"הבטן הרכה" של מתווה הגז - ובתוך כמה זמן יאושר? - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הבטן הרכה" של מתווה הגז - ובתוך כמה זמן יאושר?

ראש הממשלה בנימין נתניהו בדרך לקבוע שני תקדימים דרמטיים והרי גורל עבור המשק הישראלי ■ האם יצלח את מכשול בג"ץ - ולכמה זמן יוכל לעכב אותו ח"כ איתן כבל? ■ שאלות ותשובות

6תגובות

בימים הקרובים יתחיל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במהלך הראשון אי-פעם להחרגת מונופול עסקי מחוק ההגבלים - בניגוד לעמדת הממונה על ההגבלים העסקיים.

בכובעו החדש כשר הכלכלה, יבקשו נתניהו, או שר אחר מטעמו, לחתום על סעיף 52 לחוק ההגבלים, ובכך להוציא לדרך את מתווה הפשרה שעליו סיכמה הממשלה מול מונופול הגז של דלק ונובל אנרג'י.

התקדים שבשימוש בסעיף, לצד התקדים שבמשחק הכיסאות בין ראש ממשלה לבין שר הכלכלה, מעלים לא מעט שאלות שחלק מהתשובות להן עשוי להתברר רק בהמשך.

איתן כבל
ארז חרודי

מדוע נדרשת עקיפת הממונה על ההגבלים העסקיים?

הממונה על ההגבלים לשעבר, פרופ' דיויד גילה, הכריז ב-2011 על שותפות דלק ונובל - מונופול, וקבע, בכפוף לשימוע, כי זה פועל תחת הסדר כובל, שיש בו כדי לפגוע בתחרות בשוק הגז. הסיבה: השותפות יצאה ב-2010 לקידוח לווייתן מבלי לקבל לכך מראש את אישור רשות ההגבלים, וזאת אף שהשותפות חשפה כבר קודם לכן את מאגר תמר.

מכיוון שהפשרה שגיבשה הממשלה במסגרת המתווה "מוחלת" למונופול על עבירה לכאורה זו ומותירה אותו על כנו - היא נדרשת כעת לבטל את קביעת גילה בדבר קיומו של הסדר כובל, או לעקוף אותו.

בנוסף, המתווה כולל הוראות לגבי "סינדולה" בעתיד של רשות ההגבלים העסקיים. תחת "סעיף היציבות" מקנה המתווה למונופול הגז חסינות רגולטורית מהפעלת כמה מהוראות חוק ההגבלים לתקופה של 10–15 שנה. משכך, חישוק ידיהם של הממונים הבאים על ההגבלים אינו בסמכות רשות כלשהי, ונדרש באישור שר הכלכלה.

יצחק תשובה
תומר אפלבאום

מה מאפשר סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים?

לפי הסעיף, רשאי שר הכלכלה לפטור בעצמו את המונופול מהוראות חוק ההגבלים, אם הוא סבור שהדבר דרוש מטעמים של מדיניות חוץ או ביטחון המדינה. זאת, לאחר שייוועץ בוועדת הכלכלה של הכנסת (ראו להלן).

ביולי אישר הקבינט המדיני־ביטחוני כי אמנם קיימים נימוקים מדיניים וביטחוניים לאישורו המזורז של מתווה הפשרה, בהישען על שתי חוות דעת שנויות במחלוקת שהגישו לשרים משרד החוץ והמטה לביטחון לאומי (מל"ל). אלא ששר הכלכלה המתפטר, אריה דרעי, אף שתמך במתווה, סירב לחתום על הסעיף, בטענה כי אינו מוכן להיות הראשון שעושה זאת.

לאחר שהממשלה נכשלה בניסיון לתקן את החוק - כך שסמכויות דרעי יועברו לממשלה - התפטר דרעי כדי להעביר את תיק הכלכלה כולו לנתניהו.

מה יקרה עכשיו?

בימים הקרובים יידרש נתניהו להגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת את מתווה הפשרה, ובצדו בקשה רשמית לקיום היוועצות. יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), חבר אופוזיציה, יידרש לבנות עבור הוועדה תוכנית עבודה ללימוד המתווה, לשמיעת הגורמים הנוגעים בו - וכן לקיום דיון בנושא.

חברי הוועדה לא יידרשו להצבעה. מנגד, הם רשאים לזמן לדיונים את שר הכלכלה ואת יתר הפקידים והרגולטורים המעורבים בנושא.

השר הפנים, אריה דרעי
אמיל סלמן

כמה זמן תיערך ה"היוועצות" בוועדת הכלכלה?

אין לכך עדיין תשובה, מכיוון שאין תקדים להיוועצות כזו ומעולם לא נקבעו נהלים בנושא. משכך, לא מן הנמנע כי כבר השבוע יידרשו לפסוק בסוגיה היועצים המשפטיים של הממשלה, הכנסת ושל ועדת הכלכלה.

בממשלה היו מעדיפים לראות את הליך ההיוועצות ממוצה בתוך שבועיים, ועד חודש לכל היותר. מנגד, חברי ועדת הכלכלה לא התכוונו "לשחרר לדרכה" הכרעה כה דרמטית למשק בזמן קצוב כזה.

בממשלה חוששים כי ועדת הכלכלה תיזום דיונים עקרים שישמשו מעין "פיליבסטר" – ולכן מנסים לרסן את הוועדה. מנגד, הבטיח כבל לבנות הליך בחינה מקצועי ורצוף, ועשוי להקשות על המאבק בלוח הזמנים שיציע, אם יספיק "לרפד" את הדיונים בהופעת דמויות בעלות משקל – דוגמת מבקר המדינה או נגידת בנק ישראל.

עמדת כבל, אגב, נתמכת בהחלטתו מיולי של שופט בית המשפט העליון, נועם סולברג, בעת שדחה את עתירת התנועה לאיכות השלטון לעצור את הליך השימוע הציבורי למתווה. סולברג סבר כי אין הצדקה להתערבות בג"ץ בשלב כה מוקדם, ונימק זאת בכך שיו"ר ועדת הכלכלה יוכל לשמוע את עמדות נציגי הציבור גם במסגרת ההיוועצות עמו, והוסיף כי "יוכל לכוון ולנתב את אופן ניהול הליך ההתייעצות בבוא היום למיטב שיקול דעתו הפרלמנטרי".

האם המתווה נדרש 
באישור מליאת הכנסת?

לא. ההצבעה המתוכננת כעת בכנסת נועדה לאשר את העברת הסמכויות החדשות למשרדו המעובה של דרעי. אין לה קשר למתווה הגז - אלא לדיל הפוליטי שנחתם לשם קידומו.

האם הדיון בוועדת הכלכלה הוא השלב האחרון בדרכו של המתווה לאישור סופי?

סביר להניח כי לאחר מיצוי ההליכים הפרלמנטרים - יידרש המתווה לעמוד גם במבחן בג"ץ.

הסיכויים להתערבות שופטי בית המשפט העליון בעקרונות המתווה אינם גבוהים. לפי הערכות, ספק אם בית המשפט יתערב גם בהליך הבעייתי שבו נוהל המשא ומתן מול חברות הגז, או באופן השנוי במחלוקת שבו נוהל השימוע הציבורי. אם היה באלה פסול מהותי - לא היתה נדחית עתירת התנועה לאיכות השלטון.

כך גם ספק אם בג"ץ יתערב בעצם ההכרעות הענייניות שהתגבשו במתווה בנוגע למיפוי משק הגז - כפי שנמנע מלעשות גם כשדן באימוץ המלצות מיסוי רווחי הגז או באישור הממשלה לייצאו.

עם זאת, למתווה ולהליך אישורו יש "בטן רכה", שבה צפויים לנסות ולהכות ארגונים חברתיים, לצד חברי כנסת ומוסדות משפטיים.

במה יתמקדו 
העתירות לבג"ץ?

לפי הערכות, יפנו העתירות זרקור לארבע מוקדים עיקריים: הראשון הוא "סעיף היציבות" השנוי במחלוקת, שגם דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אינו נוחה ממנו; השני הוא אישור הנימוקים המדיניים והביטחוניים בקבינט - אף שבפני השרים לא הוצגה באותה עת תמונת מצב גיאו־פוליטית עדכנית. כך, למשל, נעדרה מהסקירות תגלית הגז הגדולה של eni האיטלקית במצרים - אף שהיא מכרסמת בטיעון שלפיו קיים במצרים צורך בהול בגז הישראלי.

המוקד השלישי בעתירות יהיה העברת סמכויות דרעי לנתניהו, שכבר כעת מרכז בידיו כמה תיקים - שקיים ביניהם חשש לניגוד עניינים לכאורה. זאת, תוך שלילת הבלמים והאיזונים שנקבעו בחוק. באשר למוקד הרביעי, זה יעסוק בתקינות החתימה על סעיף 52 לחוק ההגבלים ובמידת הלימתו את ההכרעות שנובעות מהמתווה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#