שפירא ופלוג הזהירו - הממשלה ציפצפה: כל הוויתורים למונופול הגז

בסיכום הביניים עם חברות הגז, הממשלה אישרה את הקדמת היצוא מתמר, ויתרה על הבטחת פיתוחו של לווייתן ולא נסוגה מהחסינות שהבטיחה למונופול למשך עשור ■ המחיר עדיין במחלוקת

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

סבב השיחות שניהל צוות המשא ומתן הממשלתי מול חברות מונופול הגז - נובל אנרג'י ודלק - הסתיים אתמול לפנות בוקר ללא הסכמות. זאת, אף שהממשלה הציגה לחברות רשימה מרוככת של דרישות לתיקון מתווה הפשרה שעליו סיכמו הצדדים לפני כחודשיים.

עד לסיום הפגישה אתמול הושגה התקרבות ניכרת בין עמדות הצדדים, שתוצאתה שמירה על עקרונות מתווה הפשרה כפי שהוצג בשימוע הציבורי. זאת, מבלי שהוטמעו במלואן הערות מבקר המדינה ונגידת בנק ישראל.

משמעות הסכמות הביניים שאליהן הגיעו הצדדים היא הפשרת עסקת יצוא הגז ממאגר תמר למתקני יוניון פנוסה הספרדית במצרים, גם במחיר של אי־ודאות סביב פיתוחו של מאגר לווייתן. זאת, ללא הצבת סנקציות ברורות לבעלי לווייתן במטרה לתמרץ אותם לפתח את המאגר - ובמקביל, ללא היערכות רגולטורית להתמודדות עם המשך התלות במונופול תמר.

חרף ויתורים מרחיקי לכת אלה, ממשלת ישראל לא תבטל את התחייבותה השנויה במחלוקת ליציבות רגולטורית. לפי סעיף חריג זה, הממשלה תצהיר עם אישור המתווה כי לא תבצע עוד שינויים במדיניות המיסוי בענף הגז והנפט ולא תכתיב בו שינויים מבניים נוספים, למשך עשור.

בכפוף להתחייבות בעלי המאגרים לעמוד בתנאי המתווה, תסכים הממשלה להתחייב כי תסתפק בשינוי המהותי שביצעה במסגרת חוק ששינסקי (חוק מיסוי רווחי נפט) ובשינוי המבני שמעוגן במתווה, ותצהיר כי "אינה רואה צורך בשינוי נוסף, שייראה מהותי בעיני המשקיע הסביר, בחלקו של הציבור ברווחים של בעלי המאגרים". זאת, למעט שינויים רוחביים במשטר הפיסקלי במשק, שאינם ייעודיים לענף הגז בלבד.

השר שטייניץ מציג את מתווה הגזצילום: אוליבייה פיטוסי

בנוסף, מתווה הפשרה עם חברות הגז מבטיח לבעלי מאגר לווייתן "חסינות" מפני כל שינוי במבנה הבעלות בו או חיוב בתחרות פנימית, לתקופה של עד 15 שנה - תוך הפקעת סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים.

השינוי היחיד שתבצע הממשלה בנוסח סעיף היציבות המקורי הוא נסיגה מההתחייבות שניתנה לסיכול הצעות חוק פרטיות שיגישו חברי כנסת בנוגע לפעילות הענף. הסיבה לכך נעוצה בחשש של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, כי התחייבות לכבילת ידי חברי הכנסת בעתיד אינה אפשרית.

נציגי נובל אנרג'י למשא ומתן סירבו להסכים לשינוי זה, כמו גם לדרישות נוספות שהעלו נציגי הממשלה במהלך המגעים. אלא שלדברי שר האנרגיה, יובל שטייניץ, דווקא המחלוקת סביב היציבות הרגולטורית היא שהביאה להפסקת ההתדיינות בין הצדדים. "לצערי, השיחות הקדחתניות של הצוות הבין־משרדי מול חברות האנרגיה עלו לפנות בוקר על שרטון", מסר שטייניץ. "הוצגו בפנינו תנאים שלא יכולנו לקבלם", הוסיף.

למרות דברים אלה, משלחת נובל אנרג'י למגעים, בראשות סגן נשיא החברה קית' אליוט, שבה אתמול לארה"ב בטיסה שמועדה נקבע מראש. "מאחר שפיתוח מאגרי הגז הוא בעל חשיבות כלכלית ואסטרטגית מכרעת למדינת ישראל, הדיאלוג בין הצדדים יחודש בימים הקרובים", הבהיר שטייניץ.

מחיר הגז לתעשייה יופחת בכ-10%

אמיר לוי, הממונה על התקציבים באוצרצילום: מיכל פתאל

בראש רשימת דרישות הממשלה לתיקון המתווה הועמדה סוגיית מחיר הגז. במסגרת המתווה, ויתרה הממשלה על הטלת פיקוח מחירים לטובת קביעת "תקרה" לחוזים העתידיים שייחתמו במשק, עד לסיום השינוי המבני. עבור יצרני החשמל, תקרה זו התבססה במתווה המקורי על מחיר הבסיס הממוצע במשק - 5.4 דולרים ליחידת חום - בכפוף לסל ההצמדות הממוצע בענף. כלומר, סל הצמדות שנשען ברובו על מנגנון ההצמדה השנוי במחלוקת של חברת החשמל. מנגנון זה מבטיח את האמרת מחיר הגז מדי שנה, בזכות הצמדה למדד האמריקאי בתוספת 1%. ואולם כפי שנחשף ב–TheMarker, תמחור זה לא היה סופי. בממשלה קיוו להותיר גמישות להפחתה מאוחרת ונוספת בתקרה לצרכים פוליטיים.

לפני שבועיים טען הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, כי ידרוש לקבוע את התקרה לפי מחיר האופציה שבה מחזיקה חברת החשמל מול מונופול תמר. מדובר במחיר בסיס של 5.35 דולרים עם הצמדה מינורית יחסית לשליש מדד אמריקאי.

דרישתו של לוי נדחתה בעקבות התנגדות משרד האנרגיה והמועצה הלאומית לכלכלה. לבסוף, הוחלט לדרוש מהמונופול את מחיר הגז בחוזי יצרני החשמל הפרטי. מחיר זה עומד כיום על כ–5 דולרים ליחידת חום, ועשוי לרדת ל–4.7 דולרים בסוף השנה (בעקבות הירידה הצפויה ברכיב הייצור).

עם זאת, מחיר בסיס זה מוצמד לרכיב הייצור של חברת החשמל - כלומר, נחלק בין ההצמדה הבעייתית למדד האמריקאי, להצמדה למחיר הפחם (שכיום בשפל) ולמדד הישראלי.

המשנה ליועמ"ש, אבי ליכטצילום: אוליבייה פיטוסי

בנוסף, הממשלה דרשה להפחית גם את תקרת מחיר הגז שנקבעה במתווה עבור לקוחות תעשייתיים מ–5.2 דולרים ליחידת חום ל–4.7 דולרים (שיוצמדו למחיר הנפט/מזוט). אף שמנגנוני תמחור אלה כבר מונהגים כיום בשוק, נציגי נובל למשא ומתן סירבו להסכים להפיכתם לתקרה - וסוגית המחיר נותרה עדיין פתוחה.

מצפצפים על 
המבקר והנגידה?

הסוגיה השלישית והמהותית שנדונה בין צוות הממשלה לנובל ודלק היא אבני הדרך הנדרשות כדי להבטיח את פיתוחו של מאגר לווייתן במועד שנקבע במתווה - סוף יולי 2019. זאת, על רקע חשש גובר והולך מפני אי־עמידת בעלי לווייתן - דלק, נובל ורציו - בלוחות הזמנים הקבועים לאספקת הגז.

כפי שנחשף אתמול ב–TheMarker, בפני הממשלה הונחו שורת סנקציות שנועדו להניע את בעלי המאגר לקדם את פיתוחו המהיר, לצד צעדים משלימים שנועדו להיערך למציאות שבה המשק יוסיף להיות תלוי במאגר תמר.

קית' אליוט

ברקע הדברים עמדה דרישת מבקר המדינה, יוסף שפירא, ונגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, לקבוע אבני דרך ברורות כדי לוודא את קצב פיתוחו של המאגר. כלומר, לקבוע שחרור מדורג של היתרים שונים הדרושים למונופול הגז כנגד כל התקדמות בפיתוח לווייתן - ובה בעת, לקבוע סנקציות ברורות ומוקדמות, שיעוגנו במתווה, במידה שהמונופול לא יעמוד בהתחייבויותיו. הסנקציה העיקרית שבה מדובר היא הכוונה להטלת פיקוח על מחיר הגז, שימנע את תמחורו המונופוליסטי.

חרף הערות אלה של הרגולטורים, הצוות הממשלתי נמנע מליישמן. עקב חילוקי דעות פנים־ממשלתיים בנוגע למרכיבי הסנקציות שיוטלו - ברקע התנגדות נחרצת מצד חברות הגז לכל סנקציה, בגיבוי משרד האנרגיה והמועצה הלאומית לכלכלה - רשמה כאן הממשלה "התקפלות" נוספת.

במסגרת הדיון שניהלו הצדדים, דרשה המדינה שתי אבני דרך לפיתוח לווייתן - אם כי אלה "רכות" יחסית באפקטיביות שלהן. הראשונה תחייב את בעלי לווייתן בהתחייבות לספקים בסך 2 מיליארד דולר בתוך שנתיים מיום אישור המתווה בממשלה. סכום זה שווה ערך להזמנת אסדת קידוח ומתקן טיפול צף בגז (FPSO). עם זאת, נובל עדיין לא הסכימה לדרישת סכום זו.

אבן הדרך השנייה תחול חמש שנים לאחר אישור המתווה - עד אז תחויב הזרמת הגז לחופי ישראל. זאת, אף שלפי המתווה, פיתוח לווייתן נדרש כבר בתוך ארבע שנים.

אם לא די היה בקביעת אבני דרך מינוריות, סוכם עוד על החלשת הסנקציה שבצדן. בין הצדדים סוכם כי אי־עמידת המונופול בכל אחת מאבני הדרך תשחרר את המדינה מהתחייבותה ליציבות רגולטורית. כלומר, אם המונופול לא יעמוד בתנאים שבאבני הדרך, המדינה תהיה רשאית לנקוט צעדי "ענישה" מבניים או כלכליים, מתוך ארסנל הצעדים שנחשף אתמול והונח על שולחן הממשלה: החל בגריעת זכויות יצוא גז מתמר או מלווייתן, דרך ניוד לקוחות מתמר ללווייתן וכלה בהטלת פיקוח מחירים אגרסיבי.

אלא שלפי הסיכום, אף לא אחת מהסנקציות תעוגן באופן ספציפי בנוסח המתווה. זאת, בעוד כמה מהן כבר לא יהיו רלוונטיות באבני הדרך שנקבעו. למשל, השעיית פרויקט יצוא הגז מתמר למצרים - שצפוי להתחיל בבנייה כבר בחודשים הקרובים.

לפיכך, ייתכן כי בהמשך המגעים תדרוש המדינה הוספת אבן דרך מוקדמת יותר - שבה יידרשו בעלי לווייתן להציג החלטת השקעה. ואולם לפי שעה, אין ודאות לכך.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker