"התוכנית הסביבתית של ישראל תוביל לעליית תעריף החשמל ב-13%"

הממשלה תציג בחודש הבא בפריז תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה עד 2030 ■ טיוטת התוכנית מציעה למסות בכבדות את השימוש בפחם - ולהגדיל את הטבות המס ליצרני חשמל סולארי

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

הפחתת צריכת החשמל במשק, צמצום השימוש בפחם לטובת תמרוץ ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות, עידוד השימוש בתחבורה הציבורית לעומת צמצום השימוש ברכב פרטי - אלה עיקרי התוכנית הלאומית המתגבשת להפחתת פליטות גזי חממה.

התוכנית תובא בקרוב לאישור שרי הממשלה לקראת הצגתה בחודש הבא בוועידת האקלים הבינלאומית בפריז. על אף יעדיה הראויים של התוכנית, יש המעלים חשש כי בחסות התרומה הסביבתית המתבקשת מתכוונת הממשלה לאשר כמה צעדים שעשויים לפגוע באינטרס הצרכני - ואף להביא להעלאת תעריף החשמל במשק בלא פחות מ–13%.

כך, למשל, משרד האוצר מתעתד לנצל את התוכנית כדי להגדיל את הבלו (מס קצוב) המוטל כיום על הפחם. זאת, לאחר שנכשל בשנים האחרונות שלוש פעמים בניסיון ליישם מהלך כזה. מדובר במהלך להכפלת הבלו על הפחם מ–42 שקל לטונה כיום ל–216 שקל לטונה - כמעט פי חמישה. זאת, כדי שהשימוש שנעשה כיום בפחם בתחנות הכוח של חברת החשמל ישקף את העלויות הסביבתיות שנגרמות כתוצאה משריפתו המזהמת.

לטענת רשות החשמל, משמעות מהלך כזה תהיה למעשה גביית מס נוספת מציבור צרכני החשמל, בגובה 8% מחשבונות החשמל. זאת, מכיוון שהגדלת הבלו לא תביא בכלל לצמצום השימוש של חברת החשמל בפחם, שהוא כיום כ–50%.

שדה סולארי בכנסת
שדה סולארי בכנסתצילום: גיא מדור / דוברות הכנסת

הסיבה נעוצה בכך שחברת החשמל מעדיפה להפעיל את תחנות הכוח הפחמיות שלה - על חשבון ייצור החשמל הפרטי בגז - בעוד שהיא שולטת עדיין בניהול מערכת החשמל. זאת, כשמחיר הפחם כיום ממילא נמוך מזה של הגז. הסיבה השנייה היא שהמשק לא מסוגל להתמודד עם הסטה של שימוש בפחם לגז - מכיוון שקיבולת צינור הגז הבודד ממאגר תמר לחוף ממילא קרובה למיצוי.

כך, בעוד שהמדינה תייקר את השימוש בפחם כבר ב–2016, השימוש בו לא יפחת - והציבור יידרש לשאת בנטל מיסוי נוסף.

במכתב ששיגרה סמנכ"ל חשמל ורגולציה ברשות הגז, נורית גל, למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, היא המליצה כי במקום להטיל מס נוסף על הפחם יובאו בחשבון העלויות החיצוניות של השימוש בפחם בעת ניהול ייצור החשמל במשק - בלי לגבות עלות עודפת מהצרכנים.

"הטלת מס הבלו תייקר את תעריף החשמל ב–1.6 מיליארד שקל בשנה, שמשמעותם תוספת של מאות שקלים בהוצאה השנתית של משק בית. ניתן להסיט את הייצור מפחם לגז על ידי שיקולי מנהל המערכת, ובמקרה זה יגדל התעריף ב–1% בלבד", העירה גל.

אגב, בטיוטת תוכנית הפחתת הפליטות מוצע לבטל את הקמת תחנת הכוח הפחמית השנייה באשקלון (תחנה D), ולגרוע אותה מתוכנית הפיתוח של חברת החשמל.

פטור מארנונה למתקנים סולאריים

החשש השני שהעלתה רשות החשמל נוגע לקביעת יעדים מראש לשילוב מסיבי של ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות - ללא שיקולים של עלות־תועלת ובחינת ההשלכות על צרכני החשמל.

לפי אחת הטיוטות שנדונו, ישראל תגדיר יעד של כ–15% לשיעור ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות ב–2025, ותקבע ל–2030 יעד של כ-20%. זאת, כשיעדים אלה עשויים להתממש באמצעות סבסוד בלתי מבוקר לתעשייה הסולארית המפותחת יחסית.

לטענת גל, הקמת מתקנים סולאריים לא מייתרת הקמת תחנות כוח קונבנציונליות שנדרשות לגבותם - וכן דורשת עוד תקציבים לרישות מערכת הולכת החשמל המבוזרת. כל זאת, בעלות עודפת של מיליארד שקל בשנה, שמשמעותה העלאת התעריף הציבורי ב–5%.

ככלל, תוכנית הפחתת הפליטות המתגבשת כוללת פרק מיוחד לתמרוץ ייצור החשמל הסולארי. בין היתר, מוצע להקים צוות בין־משרדי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה להסרת חסמים – ולבחינת סוגיות מהותיות כמו הפחתת ההון העצמי שבו נדרשים היזמים בפרויקטים, פטור מקבלת רישיון ייצור וקביעת הרגולציה של רכישת החשמל הסולארי מעבר ל–20 שנות הסבסוד שלהן התחייבה ישראל. המלצות ועדה זו אמורות להתקבל עד סוף יוני 2016.

כמו כן, מוצע כי שר האוצר, בתפקידו כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, ייזום תוכנית לקידום של הקצאת קרקעות מדינה להקמת שדות סולאריים, לרבות קביעת דמי חכירה מופחתים, פטור מארנונה למתקנים קטנים על גגות (עד 200 מ"ר), פטור מהיטל השבחה, הארכת הפחת המואץ שמוכר כיום לבעלי מתקנים סולאריים - ואף הענקת פטור ממס הכנסה ומע"מ ליצרן חשמל סולארי בהכנסה של עד 18 אלף שקל בשנה.

ערבויות מדינה 
בחצי מיליארד שקל

בדצמבר יתכנסו בפריז כל המדינות החברות באמנת האקלים כדי לאמץ הסכם חדש, שיחייב את כל המדינות לנקוט באמצעים להפחתת פליטות גזי חממה. ישראל נדרשה להגיש את התוכנית שלה עד סוף ספטמבר.

למעשה, כל מדינות OECD, למעט ישראל וצ'ילה, הגישו תוכניות להפחתה אבסולוטית בהיקף הפליטות. לעומת זאת, אחת הטיוטות שבחנה ישראל מתעתדת להגיש תוכנית להפחתה רק ביחס לתרחיש עסקים כרגיל - כלומר הפחתה של 29% מהיקף הפליטות הצפוי במשק ב–2030. יעד כזה משמעותו גידול של 6% ביחס לפליטות במשק ב–2005.

כדי לעמוד ביעד זה, יידרש עד 2030 צמצום צריכת החשמל במשק ב–18%, ביחס לתרחיש עסקים כרגיל - שמשמעותו גידול של 60% ביחס להיום; צמצום הנסועה הפרטית בשיעור של 25%; וכן הגדלת שיעור ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות.

"התועלת הישירה מצמצום צריכת האנרגיה ומימוש היעד המוצע בהחלטה, היא חיסכון בהוצאות על חשמל ודלקים, שצפוי לחסוך כ–70 מיליארד שקל עד 2030", נכתב בדברי ההסבר לטיוטת הצעת המחליטים. "מימוש היעד לצמצום צריכת החשמל יחסוך למשק את העלויות הכרוכות בהקמתה של תחנת כוח גדולה נוספת, ויביא להפחתת זיהום אוויר ותחלואה הנובעת ממנו", נטען עוד.

משכך, מציעה התוכנית הממשלתית חבילת הטבות שנועדה לתמרץ התייעלות אנרגטית - תחת תוכנית כוללת שיגיש שר האנרגיה לעידוד החיסכון בחשמל עד לסוף יוני 2016.

בין היתר, מוצע להעניק ליזמים בתחום ערבויות מדינה להשקעות. מדובר במנגנון שינוהל על ידי החשבת הכללית במשרה אוצר לצורך מתן הלוואות בתחום שמתאפיין אמנם בהחזר מהיר על ההון - אך סובל מחסם משמעותי של הון ראשוני גבוה. לפי ההחלטה, עד סוף ספטמבר 2016 תוקם לצורך העניין קרן שתתוקצב ב–500 מיליון שקל.

עוד מוצע לבחון הטבות מס למתקנים ולמוצרים חסכוניים באנרגיה, לתמוך במיזמים טכנולוגיים צעירים - וכן לקבוע בתוך חצי שנה תכנית מענקים להשקעות בהתייעלות אנרגטית, באמצעות מרכז ההשקעות והמדען הראשי במשרד הכלכלה. כמו כן, כוללת התוכנית חיוב קבלנים בדירוג אנרגטי של בנייני מגורים ומשרדים חדשים, ובחינה בתוך שמונה חודשים של תוכנית להפחתת פליטות בבניינים קיימים.

באשר לזיהום הנגרם בענף התחבורה - מסתפקת התוכנית בהגדרת יעדים ומהלכים כלליים יחסית. עד סוף 2016, כך מוצע, שר האוצר ושר התחבורה יגבשו תוכנית לעידוד שימוש בתחבורה ציבורית ולצמצום הנסועה הפרטית. זאת, לרבות בחינת תמריצים כלכליים כמו הטבות מס. עם זאת, התוכנית לא כוללת פירוט צעדים מעבר לכותרת זו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker