נתניהו לבג"ץ: "אין חלופה תחרותית, ריאלית ואמיתית למתווה הגז"

ראש הממשלה בתצהיר לקראת הדיון בעתירות נגד המתווה: "צמצום הריכוזיות עומד ביסוד השקפתי" ■ נתניהו רומז: ההתנגדות למתווה - פוליטית ■ התנועה לאיכות השלטון: להרחיב את הרכב השופטים

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

"החלטתי לעשות שימוש בסמכותי לפי סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, לאחר שהשתכנעתי כי קיים צורך חיוני בחילוצו המהיר של משק הגז הטבעי בישראל מהקיפאון אליו הוא נכנס בעקבות החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר לחזור בו מטיוטת הצו המוסכם שגובש עם בעלי תמר ולווייתן - ולאחר שהגעתי, על בסיס חוות דעת מקצועיות שהוצגו בפניי, למסקנה חד משמעית, כי הדבר דרוש, קרי חיוני, מטעמים של מדיניות החוץ ומטעמים של ביטחון המדינה" - כך כותב ראש הממשלה ושר הכלכלה, בנימין נתניהו, בתצהיר שהגיש לבג"ץ שדן .  

לטענת נתניהו, "קיפאון זה או עיכוב משמעותי בפיתוח החזקות והרחבתם עלול לגרום לפגיעה משמעותית בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה, ולמנוע מישראל מלמצות הזדמנויות בלתי חוזרות הניצבות בפניה בעת הנוכחית. ולראיה, כבר בימים אלו, אני עד להזדמנויות המדיניות החשובות שמתווה הגז מאפשר לישראל בתחום חיזוק יחסי החוץ שלה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו
ראש הממשלה בנימין נתניהוצילום: רויטרס

לדבריו, עיכוב בפיתוח החזקות יותיר את ישראל עם אסדת גז אחת בלבד וינציח את מונופול תמר. משכך הוסיף: "הגעתי למסקנה כי אין חלופה תחרותית ריאלית ואמיתית, שתטה את הכף לאי השימוש בסמכותי לפי סעיף 52 לחוק ההגבלים".

"צמצום הריכוזיות עומד ביסוד השקפתי"

כראיה ל"התפתחויות המדיניות רבות המשמעות", שאירעו לדברי נתניהו בזכות אישור המתווה, הוא ציין את פגישתו עם סגן נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, בוועידת דאבוס, את - וכן "שיח מדיני שמקיימת ישראל כל העת מול ממשלות טורקיה ומצרים". לטענת נתניהו, "עמדתי החד שמעית היא שההתפתחויות האלו נבעו מאישור מתווה הגז".

נתניהו ביקש לדחות את הטענה כאילו הנימוקים המדיניים והביטחוניים לאישור המתווה היו מלאכותיים - וכי התבקשו רק כדי לאשר את המתווה, תוך עקיפת התנגדות רשות ההגבלים. לטענת נתניהו, כבר לפני שנים החליטה ממשלתו כי "תשקיע מיליארדי שקלים כדי לבנות מערכת הגנה יעילה על אסדות הגז".

"כראש ממשלה וכשר האוצר עמדתי ב-20 השנים האחרונות מאחורי רוב הרפורמות התחרותיות המשמעותיות במשק", הדגיש נתניהו. "קידום התחרות וצמצום הריכוזיות עומדים ביסוד השקפת עולמי הכלכלית".

הפגנה מול בית המשפט העליון בדיון על מתווה הגז
הפגנה מול בית המשפט העליון בדיון על מתווה הגזצילום: אמיל סלמן

לדבריו, "לא הייתי עושה שימוש בסמכותי לפי סעיף 52 לחוק ההגבלים לו היתה מוצגת בפניי חלופה ריאלית אחרת, שהייתה מקדמת את התחרות בצורה טובה יותר, מחד גיסא; תוך מתן מענה ראוי לצורך החיוני בפתרון מהיר לבעיה הביטחונית ולקידום יחסי החוץ של המדינה, מאידך גיסא".

נתניהו רומז: ההתנגדות למתווה - פוליטית

לקראת סוף התצהיר, התפנה נתניהו לעקוץ את חברי האופוזיציה - תוך צביעת ההתנגדות למתווה בצבעים פוליטיים.

"גם לאחר שנדרשתי מהאופוזיציה, לא מצאתי מהי החלופה שמוצעת על ידם, ובעיקר מהו הנזק התחרותי לכאורה שגורמת הפעלת הסמכות בעיתוי הנוכחי", התייחס נתניהו להמלצת ועדת הכלכלה שלא לאשר את המתווה באמצעות הפעלת סעיף 52. "כל חלופה אחרת שהוצגה היא תיאורטית ובלתי שיישמה בלוח זמנים שייתן מענה לצרכים הרבים שמקדם המתווה".

באשר לתהיה מדוע בחר במהלך עוקף רשות הגבלים - ולא בחקיקה, השיב נתניהו: "חלופת החקיקה שהוצעה על ידי רוב חברי ועדת הכלכלה מהאופוזיציה, אינה ברורה לי. הרי מדובר בהפעלת סמכות הקיימת כיום בחוק ההגבלים ולא ברור לי מדוע יש צורך לפנות להליך חקיקה כאשר ישנו הסדר חוקי המאפשר לערוץ את האיונים במסגרת החוק הקיים".

בה בעת, הודה לכאורה נתניהו בצורך בהליך חקיקתי זה כשטען כי "מדובר במהלך שמטרתו להסדיר מחדש, ובראיה רחבה וכוללת, שוק המצוי בקיפאון". ואולם לדבריו, "הדרך הנכונה לדעתי להסדירו היא באמצעות הרשות המבצעת, הפועלת על פי הסמכה שהעניקה לה הרשות המחוקקת. הממשלה היא הגוף הנכון לאזן בין האינטרסים המונחים על הכף בסוגיה מורכבת זו".

"המתווה לא אידיאלי"

לאחר האמירות הנחושות שבפתח התצהיר, החל נתניהו לסייג את דבריו הנחושים ביחס למתווה. "גם לשיטתי, המתווה כפי שאושר בהחלטת הממשלה – אינו הסדר אידיאלי. הוא מבוסס על הסכמה עם בעלי החזקות, באופן שמבטיח את חילוצו המהיר וההכרחי של משק הגז הטבעי מהקיפאון בו הוא מצוי מזה זמן רב, ולכן לא ניתן היה להשיג את כל התנאים ששאפנו אליהם".

לדברי נתניהו, "ישראל נתפסת בעולם כמדינה עם רגולציית יתר, שלא יצרה סביבה ידידותית למשקיעים זרים". לכן, טען נתניהו, התרשם כי "לא ניתן היה להגיע למתווה שמוסכם על חברות הגז ללא הסדרת היציבות הרגולטורית".

לצד הסבר על השימוש התקדימי בסעיף היציבות השנוי במחלוקת – שבו ניסה להמעיט מחשיבותו – התייחס נתניהו גם לביקורת על הפעלת סעיף 52 ולחשש מהשימוש התקדימי גם בסעיף זה: "אכן, מדובר בהפעלת סמכות חריגה ולכן קודם להפעלת הסמכות קיימנו הליכים מיוחדים רבים".

התנועה לאיכות השלטון: להרחיב את הרכב השופטים

התנועה לאיכות השלטון הגישה היום לבג"ץ בקשה להרחבת הרכב השופטים שימשיך את הדיון בעתירות נגד מחמישה שופטים - כך שיכלול הרכב מלא של בית המשפט העליון, בראשות נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור.

לטענת התנועה, הרחבת ההרכב נדרשת לנוכח חשיבות הסוגיות שבמחלוקת - וכן לנוכח , בנימין נתניהו, שצפויה ביום ראשון הבא.

"מהדיון שהתקיים בפני בית המשפט הנכבד בתיק, עלה בבירור כי העתירה איננה אך תיק בעל השלכות כלכליות, סביבתיות וחברתיות כבדות משקל וארוכות טווח, אלא תיק המחייב הכרעה בסוגיות משפטיות, חוקתיות ומינהליות עקרוניות ותקדימיות, העומדות ביסוד הדמוקרטיה הישראלית ושיטת המשפט הישראלית", נכתב בפניית התנועה.

בתנועה לאיכות השלטון הזכירו כי בנוסף לבקשת נתניהו להופיע בפני בית המשפט, ניתן בדיון האחרון זמן הופעה חריג גם לשר האנרגיה, יובל שטייניץ, "תוך מה שמהווה למעשה מתן עדות מפורטת, מבלי שניתנה לעותרות כל הזדמנות להתייחס אל הטענות שהעלה ולהזימן, באמצעות חקירה נגדית או השלמת טיעון".

בתנועה טוענים לפיכך כי "להופעות שכאלו ישנו פוטנציאל אמיתי לשבש את הליך הבירור המשפטי, ביצירת נרטיב מעוות, אשר נועד לא על מנת לקדם את בירור השאלות המשפטיות, אלא אך להטיל מורא על בית המשפט הנכבד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker