מתווה הגז מגיע לבג"צ: "התחייבות הממשלה למונופול הגז פוגעת בדמוקרטיה" - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מתווה הגז מגיע לבג"צ: "התחייבות הממשלה למונופול הגז פוגעת בדמוקרטיה"

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים עתר לבג"צ נגד פסקת היציבות מעוררת המחלוקת, שהבטיחה למונופול הגז חסינות רגולטורית ל-15 שנה

23תגובות

ארבעה ימים אחרי הודעתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי הוא מתכוון לעקוף את סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים ולאשר את מתווה הפשרה מול מונופול הגז - נורית היום יריית הפתיחה במאבק המשפטי נגד קידום המתווה.

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים והעמותה לכלכלה בת קיימא עתרו בצהריים לבג"צ נגד המתווה, וכצפוי, התמקדו בסעיף היציבות מעורר המחלוקת שנכלל בו.

ההפגנה בבאר שבע נגד מתווה הגז
אנדרס קוניג

הסעיף התקדימי שעליו התעקשה חברת נובל אנרג'י האמריקאית, מבטיח למונופול הגז חסינות תקדימית מאכיפה רגולטורית למשך 10-15 שנה. זאת, תוך כבילת ידי הממשלות הבאות והממונים הבאים על ההגבלים העסקיים משינויים רגולטוריים בענף הגז – ואף מאכיפת דיני הגבלים.

"התחייבות הממשלה לחברות הגז שלא לשנות את מדיניותה ולסכל כל חקיקה בנושאים הקבועים במתווה הגז למשך עשור פוגעת בערכי הדמוקרטיה ומעניקה לחברות הטבה כלכלית עצומה, ללא כל סמכות בחוק ובאופן בלתי חוקתי", נכתב בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד אפי מיכאלי.

העותרים מבקשים מבג"צ להוציא צו ביניים שיאסור על קידום אישורו של סעיף היציבות במתווה, וכן מבקשים שיורה לממשלת ישראל ולכנסת לנמק את הכללתו בהסדר מול חברות הגז.

"ההבטחה הנוקשה, הגורפת והממושכת לקיומה של סביבה רגולטורית יציבה, כובלת את ממשלת ישראל הנוכחית ואלו העתידיות למשך 10 שנים לפחות, למתווה שעלול להתגלות בעתיד ככזה שאינו תואם את האינטרס הציבורי, וזאת ללא כל יכולת לשנות את המתווה ולהתאימו למציאות המשתנה", נכתב בעתירה. "בכך, עלולה ההתחייבות לפגוע פגיעה קשה במשק, באזרחי מדינת ישראל ובאינטרס הציבורי בכללותו, והיא טומנת בחובה פגיעה קשה ביכולתן של רשויות השלטון במדינת ישראל לנהל את משאבי הציבור באופן גמיש בהתאם לאינטרס הציבור, והכל ללא הסמכה בחוק".

לטענת העותרים, בהתחייבותה זו העניקה הממשלה לחברות הגז הטבה כלכלית עצומה – כשזו חושפת את ישראל משפטית, כפי שהזהיר, אגב, גם היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין. "הממשלה מחסנת את חברות הגז מפני הסיכון שתנאי שוק משתנים יצדיקו שינוי במשטר הרגולטורי הקיים. התחייבות זו מעניקה לחברות כלי משפטי משמעותי בעל עוצמה ובעל תוקף הן במשפט הפנימי והן במשפט הבינלאומי, באופן שיאפשר את אכיפתה גם בנסיבות שבהן האינטרס הציבורי יחייב שינוי של ההסדרה והחקיקה הקיימת", נכתב בעתירה. 

במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ובעמותה לכלכלה בת קיימא הוסיפו כי "רבים המקרים במשק שבהם גורמים פרטיים נוטלים יחסי סיכוי-סיכון כשהם מבקשים ליהנות ממשאבי הציבור הנמסרים לידיהם, למשל - בתחומי כרייה וחציבה, הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים, או בתחום מתן זיכיונות להפעלת ערוצי טלוויזיה ורדיו".

עם זאת, טענו העותרים: "באף לא אחד מתחומים אלה, העניקה הממשלה לגורם פרטי חסינות מפני שינויים רגולטורים, בוודאי שלא למשך תקופה של עשור שלם, וזאת על אף שההשקעה הנדרשת בחלק מהמקרים מצד הגורם הפרטי הינה רחבת היקף ומשמעותית בכל קנה מידה".

לטענת עו"ד מיכאלי, פסקת היציבות מעלה שתי שאלות משפטיות: האחת, האם הממשלה מוסמכת לכבול את עצמה וממשלות ישראל עתידיות לתקופה של 15-10 שנה; והשנייה, האם באפשרותה להבטיח שלא ליזום תיקוני חקיקה הנוגעים למאגרי תמר ולווייתן, להבטיח כי תתנגד בעתיד לכל יוזמה שכזו בכנסת – ולהבטיח שאף תיזום חקיקה נגדית במידה שהצעת חוק פרטית בנושא תאושר. לטענת העותרים, התשובה לשתי השאלות האלה שלילית, וכי התחייבות הממשלה לכך לא רק שניתנה בלא סמכות – אלא היא גם סותרת את הכלל שאוסר על כבילת שיקול הדעת של רשויות מנהלתיות וסותרת את עקרון הפרדת הרשויות. כמו כן, נטען כי הסדר שכזה מחוייב היה לעבור בחקיקה, היות שהוא פוגע בזכות הקניין של הציבור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#