבנק, ומימוש התכנון המוצע לכאורה עלול לגרום לפגיעה קונסטרוקטיבית חמורה בבניין, ונראה כי מתכנני התוכנית לא נתנו את דעתם לסיכון בטיחותי זה".

איגודן, האמונה על קליטת שפכים בגוש דן, הגישה התנגדות לשני הקווים. לטענתה, התכנון נעשה בחוסר תיאום כללי עמה. "מן הראוי כי הידע הרב שנצבר (בעבודה על הקו האדום; נ"ר) היה מוטמע בהוראות התוכנית. למצער, יצוין כי הוראות מהותיות שהיו כלולות בתוכנית הקו האדום לא אומצו בתוכנית". עוד נכתב כי החברה דורשת שנת"ע תישא בעלויות בגין הזזת תשתיות שיידרשו בשל בניית הקווים.

בעניין מועדי הפרסום נמסר מנת"ע: "נוסח הפרסום התקבל מהוות"ל ולא נוסח על ידי נת"ע. בנוסח הפרסום מופיעים פרטי הוות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות), המחוזות והוועדות המקומיות שבתחום התוכנית (כולל מספרי טלפון), וניתן היה לברר מולם לגבי המועדים".

בנת"ע הוסיפו בעניין אי־הבהירות בתוכניות: "כל תוכנית סטטוטורית מקודמת לפי נוהל מבא"ת (מבנה אחיד לתוכנית), והן קובעות איך תוצג התוכנית. ההפקעות מסומנות בתשריט מצב מוצע בצבע אדום, וכך אנו נדרשים לסמן בהתאם למבא"ת. בכל המקומות בתוואי שבהם סומנה רצועת מתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים) במפלס הקרקע, ההפקעה היא ממפלס הקרקע ומטה. במקומות שבהם סומנה רצועת מתע"ן תת־קרקעי, ההפקעה היא בתת־הקרקע".

ממינהל התכנון נמסר: "על פי החוק, אין חובה בתוכניות ות"ל למסור הודעות אישיות לתושבים, אלא מתחייב פרסום בעיתונים ארציים ומקומיים בלבד, ואכן כך נעשה. מעבר לכך, הנחינו את נת"ע לפרסם מודעות או שלטים במקומות ראשיים לאורך הקווים".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ