הסכמה בין המדינה לחברות הגז: המתווה יובא לאישור הממשלה ביום ראשון

כפי שנחשף ב-TheMarker: הממשלה אישרה את הקדמת היצוא מתמר, ויתרה על הבטחת פיתוחו של לווייתן ולא נסוגה מהחסינות שהבטיחה למונופול למשך עשור

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

הדיונים בין הצוות הבינמשרדי לחברות האנרגיה חודשו בצהריים, ולפני זמן קצר הושג הסכם על נוסח המתווה. המתווה יובא לאישור הממשלה ביום ראשון.

כפי שנחשף ב-TheMarker, הציעה הממשלה לנובל אנרג'י כי מחיר הגז בחוזי תמר העתידיים יהיה מבוסס על חוזי יצרני החשמל הפרטי במשק. בחוזים אלה עומד מחיר הגז על כ-5 דולרים ליחידת חום, ועשוי לרדת ל-4.7 דולרים בסוף השנה (בעקבות הירידה הצפויה ברכיב הייצור).

מחיר בסיס זה מוצמד לרכיב הייצור של חברת החשמל – כלומר, נחלק בין ההצמדה הבעייתית למדד האמריקאי + 1%, לצד הצמדה למחיר הפחם (שכיום בשפל) ולמדד הישראלי. לפי הערכות רשות החשמל, צפוי גם מחיר זה להאמיר עד ל-2030 ל-6.4 דולרים ליחידת חום – הרבה מעבר למחיר הגז שהציעה הרשות כתקרה (5.8 דולרים עד ל-2030).

נתניהו אתמול בכנסת, ותשובה על אסדת תמר לפני שנתייםצילום: אמיל סלמן ומשה בנימין

כפי שעוד פורסם הבוקר, הסתפקה המדינה באבני הדרך מינוריות ביותר לפיתוח מאגר לווייתן – התחייבות לספקים בסכום של 1.5 מיליארד דולר בתוך שנתיים מיום אישור המתווה, והזרמת גז בתוך חמש שנים. זאת, אף שלפי המתווה אמורים בעלי לווייתן להשלים את פיתוח המאגר בתוך ארבע שנים בלבד.

אי עמידה באבני הדרך לא תכלול סנקציה מפורשת – אלא שחרור הממשלה מכבלי סעיף היציבות הרגולטורית.

באשר לסעיף זה, שהיווה לכאורה עילה ל"פיצוץ" בשיחות אתמול בבוקר, הסכימה הממשלה להתמיד בהתחייבותה שלא לקדם שינויים רגולטוריים בתחום הפיסקאלי והמבני בשוק הגז למשך 10-15 שנים. זאת, בניגוד לדיווחים המוטעים בכלי התקשורת.

רק באשר להתחייבות מעוררת המחלוקת כי הממשלות הבאות ימנעו כל חקיקה פרטית מצד חברי הכנסת – התחייבות שממילא לא היתה עוברת את מחסום בג"ץ - סוכם על פשרה משפטית שלפיה הממשלה תפעל לסיכול הצעות חוק פרטיות ככל יכולתה – מבלי לקחת אחריות על התוצאה.

עוד במתווה: הפשרת עסקת יצוא הגז ממאגר תמר למתקני יוניון פנוסה הספרדית במצרים, גם במחיר של אי־ודאות סביב פיתוחו של מאגר לווייתן. זאת, ללא הצבת סנקציות ברורות לבעלי לווייתן במטרה לתמרץ אותם לפתח את המאגר - ובמקביל, ללא היערכות רגולטורית להתמודדות עם המשך התלות במונופול תמר.

מצפצפים על 
המבקר והנגידה?

הסוגיה השלישית והמהותית שנדונה בין צוות הממשלה לנובל ודלק היא אבני הדרך הנדרשות כדי להבטיח את פיתוחו של מאגר לווייתן במועד שנקבע במתווה - סוף יולי 2019. זאת, על רקע חשש גובר והולך מפני אי־עמידת בעלי לווייתן - דלק, נובל ורציו - בלוחות הזמנים הקבועים לאספקת הגז.

כפי שנחשף ב–TheMarker, בפני הממשלה הונחו שורת סנקציות שנועדו להניע את בעלי המאגר לקדם את פיתוחו המהיר, לצד צעדים משלימים שנועדו להיערך למציאות שבה המשק יוסיף להיות תלוי במאגר תמר.

ברקע הדברים עמדה דרישת מבקר המדינה, יוסף שפירא, ונגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, לקבוע אבני דרך ברורות כדי לוודא את קצב פיתוחו של המאגר. כלומר, לקבוע שחרור מדורג של היתרים שונים הדרושים למונופול הגז כנגד כל התקדמות בפיתוח לווייתן - ובה בעת, לקבוע סנקציות ברורות ומוקדמות, שיעוגנו במתווה, במידה שהמונופול לא יעמוד בהתחייבויותיו. הסנקציה העיקרית שבה מדובר היא הכוונה להטלת פיקוח על מחיר הגז, שימנע את תמחורו המונופוליסטי.

חרף הערות אלה של הרגולטורים, הצוות הממשלתי נמנע מליישמן. עקב חילוקי דעות פנים־ממשלתיים בנוגע למרכיבי הסנקציות שיוטלו - ברקע התנגדות נחרצת מצד חברות הגז לכל סנקציה, בגיבוי משרד האנרגיה והמועצה הלאומית לכלכלה - רשמה כאן הממשלה "התקפלות" נוספת.

במסגרת הדיון שניהלו הצדדים, דרשה המדינה שתי אבני דרך לפיתוח לווייתן - אם כי אלה "רכות" יחסית באפקטיביות שלהן. הראשונה תחייב את בעלי לווייתן בהתחייבות לספקים בסך 2 מיליארד דולר בתוך שנתיים מיום אישור המתווה בממשלה. סכום זה שווה ערך להזמנת אסדת קידוח ומתקן טיפול צף בגז (FPSO). עם זאת, נובל עדיין לא הסכימה לדרישת סכום זו.

אבן הדרך השנייה תחול חמש שנים לאחר אישור המתווה - עד אז תחויב הזרמת הגז לחופי ישראל. זאת, אף שלפי המתווה, פיתוח לווייתן נדרש כבר בתוך ארבע שנים.

אם לא די היה בקביעת אבני דרך מינוריות, סוכם עוד על החלשת הסנקציה שבצדן. בין הצדדים סוכם כי אי־עמידת המונופול בכל אחת מאבני הדרך תשחרר את המדינה מהתחייבותה ליציבות רגולטורית. כלומר, אם המונופול לא יעמוד בתנאים שבאבני הדרך, המדינה תהיה רשאית לנקוט צעדי "ענישה" מבניים או כלכליים, מתוך ארסנל הצעדים שנחשף אתמול והונח על שולחן הממשלה: החל בגריעת זכויות יצוא גז מתמר או מלווייתן, דרך ניוד לקוחות מתמר ללווייתן וכלה בהטלת פיקוח מחירים אגרסיבי.

אלא שלפי הסיכום, אף לא אחת מהסנקציות תעוגן באופן ספציפי בנוסח המתווה. זאת, בעוד כמה מהן כבר לא יהיו רלוונטיות באבני הדרך שנקבעו. למשל, השעיית פרויקט יצוא הגז מתמר למצרים - שצפוי להתחיל בבנייה כבר בחודשים הקרובים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker