כיצד תשפיע תגלית הגז במצרים על הכיס שלנו? - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
המאבק על הגז - שאלות ותשובות

כיצד תשפיע תגלית הגז במצרים על הכיס שלנו?

מדוע הופתענו שלשום למשמע תגלית הגז הענקית של Eni, מדוע גרמה אתמול התגלית לצלילה במניות השותפות במאגרי תמר ולווייתן, כיצד נהפך מתווה הפשרה מול מונופול הגז ללא רלוונטי - ואם הממשלה היתה מאשרת אותו לפני חצי שנה, האם מצבנו היה משתפר?

53תגובות

על מה המהומה?

ענקית האנרגיה האיטלקית Eni דיווחה שלשום על תגלית גז טבעי בנפח 30 TCF (או 850 מיליארד מ"ק) בשדה גז שמשתרע על שטח של 100 קמ"ר לחופי הדלתא המצרית - נפח גדול בכ-40% מזה שהתגלה במאגר לווייתן.

אלבטרוס

האם הדיווח אמין?

ככל הידוע, מדובר בדיווח ראשוני בלבד על תגלית פוטנציאלית. כלומר, הוא נעשה עוד לפני שני קידוחי אימות לפחות, שלבטח יידרשו בשטח בגודל כזה, כדי לאמוד באופן מדויק יותר את נפח הגז. כך או כך, היקפי הגז המדוברים מבטיחים כי מדובר בתגלית גז גדולה מאוד - מה עוד שחברת ענק דוגמת Eni לא היתה מסכנת את המוניטין העולמיים שלה בדיווח שווא.

האם התגלית משמעותית עבור המשק המצרי?

כן. למצרים אמנם עתודות גז מוכחות בנפח כפול מזה שהתגלה (1,660 מיליארד מ"ק) - אך אלה לא פותחו עדיין, בגלל התמורות הפוליטיות והרגולטוריות שהביאו להקפאת פעילות חברות זרות ברפובליקה.

מדוע התקבלה תגלית הגז בהפתעה?

מכיוון שבישראל לא דווח עד כה על פעילות הקידוחים לחופי מצרים. הקידוח של Eni, כמו למשל ההסכם הענקי (12 מיליארד דולר) שעליו חתמה ממשלת מצרים מול BP להשקעות בפיתוח שדותיה הפוטנציאליים הנוספים, לא אוזכרו בסקירות משרדי הממשלה, לא הופיעו בדו"חות הכספיים של חברות הגז הישראליות - ודבר קיומן אף לא צויין במצגות שהכינו לפני חודשיים משרד החוץ והמטה לביטחון לאומי (מל"ל) על שוק הגז האזורי, עבור שרי הקבינט המדיני־ביטחוני שנדרשו לאשר את מתווה הגז.

מדוע לא הזכירה ממשלת ישראל את הסיכוי לתגלית גז במצרים?

אין לדעת, אבל הצורך לאשר בדחיפות את מתווה הפשרה שגיבשה הממשלה מול מונופול הגז נשען, בין היתר, על נימוק שלפיו למצרים אין גז ממקורותיה ומשוועת לגז הישראלי - והיעדר אספקתו עלול לערער את יציבות המשטר הידידותי לנו, שיידרש להתמודד עם גז איראני חלופי.

אוליבייה פיטוסי

התנועה לאיכות השלטון פנתה אתמול לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בקריאה לבצע "בדק בית יסודי" לגבי חוות הדעת "המקצועיות" שהונחו בפני שרי הממשלה (ראו ידיעה בעמוד הסמוך).

כיצד משליכה תגלית הגז המצרית על מאגר לווייתן?

משליכה בגדול - ולשלילה. תוכנית השיווק של לווייתן נשענה על הנחה שלפיה 75% מהגז בו יופנה ליצוא. כדי לגייס מהבנקים את המימון הדרוש לפיתוח המאגר (6–7 מיליארד דולר), נדרשו בעליו - דלק, נובל אנרג'י ורציו - לחתום לפחות על חוזה עוגן אחד ליצוא נרחב וארוך טווח של גז מהמאגר. השותפות קיוו לעשות זאת בהתקשרות מול BG הבריטית, שמולה חתמו ביוני 2014 על הסכם עקרונות ליצוא של כ–18% מנפח המאגר (105 מיליארד מ"ק) במשך 15 שנה.

BG מחזיקה בצפון מצרים במתקן שנועד ליצוא גז מצרי מונזל (LNG), אך הוא מושבת מכיוון שעתודות הגז של מצרים עדיין לא הופשרו. כעת, כשנחשף שדה גז מצרי קרוב יותר למתקן, יתקשה מאגר לווייתן להתמודד מולו.

בהיעדר לקוח עוגן מצרי, לנוכח ביקושים מוגבלים יחסית בירדן, לאור שוק ישראלי שנחסם ברובו על ידי מאגר תמר ולנוכח הקיפאון המדיני ביחסים עם טורקיה - יתקשה לווייתן להשיג חוזי מכר מספקים עבור גיוס המימון לצורך פיתוחו, ולכן זה עתיד להידחות במשך זמן רב.

כיצד משליכה התגלית על מאגר תמר?

בשנה שעברה חתמו בעלי תמר על הסכם עקרונות ליצוא רבע מנפח הגז במאגר (כ–80 מיליארד מ"ק) לטובת מתקן ההנזלה של קבוצת פנוסה גז בצפון מצרים, בחוזה ארוך טווח (15 שנה) ובהיקף של עד 15 מיליארד דולר. גם מתקן זה, שיועד ליצוא גז מצרי בעיקר לאירופה, הושבת בשנים האחרונות בהיעדר גז מצרי זמין. בעליו קיוו כי החל ב–2017 יוכלו להיעזר בגז הישראלי לצורך הפעלתו ושיווקו כ–LNG בספרד או באיטליה.

אלא שעם בעלי המתקן נמנית גם Eni האיטלקית (40%), שעשויה להעדיף כעת את יצוא הגז שלה - ולכל היותר, להסתפק בגז הישראלי למשך תקופת הביניים שעד לפיתוח השדה החדש שחשפה, קרי חמש־שבע שנים.

אי–פי

קיצור תקופת החוזה והפחתת המחיר שצפויה Eni לדרוש מבעלי תמר עשויים לפגוע בכדאיותו הכלכלית של פרויקט היצוא, שהיקפו נאמד ב–1.5–2 מיליארד דולר, וכך לסכל גם אותו.

כיצד התגלית המצרית משליכה על מתווה הגז?

באופן דרמטי, ובכמה חזיתות. ראשית, העובדה כי פיתוח מאגר לווייתן צפוי להידחות באופן משמעותי - הרבה מעבר לתאריך היעד האחרון שנקבע במתווה (מארס 2020) - גוזרת למעשה על המשק הישראלי התמודדות עם מונופול במאגר תמר. זאת, בעוד שהמתווה לא מספק פתרונות לתרחיש כזה, מכיוון שהוא מניח קיום של מציאות תחרותית בין שני המאגרים הגדולים שלחופי ישראל. כך, לא פורק מונופול נובל אנרג'י, לא הוטל פיקוח על מחיר הגז במשק - ומנגד הובטחה לחברות הגז חסינות רגולטורית ל–15 שנה. אגב, גם בעלי לווייתן עשויים לדרוש את פתיחת לוחות הזמנים שנקבעו לפיתוח המאגר ולבקש לדחותם, לנוכח הנסיבות החדשות באזור.

שנית, מתווה הפשרה שגובש מול חברות הגז נועד בעיקר להגשים את שאיפתן ליצוא. כך, למשל, לצורך מימוש עסקת תמר־פנוסה, התגייסה ממשלת ישראל כשהסכימה להשתתף במימון הצינור הנוסף שיוליך את הגז המיוצא, ויתרה על הנחת צינור נוסף מהמאגר לחוף הישראלי, ביטלה על האיסור לייצא גז מתמר - עוד לפני פיתוח לווייתן - וכן ביטלה את מגבלות המס שנועדו למנוע יצוא גז מוזל, על חשבון מכירה מקומית יקרה.

אם עסקת היצוא הזאת מוטלת כעת בספק, עולה התהייה אם נדרשת בכלל אותה חבילת הטבות, ובעיקר, אם יש מקום לוותר לשותפות על הנחת צינור גז נוסף לחופי ישראל, ללא תנאי מקדים, כדי לפתור את הסכנה העצומה שטמונה בהישענות על צינור גז בודד שמוליך כיום את כל הגז הדרוש למשק דרך אשדוד.

כמו כן, ומעבר לסוגיות הענייניות, מעמידה תגלית הגז המצרית את המצדדים במתווה בפני שאלה משפטית־טכנית לא פשוטה: אם הממונה על ההגבלים העסקיים נמנע מלהורות על פירוק המונופול מטעמים מדיניים, שכעת מתבררים כמופרכים, ואם הקבינט המדיני־ביטחוני אישר את עקיפתו מחשש להשתלטות גז איראני על מצרים - איזה תוקף יש להחלטות אלה כעת, לכשהתברר כי לצורך המצרי המיידי בגז הישראלי אין אחיזה במציאות?

אם המתווה היה מתאשר כבר לפני חצי שנה, האם השפעת התגלית המצרית היתה פוחתת?

ודאי שלא. באשר למאגר לווייתן, עסקות היצוא ממנו הן בשלב כה ראשוני, כך שהן עדיין לא כוללות מנגנוני תמחור. זאת, בעוד שלצורך הבטחת עסקות אלה הבנקים הזרים דורשים הסכם מטריה מדיני ישראלי־מצרי, שרק על גיבושו עשויים הצדדים לשבת במשך שנים. כך, גם אם נובל אנרג'י היתה מתגברת על קשייה הפיננסים לנוכח ענף הקידוחים העולמי הקורס - צפויה היתה לשותפותיה עוד דרך ארוכה בדרך לפיתוח הפרויקט.

באשר למאגר תמר, ספק אם Eni היתה כובלת עצמה ל–15 שנה לספק גז מתחרה, בעוד שבמקביל היא יוצאת לקידוח מבטיח משלה מול חופי מצרים. גם אם עסקת תמר־פנוסה היתה נחתמת לפני שנתיים, לבטח היו משוריינים בה חלונות יציאה. אגב, הצדדים לעסקה עדיין לא סיכמו ביניהם על מחיר הגז - שאמור להיות מוצמד למחיר הנפט הצולל.

מעל להסברים המסחריים היבשים, מרחפת כמובן ההבנה כי במזרח התיכון - נסיבות כלכליות ופוליטיות גוברות על כל חוזה חתום. מי שסבור כי מצרים תכבד חוזה יבוא יקר על חשבון גז מקומי שגילתה, מוזמן להיזכר בדרישת מצרים לפתוח את חוזה יצוא הגז לישראל ב–2009 ולייקרו (אף שגובה בהסכם מטריה בין שתי המדינות).

האם הגז המצרי יוכל להתחרות בישראל?

לכאורה, צינור בין אל־עריש לאשקלון כבר קיים (באדיבות EMG), הביקוש ודאי שקיים - הן מצד הרשות הפלסטינית והן מצד לקוחות ישראלים שיבקשו לרסן את כוחו של המונופול. עם זאת, קשה לראות גז מצרי נמכר בימים אלה בישראל - ולישראל לא צריך בהכרח להיות אינטרס בכך, לנוכח הדאגה הנדרשת למאגר לווייתן.

מה עשויה להיות השפעת התגלית המצרית על הכיס שלי?

דחיית פיתוח לווייתן צפויה לדחות באופן משמעותי את תחזית הכנסות המדינה ממיסוי הגז ומשא ומתן מחודש על חוזי היצוא של תמר צפוי לצמצמה - לנוכח הפחתת המחיר הצפויה. אלא שבה בעת, קשה לראות כיצד הממשלה משלימה עם מונופול גז שמחיריו לא מפוקחים, מה שיביא להפחתת מחירו ולהוזלת החשמל והמים, למשל. בעתיד הרחוק עשוי היצע גז, שגדול על הביקוש המקומי, להביא להוזלה מחויבת מציאות נוספת.

אז מה עושים כעת?

הדיווח ממצרים על תגלית הגז תפס את ממשלת ישראל המומה. רגע לפני כן סברה זו כי סיימה את מלאכתה, וכעת התחוור לאנשיה כי זו רק החלה. למרבה האירוניה, התגלית המצרית נושאת עמה הזדמנות לגיבוש מתווה חדש בישראל, כשהפעם לא הממשלה הישראלית היא שתימצא בעמדת נחיתות.

מהרגע שירד מעל הפרק פיתוחו במועד של מאגר לווייתן, איבד המונופול את הקלף החזק ביותר שבו החזיק סביב השולחן. לראשונה, משוחררת הממשלה מהאיום המצמית שלפיו "אל לה להעז לפגוע באינטרס החברות, אחרת לא תזכה למאגר נוסף". כך, יכולה הממשלה לשלוף מהמגרות את התוכניות המקוריות שטוותה כדי לדאוג לתחרות, יתירות ומחיר הוגן, ושאותן נאלצה לגנוז. כעת היא תוכל לפרק את מונופול הגז תוך שינוי הרכב הבעלות במאגר לווייתן ומכירה מיידית של מאגרי כריש־תנין; לחייב את בעלי תמר להניח צינור גז נוסף לחוף; ולגבות מהלכים אלה בפיקוח אגרסיבי - גם אם זמני - על מחיר הגז.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#