פרשנות

מונופול הגז הבהיר לנתניהו מי הבוס במשק

נובל אנרג'י השפילה את נתניהו כשהתכחשה להתחייבות לפתח את לווייתן - שעתיים בלבד לאחר שהכנסת הצביעה על אישור המתווה

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

שעתיים בלבד החזיק מעמד מצג השווא הריבוני שניסתה ממשלת ישראל למכור לכנסת ולציבור. שעתיים לאחר שבהצבעה חסרת תכלית אישרה הכנסת את הודעת הממשלה על גיבוש הפשרה מול מונופול הגז, ושעתיים לאחר שנתניהו התגאה: "כשאני רוצה משהו, אני משיג אותו" - הבהיר המונופול לכולם "מי הבוס" החדש בשמי הכלכלה הישראלי, וסיפק בכך חלון הצצה קודר לעתידה של ישראל כמדינה, אם המתווה המוצע אמנם יאושר.

בהודעה קצרה שהפיצה נובל אנרג'י - המרוויחה הגדולה מיישום המתווה, ומי שעתידה לבצר בזכותו את מעמדה המונופוליסטי בשוק הישראלי למשך עשרות שנים - רמזה מפעילת הקידוחים האמריקאית כי אינה רואה עצמה מחויבת לפיתוחו של מאגר לווייתן, גם אם המתווה יאושר. השאלה אם היא תקבל החלטת השקעה בלווייתן או לא נותרת פתוחה. לדעת נובל אנרג'י, היא תונח לשיקולה בלבד, במרחב פעולה שבו לריבונות ישראל אין משקל - ואין זה משנה בכלל מה נכתב על נייר או מה הובטח מעל בימת הכנסת.

מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו (מימין), ומנכ"ל נובל אנרג'י ישראל, ביני זומר
מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו (מימין), ומנכ"ל נובל אנרג'י ישראל, ביני זומרצילום: אמיל סלמן

אלה כללי המשחק החדשים, והעיתוי שנבחר על ידי נובל כדי להציגם הוא לא פחות מהשפלה קשה לנתניהו, שמחשב כעת אם נקב במחיר גבוה מספיק עבור מכירת עתידם של בוחריו - ועוד בפטור ממכרז.

ישראל מוחזקת 
כבת ערובה של אגו

הצבעת מליאת הכנסת על אישור הודעת המתווה התייתרה כבר לפני כמה שבועות. היא נולדה בעקבות רצונו של שר הכלכלה, אריה דרעי (ש"ס), לזכות בגיבוי פרלמנטרי, לפני שיפעיל את סמכותו לפי חוק ויעקוף את התנגדות הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, למתווה.

אלא שדרעי חזר בו לבסוף מהסכמתו לחתום על הסעיף העוקף. הוא בחר להעביר את סמכויותיו לממשלה - ולכן ההצבעה המוראלית בכנסת איבדה ממעשיותה.

הצבעה "האמיתית" על אישור המתווה, זו שאמורה לאשר את העברת סמכויות דרעי לידי הממשלה, לא זכתה עדיין לרוב בין חברי הרשות המחוקקת. חרף זאת, הכישלון לא ימנע מנתניהו לעצור, להקשיב לביקורת - ולתקן את דרכיו. נהפוך הוא - המחסום רק מדרבן את ראש הממשלה "להעניש" את אלה שחסמו את דרכו, גם אם על ידי "הענשת" האינטרס הציבורי כולו. ואמנם, זה עתיד להיענש.

בנימין נתניהו
נתניהו במליאת הכנסת (ארכיון) צילום: אמיל סלמן

בממשלה שללו אתמול מכל וכל את האפשרות לנצל את הכתף הקרה שקיבלו מהכנסת - גם אם זו זמנית - כדי לערוך שינויים בסעיפים הבעייתיים במיוחד במתווה. האפשרות לתקן אותו, ולו בהתייחס לקווים האדומים שהפר, לא עולה כלל על הפרק.

כך גם לא נשקלת בכלל האפשרות להשיב לנובל על הודעתה בביצור התחייבותה לפתח את לווייתן במועד - למשל, על ידי קביעת אבן דרך נוספת לפיתוח המאגר או על ידי הצמדת סנקציות ברורות למקרה שהמתווה יופר.

נתניהו נחוש ליישם את המתווה שגובש בלבד, גם אם המחיר יהיה המתנה של חודשים להשגת רוב פרלמנטרי לכך - וגם אם משק הגז כולו ישותק בינתיים, "הגז ייוותר באדמה" ולוחות הזמנים המובטחים להוצאתו יידחו עוד ועוד.

סילוף ההיסטוריה 
של שטייניץ

"יכולנו כבר להיות כיום עם מאגר גז מפותח, עם שניים־שלושה צינורות לחוף, לייצא גז ולקבל מיליארדים לטובת חינוך, רווחה ובריאות. כל זה יכול היה לקרות, אלמלא עיכובים של שנים שעלו לנו 20 מיליארד שקל" - כך הלין אתמול שר האנרגיה, יובל שטייניץ, בפני מליאת הכנסת.

גם אם התרחיש שציין היה אפשרי, והוא לא, מדוע שטייניץ לא מפנה את האצבע המאשימה בעיכובים אלה כלפי ראש ממשלתו וכלפי עצמו? הרי רק ביוני 2012, שנה וחצי לאחר שנחשפה תגלית הגז לווייתן, אישרה ממשלת נתניהו שבה כיהן כשר אוצר תוכנית לזירוז קליטת הגז ממאגר לווייתן. פה אחד הצביעו אז השרים על תוכנית שתקצר את ההליכים הסטטוטוריים להקמת מתקני קליטת גז בחופים, באמצעות "מסלול ירוק" וצוותי תכנון מעובים. זאת, במטרה לאשר את מיקום נחיתת הגז מלווייתן עד לספטמבר 2013 - היות שללא מיקום כזה, לא תאושר תוכנית הפיתוח של המאגר.

נתניהו מתח אז ביקורת על העיכובים הביורוקרטיים בהקמת המתקנים, ומינה את מנכ"ל משרדו דאז, הראל לוקר, לפעול ליישום ההמלצות באופן מיידי. אלא שאת תוכנית הפיתוח של המאגר הגישו לבסוף בעליו רק ביוני 2013 - שנתיים וחצי לאחר שלווייתן התגלה; את שטר החזקה (תנאי הזיכיון) של המאגר - העניק משרד האנרגיה לחברות רק במארס 2014; ואילו המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את תוכנית המתאר למתקני קליטת הגז רק ביוני 2014 - שלוש שנים וחצי אחרי התגלית.

במה אשמים לפיכך פעילי המחאה נגד מתווה הגז או הח"כים מטעם האופוזיציה בעיכובים שכל כולם באחריות נתניהו ושריו? מדוע נתניהו ושטייניץ לא מנמקים את הנזק העצום לכאורה שנגרם למשק באשמתם הישירה? ובל נשכח, הכרזת ההסדר הכובל בלווייתן על ידי גילה נענתה על ידי נתניהו ושריו בהתעלמות במשך כמעט שלוש שנים - אף שכמעט מדי יום היו מי שטרחו להעיר להם על מחיר אדישותם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker