דיויד גילה: "אין במתווה הגז פוטנציאל לתחרות, אין בו הבטחה לפיקוח אפקטיבי של מחירים" - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ועידת הסביבה

דיויד גילה: "אין במתווה הגז פוטנציאל לתחרות, אין בו הבטחה לפיקוח אפקטיבי של מחירים"

"הגנת הסביבה והתחרות יצאו מהמתווה כשידם על התחתונה", אמר הממונה על הגבלים עסקיים לשעבר בוועידת הסביבה של TheMarker ■ מוריס דורפמן: "אנחנו לא במצב שאנחנו יכולים לוותר על השקעות, יש ירידה בהשקעות במשק".

2תגובות

"נכון להסדיר את עניין מתווה הגז בהסדר כלל ממשלתי", אמר דיויד גילה, לשעבר הממונה על ההגבלים בוועידת הסביבה של TheMarker. "אבל במתווה ניתן היה לתת יותר משקל לרווחת הצרכן. אין במתווה פוטנציאל לתחרות, אין בו הבטחה לפיקוח אפקטיבי של מחירים לטווח ארוך. הגנת הסביבה והתחרות יצאו מהמתווה כשידם על התחתונה", הוסיף גילה.

לדבריו, בשיחות עם המשרד להגנת הסביבה על מונופול המיחזור, היה מתח כאשר המשרד הבהיר כי הוא מעדיף מונופול אחד, שקל לפקח עליו. "כשיש רק גוף אחד זה לא טוב. לא רק לצרכנים, אלא גם לרגולטור - כי הגוף צובר כוח פוליטי מול הרגולטור וכך הוא יכול לקבל הקלות רגוטוריות  ולתת פחות".

"שוק הגז הטבעי דורש כמה שיותר היצע מקומי לצד כמה שיותר תחרות, אפילו עודפי כושר יצור", אמר גילה. "כי רק אם לכל אחד מהשחקנים יש עודף כושר יצור, הוא יוכל להתחרות. בהגנת הסביבה קוראים לזה יתירות או בטחון אנרגטי", הוסיף.

לטענתו, מאגר תמר יכול היה להיות שחקן מרכזי ומכריע לתחרות ליצירת תחרות בלויתן. לדבריו, "ככל שלתמר היה יותר גז לצרכן, הוא היה יותר פוטנציאל לתחרות ולמחירים נמוכים. לכן ככל שמרשים יותר לייצא מתמר, נפגע הפוטנציאל שלו לחולל תחרות. מיתווה הגז לא רק מאפשר ליצא לפני חיבור לויתן, הוא אומר שאם תמר מאבד לקוח, הוא יוכל להגדיל את היצוא בחצי מכמות הלקוח. בנוסף, גם הבטחון האנרגטי וגם היתירות נפגעים במיתווה הממשלתי", הוסיף.

גילה התייחס לנושא הגז הטבעי ואמר, כי המערכת מאפשרת לממונה על ההגבלים ולרגולטור לעצור פגיעה בציבור, למעט במקרה שקרה במיתווה הגז, בו הממשלה השתמשה בטענות והקשרים של חוץ וביטחון כדי לעקוף את הממונה על ההגבלים והאינטרס של הצרכן לקבל את הגז במחיר נמוך.

מוריס דורפמן, סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה אמר כי המיתווה נבע משיקולים כלכליים, לא פוליטים. לדבריו, אין לבחון תחרות במשאב טבע כבענפים אחרים. "התחרות במשאב טבע שונה כי זה משאב מתכלה", אמר. "עודף כושר יצור או לתת כוחות השוק לעשות שלהם – זה לא עובד כאן", הוסיף.

ד''ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה אמרה כי היה עיסוק גדול מידי בתחרות ובמונופול, כיוון שלרגולטורים יכולת לנהל את המונופול. "היה צריך לראות שאנחנו שומרים על יתירות מערכות וביטחון אנרגטי", אמרה. "היה צריך לדבר על כמות המשאבים. זה אתגר לא פשוט והיכולת לחזות כמה יש משמעותית להמשך. אנחנו יכולים לפתח ביקושים מקומיים ועתידיים גם בשאלה אילו תחבורה ותעשייה יהיו פה", הוסיפה.

פאנל חלוקת משאבי טבע, מימין: אבי בר-אלי, רון מאור, מוריס דרופמן, ח"כ שלי יחימוביץ, ד"ר סיניה נתניהו ואלה פריד

חברת הכנסת שלי יחימוביץ הדגישה, כי מבחינת מי שנאבק במיתווה הגז, גם אישורו אינו מהווה סוף פסוק. לדבריה, "המופרכות של המיתווה שלא עומד בשום קריטריון והסיבה להפעלת סעיף 52 ללא הצדקה וזה שקוף – הופכות את המיתווה לבלתי עביר. דרעי וכחלון בורחים ממתווה הגז. גם אם סעיף 52 יעבור בכנסת – זו רק תחילתה של דרך. הוא כל כך בלתי סביר ומזיק לציבור שהוא שביר מאוד לפני בג"ץ. גם אם ראש הממשלה יעביר לידיו את הסמכויות של שר הכלכלה, הוא יצטרך לתת תשובות לשאלות מול הכנסת".

דורפמן נשאל מדוע הממשלה נתנה יציבות רגולטורים חריגה למונופול לעשור. לדבריו, "אני שלם עם מה שנעשה, הממשלה חושבת שזה נכון. זה מה יש. לעניין ה-10 שנים, חברה צריכה ודאות בשלב ההשקעה - שם הסיכון מאוד גדול. ממילא, מה שיקרה עוד 10 שנים תלוי במחיר האשלג. המיתווה נועד לתת להם ודאות בשלב ההשקה. 10 שנים אפילו לא יספיקו להחזר ההשקעה. אנחנו לא במצב שאנחנו יכולים לוותר על השקעות, אנחנו צריכים לעודד השקעות, יש ירידה בהשקעות במשק. חייבים לשים גבולות גיזרה. זה לא קשור רק לדלק ולנובל, אלא גם לבנקים שצריכים לממן את זה", הוסיף.

אלה פריד, אנליסטית בכירה בחטיבת שוק ההון בבנק לאומי, אמרה כי "התהליך פה לא מאוד שונה ממה שקורה בעולם. זה דומה לרומן – תחילה יש פיתוי, תקדחו. אופס מצאנו. ברגע שיש תגלית משמעותית כל השיח משתנה. בזה אנחנו לא שונים והקצב של ששינסקי היה מאוד מרשים יחסית לעולם". עם זאת, לדבריה, צריך להגיע למצב בו שני הצדדים מנצלחים. "והמצב הזה לא מתקיים כל עוד הנושא לא הוסדר - גם בעבור המשקיע וגם בעבור המממן הזר. תמר נתפש כפרויקט חסר תקדים, בעולם לא כולם מתלהבים מנובל, אבל זו חברה שהוכיחה עצמה במצבים גיאופוליטים. תראו מי עוד הגיע לכאן"?

לדבריה, מבחינת המשקיע והמממן הזר, הנושא טרם הוסדר. "נוצר פה מונופול טבעי וזה לא לגנאי. לא כתוצאה מעושק אלא מלקיחת סיכון. לגבי המחיר – אין נוסחה מתמטית מדוייקת, אבל לב העניין הוא הסדרת המונופול. אי אפשר לבנות מיתווה שמתבסס על דרכים עקיפות ומאולצות ולא על ליבת העניין. מה שמפריע למשקיעים ולבנקים זרים זה חוסר יציבות רגולטורים, לא המונופול ששולט בשוק. גם הסיכון הגיאופוליטי של ישראל מטריד, אבל הם עובדים בעולמות יותר מסוכנים כמו מצרים ואיראן". לדבריה, בשיקולי השקעה, הכמות המופקת בישראל נמוכה יחסית למאגרים בעולם.

רון מאור, מנכ"ל מודיעין אנרגיה אמר כי לדעתו הבעיה אינה מחיר הגז. לדבריו, "בחמש שנים אחרונות כשלנו במבחן התוצאה. הייתה הבטחה שלא מומשה ויש קיפאון בתעשיית הקידוחים בישראל. יזמים אומרים שהם צריכים לראות תשואה להשקעה. השוק המקומי מוגבל. יש בעיה אוביקטיבית להביא גופים זרים בגלל העדר יכולת לספק להם תשואה".
לדבריו, במיתווה הממשלתי חסרים כלים לעידוד משקיעים לפיתוח מאגרים אחרים. "אם לא ייצרו הגנה ותמריצים לא יהיה לזרים איפה להיכנס, יזם או משקיע זר רוצה לראות למי הוא מוכר את הגז", אמר.

דורפמן אמר בתגובה כי יש צורך להחזיר את אמון המשקיעים וכי ישנה חברה רב לאומית אחת שמעוניינת להיכנס לכריש ותנין. "זה לא סוף תעשיית הקידוחים. ירדן היא גם אופציה ליצוא".

אורלי בר לב – פעילה חברתית בנושא הגז אמרה, כי לציבור הישראלי אינטרס שהדורות הבאים יהנו מהגז, ואילו לנובל אין ענין להישאר 30 שנה וזה הקונפליקט המובנה. יחימוביץ אמרה, כי "הסיפור הוא כח והכח של חברות הגז מנצח. זו מלחמה. מונחים כאן הרבה כסף וחוסר רציונליות. המיתוה לא נועד לשרת את הצרכנים אלא לתת עוד כח לחברות הגז. הציבור צריך לשאול מדוע ראש הממשלה דבק במיתווה כל כך מופרך. הממשלה יכולה לקחת על עצמה את הנחת צינור הגז הנוסף ולהתחשבן אחר כך עם חברות הגז".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#