לאן נעלמו מאות מיליארדי שקלים? הכנסות המדינה מהגז יתכווצו ביותר מ-50% - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאן נעלמו מאות מיליארדי שקלים? הכנסות המדינה מהגז יתכווצו ביותר מ-50%

רק באחרונה העריכו בבנק ישראל כי ההכנסות ממיסוי הגז יגיעו ל-600 מיליארד שקל ■ דלק הבטיחה הכנסות של 100 מיליארד דולר - רק מיצוא ■ אבל תחשיב פנימי באוצר מנפץ את ההבטחות וחותך את נתח המדינה ברווחי הגז ל-40%

78תגובות

"הכנסות ישראל ממכירת הגז הטבעי שלחופיה יסתכמו ב–25 השנים הבאות ב–126.2 מיליארד דולר" - כך חזה ביוני 2013 נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בישיבה שקיימה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

בדיון שעסק בהקמת "קרן תקבולי גז" - הקרן שתנהל את הכנסות המדינה מהמיסוי על מכירות הגז - הציג בנק ישראל מצגת מבטיחה שלפיה בקרן ייצברו לא פחות מ–72 מיליארד דולר, לתקציב המדינה השוטף יוזרמו לא פחות מ–54 מיליארד דולר, ועד 2018 תיהנה קופת המדינה בזכות מיסוי הגז מ–2.9 מיליארד דולר - סכום כפול מההכנסות המשוערות כיום.

צילום ע"י אלבטרוס

חמישה חודשים לאחר מכן, הציג ראש אגף מאקרו בחטיבת המחקר שבבנק ישראל, ד"ר עדי ברנדר, מצגת שלפיה סך הכנסות המדינה ממיסוי הגז - בהנחה של הפקת גז ממאגרי תמר, לווייתן ושלושה מאגרים קטנים נוספים - תהיה 466 מיליארד שקל. זאת, לאחר שהמועצה הלאומית לכלכלה הצטרפה אל הילולת הרווחים עם הערכות לתזרים הכנסות של 100–130 מיליון דולר.

בעת דיוני הממשלה על יצוא הגז, הבטיחו ראשי קבוצת דלק לציבור כי קופת מדינתם תתפח בלא פחות מ–100 מיליארד דולר - לו רק תאשר לחברות הגז למכור אותו לשוקי חו"ל. במאי השנה, הגדיל ברנדר לעשות כשהציג באחד הכנסים מצגת שלפיה הכנסות המדינה ממיסוי הגז יסתכמו בלא פחות מ–591 מיליארד שקל.

לא בכדי, לפיכך, אומצה מצגת זו בחום על ידי חברות הגז - וגם על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו. חוות דעת שהזמינו בעלי מאגר תמר בעבור השימוע הממשלתי על מתווה הפשרה ציטטה ממספריו הפנטסטיים של ברנדר. כך גם נתניהו פתח את ישיבת סיעת הליכוד לפני חודש בהצהרה שלפיה "על כל מיליארד שקל של הכנסות ממאגרי הגז, 600 מיליון שקל יועברו לטובת הרווחה, הבריאות והחינוך של אזרחי ישראל". אלא שתחזיות ורודות ומציאות — לחוד.

בשנתיים שחלפו מאז התחילו כלכלני המאקרו לספור את הכסף שעוד אין — חלו שינויים בשוק הגז הטבעי, והמספרים שהופרחו לחלל האוויר נהפכו לא רלוונטיים.

למרות זאת, הם עדיין משמשים כיום את הדרג הפוליטי - כדי לסמא את עיני הציבור בכסף גדול שאולי יזרום לכיסם. מאותה סיבה הם משמשים גם את חברות הגז — שמבקשות להצדיק בסכומי כסף דמיוניים אלה את מסכת ההקלות והוויתורים ש"חילצו" מידי ההממשלה. זאת, אף שגם דו"חותיהן הכספיים מגלים מציאות שונה.

טיוטת תחשיב שמרני יחסית שנערך באחרונה במשרד האוצר צופה כי הכנסות המדינה ממיסוי הגז, לאורך חיי התגליות, יהיו נמוכות בעד 60% מתחזיות בנק ישראל והממשלה האופטימיות. חישובים זהירים אחרים מעריכים כי הכנסות המדינה יהיו נמוכות בכרבע מהתחזיות המוקדמות.

כל התחשיבים מעריכים כי נתח המדינה במכירת הגז (Government Take) יהיה נמוך משנקבע בעת חקיקת חוק מיסוי רווחי נפט ב–2011 (חוק ששינסקי). זאת, יש להזכיר, עוד לפני שקלול הטבות המס המופלגות שמבקשת המדינה לאשר לטובת חברות הגז כחלק ממתווה הפשרה מעורר המחלוקת שמתגבש מולן.

ההכנסות עד 2018 - שליש מהחזוי

תחשיב שנערך באחרונה במשרד האוצר שפך אור על הפער העצום שבין הכסף הגדול שמובטח לציבור דרך דפי המסרים של משרדי הממשלה ושל חברות הגז — לבין הכסף, הגדול אמנם, אך קטן בהרבה מהמובטח, שמועידה בעבורו המציאות.

לפי התחשיב, סך הכנסות המדינה מתקבולי מאגרי הגז תמר ולווייתן במשך 32 השנים הבאות — עד 2046 — יהיה 58 מיליארד דולר (במונחים נומינליים ולא מהוונים). כלומר, 220 מיליארד שקל "בלבד", או 104 מיליארד שקל (בהיוון לפי ריבית של 4.5%).

תחזית הכנסות מעודכנת לכאורה זו ממסדרונות האוצר נמוכה בחצי מזו שהציגו בעבר בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה, ונמוכה בכ–60% מזו שהציג ברנדר רק באחרונה. זאת, אף שתקבולים אלה כוללים את הכנסות המדינה מהתמלוגים, ואת היטל ששינסקי (מס רווחי יתר של 20%–50% על הרווח) — ומשקללים גם מס חברות. אגב, לפי התחשיב, הכנסות המדינה עד סוף 2018 לא יסתכמו ב–2.9 מיליארד דולר — כפי שחזה בנק ישראל לפני שנתיים — כי אם במיליארד דולר בלבד.

בנוסף, מספקת טיוטת התחשיב אינדיקציה מדאיגה גם לגבי נתח המדינה ברווחי חברות הגז, שלפי חוק ששינסקי אמור היה לנוע בין 52% במאגר תמר — ל–62% במאגר לווייתן.

בעקבות הקלות המס שאושרו לבעלי תמר, ובעקבות ביטול ההפחתה במס חברות — התעדכן באחרונה שיעור נתח המדינה במאגר זה ל–48% בלבד, לרבות מס יחידים משוער. ואמנם, לפי טיוטת התחשיב שהוכנה באוצר, הכנסות המיסוי מהמאגר יסתכמו לאורך חייו (עד 2036) ב–22 מיליארד דולר, שהם כ–40% מסך הכנסות המאגר (ללא מס יחידים). שיעור זה דומה לשיעור השתתפות המדינה ברווחי הגז כפי שהוא בא לידי ביטוי גם בדו"חות הכספיים של השותפות הישראליות במאגר תמר — דלק וישראמקו.

עם זאת, מן התחשיב עולה תמונה קודרת בהרבה בכל הקשור למאגר לווייתן. כך, תנובת המאגר לקופת המדינה עד 2045 הוערכה ב–38 מיליארד דולר — שמשמעותם נתח של כ–30% בלבד מהכנסותיו.

מה הסיבה לפערים?

טיוטת התחשיב אינה מספקת מענה לפער הגדול שבין סך תקבולים זה מלווייתן לבין יעדי המיסוי הממשלתיים המקוריים. ואולם אף שהתחשיב יוצא מנקודת הנחה שמרנית ביותר (ראו להלן) — הוא עדיין מאתגר את יעדי הממשלה, ובצדק.

ל–TheMarker נודע כי גם בתרחישים שמרניים פחות שנערכו באחרונה באוצר נמצא כי הנחות הממשלה ובנק ישראל בעבר, בדבר הכנסות ענק של 500–600 מיליארד שקל בזכות מיסוי הגז — אינן רלוונטיות כבר. לפי גורמים אחרים באוצר, התחזיות העדכניות מצביעות על הכנסות נמוכות ב–20%–30%, שנעות כיום, לכל היותר, סביב 350 מיליארד שקל. לפי תרחישים אלה, נתח המדינה ברווחי הגז אמנם יטפס בסיכום הפקת הגז מהמאגרים מעבר ל–50%.

אז מה הסיבות האפשרויות לצניחה באומדני הכנסות המדינה מתקבולי הגז? בראש ובראשונה, מחיר הגז ירד — כך שהכנסות המדינה החזויות ממיסוי הייצוא צנחו. שנית, היקפי עתודות הגז החזויים התבררו כצנועים, ובאופן משמעותי. זאת, כשעדיין שוררת אי־בהירות באשר לעתודות הגז המוכחות וברות ההפקה. שלישית, מועדי פיתוח לווייתן ומאגרי הלוויין הקטנים — נדחו, ולפי שעה, כלל אינם מובטחים. רביעית, ייתכן כי גם עלויות ההפקה, בעיקר מלווייתן, התבררו כגבוהות מהחזוי — תוך שהן עלולות להביא להקטנת 
הרווח שימוסה.

ואמנם, לצד העניין הרב בתוצאות התחשיב על אודות הכנסות המדינה החזויות - מעוררות עניין לא פחות ההנחות שבבסיסו, שלהן חלק מרכזי באומדן החסר.

כך, עולה כי בבסיס הסימולציה הוערך מחיר גז מקומי של 5.4 דולרים ליחידת חום - מחיר התקרה במתווה הפשרה המתגבש מול מונופול הגז, אך בנטרול מנגנון ההצמדה הנהוג במשק — מה שלא סוכם לפי שעה. באשר למחיר היצוא, זה שוער בסביבות 6 דולרים ליחידת חום.

עוד הונח בבסיס הסימולציה כי מאגר לווייתן יפותח רק באמצע 2020 - שנה לאחר המועד הקבוע במתווה הפשרה המתגבש מול מונופול הגז. זאת, כשעתודות הגז ברות ההפקה בלווייתן הסתכמו ב–560 מיליארד מ"ק (לעומת 610 מיליארד מ"ק בתחשיבי הממשלה).

יש לציין כי אף שמדובר בתחשיב שמרני לכאורה, הוא אינו משקלל עדיין את הטבות המס וקיזוזי המס שצופן בחובו מתווה הפשרה המתגבש מול המונופול. כפי שנחשף ב–TheMarker, הממשלה מתכוונת לוותר לחברות הגז על גביית מס רעיוני בגין יצוא גז במחיר נמוך ממחיר הגז בשוק המקומי. משמעות הקלה זו עשויה להסתכם בקיזוז של עד מאות מיליוני דולרים מהכנסות המדינה ממסים. כמו כן, צפויה המדינה להשתתף בעלות הנחת צינור יצוא הגז למצרים בסכום של כ–300 מיליון דולר, על דרך קיזוז הסכום מחבות בעלי תמר במס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#