חברת החשמל מעדיפה להעלות תעריף - ולא להסתכסך עם תמר

10 ימים לפני המועד האחרון: רשות החברות ומבקר המדינה חושדים כי חברת החשמל לא מתאמצת כדי להשתחרר מרכש גז מיותר ב-3 מיליארד שקל

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

חודש לאחר שחברת החשמל הודתה כי התחייבה לרכוש ממאגר תמר גז בכמויות גדולות מדי, אף שלא תזדקק להן; ולאחר שנודע כי היא חשופה לרכש גז עודף בסך 3.1 מיליארד שקל (800 מיליון דולר) שעלול לגרור אותה למצוקה תזרימית, מתברר כי לחברה היתה, ועדיין ישנה, הזדמנות לחמוק מהחשיפה המסוכנת.

מדובר באפשרות לנצל את אחד התנאים המתלים שנקבעו בחוזה הגז המקורי בינה לבין בעלי תמר, ושלגביו קיימת מחלוקת אם מולא או לא. זאת, כדי להשתחרר מההתחייבות המנופחת שנטלה על עצמה, ושאותה היא מבקשת כעת לכסות באמצעות העלאת תעריף החשמל הציבורי.

מנכ"ל חברת החשמל, עופר בלוך
מנכ"ל חברת החשמל, עופר בלוךצילום: ניר קידר

למרבה התמיהה, בחברת החשמל דווקא לא מיהרו בחודשים האחרונים לנצל את ההזדמנות המשפטית כדי להשתחרר מהרכש המיותר. זאת, אף שחלון ההזדמנות הזה אמור להיסגר בעוד עשרה ימים, ממש בסוף החודש.

בסוף החודש תיכנס לתוקפה אופציה מיותרת שמימשה החברה להגדלת רכש הגז שלה ממאגר תמר — שייתכן שעדיין ניתן לחמוק מיישומה.

ההתנהלות המוזרה של חברת החשמל, כמו גם ניסיונות ההנהלה להסתיר את הטעות שבוצעה ברכש הגז העודף ולהמעיט בחשיבות השלכתה על מצבה הפיננסי, לא חמקו מרשות החברות הממשלתיות, אם כי TheMarker חשף כבר ביולי כי חברת החשמל עשויה להיקלע למשבר בעקבות רכש גז עודף במיליארדי שקלים.

אורי יוגב, מנהל רשות החברות הממשלתיות, פנה בשבוע שעבר בבהילות אל מנכ"ל החברה, עופר בלוך, בבקשת הבהרות לגבי אופן טיפול החברה בפשרה, ובבקשה להסביר את פשר האי־שימוש בסעיף החוזי שעשוי היה לפתור אותה. זאת, תוך שהוא אף מזהיר כי התנהלות החברה תגרור ציון חולשות מהותיות בדו"חות הכספיים שלה.

במקביל, גם משרד מבקר המדינה נכנס לעובי הקורה, ואנשיו החלו בשבועות האחרונים בבדיקת התנהלות החברה בפרשה ובסיבות לחשיפה שנוצרה.

צ'ק ללא כיסוי בסך
400 מיליון דולר

אורי יוגב, עמד בראש הוועדה
אורי יוגבצילום: עופר וקנין

ב–2012 חתמו שותפות תמר וחברת החשמל על חוזה ל–15 שנה, שבו שוריינה עבור החברה כמות גז שנתית שגדולה מ–5 BCM (מיליארד מ"ק) בשנה. במסגרת החוזה התחייבה החברה לרכוש כמות מינימום של גז, גם אם יתברר כי אינה זקוקה לו. מדובר במנגנון בשם (Take or Pay (TOP. התחייבות זו לרכש מובטח איפשרה לבעלי תמר ודאות ארוכת־טווח לטובת גיוס המימון לפיתוח המאגר.

נפח ה–TOP הראשוני שסוכם היה 3.5 BCM, כשלחברת החשמל נותרו שתי אופציות להגדיל את נפח הגז שתרכוש בשנים הבאות. באפריל 2013 החליטה החברה לממש את האופציה הראשונה להגדלת הגז שתרכוש עד 2020.

במסגרת המימוש, עודכן שיעור ה–TOP כלפי מעלה. כך, מהרגע שבו תיכנס האופציה לפועל — החברה תידרש לשלם עבור רכש שנתי מינימלי של 5 BCM, גם אם לא תזדקק לו. מועד כניסת האופציה לפועל הוא 1 בינואר 2016.

מאז מימוש האופציה, התברר כי תנאי השוק צפויים "להכות בתחזיות" שעליהן נשענה החברה. קצב צריכת הגז במשק התברר כנמוך מהתחזיות, בעוד שייצור החשמל הפרטי תפס נתח גדול משצפתה חברת החשמל — ועל חשבונה.

בתום משא ומתן שניהלו חברת החשמל ותמר אמנם סוכם על הורדת שיעור ה–TOP ל–3.6 BCM, אלא שלפי תחזיות החברה, במהלך השנים הקרובות היא צפויה לצרוך 3–3.5 BCM בלבד, מה שייצר עודפי גז שאין בידיה את המקורות התקציביים לשלם עבורם.

ביולי נחשף כי בידי החברה אומדנים שלפיהם היא צפויה לרכש גז עודף בסך 3–5 מיליארד שקל. בחברה הכחישו אז כל סכנה פיננסית ממשית, אך לפני חודש נאלצו לדווח, במסגרת תשקיף, כי כבר ב–2018–2019 תידרש החברה להוציא עד 400 מיליון דולר עודפים — שלא יכוסו בתעריף החשמל, כך שהם עלולים להעמידה את החברה בסיכון תזרימי.

עוד נחשף ב–TheMarker כי בידי החברה היו אומדנים שהעריכו את החשיפה ביותר מ–6 מיליארד שקל, אך לטענת החברה אלה התבססו על הנחות "לא מבוססות". כך או כך, קיומם של האומדנים לא דווח. ברשות ניירות ערך סירבו להתייחס לדברים.

כך, בעוד חברת החשמל מדווחת כי היא מנהלת מגעים עם בעלי תמר בניסיון לפתור את החשיפה — אף כי מגעים אלה עדיין לא הניבו פרי — היו שחזרו להתעניין באותו הסכם אופציה שנחתם ב–2013. זאת, מכיוון שלמעשה, מימוש האופציה "סיבך" את חברת החשמל עם רכש מיותר של גז. מימוש האופציה אמור להיכנס לתוקף בעוד עשרה ימים.

"האם התקיימו כל התנאים לאופציה?"

במסגרת חוזה הגז המקורי, סוכם כי מימוש האופציה יותנה בהנחת צינור גז שני מתמר לאשקלון. ואולם באפריל 2013 חשף TheMarker "דיל" שרקחו הצדדים לעסקה. לפי הדיל, החברה תוותר על דרישתה להנחת הצינור, לטובת חלופה מוזלת יותר עבור המונופול — התקנת מדחסים, שיגבירו את תפוקת הצינור הבודד הקיים כיום מהאסדה לאשדוד ב–25%. זאת, בתמורה להקדמת האופציה בשנתיים.

בחברת החשמל לא יידעו את הרגולטורים בממשלה במהלך, וניסו להעביר את התיקון בדיוני הדירקטוריון חרף התנגדות משרד האוצר. ואמנם, בדו"חותיה הכספיים ל–2014 דיווחה החברה כי במקום הנחת צינור שני, היא תסתפק במדחסים לצורך מילוי התנאי למימוש האופציה.

אלא שנכון לסוף ספטמבר, כך דיווחה החברה בעצמה, הקמת המדחסים עדיין לא הושלמה באופן שיענה על דרישות הסף למימוש האופציה. זאת, כשגם היום פרויקט המדחסים עדיין לא נותן מענה מלא לתחזיות הממשלה המוקדמות. משכך, עלתה בממשלה התהייה מדוע החברה לא מנצלת את האי־עמידה לכאורה בתנאים כדי להודיע על בטלות האופציה שצפויה להסב לה נזק כספי רב.

"האם התקיימו התנאים המתלים לכניסת האופציה לתוקף נכון להיום?", תהה יוגב במכתבו לבלוך. "על פי נתונים שהוצגו בדירקטוריון, עולה כי במידה שהאופציה לא תיכנס לתוקף, לא צפויה החברה להידרש להקדמה משמעותית של תשלומים לפי מנגנון ה–TOP. לאור האמור, עולה לכאורה כי התשלום המוקדם תלוי, בין היתר, בכניסתה של האופציה לתוקף", הוסיף מנהל רשות החברות.

מכאן, יוגב ביקש ממנכ"ל חברת החשמל לפרט כיצד משליך אי־מימוש האופציה על חשיפות החברה, מה השינויים שבוצעו בתנאים המתלים לכניסת האופציה לתוקף מאז חתימת ההסכם, ומי הגורמים בחברה שאישרו שינויים אלה, אם אמנם בוצעו.

בנוסף, יוגב ביקש לפרט את מבחני הרגישות שביצעה החברה לגבי אומדני החשיפה, את ההשלכות על גיוסי החוב העתידיים שלה וכן את המהלכים שעושה החברה כדי לצמצם את חשיפתה לתשלומים המיותרים ואת החלופות למימוש האופציה. זאת, תוך ניפוק הסברים לפשר שינוי האומדנים במהלך השנה האחרונה.

יוגב מתח ביקורת על השינויים המהותיים שבוצעו בתחזיות החברה, תוך שהוא רומז לכשלים לכאורה בהעברת מידע בין היחידות השונות בחברה ובשיתוף הפעולה ביניהן, לצד נכונות ונאותות המודלים של החברה לקביעת התחזיות, ובבקרות על מודלים אלה.

"נבקש לדעת אם בכוונת החברה לבצע בדיקה לבחינת נאותות תהליך גיבוש התחזיות, תוך שימת דגש על שיפור התהליך, כדי לוודא שהדו"חות הכספיים לא יכללו ליקוי משמעותי או חולשה מהותית כתוצאה מהאופן שבו מתבצע הליך גיבוש התחזיות כיום", הזהיר עוד.

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "חברת החשמל עוקבת אחר השינויים הדינמיים במשק וההשלכה על תחזית צריכת הגז, ומעדכנת את התרחישים והתחזיות בהתאם. החברה נמצאת במגעים אינטנסיביים עם שותפות תמר על מימוש ההסכם בצורה המיטבית למשק ולחברה. החברה תענה לכל שאלותיו של מנהל רשות החברות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום