הבלוף נחשף: לא תאמינו בכמה קמ"ש מצלמת המהירות של המשטרה תתפוס אתכם - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבלוף נחשף: לא תאמינו בכמה קמ"ש מצלמת המהירות של המשטרה תתפוס אתכם

בגלל ריבוי בדו"חות: חלק ממצלמות המהירות של המשטרה אוכפות רק מעל 185 קמ"ש ■ דו"ח מבקר המדינה: "נמחקו כ-50 אלף כתבי אישום בגין עבירות תנועה חמורות"

38תגובות

דו"ח מבקר המדינה חושף היום (ד') כשלים בהפעלת מערך מצלמות המהירות של משטרת ישראל, ורומז לקשר בין הפיכתן ל"דחלילים" שאינם אוכפים עבירות בפועל, לבין העלייה המתמשכת במספר הרוגי תאונות הדרכים.

דו"ח המבקר מציין כי עקב אי היערכות מערכתית של הנהלת בתי המשפט, המשרד לביטחון פנים והמשטרה להעברת כתבי אישום שמפיקה מערכת הדו"חות האוטומטית של המצלמות, ועקב תקינה חסרה של שופטי תעבורה, נמחקו כ-50 אלף כתבי אישום בגין עברות תנועה חמורות.

מכמונת מהירות
תומר אפלבאום

על מנת לבלום את הצטברות כתבי האישום ללא מועד משפט ומחיקתם, החל אגף התנועה במשטרה לתעד את עבירות המהירות באופן סלקטיבי. המשטרה העלתה את סף האכיפה של מרבית המצלמות כך שיצלמו רק מהירות של פי שניים ואף בכמה מקרים עד פי חמישה מהמהירות המותרת.

לדוגמה, בכביש בין-עירוני במחוז ירושלים, שהמהירות המותרת בו היא עד 80 קמ"ש והוא מוגדר ככביש אדום בו התרחשו תאונות רבות, נקבע כי סף האכיפה יהיה 165 קמ"ש, משום שבאותה עת הצטברו 4,000 כתבי אישום באזור ירושלים שהמתינו למועדי משפט. מנתוני המשטרה ניתן ללמוד כי מצלמות במחוזות תל אביב והמרכז כוילו לאכוף רק מעל 250 קמ"ש – מהירות אליה רוב כלי הרכב כלל אינם מסוגלים להגיע. מצלמות בצפון ובאזור החוף כוילו לעבירות של 185 קמ"ש ומעלה.

מקרה נוסף שמביא מבקר המדינה, יוסף שפירא, לספי אכיפה שמנעו בפועל מהמצלמות למלא את ייעודן: "ביוני 2014 נקבע כי בכביש עירוני מסוים, שמהירות הנסיעה המותרת בו היא עד 60 קמ"ש, יהיה סף האכיפה 135 קמ"ש, כלומר פי 2.25 מן המהירות המותרת. בדיון מיולי 2014 קבעה ראשת המחלקה: 'במקום בו יש עומס עצום מבחינת בתי המשפט... יש לאכוף עברות אור אדום בלבד', כלומר לא לאכוף כלל עברות מהירות שנעברו באותו מקום".

ביולי 2005 אישרה הממשלה הקמת מערך של 300 מצלמות וידיאו דיגיטליות, ביניהן 200 מצלמות שיתעדו כלי רכב הנוסעים במהירות הגבוהה מהמותר ו-100 מצלמות שיתעדו כלי רכב החוצים צומת באור אדום. השלב הראשון של הפרויקט החל לפעול במרץ 2012, כאשר עד ינואר 2015 הוצבו רק 45 מצלמות רמזור ו-15 מצלמות מהירות, שאותן מניידת המשטרה בין עמדות שונות. עלות הקמת הפרויקט עד ינואר 2015 הייתה כ-40 מיליון שקל, והתקציב השוטף להפעלתו ולתחזוקתו עמד על 21 מיליון שקל לשנה.

אתמול (ג') דנה ועדת הכלכלה של הכנסת במידת האחריות של בתי המשפט לתעבורה למספר ההרוגים בדרכים, שהאמיר במקביל לפרויקט פריסת המצלמות ב-2012, מ-290 ל-355 בני אדם. יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, התייחס למחסור בתקנים לשופטי תעבורה וזמני הטיפול הארוכים בתביעות כגורם שמקל על עברייני התנועה, ואמר כי: "מערכת המשפט, שהיא רגל מרכזית במאבק נגד הקטל בכבישים, נכשלה ונכשלת מדי יום בתפקידה".

דו"ח המבקר מזכיר כי בפברואר 2012 החליט המשרד לביטחון פנים להעביר את האחריות לפרויקט מן המשרד לידי המשטרה, אך עד מועד סיום הביקורת בפברואר 2015 לא נחתם מסמך המפרט את חלוקת התפקידים בין המשטרה ובין המשרד הממונה עליה.

ביום שלישי הקרוב יגיע מבקר המדינה שפירא, לישיבה משותפת של ועדת הכלכלה והוועדה לענייני ביקורת המדינה. הדיון יתקיים במסגרת השימוע לבלימת הקטל בדרכים והוועדה תעסוק בדו"ח המבקר בנושא כשלי הקמת מערך המצלמות האלקטרוניות ואכיפת חוקי התעבורה.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בהתייחס לממצאי המבקר לגבי העלאת ספי האכיפה, הרי שהמשטרה נאלצה להתאים את ספי האכיפה למספר מועדי המשפט שהוקצו לה. כך שבהינתן מספר מועדים מועט, הרי שמטבע הדברים ניתנה עדיפות לאכיפה כלפי העבריינים 'הכבדים' יותר, המסכנים באופן ממשי חיי אדם בכבישים".

"באשר לשתי המצלמות היחידות אותן ציין המבקר, לפיהן רף האכיפה בעת הביקורת עמד על 250 קמ"ש: מדובר במצלמות חדשות שעם הגיען מהיצרן הן מכויילות ברף זה לזמן קצר לשם ביצוע בדיקות טכניות, באמצעות מוקד השליטה והבקרה המרכזי של הפרוייקט; זאת כדי לוודא את תקינותן של המצלמות ולקבוע את רף האכיפה המותאם למיקום העמדה. עד לגמר בדיקות אילו, המצלמות מופעלות לאכיפת עבירת רמזור. לראייה, כיול המצלמה במחוז מרכז לאכיפה ב- 250 קמ"ש היה ליומיים ובתל אביב, לשבועיים בלבד. לצערנו, בחר המבקר שלא לציין התייחסות זו בדו"ח".

מהמשרד לביטחון פנים נמסר בתגובה: "בעניין פרויקט המצלמות, יש להדגיש שקיים פער עצום בין כמות הדו״חות שהמצלמות מסוגלות לייצר אל מול היכולת של בתי המשפט לתעבורה להעמיד לדין נהגים שביצעו עבירות תנועה. המצלמות מסוגלות להפיק מיליוני דו״חות בשנה, אך בפועל בתי המשפט מוגבלים בהיקף הדיונים ומסוגלים לקיים כ-90,000 דיונים בלבד".

"המחסור החמור בשופטי תעבורה ובמועדי משפט הוא גורם משמעותי המגביל את יכולת ההעמדה לדין. לכן, כל עוד לא יהיה מספר מספק של שופטי תעבורה, המשטרה לא תוכל להפעיל את כל המצלמות שהותקנו, וזאת כיוון שהדו״חות שהן יפיקו צפויים להתיישן ולהתבטל בגלל מחסור במועדי משפט אותם קובעת מערכת המשפט".

יו"ר ועדת הכלכלה כבל, התייחס לדו"ח ואמר: "דו"ח המבקר חושף כישלון מהדהד של מערכת האכיפה במאבק המתחייב נגד הקטל בדרכים. עובדות חמורות אלה חייבות להשתנות ואנו נפעל בכל הכלים הפרלמנטריים הציבוריים העומדים לרשותנו בכדי לשנות את המצב. התנהלות נפסדת שכזו יש לגדוע לאלתר".

מנכ"ל עמותת אור ירוק, שמואל אבואב, הגיב היום לדו"ח המבקר: "כשנהג רואה מצלמת מהירות, או מצלמת אור אדום, בולטת ומשולטת, הוא מוריד את הרגל מהגז וממתן את צורת הנהיגה שלו. בכל המדינות המתקדמות הבינו כי מצלמות נגד תאונות הן דרך אפקטיבית להציל חיים בכבישים, ולכן הדוח של מבקר המדינה מדבר בעד עצמו. מספר ההרוגים בכבישים נמצא בעליה מתמדת כבר שלוש שנים ברציפות ולכן אסור להמתין שיהיו עוד הרוגים. הממשלה חייבת כבר היום ליישם את ההחלטה שלה ולהציב מצלמת נגד תאונות, משולטות ובולטות, בצמתים המסוכנים ובאותם מקומות שבהם יש קשר ישיר בין מהירות הנסיעה ותאונות הדרכים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#