כך ניצלה חברת החשמל מקריסה בגלל חוב של 3 מיליארד שקל למונופול הגז

בעלי תמר "הצילו" את החברה מדיווח על הפסד עתק - לאחר שברגע האחרון העניקו אורכה לצריכת הגז העודף, והפכו את תשלום היתר ל"מקדמה" ■ בחברת החשמל מרגיעים: "לא נשלם שקל בעבור גז מיותר", אך בממשלה מודאגים

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

חמישה חודשים לאחר הפרסום ב–TheMarker על כך שחברת החשמל התחייבה לרכוש ממאגר תמר גז בכמויות גדולות מדי, אף שלא תזדקק להן - אישרה בסוף השבוע החברה כי היא חשופה לרכש גז עודף בסך כ-3.1 מיליארד שקל (800 מיליון דולר). הסיבה: ב–2012 חתמה החברה מול מונופול תמר על התחייבות לרכש מינימלי של גז שבעבורו היא תשלם למונופול, גם אם לא תזדקק בכלל לגז (Take or Pay) - וזאת על בסיס תחזיות ביקושים שהתבררו כמנופחות.

המשמעות של החשיפה לרכש המיותר, שהחברה לא תתוקצב בגינו, היא מצוקה תזרימית שאליה החברה עלולה להיקלע כבר בעוד שנתיים. זאת, מכיוון שב–2018–2019 תידרש חברת החשמל להוציא עד 400 מיליון דולר עודפים - שלא יכוסו בתעריף החשמל, ולכן לא ישולמו לחברה. אלא שעוד לפני הבעיה התזרימית העתידית, החשיפה העמידה את חברת החשמל בצל סכנה מיידית אחרת.

יו"ר הדירקטוריון של חברת החשמל, יפתח רון טלצילום: מוטי מילרוד

מבחינה חשבונאית, הודאה ברכש עודף של גז, ללא כיסוי תעריפי, היא רישום החשיפה כהפסד בדו"חות הכספיים. הפסד כזה, בהיקף של מיליארדי שקלים, היה שוחק את הונה העצמי של החברה, מסבך אותה מול המלווים - ופוגע ביכולת גיוס החוב שלה.

נוכח חשש זה, בשבועיים האחרונים התחוללה דרמה מתחת לפני השטח, כשבמשרדי הממשלה אחזה בהלה עקב האפשרות שהחברה תיקלע לתסבוכת פיננסית קשה. כך, החל מאחורי הקלעים מרוץ נגד השעון בניסיון למצוא פתרון יצירתי, שימנע את הצורך ברישום הפסד. למרבה האירוניה, ברגע האחרון ממש, מי שנחלץ "לסייע" לחברת החשמל היה לא אחר מאשר מונופול הגז.

לפני 10 ימים נחת במשרדי חברת החשמל מכתב מאת השותפות במאגר תמר, שלפיו במידה ובמועד סיום ההתקשרות בין הצדדים ב–2028 תישאר בידי החברה כמות גז לא מנוצלת — כלומר, גז שבעבורו החברה שילמה, אך לא צרכה — החברה תוכל לקבל את הגז שנותר גם בשנים שלאחר תום החוזה.  

משמעות המכתב היא שהחברה לא "תפסיד" את הכסף שאותו תיאלץ לשלם ביתר לבעלי תמר, אלא שהתמורה בגינו תגולגל הלאה, לאורך שנות החוזה ואף מעבר להן. באופן כזה, ייהפך התשלום שבו תישא חברת החשמל למעין מקדמה, והחברה תיחלץ לכאורה מהצורך לרשום הפסד.

השאלות הקשות
מדוע התחייבה חברת החשמל ב 2012- לרכוש כמות מופרזת
של גז — ומדוע הרגולטורים התעלמו מההתרעות על כך?
מדוע לא דיווחה החברה על האומדנים של חשיפתה
התזרימית לרכש גז עודף — וגם לא על מכתב שותפות תמר
מלפני 10 ימים?
מדוע לא טופלה הסוגיה מול מונופול הגז במסגרת המשא
ומתן הממושך על המתווה?
מדוע הפחתת התחזית לביקושי גז ב 2014- לא הדליקה נורה
אדומה לגבי חשיפת היתר של החברה?
מדוע לא נשקל ביטול האופציה, שמימשה החברה, להגדלת
רכש הגז בעוד חודש?
חברת החשמל - השאלות הקשות

גם מנגנון זה אינו חף מסימני שאלה ומתסבוכות רגולטוריות ומשפטיות. כך, למשל, הוא נדרש באישור הממונה על ההגבלים העסקיים להארכת התקשרות עם מונופול, שגם כך שנויה במחלוקת. עם זאת, המנגנון המוצע איפשר לחברה "להחליק" בינתיים את האי־נעימות החשבונאית.

למה לא היה דיווח לבורסה?

הפתרון שהושג צפוי להיות זמני בלבד - מכיוון שהוא לא פותר את המצוקה התזרימית שהרכש העודף מציב בפני חברת החשמל, לכשתידרש ב–2018 לשלם מקופתה את "המקדמה". משכך, חברת החשמל ובעלי תמר ממשיכים במשא ומתן אינטנסיבי בניסיון להגיע לפתרון מוסכם, שישנה את מנגנון ה–Take or Pay (TOP) בחוזה שנחתם; או שישנה את פרופיל צריכת הגז על ידי החברה באופן שיעקוף את החשש מפני תשלום יתר בעבור גז שלא נצרך.

מקורות בממשלה ובחברת החשמל אמרו בסוף השבוע כי כבר בשבועות הקרובים יושג הסכם סופי בין הצדדים, אם כי הבטחה זו ניתנה גם ביולי. המקורות הבהירו כי "לא ישולם שקל אחד בעבור גז שלא נצרך, וזה ברור לכולם".

בדיווח לקוני שהעלתה חברת החשמל בנושא במסגרת התשקיף שפירסמה בסוף השבוע, נכתב כי "החברה בוחנת את הפעולות הנוספות והאמצעים החוזיים העומדים לרשותה על מנת לצמצם באופן משמעותי את החשיפה הנובעת ממנגנון ה–TOP".

ואולם, התנהלות חברת החשמל בסוגיה — כמו גם זו של הממשלה — מעוררת תמיהות לא מעטות. ראשית, בגלל הגילוי המאוחר של היקפי החשיפה והטיפול המתמשך בה, שעד כה לא הביא לפתרון.

מאגר תמרצילום: אלבטרוס צילומי או

שנית, בידי החברה היו אומדנים גבוהים בהרבה לגבי היקף החשיפה, שחלקם אף נעו סביב חשיפה של 5–6 מיליארד שקל. מקורות בחברה טענו כי האומדנים האלה לא שיקללו נכון את עלויות הגז הטבעי (שעשויות לרדת בעתיד) לעומת מחיר הפחם, שנמוך כיום. כמו כן, נטען כי האומדנים שיקללו כניסת תחנות כוח פרטיות נוספות בלוח זמנים מוקדם ולא ריאלי.
כך או כך, החברה לא נתנה עד לסוף השבוע האחרון כל ביטוי לשווי החשיפה שלה לרכש עודף של גז. זאת, כשגם לצד ההערכה הנוכחית נכתב כי זו "מתבססת על שורה של הנחות יסוד דינמיות, שעשויות להשתנות מעת לעת".

דבר קיומו של הפער בין תחזית הצריכה של הגז על ידי חברת החשמל לבין מחויבותה החוזית אוזכר על ידה לראשונה רק במסגרת הדו"ח הכספי האחרון שפירסמה החברה באוגוסט — אך ללא ציון סכומים. בנוסף, החברה לא דיווחה לבורסה בזמן אמת על המכתב שקיבלה לפני 10 ימים מידי שותפות תמר — חרף משמעותו הכבדה.
מקורות בחברה נימקו זאת בכך שבמכתב לא היה מידע מהותי, מכיוון שלפי החוזה המקורי מול שותפות תמר ממילא הותר לחברה להאריך את תקופת צריכת הגז בשנה, וכעת "בסך הכל" ניתנה לחברה אורכה נוספת.  
באשר לממשלה, אף שזו עודכנה רק לפני כחצי שנה בדבר החשיפה — היא לא פעלה על מנת לפתור את הסוגיה במסגרת המשא ומתן שניהלה מול מונופול הגז לצורך גיבושו של "מתווה הגז", ובכך הפקירה למעשה את החברה הממשלתית לניהול משא ומתן נפרד מול המונופול.

התעלמו מהאזהרות על ניפוח תחזיות   

החוזה המקורי שעליו חתמו שותפות תמר וחברת החשמל ב–2012 כלל מכירה של 42.5 מיליארד מ"ק (BCM) גז במשך 15 שנה. במסגרת חוזה בסיס זה, שוריינה עבור חברת החשמל כמות גז שנתית שגבוהה מ–5 BCM בשנה, ובמסגרת מנגנון ה–TOP, החברה התחייבה עבור רכש של 3.5 BCM בשנה בחמש השנים הבאות. כמו כן, לחברת החשמל ניתנה אופציה חד־צדדית להכפלת כמות הגז הנרכש ל–99 BCM בסך הכל.

מימוש האופציה נעשה בשני שלבים - באפריל 2013 הודיעה החברה כי בחרה לממש אופציה ראשונה להגדלת כמות הגז שתרכוש עד 2020. במסגרת מימוש אופציה זו, נקבע כי שיעור ה-TOP יגדל, וחברת החשמל תידרש לשלם עבור רכש שנתי מינימלי של 5 BCM.
התחייבות חברת החשמל לרכש גז מוגבר עוררה בעבר את התנגדות יצרני החשמל הפרטי, שטענו כי החברה פועלת להתחייבות מופרזת כדי לתפוס את מרבית קיבולת הצינור הבודד מתמר לחוף - ולחסום יתרות גז או קיבולת שישמשו את מתחריה העתידיים. מנגד, חברת החשמל טענה כי היא אינה יכולה להפקיר את עתיד אספקת החשמל במשק על סמך הערכות, וכי כספק שירות חיוני היא חייבת להיערך לכל תרחיש.

אלא שכבר לפני יותר משנה התברר כי תנאי השוק צפויים "להכות בתחזיות" שעליהן נשענה החברה. קצב צריכת הגז במשק התברר כנמוך בלפחות 10% מתחזיות משרד האנרגיה, בעיקר בעקבות עצירת הגידול בביקושים לחשמל במשק - בעוד שבמקביל, ייצור החשמל הפרטי תפס נתח גבוה יותר מזה שצפתה החברה, ועל חשבונה.

סמנכ"ל הרגולציה בחברת החשמל אורן הלמןצילום: אוליבייה פיטוסי

בה בעת, התירה רשות הגז למונופול להמשיך ולשווק גז, גם אם אין בהכרח ודאות כי יהיה לו מקום בצינור — ולימים, התירה לחברת החשמל למכור עודפי גז במכירה משנית.    
החלק השני של מימוש האופציה הגיע באפריל, אז הודיעה החברה על מימוש חלקי של האופציה השנייה שבה החזיקה - להגדלת הרכש מתמר ב-2020–2028. לאור מצב השוק, הודיעה הפעם החברה על מימוש 25% מהאופציה בלבד, וקבעה את שיעור ה–TOP בשנים אלה על 3 BCM בלבד.

כניסתם של יצרני החשמל הפרטי אמורה היתה לקזז מהמחוייבות של חברת החשמל ב–TOP, ואמנם, לאחר משא ומתן סוכם באחרונה כי ה–TOP של החברה עד לסוף 2019 ייפחת לרמה של 3.6 BCM בשנה.

בשנתיים האחרונות צרכה חברת החשמל גז בהיקף של 8–8.5 BCM. ואולם, עם כניסתה לפעילות של תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל, דליה אנרגיות, צפויה צריכת הגז השנתית של החברה לנוע בשנים הבאות בין 3–3.5 BCM בלבד.    

לפי החוזה שנחתם בין חברת החשמל לתמר, רשאית החברה "לגלגל" קדימה גז שצרכה מעבר ל–TOP. כלומר, החברה תוכל לקזז כ–1 BCM מהפערים בין מחויבותה לבין הצריכה בפועל, אם יימצאו כאלה. מכאן, שעם כניסת האופציה לתוקף בינואר הקרוב, יוכל "חשבון זכות" זה לכסות על פערים מצטברים של כשנתיים, לפני שהחברה תיאלץ להתמודד עם תזרים לא מכוסה. לחלופין, חברת החשמל יכולה לפעול לביטול האופציה שעל מימושה הכריזה לפני שנתיים.

מהלך כזה עשוי להיות כרוך במאבק משפטי, אך ייתכן שהוא נדרש לאור ההתפתחויות במשק. כך, לפי הערכות החברה, בהיעדר תיקון לחוזה או ביטול האופציה, חשיפת החברה ב–2018–2019 תסתכם בעד 400 מיליון דולר, כששאר החשיפה תתפרש על פני שאר התקופה החוזית - כלומר ב–2020–2028.

בזמן שהתווכחתם על מיסוי של 40% או 60%

הסכם בשלבים: תחנות בהתקשרות בין חברת החשמל לשותפות תמר
2009 חתימה על מזכר הבנות
2012 חתימה על חוזה בסיס
2012 החוזה נפתח בעקבות הוראת הרגולטורים
2013 מימוש הואפציה להגדלת הרכש
2015 מימוש של רבע מהאופציה השנייה להגדלת הרכש
2021 פתיחת מו"מעל עדכון מחיר הגז
2024 פתיחת מו"מ על עדכון מחיר הגז בסטיה של עד עשרה אחוז

1. נציגי הממשלה, כמו גם הפרשנים מטעמם או מטעם מונופול הגז, אוהבים להתפלש בסוגיית הכסף שסובב את תגליות הגז. שוב ושוב הם מסיטים את הדיון שעוסק בכשלים האסטרטגיים המסוכנים שטמונים במתווה הפשרה שגובש בין הממשלה למונופול לטובת ויכוח ערטילאי על "מאות המיליארדים" שיצמחו לטובת הכנסות המדינה בזכות הנתח העסיסי לכאורה של 60% מהכנסות מכירת הגז

בממשלה ובחברות הגז יודעים שהמספר 60% לא ריאלי, אבל נוח להם יותר למקד את הוויכוח סביב חלוקת הכסף (כשהתשובות בו נעוצות בחישובים סבוכים שאינם נגישים לציבור) מאשר שהשיח הציבורי יעסוק בסוגיות "שוליות" - כמו הישענות המשק על צינור אחד, כבילת המשק למונופול פרטי שיחזיק בעורק החמצן שלו או בשיעור ה-Take or Pay  שבו מחויבת חברת החשמל.

כך, בעוד כולם טרודים באורגיית מספרים ורווחי עתק - חברת החשמל, שנשענת על כספי ציבור צרכני החשמל, כמעט קרסה השבוע בגלל חוזה הגז שלה, ונכון לשעות אלה עדיין לא נחלצה מחרב המצוקה התזרימית שעדיין מונחת על צווארה.

2. בדו"ח שפירסם לפני שנה היועץ האיטלקי של רשות החשמל, סרג'יו אסקארי, הוא התריע מפני הזינוק בשיעור ה–Take or Pay הנהוג במשק, שהגיע כבר לרמות של 80%. שיעור זה מבטיח לספק הגז עלויות מימון נמוכות יחסית, בזכות התחייבות לתזרים קבוע וגבוה. מנגד, ציין אסקארי, הוא מגביל מאוד את גמישות הלקוחות, וחושף אותם לסיכונים גבוהים שמתומחרים בחשבון החשמל הציבורי.  

בעלי מאגר תמר נדרשו לקביעת מנגנוני Take or Pay כדי להבטיח את התזרים הדרוש למימון השדה. בסוף השבוע הסבירו מקורות בממשלה ובחברת החשמל כי מרגע שהשותפות במאגר נהפכה מונופול, ומודל ההכנסות של המאגר "הכה את התחזיות" - מנגנון ההתחייבות למינימום רכישה התייתר, ולכן "אין סיכוי שמנגנון ההתחייבות יופעל במקרה של חברת החשמל".

עם כל הכבוד לאמירות הלוחמניות שבעל פה, כל שינוי במנגנון ה–TOP דורש פתיחת חוזה שנחתם בכתב. אין סיבה שבעלי תמר יחויבו להסכים לשינוי, ודאי ללא פיצוי, כך שכדי להפחית את ה–TOP או לבטל את מימוש האופציה שיצר את הבעיה, נדרש למעשה סיוע ממשלתי.

במשרד האוצר הודו בעבר כי ה–TOP הוא כשל שוק מהותי, אך נסוגו מהכוונה לתקן את העיוות במסגרת המשא ומתן מול המונופול על גיבושו של המתווה. גם במשרדי ראש הממשלה והאנרגיה מודעים לבעיה זמן רב — אך איש לא נקף אצבע כדי לפתור אותה במסגרת המתווה המהולל. זאת, כשהחברה מופקרת לנהל לבדה מערכה מול מונופול שהממשלה כולה לא הצליחה להתמודד עמו, וכשברקע ממשיכה מקהלת הספינולוגים להציג מצג שווא של ויכוח על כסף — וללבות את האווירה הצוהלת והנבובה.

3. למטבע שני צדדים כמובן. חברת החשמל, שיודעת לטנף על רשות החשמל החלשה, בולעת את הלשון כשהיא נדרשת לפתוח חזית מול משרדי הממשלה. ראשי החברה לא הקימו קול זעקה נוכח המשבר שעומד לפקוד אותם, ואפילו את המכתב הקצר והחלבי שהגישו במסגרת השימוע הציבורי נגד מתווה הגז הם סירבו לפרסם.

הדבר לא מפתיע במיוחד בהתחשב בכך ששני האישים הדומיננטיים בחברה - יו"ר הדירקטוריון, יפתח רון טל, וסמנכ"ל הרגולציה, אורן הלמן - נחשבים מקורבים ללשכת ראש הממשלה. אולי גם הם סבורים כי עניינה של חברה ממשלתית, שמוזנת מדי שנה ב–25 מיליארד שקל מכספי ציבור, נהפך שולי כשעל הפרק מונח חזון השלום הכלכלי וייצוא הגז הדחוף לירדן ולמצרים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker