מי בכלל קבע שנובל אנרג'י יכולה לגרור את ישראל לבוררות בינלאומית? - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי בכלל קבע שנובל אנרג'י יכולה לגרור את ישראל לבוררות בינלאומית?

גורמים עלומים מנסים לטפח את האיום שלפיו החברה האמריקאית תתבע את ישראל במוסדות הבינלאומיים ■ לדברי ד"ר דפנה קפליוק, מומחית לנושא, אין כל ודאות שנובל תורשה לנהל הליך בוררות - בייחוד אם ישראל תוכיח כי נובל העבירה את פעילותה לקפריסין בהסתר ושלא בתום לב

23תגובות

מעל השיח בנושא מתווה הגז מרחפת בשנה האחרונה חרב וירטואלית שלפיה ישראל מאוימת בבוררות בינלאומית שתיפתח לבקשת נובל אנרג'י, מפעילת קידוחי תמר ולווייתן. האיום לכאורה תקף בין אם מתווה הגז ייושם ובין אם לאו.

הסיבה לאיום, שיש "המתחזקים" אותו מעת לעת, נעוצה במהלך נסתר שביצעה נובל אנרג'י ב-2012, אז רשמה את אחזקותיה במאגרי הגז הישראליים בחברה בת הרשומה בקפריסין, לאחר שבמשך שנים נוהלה פעילותה בישראל דרך חברה שהיתה רשומה במקלט המס של איי קיימן.

אסדת קידוח תמר
תומר אפלבאום

בזכות הרישום המחודש בקפריסין נהנית לכאורה נובל מחסות האמנה הבילטרלית שעליה חתומות קפריסין וישראל מ-1998 "לקידום ולהגנה על השקעות", ושבגינה זכאית נובל לתבוע פיצויים במוסד הבוררות הבינלאומי (ICSID) בגין פגיעה ישירה או עקיפה בזכויותיה.

"תכנון השקעות" - כך מכנה את המהלך עו"ד ד"ר דפנה קפליוק, שותפה במשרד עוה"ד גולדפרב זליגמן, ומומחית בתחום הבוררויות הבינלאומיות. "כשישראל חתמה על האמנה לפני 17 שנה, חשבו כאן להגן על השקעות של יזמים ישראלים בקפריסין. איש לא חשב על המקרה ההפוך. אבל העולם השתנה. בעוד אצלנו עדיין חושבים על תכנוני מס - החברות הגלובליות עוברות לתכנוני השקעות", היא אומרת.

עם זאת, גם לדברי קפליוק עוד מוקדם לדעת אם ישראל אמנם חשופה להליך תביעה, ועל אף הניסיון לצייר זאת כעובדה מוגמרת, הנאת נובל מהמטרייה של האמנה לא מובטחת. "אם נובל תבקש לממש את האמנה, ולתבוע מכוחה, התגובה הראשונה של ישראל תהיה התנגדות לסמכות הבוררות לדון בנושא", מסבירה קפליוק. "ישראל תטען כי נובל לא נופלת תחת ההגדרה של 'משקיע', ותטען שהמשקיע במקרה זה, הוא לא חברת נובל הקפריסאית".

לדברי קפליוק, ישראל צפויה לטעון כי הקמת התאגיד בקפריסין נעשתה בחוסר תום לב, וכי לא ידעה על המהלך. ואכן משרד האנרגיה טוען בחודשים האחרונים באדיקות כי לא היה כלל מודע לרישום בקפריסין.

האי-ידיעה, מסבירה קפליוק, אינה מספיקה במקרה זה. "צריך גם לוודא שנובל היתה מחויבת להודיע. כלומר, יש לבדוק את מסמכי הזיכיון של נובל, ולראות האם קיימת מגבלה על העברת רישום". לדבריה, "אם יש אמירה פוזיטיבית שכל התקשרות חייבת להיעשות אך ורק באמצעות החברה שרשומה איי קיימן, אז הטענה של חוסר סמכות חזקה יותר. מנגד, אם אין מגבלה כזו במסמכי ההתקשרות, אז נובל לא היתה מחויבת לדווח".

ניצול מתוחכם של לקונה בחוק

ואמנם, אמירה פוזיטיבית כמו זו שאליה מכוונת קפליוק אכן קיימת. בסעיף 76 לחוק הנפט מצוין שכל היתר, רישיון או חזקה הם אישיים, ואינם ניתנים לשעבוד או להעברה בכל דרך שהיא, אלא ברשות משרד האנרגיה. "לעניין זכות או חובה הכרוכות בחזקה, לא יוכר שום אדם זולת האדם ששמו מפורש בשטר החזקה", נכתב. אלא שכאן נכנסת כנראה לתמונה ההתחכמות של נובל, שביקשה לנצל לקונה בחוק הארכאי מ-1952.

שטר החזקה במאגר לווייתן, למשל, ניתן לחברת נובל אנרג'י Mediterranean, שדרכה פועלת נובל בישראל, ועל שמה רשומות אחזקותיה במאגרים השונים. עם זאת, את העברת הרישום (migration) מאיי קיימן לקפריסין ביצעה נובל בחברה האם נובל אנרג'י International, שמחזיקה במלוא המניות של החברה "הישראלית".

עו"ד ד"ר דפנה קפליוק
מיכאל טופיול

ככל הנראה, העובדה כי לא בוצע שינוי ברישום הבעלות על חברה זו, אלא במיקום הרישום של החברה האם שלה, היא שמביאה את נובל לטעון כי לא נדרשה בדיווח למשרד האנרגיה הישראלי, ובה בעת לטעון כי מכוח רישום החברה האם בקפריסין, עומדת לה זכות התביעה ב-ICSID.

מכאן, עצם הזכות לבוררות נתונה כנראה לפרשנות, וודאי שאינה אוטומטית. בעוד שנובל תיטע לעצימת עין ישראלית, ותנסה לטעון כי החשיפה לתביעה היא תוצר של מחדל ישראלי - בישראל יטענו כי מדובר בתרגיל שתוכנן היטב מראש.

כפי שפורסם באחרונה 
ב–TheMarker, הבקשה של נובל למחוק את פעילותה "הישראלית" מאיי קיימן, לקראת רישומה מחדש בקפריסין, נעשתה ב-11 באפריל 2012. שישה ימים אחרי שוועדת צמח המליצה על מכר בנפרד במאגר לווייתן, ותשעה ימים אחרי שחוזי הגז של מאגר תמר הוקפאו בהוראת רשות ההגבלים העסקיים.

כך או כך, מזהירה קפליוק כי חששה של ישראל ממוסד הבוררות מוצדק. לדבריה, הליכי הבוררות מתנהלים בקרב "קליקה" סגורה, שמתאפיינת בהטיה מובנית כלפי קבלת עמדות המשקיעים-תובעים.

"ההליכים מתנהלים בפני פאנל של שלושה בוררים שממונים מתוך קבוצה מאוד קטנה של כ-20 בוררים המכונים 'בוררי עלית'", היא מספרת. "הטענה נגד בוררים אלה היא שהם נוטים להכריע לטובת המשקיעים מהסיבה הפשוטה שהמשקיעים הם אלה שפותחים בהליכי בוררות ובכך מפרנסים אותם. אותם 'בוררי עלית' הם עורכי דין המייצגים פעמים רבות משקיעים בהליכי בוררות בעצמם - כך שלעתים הם חובשים את כובע הבורר ולעתים את כובע הפרקליט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#