קריאת כיוון לחברת החשמל: ככה לא בונים רפורמה

שיהיה ברור: אם לקוח עסקי ענק, כמו מפעל מזון או רשת בתי מלון, נשלח לטלפן למוקד 103 לאחר שחברת החשמל ניתקה אותו מהרשת לצורך תחזוקה שוטפת, ללא הודעה מוקדמת - כבר לא מדובר באיזה מוקדן זוטר שמילא אחר הנחייה של הוועד

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

בשנים האחרונות ניצלו ראשי חברת החשמל כל במה כדי להתגאות בפתיחותם הליברלית כלפי כל תחרות בייצור החשמל במשק. יו"ר דירקטוריון החברה, יפתח רון־טל, הפליא כשבישר על תום העידן הדפנסיבי של המונופול - והתחייב כי דלתו פתוחה תמיד בפני יזמי החשמל הפרטי.

גם כשעובדי החברה בשטח חשבו אחרת, והתנכלו לעבודות באתרי ההקמה של התחנות הפרטיות, הזדרזו ראשי חברת החשמל להזדעק, ולטעון כי מדובר ביוזמות פרטניות ונקודתיות, ולפחות כלפי חוץ, הפגינו חוסר סבלנות כלפי מפירי החוק.

עובדי חברת החשמל ברעננה
עובדי חברת החשמל ברעננה

והנה, לאחר בדיקה ממושכת, שארכה יותר משנתיים, מתברר כי בחברת החשמל דווקא הונהגה מדיניות מכוונת ושיטתית לאפליית לקוחות של מתחרים - תוך ניצול העובדה שאלה חייבים להישען על שירותי רשת החשמל, שאותם יכול להעמיד רק המונופול האנכי של חברת החשמל.

שיהיה ברור: אם לקוח עסקי ענק, כמו מפעל מזון או רשת בתי מלון, נשלח לטלפן למוקד 103 לאחר שחברת החשמל ניתקה אותו מהרשת לצורך תחזוקה שוטפת, ללא הודעה מוקדמת - כבר לא מדובר באיזה מוקדן זוטר שמילא אחר הנחייה של הוועד. זאת מדיניות שהוכתבה על ידי הדרג הניהולי בחברת החשמל ביודעין, מתוך מחשבה כי לקוח שעבר לרכוש חשמל מתחרה כבר אינו זכאי ליהנות משירותי ה-VIP של החברה - גם אם אלה שירותים שאותם יכולה לספק רק חברת החשמל.

יו"ר חברת החשמל, יפתח רון טל
יו"ר חברת החשמל, יפתח רון טל צילום: עופר וקנין

ההרתעה שסיפק מהלך כזה בקרב לקוחות אחרים שפזלו לעבר המתחרים הפרטיים שווה לחברת החשמל הרבה יותר מקנס של 13 מיליון שקל, כשממילא הציבור הרחב הוא שיישא בתשלום. לכן יש לברך את רשות ההגבלים העסקיים על כך שלא נרתעה מלהטיל על מנהלי המונופול עיצומים אישיים.

המנהלים לא זכאים לשיפוי מהחברה בגין קנסות אלה. אם הרשות לא תתקפל עד שההליך המשפטי המתיש יגיע לסיומו, אי שם בעתיד, ואם טענות החברה יידחו - הם ייאלצו לשלם את הקנסות מכיסם.

בינתיים - ערב פתיחת סבב משא ומתן נוסף על יישום הרפורמה במשק החשמל ועל השינוי המבני בחברה - הממשלה צריכה להפיק לקחים מיידיים מהמקרה. לא יקום משק חשמל בריא, ולעולם היד על השאלטר לא תרוסן - כל עוד קיימת זהות אינטרסים בין מי שמחזיק ברשת החשמל לבין מי שמייצר את החשמל. אם חברת החשמל רוצה להתחרות על ייצור החשמל - היא צריכה לוותר על ניהול מערכת החשמל ועל השליטה ברשת ההולכה והחלוקה. וכל עוד אלה נותרים בידי חברת החשמל, החברה אינה יכולה להיות שחקן בייצור.

רשות ההגבלים העסקיים היתה יכולה לספק לממשלה שלל דוגמאות מוחשיות לסכנה שבהותרתו של ועד עובדים, שהוא גם אינטרסנט בייצור, עם יד על השאלטר בניהול מערכת החשמל והולכתו. אלא שלמרבה הצער, שר האנרגיה, יובל שטייניץ, הלך בדרך קודמיו - והותיר את רשות ההגבלים, כמו גם את נציגי הציבור, מחוץ לצוות ההיגוי של הרפורמה המתוכננת בחשמל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker