הדיון הראשון של בג"ץ בעתירות 
נגד מתווה הגז - ב-3 בפברואר

בית המשפט ידון בלפחות שלוש עתירות שיונחו על ידי התנועה לאיכות השלטון, המרכז האקדמי למשפט והמחנה הציוני ■ העתירות יתמקדו בשימוש בסעיף 52 לחוק ההגבלים ובחסינות הרגולטורית שהובטחה למונופול הגז

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

הדיון הראשון של הרכב שופטי בג"ץ בעתירות שיוגשו נגד מתווה הפשרה הממשלתי עם מונופול הגז יתקיים ב-3 בפברואר. זאת, בהנחה שראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא יורה על תיקון המתווה, ובכובעו כשר כלכלה אכן יחתום בימים הקרובים על סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, ויאשר לאחר מכן את ההסדר עם חברות הגז באופן סופי.

לפי שעה, מונו לשבת בהרכב בג"ץ שלושה שופטי בית המשפט העליון: אליקים רובינשטיין, עוזי פוגלמן ונועם סולברג. ואולם הרכב זה עשוי עוד להשתנות עד למועד הדיון ועשוי גם להתעבות. אמנם העתירות שהוגשו ב-2011 נגד חוק ששינסקי נדונו בפני הרכב של שלושה שופטים, אך לעתירות שהוגשו נגד החלטת יצוא הגז של הממשלה ב-2013 מונה כבר הרכב של שבעה שופטים.

בג"ץ צפוי לדון בשלוש עתירות, אם כי בינואר עשויה להיות מוגשת עתירה רביעית. ב"בכורה" זכתה התנועה לאיכות השלטון, שעתרה ביולי לבג"ץ עם ארגון אדם, טבע ודין, נגד הכוונה להפעיל את סעיף 52 המפקיע את סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים לטובת שר הכלכלה.

בנימין נתניהוצילום: אוליבייה פיטוסי

פרקליטות המדינה טענה כי העתירה מוקדמת מדי, אך התנועה קיבלה את הסכמתה להגיש עתירה מתוקנת עד ל-24 בדצמבר. עתירה זו, לכשתוגש, צפויה להקיף כבר את כלל הטענות המשפטיות נגד המתווה ונגד הליך אישורו - ובראשן, אישור המתווה באמצעות הפעלת סעיף 52 והבטחת המדינה לחסינות רגולטורית תקדימית למונופול הגז המוכרז ל-10–15 שנה ("פסקת היציבות"). זאת, תוך כבילת ידי הממשלות הבאות והממונים הבאים על ההגבלים מהתמודדות עם שינויים רגולטוריים בענף הגז, ואף מאכיפת דיני הגבלים.

הדיון בעתירת התנועה לאיכות השלטון יאוחד עם העתירה השנייה בנושא, שהוגשה בנובמבר על ידי המרכז האקדמי למשפט ולעסקים והעמותה לכלכלה בת קיימא. אלה מיוצגים על ידי עו"ד אפי מיכאלי והתמקדו בעתירתם בפסקת היציבות בלבד.

את העתירה השלישית צפויים להגיש העותרים הציבוריים עו"ד גלעד ברנע ועו"ד חגי קלעי, בשמה של סיעת המחנה הציוני. שלשום הודיעו יו"ר הסיעה, יצחק הרצוג, ויו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, כי אם נתניהו יתעלם מהערות הוועדה בדבר היעדר הנמקות מדיניות וביטחוניות מספקות להפעלת סעיף 52, ואם יתעלם מהמלצת הוועדה לתקן את המתווה ולהסיר ממנו את פסקת היציבות - הם יפנו לבג"ץ.

בשלב זה לא ברור אם יתר הארגונים החברתיים שהיו פעילים בחודשים האחרונים במאבק נגד מתווה הגז יצטרפו לעתירה זו, או שיבחרו להגיש בעצמם עתירה רביעית.

בשנים האחרונות בוחר בג"ץ בקפידה את החזיתות שהוא פותח מול הממשלה, ועד כה נמנע מלהתערב בהחלטותיה במשק האנרגיה. אי לכך, צפויות העתירות שלא לעסוק בביקורת המקצועית שהופנתה נגד הסדר הפשרה עם חברות הגז, אלא לתקוף את הליך אישורו התקדימי, וכן לעסוק בסוגיות חוקתיות חריגות כמו זו של החסינות הרגולטורית.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker